מה הוחלט?
נוכח הקושי הכלכלי שנוצר במשק הישראלי עקב התפרצות נגיף קורונה החדש, והפגיעה במגזר העסקי בפרט, ועל מנת להאיץ את הכלכלה המקומית, לפעול להגברת כושר התחרותיות של המגזר העסקי ולעודד רכש ציבורי של תוצרת הארץ באופן שאינו סותר את מחויבויותיה הבין-לאומיות של מדינת ישראל מכוח הסכמים ואמנות שעליהם חתמה, כל זאת מתוך הכרה בחשיבות קיומה של תעשייה מקומית משמעותית ומתפקדת, לטובת צמיחת המשק ושימור ויצירה של מקומות תעסוקה, בייחוד בתקופה זו:
1. להבהיר כי חובת העדפה של תוצרת הארץ הקבועה בתקנה 3(א) לתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה-1995 (להלן – תקנות העדפת תוצרת הארץ), תחול על רכיב הטובין גם במכרזים שעניינם רכש מעורב של שירותים וטובין (להלן – מכרזים מעורבים), בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה. זאת, במכרזים של כלל הגופים המחויבים במתן העדפה לתוצרת הארץ מכוח תקנה 1 לתקנות העדפת תוצרת הארץ. לצורך כך:
א. להטיל על החשב הכללי במשרד האוצר לתקן בתוך 15 יום את הוראת תכ"ם 7.4.2.4 בעניין "העדפת תוצרת הארץ".
ב. להטיל על החשב הכללי במשרד האוצר, על הממונה על התקציבים במשרד האוצר ועל המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה או נציגיהם, לבחון בתוך 30 יום מאישור הוראת התכ"ם המתוקנת את הצורך בתיקון תקנות העדפת תוצרת הארץ כדי להסדיר את חובת העדפת תוצרת הארץ במכרזים מעורבים כאמור לעיל על כלל הגופים שעליהם חלות תקנות אלו, ולהמליץ לממשלה על נוסח תיקוני חקיקה, ככל שיידרשו.
2. להחיל מנגנון של העדפת תוצרת הארץ במכרזי רכש טובין ובמכרזים מעורבים של הרשויות המקומיות, של התאגידים המקומיים ושל החברה למשק וכלכלה. מנגנון זה יתבסס על המנגנון הקבוע בתקנה 3 לתקנות העדפת תוצרת הארץ בשינויים ובהתאמות הנובעים ממאפייני הרשויות המקומיות, ויכלול את האפשרות של השוואת הצעותיהם של מציעי טובין מתוצרת הארץ להצעת ספק חוץ ולא יכלול אפשרות למתן העדפה ללא הורדת מחיר כאמור בתקנה. זאת, במקום מנגנון העדפת תוצרת הארץ הקבוע כיום בתקנה 22(א) לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 ובסעיפים המקבילים לו. לצורך כך:
א. להטיל על שר הפנים לתקן את תקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987, צו המועצות המקומיות, התשי"א-1950 וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, באופן שיחול מנגנון של העדפת תוצרת הארץ על הרשויות המקומיות בהתאם לרישה לסעיף 2 זה. התיקונים יבוצעו וייכנסו לתוקף עם ובכפוף להחלת מנגנון ההעדפה כאמור בסעיף קטן ד' שלהלן.
ב. לאחר השלמת הליך התקנת התקנות על ידי שר הפנים לפי חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 14), התשס"ג-2002 והחלת חוק חובת המכרזים על התאגידים המקומיים, לתקן את תקנות העדפת תוצרת הארץ. התיקון יחיל על תאגידים מקומיים את חובת ההעדפה שתחול על רשויות מקומיות כאמור ברישה לסעיף 2 זה וזאת בתוך 30 יום מהתקנת התקנות כאמור. עד להתקנת תקנות על ידי שר הפנים כאמור יחולו על התאגידים המקומיים דיני המכרזים ובכלל זה מנגנון העדפת תוצרת הארץ, וזאת ככל וכפי שהתאגיד המקומי מחויב בתקנונו.
ג. להטיל על שר הפנים להנחות את החברה למשק וכלכלה לתקן את נוהל המכרזים של החברה בהלימה למנגנון העדפת תוצרת הארץ שיחול על הרשויות המקומיות כאמור בסעיף קטן א', וכן לתקנו בהתאמה לאופן החלת מנגנון ההעדפה בהתקשרויות לפי מכרזי מסגרת כאמור בסעיף קטן ד'. תיקון הנוהל ייכנס לתוקף בד בבד עם ובכפוף לתיקון תקנות העיריות (מכרזים) והצווים כאמור בסעיף קטן א' לעיל.
ד. להטיל על צוות בראשות המנהל הכללי של משרד הפנים ובהשתתפות החשב הכללי במשרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה או נציגיהם, לבחון את כלל ההיבטים בנוגע להחלת מנגנון העדפת תוצרת הארץ בהתקשרויות לפי מכרזי מסגרת שרשויות מקומיות מתקשרות על פיהם בהתאם לאישור לפי סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972, ובכלל זאת תוך בחינת הצורך בתיקוני חקיקה ליישום הליך כאמור, ולהמליץ בתוך 60 יום באשר להחלת מנגנון העדפה כאמור בפני שר הפנים.
ה. מנגנון העדפת תוצרת הארץ במכרזי השלטון המקומי יופעל ככל שאינו סותר התחייבות של המדינה לפי אמנה בין-לאומית.
3. הממשלה רושמת לפניה כי במסגרת הסכמים שנעשים לטובת ביצוע רכש מרכזי של חיסונים, תרופות וציוד רפואי עבור משרד הבריאות, מחויבת כיום החברה הרוכשת לתת העדפה לרכישת טובין מתוצרת הארץ בהתאם לתקנות העדפת תוצרת הארץ, במסגרת הליכים תחרותיים שהחברה מבצעת לצורך התקשרויותיה עם צדדים נוספים. הממשלה מנחה את שר הבריאות כי ככל שמשרד הבריאות יבקש לשנות את מדיניותו זו באשר לחיוב בהעדפת תוצרת הארץ בהסכמים, תקפים או עתידיים, של משרד הבריאות עם החברה הרוכשת, כאמור, ימסור על כך משרד הבריאות עדכון לחברי הממשלה.
4. להקים צוות בראשות החשב הכללי במשרד האוצר ובהשתתפות הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה. הצוות יבחן את המשמעויות וכלל ההיבטים הנדרשים של אפשרות קידומן של עד חמש תכניות ניסיוניות ("פיילוטים") במכרזים מורכבים הכוללים התקשרויות משנה, שבאמצעותן תיבחן השפעה של מתן העדפה למציע אשר יתחייב כי היקף משמעותי של האמצעים לצורך ביצוע התחייבויותיו בהתאם למכרז יהיה מתוצרת הארץ. הצוות יגיש דו"ח מסכם בתוך 90 יום.
5. להטיל על משרד הכלכלה והתעשייה להשיק קמפיין שעניינו עידוד הציבור לקניית מוצרים מהתעשייה המקומית ("כחול לבן").
6. להקים צוות בראשות החשב הכללי במשרד האוצר ובהשתתפות הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה, אשר יערוך מעקב אחר יישום חובת העדפה של תוצרת הארץ במכרזי רכש ציבורי, לרבות באמצעות ניתוחים כלכליים בנוגע לעלויות ולתועלות של יישומה וידווח לממשלה אחת לשנה בעניין.
7. לרשום את הודעת שר הבריאות, שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה כי בכוונתם להגיש תקנות לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 12(ג) לחוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017 שיכללו קיצור ימי אשראי למוסדות הבריאות, כהגדרתם בחוק האמור, בתוך 60 יום. צוות מקצועי שיורכב מנציגי משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה יגיש המלצות לשרים, בתוך 30 יום, לעניין תחומי פעילות הספקים שמוצע לכלול בתקנות, מעבר לתחומי הפעילות הכלולים בתקנות שפורסמו להערות הציבור ביום 1 באוקטובר 2020, בהתאם לנספח ב' להחלטת ממשלה מס' 326 מיום 16 באוגוסט 2020 (להלן – החלטה 326). המלצות הצוות לא יחרגו מסכום של 200 מלש"ח שהוקצו לסעיף זה. בנוסף לכך, לצורך יישום סעיף זה מעבר לסכום הכלול בהחלטה 326, יקצה משרד האוצר למשרד הבריאות סכום בהיקף של 200 מלש"ח שיוסט מתוך התקציב שאושר במסגרת סעיף 3ב(א2)(2)(ו) לחוק יסוד: משק המדינה.
8. לתקן את החלטת הממשלה מס' 3392 מיום 11 בינואר 2018 (להלן – החלטה 3392), כך שתחול עד לסוף שנת 2021 בהיבטים כדלקמן:
א. לשם העלאת הפריון והטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות בתעשייה על מנת להתמודד עם תקופת הקורונה, להאריך את תוקפם של סעיפים 1(א)(2) ו-1(א)(3) להחלטה 3392 עד לסוף שנת 2021 ולהנחות את משרד הכלכלה והתעשייה לבחון את הצורך בעריכת שינויים בהוראות המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה מס' 4.44 ו-4.54, בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר, להסרת חסמים להגשת בקשות ובכלל זה להגשת בקשות על ידי מפעלים תעשייתיים עם פעילות זעירה וקטנה כהגדרתה בהוראות המנהל הכללי לעיל.
ב. לשם מתן סיוע ליצואנים ביצירת הזדמנויות עסקיות חדשות והגדלת הביקוש באמצעות שיווק בחו"ל בתקופת הקורונה, להאריך את תוקף סעיף 1(ג)(2) להחלטה 3392 עד לסוף שנת 2021, כך שיינתן ליצואנים סיוע בשיווק באמצעות כלי הסיוע של מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה.
ג. הרשאות להתחייב שניתנו במסגרת החלטת הממשלה 3392 בשנים 2018 עד 2020 אשר לא תתבצע ההוצאה בגינן בשנים הבאות, ניתן יהיה להסיט לטובת ביצוע פעולות הסעיפים המפורטים לעיל בהחלטה 3392, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להגדיל את ההוצאה התקציבית מעבר לתקציב שהוקצה ליישום החלטה 3392, וזאת לאחר אישור הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
9. להנחות את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה לפעול לעידוד לקידום ולפיתוח עסקים קטנים ובינוניים בתחומי המסחר המקוון וכן בהתאמות נדרשות בעסק בשל נגיף הקורונה.
לצורך יישום סעיף זה, יקצה משרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה סכום בהיקף של 75 מלש"ח מתוך התקציב שאושר במסגרת סעיף 3ב(א2)(2)(ד) לתיקון מס' 10 בחוק יסוד: משק המדינה.
לרשום את הודעת שר האוצר כי בכוונתו לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 3 לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937, כך שיבוטל המכס על מוצרים משלימים בתחום הטקסטיל וההלבשה בהוראת שעה עד לתום שנת 2021. בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, משרד הכלכלה והתעשייה יקצה מתקציב הפעילות שלו סכום בהיקף של 13 מלש"ח בשנים 2021-2020 לצורך מימון פעולה מאזנת, כהגדרתה בסעיף 40א לחוק האמור. משרד הכלכלה והתעשייה ואגף התקציבים במשרד האוצר רשאים להסכים ביניהם על הקצאה מתקציב שונה במשרד הכלכלה והתעשייה מהתקציב המפורט לעיל לשם ביצוע הפעולה המאזנת כאמור
הממשלה מקבלת שורת החלטות כלכליות, בתחומי האחריות של משרד האוצר, שמטרתן לעודד רכישה ישראלית כחול לבן.
המטרה היא צמצום הנזק שנגרם לתעשייה המקומית עקב מגבלות נגיף הקורונה.