מה הוחלט?
בהמשך להחלטת הממשלה מספר 3992 מיום 18 בדצמבר 2011, שעניינה עידוד התחרות בשוק המלט ולהחלטת הממשלה מספר 535(יקר/2) מיום 10 ביולי 2013, שעניינה הסרת חסמים ועידוד התחרות בשוק המלט, ועל מנת להגביר את רמת התחרות בשוק המלט על-ידי כניסת שחקן נוסף בעל יכולות ייצור משמעותיות בתחום המלט:
1. ועדת השרים רושמת לפניה את ההוראות שבדעת הממונה על ההגבלים העסקיים (להלן – הממונה) לתת לחברת "נשר" מפעלי מלט ישראליים בע"מ (להלן – נשר) בקשר עם מכירת מפעל הצמנט בהר-טוב (להלן – מפעל הר-טוב) על-ידי נשר (להלן – טיוטת הוראות הממונה), שנשר הסכימה לקבל על עצמה לאחר משא ומתן בינה לבין נציגי המדינה.
(טיוטת ההוראות נמצאת בתיקי מזכירות הממשלה).
2. האמור בסעיפים 7-3 להחלטה זו יחול, אם תעמוד נשר בהתחייבויותיה לפי כתב התחייבות שנחתם על ידי נשר במקביל לקבלת החלטה זו ובנוסף:
א. עד למועד הראשון – ללא תנאי נוסף.
ב. עד למועד השני – בכפוף לכך שנשר תתקשר עם צד שלישי בהסכם מכר למכירת מפעל הר- טוב, טרם חלוף המועד הראשון.
ג. עד לתום 5 שנים מהמועד הקובע (להלן – תקופת ההסדר) – בכפוף לכך שנשר תבצע את סגירת העסקה למכירת מפעל הר-טוב טרם חלוף המועד השני.
בהחלטה זו:
"המועד הקובע" – 45 ימים לאחר מועד קבלת החלטת ממשלה זו.
"צד שלישי", "הסכם מכר", "מפעל הר-טוב", "המועד הראשון", "סגירת העסקה" ו-"המועד השני", כהגדרתם בטיוטת הוראות הממונה. והכל על פי כלל תנאי טיוטת הוראות הממונה.
3. ועדת השרים מציינת כי נוכח היתרונות הגלומים בהסדר המוצע בהחלטה זו בכל הנוגע לתחרותיות בענף המלט (להלן – ההסדר), ועל בסיס הנתונים שעמדו לפניה, אין צורך בביצוע שינויי רגולציה על ידי שר האוצר ושר הכלכלה ולהנחותם כי החל ממועד החלטה זו ובמשך תקופת ההסדר יימנעו מביצוע שינויים כאמור באחד התחומים הבאים: הסחר והתחרות בענף המלט, רישוי הייבוא של ענף המלט וכן פיקוח על המחירים ולמעט החלטה בדבר הוצאה מפיקוח על המחירים לפי סעיף 5 להלן .
לעניין סעיף זה:
"שינוי רגולציה": שינויים בהחלטות ממשלה, חקיקה או הנחיות מינהליות (לרבות צווים לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו – 1996 (להלן – חוק הפיקוח) שיחולו על חברת נשר או מונופול בתחום המלט, ולמעט אלה:
א. יישום הוראות חקיקה קיימת.
ב. פעולות הננקטות על-ידי הממשלה במטרה לשנות את מדיניות התמלוגים ממחצבי טבע.
ג. פעולות הננקטות על-ידי הממשלה לצורך עידוד התחרות באמצעות הסרת חסמים לייבוא, ובכלל זה הסרת חסמים לייבוא מלט, או פעולות אחרות לעידוד התחרות שאינן נוגעות במישרין לענף המלט או פעולות אחרות לעידוד תחרות בתחום המלט שאינן מטילות מגבלות על נשר, לרבות פעילות למתן תמיכה להקמת מפעל לטחינת קלינקר.
ד. ייזום חקיקה ממשלתית שהשפעתה על ענף המלט היא משנית למטרה אשר היא נועדה להסדיר.
ה. חקיקה חדשה, בכל תחום שהוא, שאינה ביוזמת הממשלה ובלבד שלא נתמכה על ידי שר האוצר או שר הכלכלה.
ו. הנחיות בתי משפט לרבות הנחיות שיחייבו את המדינה לקבוע החלטות מינהליות או החלטות ממשלה או חקיקה שסותרות את האמור בהחלטה זו.
4. בהקצאת מחצבות לנשר – רשות מקרקעי ישראל תפעל בהתאם לחוק חובת המכרזים ותקנותיו ובשים לב לאמור בדו"ח הוועדה הבינמשרדית לעידוד התחרותיות בשוק המלט ("ועדת הרשקוביץ"), בדבר הבטחת פעילותו של מפעל נשר רמלה לאורך זמן לעניין מחצבות הנדרשות להפעלת המפעל.
5. להורות לשר האוצר ולשר הכלכלה לפנות לוועדת המחירים שפועלת לפי חוק הפיקוח על מנת שזו תבחן הוצאת צמנט פורטלנד אפור לסוגיו מפיקוח לפי חוק הפיקוח למשך תקופת ההסדר.
ועדת המחירים תעביר את המלצתה לשרים בתוך 30 יום ממועד החלטה זו.
השרים יבחנו את המלצת ועדת המחירים ויגבשו החלטתם בעניין בתוך 30 יום ממועד הגשת המלצות ועדת המחירים.
6. לתקן את החלטת הממשלה מספר 535(יקר/2) מיום 10 ביולי 2013, כדלקמן:
א. לדחות את יישום סעיפים 6 ו-7 עד לתום תקופת ההסדר.
ב. לדחות יישום האמור בסעיפים 8 ו-9 לפיו יתוקן חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 כמפורט עד לתום תקופת ההסדר.
ג. לתקן את האמור ברישא לסעיף 10, כך שהאמור בו לא יחול על יבוא קלינקר ולבטל את סעיף 10(ב) ואת הגדרת "מפעל לטחינת קלינקר" בסעיף 10(ג).
ד. לתקן את האמור בסעיף 11, כך שבחינת שר הכלכלה המפורטת בסעיף זה, לעניין מועדיה, תבוא לאחר קבלת ממצאי בדיקת הממונה או גיבוש המלצות הצוות כאמור בסעיף 7 להחלטה זו ובכפוף לכך שייקבע כי לא חל גידול משמעותי ברמת התחרותיות בענף.
(להלן בהחלטה זו – "דחיית יישום המלצות ועדת הרשקוביץ")
7. א. שישה חודשים לפני תום תקופת ההסדר, יבחן הממונה אם חל גידול משמעותי ברמת התחרותיות בענף הצמנט בהתאם למפורט להלן. הממונה יביא את מסקנותיו לפני שר האוצר ושר הכלכלה עד שלושה חודשים לפני תום תקופת ההסדר.
אופן ביצוע בחינת קיומו של גידול משמעותי ברמת התחרותיות בענף הצמנט:
1. בחינת הגידול המשמעותי ברמת התחרותיות בענף הצמנט תתייחס לשנים-עשר החודשים שקדמו למועד תחילת הבדיקה (להלן – תקופת הבדיקה).
2. במקרה של השבתת מפעל הר-טוב או הפחתת הייצור בו בתקופת הבדיקה או בחלק ממנה כתוצאה מתקלה חריגה או השקעה באמצעי הייצור במפעל, תיבדק התקופה של
שנים-עשר החודשים האחרונים (אך לאו דווקא רצופים) שבהם התבצע ייצור מלא.
ב. מצא הממונה כי 24% מכלל צריכת צמנט פורטלנד אפור בישראל בתקופת הבדיקה מקורה אינו בנשר ואינו בחברה הקשורה לנשר כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ה-1968 – יראה בכך גידול משמעותי ברמת התחרותיות בענף הצמנט.
מצא הממונה כי צריכת צמנט פורטלנד אפור ממקורות שאינם בנשר או בחברה קשורה לה קטנה מ-24% במהלך תקופת הבדיקה ונמצא כי צפויה הגדלת נפח הייצור במפעל הר-טוב כתוצאה מתהליכי שיפור יכולות ייצור הצמנט המתבצעות במפעל הר-טוב באמצעות השקעה באמצעי ייצור טכנולוגיים – יובאו מסקנות הבדיקה לפני הצוות כאמור בהחלטת הממשלה מס' 3992 מיום 18 בדצמבר 2011 (להלן – הצוות). הצוות יהיה רשאי לבחון האם על אף ממצאי הממונה, הנתונים מצביעים על הסתברות גבוהה להגדלת נפח צריכת הצמנט שמקורה אינו בנשר בחודשים הקרובים. במקרה כאמור, יוכל הצוות להמליץ לשרים לראות בכך גידול משמעותי ברמת התחרותיות בענף הצמנט. אימצו השרים המלצת הצוות – יחול האמור להלן.
נמצא כי חל גידול משמעותי ברמת התחרותיות בענף הצמנט – תוארך תקופת ההסדר למשך ארבע שנים נוספות ותמשיך ההתחייבות האמורה בסעיפים 3, 4 וכן דחיית יישום המלצות ועדת הרשקוביץ האמורה בסעיף 6 (סה"כ 9 שנים מהמועד הקובע).
נמצא כי לא חל גידול משמעותי ברמת התחרותיות בענף הצמנט: יסתיימו בתום חמש שנים מהמועד הקובע ההוראות בדבר דחיית יישום המלצות ועדת הרשקוביץ כאמור בסעיף 6 להחלטה זו וכן תסתיים התחייבות הממשלה כאמור ביתר סעיפי החלטה זו.
בהמשך להחלטות ממשלה קודמות, שעניינן עידוד התחרות בשוק המלט והסרת חסמים, נקבע לתת לחברת "נשר" מפעלי מלט ישראליים בע"מ בקשר עם מכירת מפעל הצמנט בהר-טוב על-ידי נשר, שנשר הסכימה לקבל על עצמה לאחר משא ומתן בינה לבין נציגי המדינה. ההחלטה מפרטת את התחייבות הממשלה וחברת נשר לתהליך ולתוצאותיו.