לאור ההשלכות מרחיקות הלכת של מלחמת חרבות ברזל על משק החקלאות בישראל ולאור הצורך לוודא רציפות תפקודית של משק החקלאות במדינה על אף יציאתם מישראל של אלפי עובדי חקלאות זרים ואי הגעת עובדים זרים חדשים לחקלאות בתקופת הלחימה, לצד אי התרת כניסה לעבודה בישראל של עובדי חקלאות פלסטינים ובמקביל להמשך פעילות משרדי הממשלה המוסמכים גם בעת הזאת, ליישם הסכמים בילטראליים קיימים ולהתקשר בהסדרים בילטראליים חדשים עם מדינות מוצא בהליך מהיר, לקבוע כלהלן:
א. על אף האמור בהחלטות ממשלה אשר הורו על התרת העסקתם בישראל של עובדי חקלאות זרים, אשר גויסו במסגרת הסכמים בילטראליים בין ישראל למדינות המוצא של העובדים בלבד, להנחות את רשות האוכלוסין וההגירה להתיר כניסתם לישראל ועבודתם בה בענף החקלאות של עד 5000 נתינים זרים מחו"ל לכל היותר ובכלל זה נתינים זרים ששהו בישראל בעבר בתוכנית מוכרת להשתלמות בחקלאות, ובלבד שאותם נתינים זרים ייכנסו לישראל, להתחלת עבודתם בה, במהלך תקופה שלא תעלה על 90 ימים ממועד הכניסה לתוקף של החלטה זו, זאת גם אם עובדים אלו גויסו שלא במסגרת הסכם בילטראלי. יובהר כי עובדים שיגיעו לישראל לפי פסקה זו יהיו חלק מהמכסה הממשלתית המרבית הקיימת לענף החקלאות.
ב. ההנחיה האמורה בפסקה (א) תחול רק בתנאי שהעובדים יגויסו ויוזמנו לישראל על ידי לשכה פרטית בעלת היתר לתיווך עובדים זרים לענף החקלאות לפי סעיף 65 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן: לשכות פרטיות לחקלאות), לאחר שהלשכה הפרטית אשרה כי הם בעלי ניסיון משמעותי בעבודה בחקלאות, לצורך עבודה אצל חקלאי בעל היתרים פנויים בתוקף להעסקת עובדים זרים, זאת בהתאם ובכפוף לתנאים שיקבע מנהל רשות האוכלוסין וההגירה וממדינות שיאושרו על ידיו ולעמידה בכל יתר נוהלי רשות האוכלוסין וההגירה והוראות הדין בקשר לתיווך והעסקת עובדי חקלאות זרים ובכפוף למכסה המרבית התקפה להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות.
ג. במסגרת התנאים המוזכרים בפסקה ב' לעיל, מנהל הרשות יקבע, בין היתר, תנאים בעניין בחינה של גביית סכומים מותרים על ידי הלשכות הפרטיות והתשלום החוזי המרבי שנקבע שייגבה מהעובד הזר בהסכם שבין הלשכה הפרטית ללשכה הזרה. בנוסף ייקבעו תנאים שמטרתם לוודא שהעובדים הזרים קיבלו מידע בשפה שהם מבינים בעניין זכויותיהם וחובותיהם בישראל, על היות מדינת ישראל במלחמה, האיסור על גבייה תשלומים שלא כדין מעובדים זרים, הסכום המותר לגבייה שייקבע בתקנות כאמור להלן ופרטי הקשר עם מרכז הפניות לעובדים זרים של רשות האוכלוסין וההגירה ושל ממונה זכויות העבודה של העובדים הזרים במשרד העבודה, לשאלות או תלונות העובדים בשפה שהם מבינים.
ד. רשות האוכלוסין וההגירה תהיה רשאית להאריך את תוקף רישיונות העבודה שיינתנו לעובדים הזרים שייכנסו כדין לעבודה בישראל לפי החלטה זו במשך תקופות של עד 63 חודשים ממועד כניסתם, בהתאם ובכפוף לכלל ההוראות והסמכויות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1951, התקנות שהותקנו מכוחו ונוהלי רשות האוכלוסין וההגירה.
ה. להנחות את שר העבודה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובהסכמת שר הפנים ובכפוף לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לפעול לתיקון מידי בהוראת שעה של תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), תשס"ו-2006 (להלן: תקנות שירות התעסוקה) כך שלשכה פרטית בענף החקלאות תוכל לגבות את הסכום המותר שנקבע ב3(א1) לתקנות שירות התעסוקה מעובדים זרים עם כניסתם לישראל לראשונה אף אם הובאו שלא במסגרת ההסכמים הבילטראליים ובמסגרת החלטה זו. בתקנות כאמור תיקבע כתנאי לגביית הסכום המותר והתשלום החוזי – חובת הצגת מסמכים על ידי הלשכה הפרטית לרשות האוכלוסין וההגירה המעידים על גביית סכום מותר שאינו עולה על הסכום שנקבע בתקנות וכן מסמכים המעידים כי הלשכה פעלה להבטחה שהתשלום החוזי לא יעלה על האמור בתקנות.
ו. למען הסר ספק, יודגש כי כניסתם, שהייתם ועבודתם של עובדים זרים מהווים נושא הנתון לשינויים והמושפעים מאירועים ושיקולים שונים, ובין היתר מדיניותה של הממשלה, מצב חירום לאומי, מגפות, מלחמות, הצורך בהסכמה של העובדים ושל המעסיקים בכל הקשור לעבודה בישראל ו/או להמשך עבודה כאמור, כמו גם לקיומו של משא ומתן מורכב בין מדינות ולמפגש רצונות בין המדינות באשר להסדרת הגעתם של עובדים זרים באמצעות הסכמים בילטראליים ובאופן התואם את הדין ואת המדיניות בישראל להסדרת הגעת עובדים תוך צמצום תופעת גביית דמי תיווך ומניעת סחר בבני אדם וכיוצא בזה, ואין באמור בהחלטה זו לגבי הארכת רישיונותיהם של העובדים זרים, וכן אין במתן היתר להעסקת עובדים זרים משום הבטחה או התחייבות לאדם או לגוף כלשהו, לגבי שהייתם, כניסתם לישראל או עבודתם של מספר מסוים של עובדים זרים בתקופה או בתקופות מסוימות.
ההחלטה התקבלה בהתאם לסעיף 19(א) בתקנון לעבודת הממשלה.
