סיוע ליישובים ולרשויות באזור ים המלח להתמודדות עם נזקי הבולענים ותיקון החלטת ממשלה

בהמשך להחלטות הממשלה מס' 4692 מיום 05.02.2006, מס' 1311 מיום 6.3.2007, מס' 1666 מיום 13.05.2007, מס' 2722(חכ/100) מיום 13.1.2011, מס'  2816(חכ/108) מיום 03.02.2011 ומס'  4254 מיום 12.02.2012:

מדיניות הממשלה 
1.    לנוכח היעדר פתרון הנדסי או תפעולי לתופעת אי יציבות הקרקע ולתופעת היווצרות הבולענים באזור ים המלח (להלן – אי יציבות הקרקע), מדיניות הממשלה ופעילות גורמי הממשלה, הרשויות המקומיות ויתר הגורמים הפועלים במרחב החשוף לתופעות אלו, מושתתות על המשך החיים לצד תופעות אלו. לשם כך, הממשלה  תפעל  לצמצום הסיכון והנזקים שעלולים להיגרם בשל תופעות אלו, ולסיוע ולחיזוק התושבים, היישובים והרשויות באזור.

לאור האמור, תבוטל אחריותם של שר התיירות ושל משרד התיירות לנושאים הנוגעים לאי יציבות הקרקע, ככל שזו הוטלה בהחלטות הממשלה השונות, לרבות בהחלטת הממשלה מספר 1311 מיום 6.3.2007 ובסעיף ב' להחלטת הממשלה מספר 1666 מיום 13.5.2007. יובהר כי אין באמור בכדי לפטור כל אחד מהשרים הרלוונטיים לאחריות לנושאים שבתחומי משרדו, לרבות לפי החלטות הממשלה האמורות. לצורך מימוש הסיוע ליישובים ולרשויות באזור ים המלח לפי החלטה זו, תוקם ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשם ליווי ומעקב על יישום החלטה זו, כאמור בסעיף 23 להחלטה זו (להלן: "ועדת ההיגוי"). 

צמצום הסיכון לנזקים בשל אי יציבות הקרקע
2.    להטיל על המכון הגיאולוגי לישראל במשרד האנרגיה (להלן: "המכון הגיאולוגי"): 
א.    להמשיך ולהשלים את המחקר בנושא אי יציבות הקרקע באזור ים המלח במטרה לזהות את השטחים שבהם קיימת סכנה לקריסת תשתיות, לסיכון מבנים או לאוכלוסייה, ועל מנת להכין בסיס ידע אשר ישמש לצמצום הסכנות האפשריות לנפש ולרכוש כתוצאה מכך.
ב.    לבצע מחקר וניטור של ים המלח, כולל הדינמיקה של גוף המים, שינויים באיכות התמלחת ומאזן המים בהיבטי שטף חום ומלחים באגן הצפוני של ים המלח לצורך לימוד וחיזוי ההשפעות הצפויות של תעלת הימים ים סוף-ים המלח על גוף המים ועל יציבות התשתית.
ג.    לבצע מחקר על השפעות קציר המלח באגן הדרומי והשפעות מעבר המלח לאגן הצפוני של ים המלח.
ד.    לטובת ביצוע המחקרים כאמור בס"ק א'-ג' לסעיף זה, להקצות 25 מלש"ח כמפורט בנספח ב' שלהלן.
ה.    להקים צוות היגוי לליווי המחקרים. הצוות יכלול את נציגי הגורמים הבאים: המכון הגיאולוגי (יו"ר), משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה משרד הבינוי והשיכון, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, החשב הכללי, מינהל התכנון, רשות הטבע והגנים ורשות המים. 

3.    להנחות את הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן: "רשות המים") לבצע ניטור מעיינות, נחלים, מפלסי מי תהום ושינויי מפלס באגן הצפוני של ים המלח, ובכלל זה ביצוע מאזן מים הידרולוגי באגן ההיקוות של ים המלח. לצורך כך, להקצות עד 1 מלש"ח, כמפורט בנספח ב'. 

4.    א. להטיל על המכון הגיאולוגי לרכוש במרוכז תצלומי הדמאות אינטרפרומטריה (לוויין רדאר) בהתייעצות עם המועצות האזוריות מגילות ים המלח ותמר לשם מיפוי אזורי הסכנה לאי יציבות הקרקע ולהיווצרות בולענים. 
ב.    המכון הגיאולוגי ישמש כגורם המנתח, המפענח והמפיץ את התוצאות לגופי הממשלה הרלוונטיים באופן שתיווצר מפה שבה מסומנים שטחים לפי רמת הסיכון והגורם לסיכון וכן התפוצה המרחבית של הבולענים (להלן – "מפת הבולענים ואזורי הסיכון"). 
ג.    לצורך רכישת התצלומים ולצורך עבודת המכון הגיאולוגי לפיענוחם, עיבודם והפצתם, לרבות עבודת העיבוד וההפצה של נתוני האינטרפרומטריה, להקצות 10 מלש"ח, כמפורט בנספח ב'. 

5.    באזורי סיכון להיתכנות של התפתחות בולענים במרחב ים המלח, על מוסדות התכנון המאשרים תכניות והיתרי בנייה לפעול בהתאם למדיניות הממשלה בנוגע לבנייה באזורים אלה.
א.    התכנון יתחשב במפת הבולענים ואזורי הסיכון, שתעודכן מעת לעת ע"י המכון הגיאולוגי.
ב.    הוצאת היתרי בנייה תתאפשר  בהתאם לנוהל מינהל התכנון במשרד האוצר מספר 500-008 לרישוי באזורי בולענים, ובאזור מועצה אזורית מגילות ים המלח תתאפשר בכפוף לדין החל באיו"ש. 

6.    להקים צוות לגיבוש מדיניות ארוכת טווח לאזור האגן הצפוני של ים המלח אשר ידון בסוגיות רוחב לגבי עתידו של המרחב ובין היתר בפיתוח ובשימור המרחב, לרבות בשאלת גובה המפלס והפיתוח העתידי באזור ים המלח. הצוות יעבוד בתיאום עם גורמי הממשלה אשר מגבשים מדיניות בתחומים משיקים שיש להם השפעה על הליכי התכנון, הרישוי והפיתוח באזור ים המלח. הצוות יגיש מסקנותיו לממשלה עד ליום 31.12.2020. יובהר כי אין בפעילות הצוות או בהשתתפות בו כדי להטיל משימות ביצועיות נוספות על משרדי הממשלה או לגרוע מהאחריות הביצועית של כל משרד על התחומים שבטיפולו. 
א.    הצוות יכלול את   נציגי הגורמים הבאים: המשרד להגנת הסביבה (יו"ר), משרד התיירות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד האנרגיה משרד הבינוי והשיכון, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, אגף התקציבים, החשב הכללי, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מינהל התכנון, מינהל אזרחי, רשות מקרקעי ישראל, המכון הגיאולוגי, רשות הטבע והגנים, רשות המים, מועצה אזורית תמר (משקיף) ומועצה אזורית מגילות ים המלח (משקיף).
ב.    הצוות יוכל להסתייע בגורמי מחקר שונים, וכן בעבודת המכון הגיאולוגי ככל שיידרש.
ג.    להקצות עד 2 מלש"ח כמפורט בנספח ב' לצורך ביצוע המחקרים והפעולות הדרושים לשם גיבוש המדיניות.

7.    ועדת ההיגוי תבחן מול חברות הביטוח השונות מתן אפשרות לרכישת ביטוח רכוש ופוליסת קבלנים באזורים הסמוכים לים המלח ואשר בהם אין סכנה לבולענים או לאי יציבות הקרקע, בהתאם למפת הבולענים ואזורי הסיכון. 

סיוע ליישובים, לתושבים ולרשויות בהתמודדות עם נזקי אי יציבות הקרקע
8.    להעניק למועצות האזוריות מגילות ים המלח ותמר מענק פיתוח מיוחד בסך של 25 מלש"ח כמפורט בנספח ב', לכל מועצה, אשר יהיה ניתן למימוש בשנים 2022-2018 לצורך סיוע למועצות במימון תשתיות ציבוריות, פינוי תשתיות שננטשו ושיקום נופי של אזורים, אשר נפגעו כתוצאה מנזקי אי יציבות הקרקע והבולענים בשטחה. 
א.    המענק יוקצה דרך משרד הפנים, וינוהל בסעיף תב"ר נפרד מיתר סעיפי התב"ר של המועצה בכפוף לנוהלי תב"ר של משרד הפנים. 
ב.    לצורך קביעת הפרויקטים שלהם ישמש המענק, וכתנאי לקבלתו, יידרש אישור ועדת ההיגוי.
ג.    אישור המימון לפרויקטים כאמור בסעיף זה יהיה בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים על פי דין לפרויקטים, ובכלל זה ובמידת הצורך לאישור מוסדות התכנון המוסמכים, ובשטחי איו"ש – מוסדות התכנון המוסמכים במנהל האזרחי בכפוף לדין החל באיו"ש.

9.    א. להטיל על משרד התיירות להכין ולקדם תכנית מפורטת אשר מכוחה ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה, לצורך פיתוח אזורי ומוקדי תיירות בשטח המועצה האזורית מגילות ים המלח, בתיאום עם המנהל האזרחי ועם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש (להלן: "הממונה על הרכוש הממשלתי"). לשם הכנת התכנית וקידומה כאמור, משרד התיירות יפעל לשם:
1.    איתור אתר להקמת חוף ים ציבורי בחלקו הצפוני של ים המלח. 
2.    איתור אתרים פוטנציאליים להקמה של מתחמים להקמת חאן לינה מדברי במקומות בעלי ערך תיירותי. 
3.    פיתוח תשתיות מים, ביוב וחשמל להקמת מתחמי החאן כאמור. 
ב.    לצורך הכנת התכנית וקידומה, כאמור בסעיף (א) לעיל, יוקצו עד 12 מלש"ח כמפורט בנספח ב', בהתאם לנוהלי משרד התיירות ובכפוף לכל דין.

10.    להטיל על שר התיירות לקדם ולבצע את פיתוח מתחם התיירות "שער לים המלח", באדמות מדינה, באזור צומת הלידו (להלן: "שלב ב'"). 
א.    פיתוח האתר יהיה בכפוף למתן היתרים ולחתימת החוזים הנדרשים מטעם מוסדות התכנון של המנהל האזרחי והממונה על הרכוש הממשלתי. 
ב.    להקצות עד 10 מלש"ח כמפורט בנספח ב' לשם הקמת מתקני אכסון מלונאי, שיינתנו בהתאם לנוהלי משרד התיירות במסגרת מנהלת השקעות בתיירות, בכפוף לאישורים הנדרשים מטעם המנהל האזרחי ובכפוף לדין החל באזור. 
ג.    להקצות עד 10 מלש"ח כמפורט בנספח ב' לשם פיתוח שלב ב' של האתר כאמור, בכפוף לנוהלי משרד התיירות, בכפוף לאישורים הנדרשים מטעם המנהל האזרחי ובכפוף לדין החל באזור. 
ד.    לקבוע כי כל התקצוב אשר יוענק, יותנה בכך שהמועצה האזורית מגילות ים המלח תשלים את הליכי התכנון והרישוי של מתחם "שער לים המלח" כאמור  עד ליום 31.12.2020.

11.    להטיל על המנהל האזרחי ועל הממונה על הרכוש הממשלתי, בתיאום עם משרד התיירות, לקדם את הסדרת הזכויות הקנייניות והתכנוניות כדי לאפשר את הקמת מתחם התיירות "שער לים המלח"  כאמור בסעיף 10. 

12.    להטיל על המנהל האזרחי, באמצעות קצין מטה (קמ"ט) שמורות הטבע, בתיאום עם המשרד לשיתוף פעולה אזורי, לקדם את תכנון ופיתוח מרחב ארץ המנזרים (להלן בסעיף זה: "המרחב") ואתר "קסר אל- יהוד" (להלן בסעיף זה: "האתר").  
א.    פיתוח המרחב והאתר יהיה בכפוף להיתרים ולאישורים הנדרשים מטעם מוסדות התכנון של המנהל האזרחי, בשטח שאינו נכלל בצו סגירת שטח צבאי או בהתאם להיתר המפקד הצבאי. 
ב.    לשם תכנון ופיתוח האתר, להקצות סך של עד 10 מלש"ח כמפורט בנספח ב'. התקציבים להרחבת הפיתוח באתר יינתנו בכפוף לאישורים הנדרשים מטעם המנהל האזרחי ובכפוף לדין החל באזור.
ג.    להקצות סך של עד 5.5 מלש"ח כמפורט בנספח ב' לטובת פינוי המוקשים במרחב – מוקשים נגד אדם, ובשטח המנזרים ובדרכי הגישה אליהם, על מנת לאפשר את הגישה והשימוש בשטחים אלה.   
ד.    להקים צוות היגוי שידון בניהול, בתכנון ובפיתוח המרחב והאתר. הצוות יכלול את נציגי הגורמים הבאים: המינהל האזרחי (יו"ר), משרד הביטחון, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, רשות הטבע והגנים, רשות המים ומועצה אזורית מגילות ים המלח (משקיף).  
ה.    להנחות את שר הביטחון לבחון מול פיקוד המרכז את האפשרות להרחבת שעות הפעילות באתר, ובכלל זה את הרחבת הנוכחות הצבאית הנדרשת בשעות הקיץ עד השעה 18:00. 
ו.    ניהול האתר והמרחב ייוותר בידי המנהל האזרחי באמצעות נציגו המוסמך. 

13.    להנחות את משרד התיירות, המנהל האזרחי והממונה על הרכוש הממשלתי לבחון את בקשת קיבוץ מצפה שלם להקצאת קרקע בפטור ממכרז בכפוף לנוהלי רשות מקרקעי ישראל לצורך הקמת מתקן אכסון מלונאי בסמוך לקיבוץ (להלן בסעיף זה: "האתר"), ולקדם פיתוח תשתיות תומכות מלונאות בהתאם לנוהלי משרד התיירות ולהנחיות הצוות המקצועי במשרד התיירות. 
א.    פיתוח האתר יהיה בכפוף להיתרים ולאישורים הנדרשים מטעם מוסדות התכנון של המנהל האזרחי בכפוף לדין החל באזור.
ב.    להקצות עד 10 מלש"ח כמפורט בנספח ב' לפיתוח תשתית תיירות ציבורית, בהתאם לנוהלי משרד התיירות ובהתאם להנחיות משרד התיירות. 
ג.    להקצות עד 20 מלש"ח כמפורט בנספח ב' לשם הקמת מתקן אכסון מלונאי בהתאם לנוהלי משרד התיירות במסגרת מנהלת השקעות בתיירות ובכפוף לאישורים הנדרשים מטעם המנהל האזרחי ולדין החל באזור. 
ד.    לקבוע כי כל הסיוע הממשלתי שיוענק כאמור בסעיף זה יותנה בכך שקיבוץ מצפה שלם ישלים את הליכי התכנון והרישוי של מיזם הקמת האתר עד ליום 31.12.2021.

14.    להקים צוות היגוי אשר יגבש תכנית חדשה לפיתוח תיירותי באזור נווה מדבר עין גדי. הצוות יכלול את נציגי הגורמים הבאים: משרד התיירות (יו"ר), משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבינוי והשיכון, אגף התקציבים, החשב הכללי, מינהל התכנון, רשות מקרקעי  ישראל, המכון הגיאולוגי, רשות הטבע והגנים, רשות המים ומועצה אזורית תמר (משקיף).  
א.    הממשלה רושמת את התחייבות רשות הטבע והגנים לבצע את תכנית הפיתוח החדשה לאזור, בתיאום ובאישור משרד התיירות. לצורך פיתוח התשתיות יוקצו עד 10 מלש"ח כמפורט בנספח ב'. 
ב.    לצורך קביעת הפרויקטים ותקצובם במסגרת פיתוח התשתיות כאמור בס"ק א' יידרש אישור ועדת ההיגוי.

15.    להנחות את משרד התיירות להקצות עד 10.5 מלש"ח כמפורט בנספח ב', עבור מתן מענקים למתקני אכסון מלונאי בשטח המלון בקיבוץ עין גדי, בהתאם לנהלי משרד התיירות לפי חוק לעידוד השקעות הון התשי"ט-1959 (להלן: "חוק לעידוד השקעות הון") במסגרת מנהלת השקעות בתיירות ובהתאם להנחיות הצוות המקצועי במשרד התיירות. 

16.    להנחות את משרד התיירות להקצות עד 10 מלש"ח כמפורט בנספח ב' עבור מתן מענקים להקמת מתקן אתר אכסון מלונאי במתחם האתר "חמי עין גדי", עבור הקיבוץ, בהתאם לנוהלי משרד התיירות על פי החוק לעידוד השקעות הון במסגרת מנהלת השקעות בתיירות ובהתאם להנחיות הצוות המקצועי במשרד התיירות. 
לקבוע כי הסיוע הממשלתי, שיוענק כאמור בסעיף זה, יותנה בכך שקיבוץ עין גדי ישלים את הליכי התכנון והרישוי ואת הסדרת הזכויות הקנייניות של מיזם הקמת אתר האכסון המלונאי כאמור עד ליום 31.12.2021.

17.    להעניק לכל אחד מהקיבוצים מצפה שלם ועין גדי מענק פיתוח לצרכי תיירות, מסחר, חקלאות, תעסוקה ותעשייה על סך 8 מלש"ח כמפורט בנספח ב'. המענק יוקצה דרך החשב הכללי במשרד האוצר בכפוף לעמידה בתכנית פיתוח מפורטת שתאושר על ידי ועדת ההיגוי ובהתאם להנחיות החשב הכללי לעניין זה. 

18.    להטיל על משרד החקלאות ופיתוח הכפר לסייע לקיבוצים מצפה שלם ועין גדי לפתח מקורות הכנסה ותעסוקה חקלאיים נוספים: 
א.    להקצות 9 מלש"ח, בכפוף להתקדמות המימוש, כמפורט בנספח ב', לטובת פיתוח שטחים וביצוע השקעות לנטיעות תמרים והכשרות קרקע לנטיעות, בהיקף של עד 750 דונם בהתאם לפירוט הבא, הכל בכפוף לנוהלי מנהלת ההשקעות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ובכפוף להוראות כל דין: 
1.    היקף של עד 500 דונם מטעי תמרים לקיבוץ מצפה שלם – בכפוף לאישור המנהל האזרחי – בשטחי איו"ש או של רשות מקרקעי ישראל ובהתאם לנוהלי רשות מקרקעי ישראל, על הקצאת הקרקע, בסכום של עד 6.3 מלש"ח, גובה המענק יהיה בשיעור של 100% מהעלות הכוללת של הנטיעה וההכשרה אך לא יותר מ – 12,600 ₪ לדונם. 
2.    היקף של עד 250 דונם מטעי תמרים לקיבוץ עין גדי בכפוף לאישור רשות מקרקעי ישראל על הקצאת הקרקע, בסכום של עד 2.7 מלש"ח, גובה המענק יהיה בשיעור של  85% מהעלות הכוללת של הנטיעה וההכשרה אך לא יותר           מ- 10,800 ₪ לדונם. 
ב.    משרד החקלאות ופיתוח הכפר יבחן ביחד עם המועצות האזוריות והקיבוצים אפשרויות לפיתוח תחומי חקלאות נוספים, על מנת לגוון ולהרחיב את מקורות ההכנסה של הקיבוצים. המלצות המשרד יובאו לפני ועדת ההיגוי בתוך 6 חודשים. לשם סיוע בפיתוח השטחים וביצוע השקעות בענף החקלאות, לרבות תמרים, שעליו יומלץ על ידי המשרד, להקצות 9 מלש"ח נוספים, בכפוף להתקדמות המימוש, כמפורט בנספח ב': לקיבוץ מצפה שלם עד 6.3 מלש"ח בגובה של 100% מימון מההשקעה בגורמי ייצור בחקלאות, ולקיבוץ עין גדי עד 2.7 מלש"ח בגובה של 85% מימון מההשקעה בגורמי ייצור בחקלאות, בכפוף לאישורים המפורטים בס"ק א'.
ג.    לאשר הארכה של סעיף א' להחלטת הממשלה מספר 2816(חכ/108) מיום 03.02.2011, כך שיוארך מועד הסיוע להקמת מטע התמרים של קיבוץ עין גדי עד ליום 31.12.2019. לשם כך, להקצות עד 1 מלש"ח כמפורט בנספח ב'. 

19.    א. להטיל על המנהל האזרחי, הממונה על הרכוש הממשלתי ורשות מקרקעי ישראל, בשיתוף משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לאתר שטחים ככל הניתן, באדמות מדינה, לקיבוץ מצפה שלם לצורך הנטיעות המתוכננות כאמור בסעיף 18, ולבחון את אפשרות הקצאתם בפטור ממכרז, בכפוף לכל דין, לפי נוהלי רשות מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר ולפי נוהלי המנהל האזרחי. איתור השטחים ייעשה, במידת האפשר, בהתאמה לתשתיות אספקת המים הקיימות. 
ב.    להטיל על רשות מקרקעי ישראל, בשיתוף משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לאתר שטחים ככל הניתן לצורך הנטיעות המתוכננות כאמור בסעיף 18, ולבחון את אפשרות הקצאתם בפטור ממכרז בכפוף לכל דין, לפי נוהלי רשות מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. איתור השטחים ייעשה, במידת האפשר, בהתאמה לתשתיות אספקת המים הקיימות.

20.    להנחות את רשות המים לפעול להסדרת אספקת מים למטעי התמרים של קיבוץ מצפה שלם, בתיאום עם קצין מטה (קמ"ט) מים בשטחי איו"ש בכפוף לאישור המנהל האזרחי, ולמטעי התמרים של קיבוץ עין גדי, כאמור בסעיף 18(א). ככל שיידרש ועל מנת להפחית את עלות המים למטע של קיבוץ עין גדי, להנחות את רשות המים להקצות  עד 6 מלש"ח כמפורט בנספח ב' עבור סיוע בפיתוח מערכות הפקת המים לסוגי המים השונים ואספקתם למטע זה. 

21.    א. להעניק לכל אחד מהקיבוצים מצפה שלם ועין גדי מענק מיוחד לצרכי פיתוח קרקעות לדיור בסך של עד 5 מלש"ח לבניית עד 50 יח"ד באופן שהמחיר לקרקע מפותחת יעלה למשתכן 50 אלש"ח ליחידת דיור, ובנוסף סך של 0.25 מלש"ח לצרכי שיווק ופרסום, אשר יהיה ניתן למימוש בשנים 2020-2018. המענק יוקצה דרך משרד הבינוי והשיכון בכפוף לכללים ולנוהלי הפיתוח של המשרד.
ב.    לצורך מימון הסיוע הנוסף כאמור בס"ק א', להקצות סך של עד 10.5 מלש"ח כמפורט בנספח ב'.

22.    להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בתיאום עם קצין מטה (קמ"ט) תחבורה במנהל האזרחי – לגבי שטחי איו"ש, לגבש תכנית רב שנתית לתחזוקת כביש 90 מצומת אלמוג ועד נווה זוהר, למיגונו מפני בולענים והתחתרות הנחלים, לצמצום הפגיעה בפעילות הכביש עקב שיטפונות, לצמצום סיכוני הדרך, ובכלל זה טיפול בצמתים מסוכנים בהתאם למדיניות המשרד, לטיפול במוקדי סיכון וכן לטיפול בהעתקת מקטעים מהכביש ככל שיידרש. המשרד יגבש תכנית, לרבות תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת, שתוגש לצורך הסדרה תכנונית של ההתוויה בקטעי הדרך הרלוונטיים, בשיתוף הגורמים הבאים:  משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (יו"ר), משרד התיירות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, אגף התקציבים, מינהל התכנון, המינהל האזרחי, המכון הגיאולוגי, רשות הטבע והגנים, מועצה אזורית תמר (משקיף), מועצה אזורית מגילות ים המלח (משקיף) והיחידה הסביבתית נגב מזרחי, עד ליום 31.12.2018, ויפעל ליישומה בשנים 2022-2018. לצורך כך יוקצו 155 מלש"ח כמפורט בנספח ב'.

23.    להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לשפר את השילוביות בין אזור ים המלח לבין רשת הרכבות הארצית, לשירות תושבים ותיירים, באמצעות מתן שירות תחבורה ציבורית מתחנת רכבת להבים לנווה זוהר ולמלונות ים המלח. לצורך כך יוקצו  10.95 מלש"ח כמפורט בנספח ב'.

24.    להטיל על המנהל לענייני הכפר במשרד הבינוי והשיכון, בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ובהתייעצות עם המועצות האזוריות, לקדם ולהביא לבחינת מוסדות התכנון המוסמכים, ובשטחי איו"ש – מוסדות התכנון המוסמכים במנהל האזרחי, תכנית מתאר כוללנית לשטחה של כל אחת מהמועצות האזוריות מגילות ים המלח ותמר, אשר תתייחס לכיווני הפיתוח של המועצות, לצרכי היישובים והתושבים לשם המשך החיים בסמוך לים המלח ולתופעות הטבע באזור. מתוכנית זו, ככל שתאושר על ידי הגורמים המוסמכים לכך על פי דין, ייגזרו תכניות מפורטות לצורכי פיתוח היישובים וחיזוקם ולצרכי פיתוח התיירות והתעסוקה במרחב זה.
א.    להקים צוות היגוי לשם מעקב אחר יישום התוכנית. הצוות יכלול את נציגי הגורמים הבאים: משרד הבינוי והשיכון (יו"ר), משרד התיירות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המשרד להגנת הסביבה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד הפנים, אגף התקציבים, מינהל התכנון, המינהל האזרחי, המכון הגיאולוגי, רשות הטבע והגנים, מועצה אזורית תמר (משקיף), מועצה אזורית מגילות ים המלח (משקיף) והיחידה הסביבתית נגב מזרחי. 
ב.    לצורך גיבוש התכנית יוקצו 3 מלש"ח כמפורט בנספח ב'. לא יינתן מימון לתכניות שהמועצות התחילו את קידומן.

25.    להקים ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשם ליווי ומעקב על יישום החלטה זו.  הצוות יכלול את נציג הגורמים הבאים: משרד ראש הממשלה (יו"ר), משרד התיירות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, משרד הבינוי והשיכון, משרד הביטחון, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד הפנים, אגף התקציבים, החשב הכללי, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מינהל התכנון, המינהל האזרחי, רשות מקרקעי ישראל, המכון הגיאולוגי, רשות הטבע והגנים, רשות המים, מועצה אזורית תמר (משקיף), מועצה אזורית מגילות ים המלח (משקיף) והיחידה הסביבתית נגב מזרחי. 
ועדת ההיגוי תהיה מוסמכת לשנות את התזרים התקציבי השנתי, כמפורט בנספח ב', ובלבד שלא יחול שינוי בסך התקציב המוקצה לכל אחד מהסעיפים המפורטים בהחלטה זו ובנספח ב'. 

26.    התקציב שהוקצה בהחלטה מהווה מענה לכלל הדרישות התקציביות הנגזרות מההחלטה.

עדיפות לאומית
בהחלטה זו  יוגדרו כאזור עדיפות לאומית כאמור בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: חוק ההתייעלות הכלכלית) האזורים והיישובים באזור עוטף ים המלח, קרי המועצות האזוריות מגילות ים המלח ותמר והיישובים שבתחומן במטרה לעודד את פיתוחו ואת קידומו של אזור זה. 

השיקולים לקביעתו של האזור דלעיל כאזור בעל עדיפות לאומית הם: הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים לפי סעיף 151 (ב)(5) לחוק ההתייעלות הכלכלית, בשים לב לפערים הנובעים מתופעות הטבע הייחודיות לאזור, וכן מיקומו הגיאוגרפי של האזור וריחוקו ממרכז האוכלוסייה, לפי סעיף 151(ב)(4) לחוק ההתייעלות הכלכלית, בשים לב גם להשפעות תופעות הטבע הייחודיות לאזור.

יצוין כי חלק מרכיבי ההחלטה יינתנו על בסיס שיקולים מקצועיים בהתאם לסעיף 160(2) לחוק ההתייעלות הכלכלית וכמפורט להלן לשני יישובים (עין גדי ומצפה שלם) מתוך כלל היישובים הנכללים באזור העדיפות הלאומית המוגדר לעיל, זאת בעקבות פגיעה בלתי הפיכה בשטחים אשר שימשו אותם לצרכי חקלאות או תיירות ובמטרה לאפשר ליישובים אלו לפתח מקורות הכנסה חדשים ולהשתקם בכוחות עצמם.

חלק נוסף מרכיבי ההחלטה, שהם רכיבים כלליים, הנוגעים לתחומי המדיניות, המחקר, התכנון, והביטוח, מושתתים אף הם על שיקולים מקצועיים, הנובעים במישרין מהמאפיינים הגאוגרפיים הייחודיים של האזור, בהתאם לסעיף 160)(2) לחוק, כפי שיפורט בהמשך.

רקע – תופעות הטבע הייחודיות לאזור ים המלח
אזור אגן ים המלח סובל מתופעות טבע של אי יציבות הקרקע, היווצרות בולענים והתחתרות הנחלים, שלממשלה, למועצות האזוריות וליישובים בשטחן שליטה מעטה, אם בכלל, עליהן. 

היווצרות בולענים באגן ים המלח נובעת מירידת מפלס הים. כתוצאה מהירידה, שכבת המלח בקרקע, שהייתה טבולה במים מלוחים באה במגע עם מים מתוקים ומומסת, נוצרים בה חללים שקורסים עם הזמן והופכים לבולענים.  

כמות הבולענים באזור גדלה מדי שנה. בשנת 1980 כלל לא היו בולענים, בשנת 1990 נפערו כ-200 בולענים, בשנת 2000 כ-500 בולענים, בשנת 2010 היו קיימים כבר במצטבר כ-3,500 בולענים ובשנת 2017 כמות הבולענים הגיעה למעל  6,000.

כחלק מהפתרונות ארוכי הטווח לצמצום קצב יצירת הבולענים, הוחלט על ידי ממשלת ישראל, והוסכם, באמצעות המשרד לשיתוף פעולה אזורי וממשלת ירדן על הקמת מערך הובלה של מי רכז מהתפלה ומי ים סוף לים המלח אשר בשלב ראשון החל משנת 2023 יזרמו כ–235 מיליון מ"ק בשנה עם אופציה להגדלה על ידי ממשלת ירדן ל-315 מ"ק לשנה. תוספת מים זו תצמצם בשלב הראשון את קצב ירידת המפלס של ים המלח, ועם התפתחות הפרויקט וככל שיוכח, בין היתר על בסיס מחקרי המכון הגיאולוגי, כי לא נגרם נזק לים המלח כתוצאה מהזרמת המים מים סוף לים המלח, ניתן יהיה להגדיל את הכמויות אשר יוזרמו לים המלח. קידום הפרויקט מותנה בהחלטת ממשלה נוספת בנושא.

עם זאת, בשלב זה ועד ליישום פתרונות ארוכי טווח כדוגמת מערך הובלת המים המתואר לעיל, האזור סובל מתופעות הטבע של אי יציבות הקרקע, היווצרות בולענים והתחתרות הנחלים, אשר משפיעים על חייהם של תושבי אזור ים המלח בהיבטים רבים. 

תופעות טבע אלה של אי יציבות הקרקע, היווצרות בולענים והתחתרות הנחלים הן ייחודיות לאזור ים המלח, ולא קיימות באף אזור אחר במדינת ישראל. 

השלכות תופעות הטבע של אי יציבות הקרקע והבולענים על היישובים בשטח המועצות האזוריות מגילות ים המלח ותמר ועל התעסוקה והנגישות של תושבי האזור  
שתי המועצות האזוריות הסמוכות לים המלח, מגילות ים המלח ותמר, השוכנות בגבולה המזרחי של מדינת ישראל, הן המועצות האזוריות הקטנות ביותר בארץ מבחינת היקף האוכלוסייה, והן המועצות האזוריות היחידות שבהן יש פחות מ-2,000 תושבים. יצוין כי במועצות האזוריות הסמוכות מצפון ומדרום לשתי המועצות הללו (מועצה אזורית ערבה תיכונה, הדרומית למועצה אזורית תמר, ומועצה אזורית ערבות הירדן, הצפונית למגילות ים המלח) מספר  האוכלוסייה הוא לפחות כפול, אם לא פי שלוש מאשר במועצות האזוריות תמר ומגילות ים המלח (לפי נתוני הלמ"ס). 

* הטבלה הרלוונטית בקובץ המצורף

האוכלוסייה המצומצמת המתגוררת ביישובי המועצות הללו מתפרנסת בעיקר מתיירות ומחקלאות. תנאי הסביבה והריחוק מיישובים אחרים מקשים על פיתוח מקורות הכנסה חלופיים, כגון תעשייה. על כך התווספו תופעות הטבע האמורות אשר, לאורך זמן, פגעו באפשרויות הפרנסה של היישובים והתושבים באזור אגן ים המלח. 

תופעות הבולענים, אי יציבות הקרקע ושאר תופעות הטבע גורמות נזקים משמעותיים ליישובים ולתושבים באזור ים המלח. נזקים אלו נחלקים לשני סוגים: 

א.    פגיעה בפוטנציאל התיירותי – ים המלח הוא נכס ייחודי בקנה מידה בין-לאומי, אשר אף דורג כאחד מתוך 14 פלאי עולם. אזור ים המלח הוא אזור ייחודי בעל ערכי טבע, מורשת ותרבות. 
אזור ים המלח הוא בעל פוטנציאל תיירותי גדול ביותר, הן לתיירות פנים והן לתיירות חוץ. ואולם, הבולענים ויתר תופעות הטבע הקיימות באזור מקשים באופן משמעותי על מימוש הפוטנציאל התיירותי הגדול הקיים בצפון ים המלח. קושי זה במימוש פוטנציאל הפיתוח התיירותי שנובע מתופעות הטבע הייחודיות לאזור מאפיין רק את אזור ים המלח, שכן אין אזורים נוספים בארץ שנפגעו מתופעות טבע אלו.

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הפיתוח התיירותי באזור הצפוני של ים המלח התחיל לרדת, וכיום אין כמעט פיתוח תיירותי חדש בצפון ים המלח. כאמור, אי יציבות הקרקע ותופעות הטבע האחרות הן גורם משמעותי לאי מיצוי הפוטנציאל התיירותי הקיים באזור. 

באזור צפון ים המלח תוכננו מספר פרויקטים תיירותיים, אשר טרם מומשו בשל תופעות הטבע הייחודיות לאזור ובשל חוסר הוודאות שנגרם בשל תופעות אלו. כך לדוגמה ישנה תב"ע מאושרת (608) שחלה בחופי צפון ים המלח באזור אטרקטיבי מבחינה תיירותית, על צירי התחבורה לירושלים ולצפון. התב"ע מאפשרת הקמת 3,100 חדרי מלון עם זכויות נרחבות להקמת מרכזי ספורט, פנאי, מסחר וכדו'. בחלק מהשטח הרלוונטי ים המלח נסוג ויוצר התחתרות ובוצנים (בורות טובעניים) שלא מאפשרים פיתוח בסמוך לחוף הים ומעקרים את האטרקטיביות התיירותית של אזור זה. בנוסף לכך, בשל סוגיית הבולענים ואי הוודאות האזורית נוצר קושי למשוך יזמים ומשקיעים שיפתחו מלונאות באזורים אלו. תב"ע נוספת (603/5) מאפשרת הקמת מלונאות, מסעדות ומתקני חוף, ובהתאם לכך תוכנן פרויקט להקמת מלונאות של רשת בין-לאומית. גם תב"ע זו לא מומשה בעיקר בשל חוסר הוודאות של יזמים ומשקיעים בשל תופעות הטבע, כמפורט לעיל. תב"ע שחלה באזור חוף מינרל (607/2 , 607/3) מאפשרת הקמת אזור חוף רחצה, 120 חדרי מלון, בריכת שחייה וכל יתר השימושים הנלווים: מסעדות, ספא, מסחר ונופש. עם זכויות בנייה של 10,000 מ"ר. בשטח נוצרו בולענים, האתר נסגר והפיתוח נעצר. 

באתרי שמורות טבע, כדוגמת עינות צוקים ועין גדי, נדרשו השקעות מיוחדות בהיקפים ניכרים על מנת לשמור על האתר הקיים, נוכח השינויים הנובעים מתופעות הטבע באזור ונזקים שנגרמו בגינן. השקעות חריגות אלו הן שמנעו את הפגיעה הצפויה בתיירות, בעקבות אי יציבות הקרקע. 
ב.    פגיעה בנגישות – כל היישובים באזור שטח המועצות מסתמכים על כביש 90, שמהווה עורק תחבורה יחיד באזור זה לאורך ים המלח, קטעי כביש 90 לאורך ים המלח אינם מחוברים עם כבישי רוחב המאפשרים הגעה רציפה ונוחה למרכז הארץ. חיי האוכלוסייה ואפשרויות הפיתוח באזור קשורות באופן ישיר לתפקודו של כביש 90 בקטע שלאורך ים המלח (בין צומת עוקף יריחו (חיבור לכביש מס' 1) וצומת זוהר (חיבור לכביש 31)).

עקב תופעות הטבע באזור נגרמו לכביש 90 בקטע זה נזקים. תשתיות רבות נמצאות בסכנת קריסה לאור ההתחתרות המהירה של הנחלים באזור, היווצרות הבולענים והנזקים המתמשכים מהשיטפונות. לדוגמא באזור עין גדי קרס הכביש ובאזורים אחרים ישנן הצפות אשר משבשות את התנועה, ואף אינן מאפשרות תנועה  במשך מספר ימים בשנה. במספר קטעי דרך ישנו צורך בהחלפת מתקני ניקוז אשר אינם עומדים בדרישות ההנדסיות, בין היתר בשל התחתרות הנחלים עקב שינוי מפלס ים המלח. תופעות אלו גורמות לפגיעה בנגישות למקומות עבודה ולאתרי תיירות המצויים באזור, וכן גורמות לפגיעה בנגישות לאזורים אחרים בארץ. לכן, לדוגמה, למרות שהמרחק הפיסי בין יישובי מגילות ים המלח לירושלים אינו גדול במיוחד, הניתוק בתקופות מסוימות מונע מתושבי אזור זה להגיע למקומות עבודה מחוץ ליישובם, ויוצר בפועל ריחוק נוסף.

לאור האמור, הכביש באזור זה דורש טיפול רב, בעיקר בתוואי הנחלים, וזאת על מנת שיוכל לעמוד בייעודו ולשמש דרך בטוחה לתושבי האזור, שתאפשר תנועה רציפה בכל מזג אוויר. פיתוח הציר התחבורתי יתרום להגברת הפוטנציאל התיירותי ושוק העבודה המקומי, באמצעות הנגשת קטע הכביש למקומות הפרנסה של התושבים החיים באזור ולאתרי התיירות. 

נזקים אלו, שנגרמו כאמור בשל תופעות הטבע הייחודיות לאזור זה, מקשים על קיום החיים ביישובים עצמם, וכן במשיכת תושבים חדשים. אותן תופעות טבע ייחודיות לאזור הפכו את אזור ים המלח לאזור היחיד בארץ הסובל מתופעות אלו של אי יציבות הקרקע, היווצרות בולענים והתחתרות הנחלים. אזור עוטף ים המלח, בגבולה המזרחי של מדינת ישראל, הוא אזור בעל מיעוט אוכלוסייה. על אלה התווספו קשיי הנגישות בשל תופעות הטבע הייחודיות לאזור, שיצרו בפועל ריחוק אפקטיבי נוסף.

הדרך לצמצם את הפערים בין האזור היחיד בארץ שסובל מהשפעות תופעות טבע ייחודיות אלה לבין אזורים אחרים טמונה ביכולת של המועצות האזוריות והיישובים לספק מקורות פרנסה חלופיים באחד התחומים שבהם יש להם יתרון יחסי, קרי תיירות, וכן טמונה בשיפור הנגישות לאזור באמצעות תחזוקה ושדרוג של כביש 90. 

הסיוע המוצע נותן מענה רלוונטי והולם לפגיעה שנגרמה מתופעות הטבע הייחודיות: מקורות תעסוקה והכנסה בדגש על תיירות, שיפור הנגישות והשילוביות למערכת הרכבות הארצית, שיקום נופי ותשתיות ציבוריות ותיירותיות.

פירוט הסיוע למועצות מגילות ים המלח ותמר ולכלל היישובים בתחומן במסגרת עדיפות לאומית:
מטרת הסיוע למועצות ליישובים ולתושבים היא עידוד צמיחה כלכלית תוך מיצוי הפוטנציאל התיירותי הטמון באזור ייחודי זה, וחיזוק התושבים באמצעות צמיחת תיירות שתהווה מקור תעסוקה ופרנסה וכן על ידי שיפור התחבורה והנגישות. 

תחבורה: 
הסיוע בתחזוקת כביש 90 בשטחי המועצות הוא למטרות בטיחות ויעילות הנסיעה וכן לצורך הגנה מפני תופעות הטבע שפוגעות בכביש לאורך זמן. כמו כן יינתן סיוע לצורך מתן תחבורה ציבורית אשר תסייע לשיפור השילוביות בין אזור ים המלח לבין רשת הרכבות הארצית, וישפר את הנגישות לאזור עבור התושבים והתיירים (סעיפים 23-22). 

תיירות:
מענק הפיתוח המיוחד למימון תשתיות ציבוריות, פינוי תשתיות ושיקום נופי (סעיף 8) יסייע למועצות האזוריות מגילות ים המלח ותמר במימון התשתיות הציבוריות והתיירותיות בשטחה. 

פיתוח אתרי התיירות קסר אל-יהוד (סעיף 12) מקודם על ידי המנהל האזרחי באמצעות רשות הטבע והגנים; פיתוח אתר התיירות "שער לים המלח" (סעיף 10) מקודם במסגרת פרויקטים של תשתיות ציבוריות ותיירותיות של משרד התיירות. החלטה זו מעניקה תקציבים נוספים לשם קידום ופיתוח אתרים אלו, בכפוף לתנאים המפורטים בהחלטה ולפי כל דין. אתרים אלו נמצאים באזורים שבהם לפי מפת הסיכון של המכון הגיאולוגי אין חשש לבולענים. אתרים אלו יוכלו לספק תעסוקה לתושבי האזור, וכן יהוו מקור משיכה לתיירים ולמטיילים באזור. 

יצוין כי חוק ההתייעלות הכלכלית לא חל ביהודה ושומרון, וככל שהדברים אמורים באזור יהודה ושומרון (לעניין מועצה אזורית מגילות ים המלח), החלטה זו מתקבלת נוכח עקרונות המשפט המנהלי, בשים לב לעקרונות הקבועים בחוק, כאשר השיקול שביסוד ההחלטה מבוסס על השיקול בדבר צמצום פערים, בשים לב לתופעות הטבע הייחודיות לאזור הגיאוגרפי, ולמיקומו כאמור בסעיפים 151(ב)(4) ו- 151(ב)(5) לחוק.

סיוע ליישובים מצפה שלם ועין גדי, על בסיס שיקולים מקצועיים (סעיף 160(2) לחוק):
סוג נוסף של פגיעות שנגרמו כתוצאה מתופעות הטבע של אי יציבות הקרקע והבולענים הוא פגיעה ישירה בשטחי קרקע, שנגרמה לשני  יישובים – הקיבוצים מצפה שלם ועין גדי. 

שני קיבוצים אלו נפגעו ישירות מהיווצרותם של בולענים:  מטע התמרים, תחנת הדלק, כפר הנופש והחוף הסמוך לו של קיבוץ עין גדי קרסו בעקבות פעירת בולענים. קיבוץ מצפה שלם נפגע אף הוא מנזקי הבולענים – אתר התיירות בחוף מינרל, שהיווה מרכיב מרכזי בהכנסות הקיבוץ ומקור תעסוקה לעובדים רבים, קרס לתוך בולענים, באזורי חממות של קיבוץ מצפה שלם  נפערו בולענים והן פונו לחלוטין. פינוי השטחים החקלאיים וסגירת אתרים תיירותיים אלו פגעו כלכלית ביישובים אלה וגרמו לאובדן פרנסה לתושבים ולפגיעה בהכנסות היישובים.

יובהר כי שני יישובים אלו הם היישובים היחידים שנפגעו באופן ישיר מבולענים, כמתואר לעיל. 

לנוכח הפגיעה הבלתי הפיכה בשטחים אשר שימשו את היישובים מצפה שלם ועין גדי, לצרכי חקלאות או תיירות, מעניקה ההחלטה סיוע ממוקד לשני יישובים אלו, וזאת על בסיס השיקולים המקצועיים המייחדים את שני היישובים האמורים והנובעים מאובדן שטחים ששימשו בסיס לתעסוקת התושבים וליצירת מקורות הכנסה עבורם ובמטרה לאפשר ליישובים אלו לפתח מקורות תעסוקה והכנסה חדשים וחלופיים ולהשתקם בכוחות עצמם: סעיפים 13 (תיירות מצפה שלם), 14,15,16 (תיירות ומסחר עין גדי), 18,19,20 (חקלאות מצפה שלם ועין גדי). כמו כן ניתנים לשני יישובים אלו מענק פיתוח לצרכי תיירות, מסחר, חקלאות, תעסוקה ותעשייה (סעיף 17) וכן מענק מיוחד לצרכי פיתוח קרקעות לדיור (סעיף 21), גם הם מאותם שיקולים מקצועיים, הכול כמפורט להלן.  

פיתוח מתקן אכסון מלונאי חלופי לקיבוץ מצפה שלם וכן פיתוח אזור נאות עין גדי ואכסון מלונאי בקיבוץ עין גדי ובחמי עין גדי מהווים מענה ישיר למצב שנוצר על רקע הנזקים שנגרמו לקיבוצים הללו. פיתוח זה אינו מיועד לתת פיצוי לקיבוצים בגין הנזקים, אלא לאפשר להם להשתקם בכוחות עצמם באמצעות פיתוח אתרי תיירות חלופיים לאלו שנפגעו. הסיוע הממשלתי יעזור להם לספק פרנסה לתושביהם, ולחזור ולהוות מוקד משיכה למטיילים ולתיירים באזור. 

מטעי התמרים הם מקור פרנסה מרכזי ליישובים באזור ים המלח. הסיוע ליישובים עין גדי ומצפה שלם בחקלאות יאפשר להם לייצר מקורות הכנסה נוספים, חלופיים למקורות ההכנסה שנפגעו, הרחוקים מאזור הסיכון לבולענים, ושאינם מושפעים מעונתיות המאפיינת את התיירות.

מענק הפיתוח לצרכי תיירות, מסחר, חקלאות תעסוקה ותעשייה ניתן גם הוא לצורך מימון אמצעי ייצור חלופיים. המענק המיוחד לצרכי פיתוח קרקעות לדיור ניתן לפי שיקול מקצועי הנוגע למתן כלים כלכליים חלופיים לקיבוצים להשתקם בכוחות עצמם, כאמצעי נוסף ומשלים ליתר הכלים האמורים.

סיוע כללי – משיקולים מקצועיים (סעיף 160(2) לחוק):
כאמור לעיל, חלק מסעיפי ההחלטה מבוססים על שיקולים מקצועיים הנוגעים למאפיינים המיוחדים של האזור ונועדו לתמוך באפשרויות הקידום והפיתוח של האזור – סעיף 1 (מדיניות), סעיף 2 (מחקר), סעיף 3 (ניטור), סעיף 4 (הדמאות), סעיף 5 (תכנון), סעיף 6 (הקמת צוות למדיניות), סעיף 7 (ביטוח), סעיף 9 (תכנון תיירותי), סעיף 24 (תכנית כוללנית), סעיף 25 (ועדת היגוי). 

* הטבלה הרלוונטית בקובץ המצורף