מתן מענה נדרש במהלך מגפת הקורונה באמצעות קידום פרישה כלל ארצית של תשתיות תקשורת מתקדמות בישראל

כחלק ממדיניות הממשלה להאצת התחרות בשוק התקשורת וקידום פרישה כלל ארצית של תשתיות תקשורת מתקדמות, בהמשך להמלצות הסופיות של הצוות הבין-משרדי לבחינת מדיניות פרישת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות-פס נייחות במדינת ישראל מיום 15 ביולי 2020 (להלן – המלצות הצוות) ולאור משבר הקורונה שמדגיש ביתר שאת את הצורך בקידום תשתיות תקשורת מתקדמות על מנת לאפשר ניהול שגרת חיים תקינה ואספקת שירותים חיוניים בתנאי ריחוק חברתי ובהם לימודים מרחוק, רפואה מרחוק ועבודה מרחוק:
1 . לתקן את חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת), בהתאם לעקרונות הבאים:

א. "רשת מתקדמת" תוגדר כרשת FttH או שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שניתן לספק על גביה בהתאם לקריטריונים שעליהם הורה שר התקשורת.
ב. "שירותים מתקדמים" יוגדרו כשירותי פס רחב הניתנים באמצעות רשת מתקדמת.
ג. "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן – בזק) ובעל רישיון לפי תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים), התש"ס-2000 (להלן – מפ"א כללי) רשאים לפרוש רשת מתקדמת שלא בכל הארץ, ולספק שירותים מתקדמים על גביה שלא לכל דורש בהתקיים כל התנאים הבאים, ובלבד שהרשת המתקדמת אינה מבוססת על רשת הגישה הקיימת שלהם:
1) בתוך חמש שנים ממועד תיקון חוק התקשורת בהתאם להחלטה זו, בזק הגישה הודעה למשרד התקשורת המבוססת על האזורים הסטטיסטיים שבהם היא מתכוונת לספק שירותים מתקדמים (להלן – אזורי הפרישה);
בהחלטה זו, "אזור סטטיסטי" – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית-סטטיסטית, שנקבעה כאזור סטטיסטי לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובכלל כך באזור יהודה ושומרון.
2) שר התקשורת קבע ברישיונה של בזק חובת מתן שירותים מתקדמים באזורי הפרישה (להלן – חובת הפרישה). משך התקופה להשלמתה של חובת הפרישה יהיה חמש שנים לכל היותר מיום תחילת אספקת השירותים המתקדמים בתשלום או מיום קביעת חובת הפרישה ברישיון בזק, לפי המוקדם. 
ד. נוכח השר כי הודעתה של בזק כאמור בסעיף 1(ג)(1) לעיל כוללת מספר מצומצם של אזורים סטטיסטיים באופן שיש בו להעיד כי היא לא התקבלה משיקולי כדאיות כלכלית בפרישה וכי יש בכך כדי לפגוע משמעותית ביכולת להביא לפרישת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ באמצעות הקצאות כספי קופת התמרוץ, יודיע על כך לבזק לא יאוחר מ-60 יום מיום מסירת הודעת בזק. הודיע השר כאמור, יראו זאת כאילו לא מסרה בזק הודעה בהתאם לסעיף 1(ג)(1) לעיל.
ה. אין באמור בסעיף 1(ג) לעיל כדי לגרוע מסמכות השר לקבוע למפ"א כללי שאינו החברה חובת פרישה אחרת ברשת מתקדמת שאינה מתבססת על רשת הגישה הקיימת שלו ובכלל כך תנאים ברישיון לעניין פרישה ומתן שירות ברשת מתקדמת.
ו. התקיימו התנאים המנויים בסעיף 1(ג) לעיל, רשאי השר להתיר לבעל רישיון מפ"א כללי לפרוש רשת מתקדמת המתבססת על רשת הגישה הקיימת שלו שלא בכל הארץ או שלא באזור שירות, או לקבוע ברישיונו חובת פרישה אחרת, אם נוכח כי יהיה בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
ז. נקבעה חובת הפרישה, החשב הכללי במשרד האוצר ינהל חשבון ייעודי ונפרד שמטרתו השתתפות במימון פרישת רשת למתן שירותים מתקדמים באזורים הסטטיסטיים שאינם אזורי הפרישה (בהחלטה זו בהתאמה – קופת התמרוץ ו-אזורי התמרוץ).
ח. מקורות קופת התמרוץ יהיו תשלומים שנתיים שיעבירו הגופים החייבים לפי שיעור של 0.5% מהכנסתם החייבת כאמור בסעיף קטן (י) (להלן – "תשלומי החובה"). 

בהחלטה זו, "הגופים החייבים" – תאגידים אשר הכנסתם השנתית עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים ומתקיים בהם אחד מאלה:
1) בעלי זיקה תשתיתית – מי שמתקיימים בו שני אלה:
א) מי שנותן שירותי בזק פנים ארציים במסגרת רישיון מפ"א כללי או רישיון מפ"א כללי ייחודי, מי שנותן שירותי רט"ן ורט"ן ברשת אחרת, וכן מי שנותן שירות תמסורת, שירות תשתית ושירות גישה לאינטרנט;
ב) לפחות 50% מהכנסותיו מקורן בהכנסות ממתן שירותי בזק המפורטים בסעיף קטן א' לעיל. לעניין זה יראו הכנסה מחבילה הכוללת שירות בזק המפורט בסעיף קטן א' עם מוצרים או שירותים נוספים הכנסה שמקורה בשירותי הבזק כאמור. 
2) בעלי זיקה שיווקית – התאגידים מהסוגים שיפורטו להלן ובלבד שמספקים שירותי תקשורת, בין אם מכוח רישיון או היתר ובין אם לאו, גם כחלק מחבילת שירותים הכוללת שירות בזק של בעלי זיקה תשתיתית: תאגידים בשליטת בעלי זיקה תשתיתית; או תאגידים שהם בעלי שליטה בבעלי זיקה תשתיתית; או תאגידים שבעל השליטה בהם הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית.

בסעיף קטן זה, "שירותי תקשורת": 
א) שירותי בזק;
ב) העברת תכנים אודיו-ויזואליים למנויים;
ג) אספקת "ציוד קצה", כהגדרתו בחוק התקשורת. 
ט. שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו  את השיעור האמור בסעיף קטן (ח).
י. בהחלטה זו "ההכנסה החייבת" – ההכנסה השנתית של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם בעד קישור גומלין ושימוש, כהגדרתם בסעיף 5 לחוק התקשורת.

המנהלת הכללית של משרד התקשורת תודיע לגוף החייב, בכל שנה ולא יאוחר מיום 31 ביולי, על סך תשלומי החובה בו חייב הגוף. שר התקשורת או המנהלת הכללית או עובד שהשר הסמיך לכך רשאי לדרוש מגופים חייבים או מגופים בעלי פוטנציאל להיות גופים חייבים, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לצורך ההכרעה האם יסווגו כגוף חייב או לצורך קביעת ההכנסה החייבת. 
יא. תשלומי החובה יועברו לקופת התמרוץ, וישמשו להשתתפות במימון פרישת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בלבד ולא לאף שימוש אחר. תשלומי החובה ישולמו עד לקביעת חובות פרישה בכל אזורי התמרוץ או עד להודעת שר התקשורת ושר האוצר כי קיימת היתכנות כלכלית להשלמה הפרישה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי השלמת הפרישה כאמור צפויה להתקיים בפרק זמן סביר, המוקדם מביניהם. 
יב. תשלומי החובה ישולמו החל מהשנה שבה תיקבע חובת הפרישה, ובכל מקרה לא ייגבו תשלומי החובה בטרם קביעתה.
יג. הקצאת כספים מקופת התמרוץ תיערך בהליך תחרותי ואמת המידה היחידה לבחירת הזוכים תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ שבהצעות המתמודדים לבין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרתם; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום אזורי התמרוץ או למאפיינים של משקי הבית שבאזורי התמרוץ. ועדת המכרזים הבין-משרדית תהיה רשאית לקבוע תנאים בהליך התחרותי לשמירה על האפקטיביות של הקצאות עתידיות של כספי קופת התמרוץ. על אף האמור, במכרזים להקצאות הכספים מקופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופה, שר התקשורת רשאי להורות כי במסגרת ההליך התחרותי 10% לפחות ממשקי הבית באזורי התמרוץ שבהצעות המתמודדים או שיעור נמוך יותר שיורה, יפרשו באזורים שיקבע. לצורך קבלת החלטה כאמור, רשאי שר התקשורת לשקול שיקולים אלה:
1) המצב הביטחוני באזור;
2) חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור ורמת השירותים שבו;
3) תכנון הפרישה של האוכלוסייה;
4) מיקומו הגאוגרפי של האזור או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ;
5) הצורך בצמצום פערים בין האזור לבין אזורים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות.

הוראת השר תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת האזורים כאמור. 
יד. ועדת המכרזים הבין-משרדית תקיים לא יאוחר מתום 12 חודשים מהמועד האחרון להעברת תשלום החובה, מכרז אחד או יותר, להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ עד למועד האמור, ואולם שר התקשורת בהסכמת שר האוצר, רשאי, מנימוקים שיירשמו, לדחות בתקופה שלא תעלה על שנה את קיום המכרז או המכרזים.
טו. בזק וכל חברה בעלת זיקה אליה (כהגדרתה ברישיון בזק, ולרבות שותפות) אינן רשאיות להשתתף בהליכים התחרותיים או לקבל הקצאות כספים מקופת התמרוץ.
טז. בזק וכל חברה בעלת זיקה אליה (כהגדרתה ברישיון בזק, ולרבות שותפות) אינן רשאיות לפרוש רשת מתקדמת באזורי תמרוץ.
יז. על אף האמור, שר התקשורת רשאי להתיר לבזק או לחברה בעלת זיקה אליה (כהגדרתה ברישיון בזק, לרבות שותפות) לפרוש רשת מתקדמת באזורי תמרוץ אשר טרם הוקצו בהליך תחרותי (בסעיף זה – האזורים הנוספים) ובלבד שהיקף משקי הבית באזורים הנוספים לא יעלה על 10% מהיקף משקי הבית באזורי הפרישה שעליהם הודיעה כאמור בסעיף 1(ג)(1) לעיל, ובהתחשב בעמידת בזק בחובותיה בהתאם ללוחות הזמנים שקבע שר התקשורת ברישיון בזק. האזורים הנוספים יתווספו לאזורי הפרישה ותחול עליהם חובת הפרישה של בזק.
יח. על אף האמור בסעיפים 1(טז) ו-1(יז), זכה מתמודד במכרז להקצאת כספים לגבי אזור תמרוץ מסוים, בזק או חברה בעלת זיקה אליה (כהגדרתה ברישיון, לרבות שותפות) תהיה רשאית לפרוש רשת מתקדמת באזור זה בחלוף תקופה של 5 שנים מיום קביעת החובה ברישיון הזוכה באזור זה.
יט. על אף האמור בסעיף 12(ב)(1) לחוק התקשורת, בהמשך לזכייה בהליכים התחרותיים יקבע שר התקשורת ברישיונותיהם של הזוכים חובות פרישה באזורי התמרוץ.
כ. שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע תעריף מופחת עבור גישה אל מתקני הבזק של בזק אשר פרושים באזורי התמרוץ או באזורים אחרים שאינם אזורי הפרישה או אזורי תמרוץ, ובלבד שמתקני הבזק באזורים האחרים האמורים אינם משמשים את בזק לצורך פרישת רשת מתקדמת באזורי פרישה והשימוש בשירות נעשה לצורך פרישה באזורי התמרוץ, וזאת ביחס לתעריף הקבוע כיום עבור שירות זה בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א (מפעיל פנים ארצי)), התשע"ה-2014.
כא. לקבוע כלי אכיפה על מנת להבטיח את קיום חובות הפרישה והמגבלות על הפרישה, ככל שנדרש.
כב. ברשת מתקדמת, התיול הפנימי כהגדרתו בסעיף 4ח(א) לחוק התקשורת, יהיה שייך למנוי ממועד התקנתו. 

2 . להנחות את שר התקשורת למנות ועדת מכרזים בין-משרדית לניהול ההליכים התחרותיים, כאמור בסעיף 1(יג) לעיל, שבראשה יעמוד סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת או מי מטעמו, ויהיו חברים בה חשב משרד התקשורת, היועצת המשפטית של משרד התקשורת וסמנכ"ל הנדסה במשרד התקשורת או מי מטעמם, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג רשות התחרות.

3 . להנחות את שר התקשורת להגדיר בתוך 3 חודשים קריטריונים לעניין "רשת מתקדמת" על פי רמות שירות באופן שיבחין בין רשתות התקשורת הקיימות של החברות שעליהן חלה חובת האוניברסליות (רשת ה- NGN של בזק ורשת ה- HFC של הוט טלקום ש.מ) לבין רשתות תקשורת מתקדמות, דוגמת רשתות FttH או שוות ערך להן מבחינת טיב ואיכות השירות.

4 . להנחות את שר התקשורת לקבוע ברישיונה של בזק את חובת הפרישה שלה באזורי הפרישה בתוך 60 ימים ממועד הודעתה של בזק כאמור בסעיף 1(ג)(1) להחלטה זו. 

5 . להנחות את שר התקשורת, כי ככל שיקבע תנאי לעניין היקף הפרישה כאמור בסעיף 1(ה) לעיל, משקי הבית שיונגשו לחיבור לרשת המתקדמת באזור תמרוץ שייקבע ברישיונו של מפ"א כללי שאינו בזק בעקבות זכייה במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ, לא ייחשבו לצורך בחינת עמידתו בחובות הפרישה האמורות וכי תנאי כאמור לא ייכנס לתוקף בשל כך שפרש רשת מתקדמת באזור תמרוץ בהמשך לזכייה במכרז. 

6 . להנחות את שר התקשורת להודיע בתוך שלושה חודשים מיום החלטה זו על לוחות זמנים, אבני דרך ופרקי זמן מרביים לחיבור מנויים באזורי הפרישה ובאזורי התמרוץ שייקבעו ברישיונות.

7 . להנחות את שר התקשורת ואת שר האוצר לפעול כך ששיעור התשלום כאמור בסעיף 1(ח) לא ישתנה וזאת לפחות בשלוש השנים הראשונות לגביית תשלומי החובה.

8 . להנחות את שר התקשורת ואת שר האוצר לקבוע תעריף לשירות סיטונאי לגישה רחבת פס (Bit-Stream Access) שיחול על השירות כאמור שיספק הזוכה בהליך תחרותי לבעל רישיון אחר (כהגדרתו בסעיף 5(א) לחוק התקשורת).

9 . להנחות את שר התקשורת ושר האוצר לקבוע תעריף מופחת עבור גישה אל מתקני הבזק של בזק הפרושים באזורי התמרוץ או באזורים אחרים שאינם אזורי הפרישה אשר אינם משמשים את בזק לצורך פרישת רשת מתקדמת באזורי פרישה והשימוש בשירות נעשה לצורך פרישה באזורי התמרוץ, כאמור בסעיף 1(כ), אשר יחול מיום קביעת חובת הפרישה של בזק לכל המוקדם. 

10 . בתום שלוש שנים מיום גביית תשלומי החובה בפועל, תבחן ועדת המכרזים הבין-משרדית את קצב הפרישה באזורי התמרוץ, יעילות ההליך התחרותי ועלות מימון הפרישה לשם בחינת הצורך בשינויים בהליך התחרותי, בהמשך גביית תשלומי החובה ובמועדים נוספים לבחינה כאמור. ועדת המכרזים הבין-משרדית תעביר את תוצאות הבחינה לשר התקשורת. 

11 . להטיל על שר הביטחון להנחות את המפקד הצבאי להטמיע, בשינויים המחויבים וככל הנדרש, את יישום החלטה זו לגבי תשתית התקשורת ביהודה ושומרון, וכל הוראה רלוונטית אחרת שתינתן בהמשך לה, וכן להנחות את שר התקשורת לערוך התאמות על מנת לאפשר יישום של ההחלטה כאמור באזור יהודה ושומרון, ככל שיידרשו. 

12 . לרשום את הודעת שר התקשורת כי משרד התקשורת ישלים, בתוך 120 ימים, בחינה לאסדרה מחדש של שוק האינטרנט הקמעונאי בישראל, לרבות ביטול חלוקת אספקת שירותי אינטרנט בין שירות תשתית לבין שירות גישה לאינטרנט (ISP), בשים לב לצורך לאזן בין התחרות בשוק לבין רווחת הצרכן ופישוט רכישת שירות אינטרנט בישראל למשתמשי הקצה, לרבות המלצות על הוראות מעבר מתאימות לשמירה על התחרות בשוק, ככל שתידרשנה.

13 . להטיל על שר האוצר להגיש את תזכיר החוק האמור בסעיף 1 להחלטה במסגרת הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2020), התש"ף-2020.