מה הוחלט?
בהמשך להחלטות הממשלה מס' 218 מיום 1 באוגוסט 2021 (להלן – החלטה 218), מס' 4398 מיום 23 בדצמבר 2018 (להלן – החלטה 4398) ומס' 2118 מיום 22 באוקטובר 2014 (להלן – החלטה 2118) ובמטרה לשפר את איכות הרגולציה בישראל למען הציבור והסביבה, לקדם את מדיניות הממשלה לסייע למשק ולכלכלה בישראל להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של התפרצות נגיף הקורונה וכן לפעול להעלאת הפריון והורדת יוקר המחיה, לייעל את השירות הממשלתי ובהמשך לעבודת המטה שערך צוות רגולציה חכמה שהוקם בהחלטה 4398 בשיתוף עם כלל משרדי הממשלה והרשויות הציבוריות הרלוונטיים למיפוי תכניות לטיוב הרגולציה אשר יישומן מחייב תיקוני חקיקה שטרם הושלמו, ובפרט תכניות של משרדי הממשלה שאושרו במסגרת תכנית החומש שבהחלטה מס' 2118:
על קידום מהיר של פרטי החקיקה המפורטים בנספח שבסיפה להחלטה זו (להלן – הפריטים), אשר צפויים להביא לחיסכון שנתי למשק של כמיליארד ש"ח, ושל כמיליון ימי המתנה, בהתאם למתווה שלהלן:
1. להנחות את שרי הממשלה לתעדף את קידומם של הפריטים הרלוונטיים ולפעול לסיום ההליכים הנדרשים לצורך התקנתם של הפריטים לכל המאוחר במועדים הקבועים להלן –
א. חקיקה ראשית – הצעות החוק יובאו לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה עד ליום 6.3.2022. על מנת שהפריטים יקודמו במסגרת המתווה, טיוטות הפריטים יועברו לממונה על היחידה להבניית החקיקה במשרד המשפטים עד ליום 31.1.2022.
ב. חקיקת משנה באישור ועדות כנסת – טיוטות תיקוני החקיקה יוגשו לוועדות הכנסת הרלוונטיות עד ליום 8.5.2022. על מנת שהפריטים יקודמו במסגרת המתווה, טיוטות הפריטים יועברו לממונה על היחידה להבניית החקיקה במשרד המשפטים עד ליום 20.2.2022.
ג. חקיקת משנה באישור השרים – תושלם התקנתם של הפריטים עד ליום 31.7.2022. על מנת שהפריטים יקודמו במסגרת המתווה, טיוטות הפריטים יועברו לממונה על היחידה להבניית החקיקה במשרד המשפטים עד ליום 1.6.2022.
2. משרד המשפטים יסייע למשרדי הממשלה להשלים את יישום החלטה זו בלוחות הזמנים הקבועים בהחלטה.
3. להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לסייע למשרדי הממשלה בתיאום, גישור וליווי במטרה לפתור חסמים לצורך קידום הפריטים במסגרת החלטה זו.
4. להטיל על אגף מדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה לסייע למשרדי הממשלה ככל שיידרש להתקשר במסגרת מכרז פומבי מס 2/2018 ל"מתן שירותי ייעוץ לטיוב רגולציה (הוראת תכם 16.9.5)" לצורך קידום הפריטים.
5. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד המשפטים והממונה על התקציבים, בשיתוף עם כלל משרדי הממשלה, יפעלו לקידום המתווה ולהשלמת הליך החקיקה של הפריטים הכלולים בו כמפורט בהחלטה זו ומוקדם ככל הניתן.
6. להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לדווח לממשלה על יישום ההחלטה והשלמת הליכי החקיקה כאמור, על סמך מידע שימסרו משרדי הממשלה ויחידות הסמך הרלוונטיים לרבות ביחס לעמידה במועדים הקבועים בסעיף 1.
נספח
מס' |
משרד |
חיקוק |
מהות התיקון |
---|---|---|---|
1 |
תרבות והספורט |
תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר), התשס"ה-2005. |
הגדלת מספר המתאמנים הקטינים ביחס למאמן תוך יצירת דיפרנציאציה בין גילאים שונים. התיקון נעשה בין היתר לאחר היוועצות עם משרד הבריאות. הוחלט כי ניתן להגדיל את היחס תוך שמירה על בטיחות הקטינים (למשל כיום מגיל 6-14 עד 8 מתאמנים, ולאחר התיקון – מגיל 6-8- 12 מתאמנים קטינים). בנוסף, תבוטל האבחנה בין סוגי אימונים/פעילויות שונות. התיקון המוצע יאפשר למכוני כושר להוזיל את העלויות הקשורות לכניסת קטינים, ובכך יאפשר להוזיל את העלויות לציבור ולהגדלת המספר המתאמנים בחדר כושר, בעיקר בגילאי נוער. |
2 |
תרבות והספורט |
תקנות הספורט (עזרה ראשונה ובטיחות במקום התנהלות פעילות ספורט מאורגנת, התשע"ח-2017 |
ביטול החובה הגורפת לנוכחות של אח או רופא או חובש בכל פעילות ספורט מאורגנת (לרבות אימון). |
3 |
חקלאות ופיתוח הכפר |
צו היערות (פטור מרישיון), התשפ"א- 2021 |
ביטול החובה לקבלת רישיון כריתה או העתקה עבור ארבע קבוצות עצים רשימה מוגדרת של מינים פולשים, עצי מטע עצים בוגרים במשתלות ועצי דקל בחצר פרטיות. עבור קבוצות אלו נמצא כי יש לאמץ פטור מאחר וההגנה עליהם אינה מתיישבת עם תכלית הפקודה. |
4 |
חקלאות ופיתוח הכפר |
תקנות הכלבת (חיסון), התשס"ה – 2005 |
הארכת תוקף חיסון כלבת לשנתיים, כיום יש לחסן בכל שנה. בכפוף לחיסון הכלב פעמיים בשנה הראשונה – חיסון ובוסטר (מנת דחף). |
5 |
חקלאות ופיתוח הכפר |
תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים), התשל"ד-1974 |
כיום, הרגולציה קובעת כי תוצרת טרייה ליצוא תעבור גם בדיקות איכות וגם בדיקות בריאות. בדיקות בריאות משקפות את השמירה על האינטרס מוגן. ההתייחסות לסטנדרטים לעניין איכות התוצרת משתנים ממדינה למדינה ומהווים בעיקרם סוגיה מסחרית. סוגיית האיכות לא מוסדרת רק ברמת הרגולציה של מדינות היעד, אלא נקבעת גם על-ידי הקונים עצמם – למשל רשתות שיווק באירופה מציבות ואוכפות דרישות איכות משלהן, שלעיתים מחמירות מדרישות המדינה. בהמשך לשיח עם בעלי העניין – החקלאים והיצואנים עלה כי חלק מעוניינים בביצוע בדיקות איכות וחלק סבור שהן מיותרות. |
6 |
חקלאות ופיתוח הכפר |
תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא זרעים) (תיקון), התשע"ח-2018 |
ביטול חובת בדיקות נביטה בזרעי ירקות מיוצאים תוך אימוץ הרגולציה הנהוגה באירופה ובארה"ב. בנוסף, הרחבת ההכרה בבדיקות של מעבדות ודוגמים חיצוניים לביצוע דיגום רשמי לאחר הכשרה ופיקוח עליון, לנוכח יוקר הבדיקות וחוסר במעבדות רשמיות. |
7 |
חקלאות ופיתוח הכפר |
תקנות הרופאים |
התיקון המוצע יוביל להסרת מגבלות מיותרות ביחס לתוכן ומתכונת הפרסומת של רופאים וטרינרים הרשאים לפרסם בעצמם. כך למשל, מוצע לבטל את האיסור על פרסומת שיש בה משום שבח למיומנותו ולכשירותו המקצועית, וכן את האיסור על פניה אישית של רופא וטרינר לבעלו של בעל חיים שאינו בטיפולו, כדי לשכנעו לקבל את שירותיו. |
8 |
חקלאות ופיתוח הכפר + כלכלה ותעשייה |
צו יצוא חופשי לעניין יצוא צמחים |
מוצע בתיקון לבטל את חובת רישיון יצוא. |
9 |
הגנת הסביבה |
חוק רישוי סביבתי, התשפ"א-2021 |
מעבר ממשטר של היתרים (היתר פליטה, היתר רעלים ורישוי עסקים) להיתר אחוד למכלול התנאים הסביבתיים, למשך תקופה של 10 שנים, בהתאם לעקרונות המקובלים באיחוד האירופי. |
10 |
הגנת הסביבה |
צו הקרינה הבלתי מייננת (תיקון התוספת), התשפ"ב-2021 |
תיקון התוספת לחוק הקרינה הבלתי מייננת כך שיינתן פטור להיתר קרינה למתקנים פוטו-וולטאים ועמדות טעינה לרכב חשמלי, בהתאם לסעיף 12 להחלטת ממשלה מס 208 בעניין "מעבר לאנרגיה ירוקה". |
11 |
מינהל תכנון |
תקנות שינוי שימוש – אסדרה של תקנות חדשות |
קביעת הליך חליפי ומקוצר לעסקים המבקשים שימוש חורג מהיתר אך תואם תכנית. |
12 |
מינהל תכנון |
תקנות כיבוי וגילוי – אסדרה של תקנות חדשות |
תקנות המפרטות את דרישות ההגנה מאש בתחום אמצעי הכיבוי (מתזים, מטפים וכו') והגילוי (גלאי עשן ומערכות התרעת אש), לשם קבלת היתרי בניה. התיקון יחליף הוראות נציב שונות שקובעות את התנאים הללו ומטרתו התאמה ככל הניתן לתקנים האמריקאים של ה- NFPA. |
13 |
משפטים |
תקנות שמאי מקרקעין (בחינות), התשס"ו-2006 |
מוצע לעדכן את הסילבוסים של הבחינות, כך שהתכנים יתאימו לעבודת השמאים. בנוסף, מוצע לאחד שתיים מהבחינות הסופיות לבחינה אחת. עדכון הסילבוסים גם מכוון את האקדמיה לאופן בו עליה לבנות את התואר האקדמי שאנו נדרוש בעתיד, כתנאי לקבלת הרישיון (במקום תואר כללי שניתן להציג היום + מעבר בהצלחה של בחינות רבות). |
14 |
משפטים |
תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים), תש"ס-1999
|
א. מוצע לקבוע הקלה לגבי אימות מסמכים של תאגידים זרים –כיום בדיווח הראשון המוגש לגבי תאגידים זרים בחברה פרטית נדרש להגיש תעודת התאגדות או רישום של התאגיד מאומתת באחת מהדרכים הבאות: אימות בידי נציג קונסולרי/ אימות בידי עורך דין בעל רישיון לעריכת דין בישראל/ אימות בידי נוטריון מוסמך במדינה שבה הוצא הדרכון/ אימות בידי נוטריון מוסמך במדינת מושבו של התאגיד הזר. מוצע לבטל את דרישת האימות עבור תעודת התאגדות לתאגידים זרים ולהחליפה בהצהרה של מגיש הדיווח שתבטיח באופן נאות את מהימנות ההעתק המוגש. כן מוצע לבטל את הדרישה לצרף לאישור הנדרש בדבר קיומו של תאגיד במועד הדיווח תרגום מאומת בידי נוטריון. ב. מתן אפשרות לעורך דין או לרואה חשבון להגיש דיווחים באופן מקוון, גם במקרה שבו לא הוסמכו בהתאם להוראת סעיף 39(א) לחוק החברות כנושאי משרה – כיום המוסמך לדווח בדיווח מקוון נדרש להצהיר כי למיטב ידיעתו המידע המדווח הוא נכון ושלם. נוסח זה מעורר קושי עבור ציבור נרחב של מייצגים, בעיקר רו"ח, אשר מסייעים לחברות בהכנת הדו"חות השנתיים ובהגשתם, אך אינם מוסמכים כנושאי משרה לפי סעיף 39 לחוק לחתימה על מסמכים ודיווחים המוגשים לרשם ואישור על כך שהפרטים בהם נכונים ושלמים. בשל כך, ובהתחשב בכללי האתיקה החלים על עוה"ד ורוה"ח, מוצע להתאים את נוסח ההצהרה כך שבמקרים שמגיש הדיווח המקוון הוא רו"ח או עו"ד, הוא יצהיר כי נושא משרה בחברה כהגדרתו בסעיף 39, המוכר לו אישית או שהזדהה בפניו, אישר לו כי הפרטים שמולאו על ידו באופן מקוון נכונים ושלמים. |
15 |
משפטים |
חוק החברות, התשנ"ט-1999 |
א. העמדת אפשרות לניהול המרשמים הפנימיים של בעלי מניות ומרשם דירקטורים במרשם החברות במקום במשרדי החברה – כיום חברות נדרשות לנהל מרשם בעלי מניות ומרשם דירקטורים ולהעמידם לעיון הציבור (סעיפים 127, 133, 224, 124(7)-(8)). נוסף על כך, חברות נדרשות לדווח דיווח דקלרטיבי לרשם החברות על פרטים אלו ועל שינויים הנעשים בהם. אמנם, המרשם המחייב לפי החוק הוא זה המתנהל אצל החברה, אולם לאור העובדה שמידע זה אמור, לפי החוק, להימסר גם לרשם החברות, מוצע לאפשר לחברות המעוניינות בכך כי הרישום במרשם החברות יחליף את הרישום במרשם הפנימי בחברה, ובכך לצמצם נטל רגולטורי מקום בו אין לחברה עניין בניהול המרשמים הפנימיים, לרבות שמירתם במשרדי החברה והעמדתם לעיון הציבור . ב. ביטול החובה לתרגום לעברית של תקנון חברת חוץ – הדרישה כיום בעת רישום חברות חוץ היא לצרף תרגום לשפה העברית של תקנון החברה. תיקון החוק יאפשר לחברות חוץ להגיש תקנון באנגלית, ללא צורך בתרגום לעברית, בעת רישומן ברשם החברות בישראל, וזאת על מנת להקל על החברות בהתאם לרשות שניתנה זה מכבר לחברות שהתאגדו בישראל להגיש לרשם תקנון בשפה האנגלית. ג. סמכות מחיקה מינהלית- כיום כ-40% מהחברות הרשומות במרשם נזנחו בפועל – הן רשומות במרשם החברות אך הפסיקו להגיש דיווחים לרשם, לשלם אגרות ומוכרזות כ"חברות מפרות" באופן שמונע מהן לעשות פעולות עסקיות שונות, כגון רישום שעבודים. כתוצאה מכך יש קושי במהימנות ועדכניות המידע המופיע במרשם לגבי חלק מהחברות. על כן, מוצע לתקן את חוק החברות ולהקנות סמכות מינהלית לרשם החברות למחוק חברות שאינן מנהלות עסקים או פעילות ואין להן נכסים וחובות מן המרשם. סמכות כאמור תאפשר טיוב ועדכון נתוני המרשם כך שיספקו לציבור ולסביבה העסקית מידע עדכני ואמין. |
16 |
רשות ניירות ערך |
תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), התשע"ו- 2016 |
מוצע לשנות ולהרחיב את מתכונת הרישום הכפול של קרנות חוץ נסחרות. התיקון יאפשר לרשום ברישום כפול בבורסה בתל אביב ETFs שרשומות למסחר בבורסות אחרות מאלו הקבועות היום בתוספת לחוק ניירות ערך ואשר מותאמות לעולם הקרנות. |
17 |
רשות ניירות ערך |
תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים, התש"ל- 1970) |
מוצע להקל בחובה לצרף דוחות סולו לדוחות כספיים של חברה ציבורית ולקבוע כי תאגיד קטן שהציע לציבור מניות בלבד יהיה פטור מצירוף דוח סולו. תאגיד שאינו תאגיד קטן שהציע לציבור מניות בלבד, יידרש להציג מידע כספי נפרד רק בדוח השנתי. עוד מוצע לקבוע פטור מפרסום מידע כספי נפרד, מקום בו אין בדוח הסולו תוספת מידע מהותית על המידע שבדוחות הכספיים. |
18 |
אנרגיה |
תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף), תשנ"א-1991 |
הפחתת הבירוקרטיה הכרוכה בהתנתקות ממערכת הסקה מרכזית, תוך ביטול הצורך בקבלת אישור ממשרד האנרגיה ומעבר לכלל התנהגות מחייב וזכות לוועד או לדיירים לוודא את העמידה בו. |
19 |
אנרגיה |
חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 |
מוצע ליצור מסלול "מהיר" לאישור תכנוני של מקטעים קצרים מאוד שנועדו לחבר בין תשתית חלוקה קיימת או מאושרת של גז טבעי לבין צרכן המרוחק עד 200 מטרים מהתשתית, במקום שחברות החלוקה יצטרכו לאשר תכנית עבודה לרשת חלוקה עבור אותם מקטעים קצרים. |
20 |
אנרגיה (רשות החשמל) |
תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון), תשנ"ח-1997 |
מוצע להפחית את דרישת הוכחת הזכות בקרקע המוטלת כיום לפי התקנות על מי שמבקש לקבל רישיון קבוע לייצור חשמל. |
21 |
תחבורה |
תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 |
מוצע להרחיב את סל השירותים ושיפור השירות לעסקים בתחום שירותי הרכב, באזור העסקי של ממשל זמין. לצורך מתן אפשרות להעברת בעלות באזור העסקי נדרש לתקן את תקנה 284(ו) הקובעת כיום כי רק במקרה של בעלים יחיד של רכב וקונה יחיד העברת בעלות יכולה להתבצע באופן מקוון. בנוסף, האגרה הקבועה כיום בעד העברת בעלות תופחת בהתאם להפחתה הצפויה בעלות הפעולה כשהיא מתבצעת באופן מקוון. פעולה דומה תיעשה בהעברת בעלות בציי רכב 284 (ג). |
22 |
תחבורה |
תקנות התעבורה (הוראת שעה) (מס' 6) התשפ"א- 2021 |
ביטול תקנה 83ד' המחייבת התקנת מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב. וכן, תיקון התוספת השישית לתקנות התעבורה המחייבים 4 נקודות על הסעת ילד ברכב שלא מותקנת בו המערכת וכן, תיקון צו התעבורה (עבירות קנס) המחייב בקנס של 250 ש"ח נהג המסיע ילד ברכב שאינו מותקנת בו המערכת. מדובר בתקנה שאינה מקובלת בתקינה בין-לאומית ולא קיימים נתונים לאפקטיביות של המערכות. |
23 |
כלכלה |
צו לפי סעיף 19 לפקודת האגודות השיתופיות |
סעיף 19 לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי על כל אגודה רשומה להחזיק אצלה רשימה של חבריה ורשימה זו תהיה פתוחה לעיון הציבור. מנהלת המגורים של צה"ל מקדמת בנייה של שכונות מגורים למשרתי קבע בצה"ל באמצעות מסגרת תאגידית של אגודות שיתופיות. האגף לאיגוד שיתופי בנה תקנון מצוי לאגודות אלה בשיתוף עם מנהלת המגורים. החסם היחידי שקיים להקמתן הוא סעיף 19 הנ"ל אשר איננו אפשרי לפי דרישות צה"ל, נוכח העובדה כי חלק מן הקצינים משרתים ביחידות מסווגות ולא ניתן לחשוף את שמותיהם. מאחר שתנאי הכשירות להצטרפות לאגודה הוא עמידה בקריטריונים שקבע צה"ל, לא נודעת במקרה הזה חשיבות לפומביות של פנקס החברים. מוצע לקדם צו של שרת הכלכלה, מכוח סמכותה לפי סעיף 55 לפקודה, ולפטור את אגודות הבנייה של צה"ל מהחובה שבסעיף 19 לפקודה. |
24 |
כלכלה ותעשיה – זרוע עבודה |
תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996 |
התקנות עוסקות בהסדרת עיסוקם של ממונים על הבטיחות במקומות עבודה שונים. בין התנאים הנכללים בתקנות – נכלל תנאי למתן כשירות לפיו ממונה על בטיחות יהיה חייב להשתתף בשמונה ימי השתלמות בכל שנה. מוצע לצמצם את ימי ההשתלמות שאותם יחוייב ממונה על בטיחות לבצע. |
25 |
כלכלה ותעשיה – זרוע עבודה |
תקנות הסכמים קיבוציים (רישום), התשי"ז – 1957 ותקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר רישום), התשל"ז – 1977 |
חוק הסכמים קיבוציים מחייב את הצדדים להגיש לרישום מסמכים שנחתמים ביניהם הנוגעים לתנאי העסקה כתנאי למתן מעמדם המשפטי. המסמכים כוללים רישום הסכמים קיבוציים, שינויים וביטולם, טענות בדבר אי כשירות של ארגון עובדים והסדרים בכתב שאינם ברי רישום, והם מוגשים על ידי ארגוני עובדים, מעסיקים וארגוני מעסיקים. כיום, על פי התקנות האמורות, מתאפשרת הגשה בדואר רשום ו/או באופן פיזי למשרד הממונה. לצורך הקלת הנטל יקודם תיקון של התקנות על מנת לאפשר את ההגשה באופן דיגיטלי. |
26 |
ביטחון הפנים |
תקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות), התשס"ג-2002 |
הארכת תוקף של רישיונות ארגונים חמושים (מטווחים, יצרני נשק ועוד) שתביא לכדי הקלה רגולטורית וחסכון במשאבי הארגונים החמושים לפעילות זו. |
27 |
ביטחון הפנים |
תקנות מכוח חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה- 2005 |
סעיף 8(2) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005, קובע כי תנאי להסמכת אדם כמאבטח הוא המצאת אישור מרופא מורשה, כפי שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר הבריאות. תקנות בעניין זה לא הותקנו והנושא מוסדר כיום בנוהל פנימי, שקבע כי מאבטחים נדרשים למסור למשטרת ישראל הצהרה ואישור רופא מדי שנה. חובה זו ייצרה הכבדה ועלויות רגולטוריות גבוהות יחד עם חוסר אפקטיביות רגולטורית. מוצע להתקין תקנות המעגנות מנגנון למסירת מידע רפואי על בסיס הצהרה עצמית ומבחן כשירות גופנית. במקרים בהם יעלה מההצהרה מידע אודות קיומה של בעיה רפואית, יידרש המאבטח להיבדק אצל רופא תעסוקתי לצורך קבלת אישור לעניין כשירותו הגופנית לעסוק במקצוע. |
28 |
בריאות |
נהלים אחידים בנושא דרישות הרגולציה החלות על מפעלי מזון קטנים |
מוצע להפחית את דרישות הרגולציה בתחום המזון שחלות על מפעלי מזון קטנים (לרבות מחלבות קטנות, מפעלים קטנים לאריזת דבש, מפעלים קטנים למילוי שמן זית). בין היתר, מוצע לפטור מפעלים אלו ממרבית הוראות פרק ז' לתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים לייצור מזון), התשל"ב – 1972, שעניינו חדרי שירות, הלבשה ואוכל במפעלי מזון. |
29 |
בריאות |
חוק ציוד רפואי, התשע"ב-2012 |
בחוק ציוד רפואי נקבע כי ציוד רפואי יירשם בפנקס הציוד הרפואי לאחר שהמנהל בחן את היעילות, הבטיחות והאיכות של המוצר. ואולם, ביחס לציוד רפואי הרשום ומשווק במדינה מוכרת נקבע מסלול ירוק לפיו על מבקש הרישום להוכיח שהציוד הרפואי שמבוקש לשווקו מותר לשיווק באותה מדינה (על ידי המצאת תעודת רישום באותה המדינה). בין המדינות המנויות בחוק – ארה"ב ומדינות שונות באיחוד האירופי כגון צרפת וגרמניה. כעת מוצע להרחיב את המסלול הירוק למדינות נוספות באיחוד האירופי (14 מדינות נוספות) שאינן מנויות כיום, ובלבד שהציוד הרפואי הותר לשיווק באותה מדינה על ידי גוף שהוסמך להתיר שיווק ציוד רפואי, לפי הוראות הרגולציה האירופית. |
30 |
בריאות |
תקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ"ו-1986 |
כיום יש לבצע חידוש רישום של תכשיר בחלוף 5 שנים לאחר הרישום הראשוני, ולאחר מכן, אחת לכל 10 שנים באופן קבוע. מוצע לבטל את החובה לחדש רישומו של תכשיר בפנקס התכשירים מדי 10 שנים, תוך הבהרת החובה (הקיימת) לעדכן את המנהל על כל שינוי בתיק הרישום שנעשה לאחר רישום התכשיר. |
במטרה לשפר את איכות הרגולציה בישראל למען הציבור והסביבה, לקדם את מדיניות הממשלה לסייע למשק ולכלכלה בישראל להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של התפרצות נגיף הקורונה וכן לפעול להעלאת הפריון והורדת יוקר המחיה, לייעל את השירות הממשלתי ובהמשך לעבודת המטה שערך צוות רגולציה חכמה, הממשלה לקדם מתווה לשיפור ותמיכה במשק בתחומים רבים מתרבות וספורט, דרך תמיכה בבינוי ושיכון, משפטים ועד חקלאות ובעלי חיים במגוון רחב של תחומים. פירוט ההחלטות והתקציבים מופיע בלשון החוק.