מתווה לתוכנית אסטרטגית רב-שנתית לשיקום ולפיתוח 'חבל התקומה' ואוכלוסייתו וכלים ליישום

בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס על מדינת ישראל ביום 7.10.2023 ובמטרה לעגן את מחויבות ממשלת ישראל לשיקום ולפיתוח 'חבל התקומה' (להלן: "החבל"), עבור קהילותיו, תושביו ומדינת ישראל כולה, להביא מתווה לתכנון אסטרטגי רב-שנתי, שיביא לחידוש ולפיתוח חבל ארץ בטוח ובר קיימא עם צמיחה דמוגרפית משמעותית, שיהווה מוקד משיכה משגשג ואבן שואבת לחוסן כלכלי, חינוך איכותי, השקעות, חקלאות מתקדמת וחדשנית, תוך שימת דגש על תשתיות מתקדמות, עוגנים משותפים של תעשייה, מסחר, תיירות, מדע ואקדמיה והמרקם המחבר בין ההתיישבות הכפרית לשדרות כעיר מרכזית באזור .

במסגרת תוכנית זו, בכוונת הממשלה להקצות לרשות מנהלת 'תקומה' (להלן: "המנהלת") תקציב וכלים נוספים, מעבר לאמור בהחלטת הממשלה מס' 980(חכ/6) מיום 19.10.2023 (להלן: "החלטה 980"), בכפוף לאישור החלטת ממשלה שיביא שר האוצר לעניין מקור תקציבי כמפורט בסעיף ח' שלהלן, וכן להסיר חסמים רגולטוריים ואחרים, כך שיתאפשרו הליכים ייעודיים מהירים למימוש מטרות החלטה זו כדלקמן:

לאשר את מתווה התוכנית האסטרטגית הרב-שנתית לשיקום ולפיתוח החבל (להלן: "תוכנית החומש") שתכולתו:
השגת היעדים הבאים:
א.               חיזוק החוסן של הקהילות והתושבים שבחבל – בעיר שדרות ובמועצות האזוריות, בדגש על היבטים חינוכיים, נפשיים, בריאותיים וחברתיים של האדם והקהילה.

ב.                חידוש, פיתוח ושדרוג סביבת החיים הפיסית, הדיור, מערכות תחבורה שונות והתשתיות התומכות, לרבות פתרונות דיור חליפיים למשך זמן תהליך בינוי דיור הקבע, תוך שימור המרקם היישובי, הקהילתי והרשותי.

ג.                ביסוס, חיזוק ופיתוח כלכלי לצורך שיקום מהיר של החבל, תושביו וקהילותיו, לרבות חיזוק, הרחבה ויצירת עוגנים מרחביים, תוך מינוף ההשקעות לצמיחה מהירה, לצד ביסוס תעסוקה איכותית ושיקום תעסוקתי של כלל תושבי האזור, עם דגש על פתרונות חדשניים לשיקום החבל, בין היתר בחיזוק היזמות בחבל.

ד.                קידום ופיתוח חקלאות מתקדמת ומקיימת בחבל, שתחזק את ביטחון המזון של מדינת ישראל לעשורים הקרובים ושתהיה בחזית הידע העולמי.

ה.               חיזוק ופיתוח הרשויות המקומיות, שיישובים בתחומן נכללים בחבל, לעצמאות ולאיתנות כך שיוכלו להוביל הליכי שיקום, חידוש, פיתוח וצמיחה בת-קיימא של החבל, בדגש על צמיחה דמוגרפית, חברתית וכלכלית ושיפור רמת השירותים ורמת החיים של תושבי החבל.

השלמת גיבוש תוכנית החומש בתוך 100 יום ממועד קבלת החלטה זו, על פי השלבים כדלקמן:
א.               פריטת היעדים שבהחלטה זו ליעדי משנה ומדדי תשומה ותוצאה.

ב.                גיבוש ופירוט כלי פעולה נדרשים.

ג.                גיבוש תוכנית החומש המפורטת, שתכלול את פרקי התכנים הנושאיים המפורטים בסעיף א(3) להלן, לרבות אבני דרך ותקציב שיוקצה לביצועם (ובכלל זה לצורך הרשויות המקומיות), כאמור בסעיף ח' להלן, וזאת בשיתוף עם נציגי הרשויות המקומיות וקהילותיהן, משרדי הממשלה, גופים ממשלתיים אחרים, אשכול הנגב המערבי, ובהיוועצות עם גורמים מקצועיים נוספים מחוץ לממשלה לפי העניין. עם השלמתה, תוצג תוכנית החומש, ובמסגרתה חלוקת התקציב בהתאם לסעיף ח', על ידי ראש המנהלת ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לפני ראש הממשלה, שיביאה לאישור הממשלה.

תכנון מפורט של תוכנית החומש ייעשה בהתאם לאבני יסוד אלו ומבלי לגרוע או לשנות מקביעת תחומי הפעולה של משרדי הממשלה ומסמכויות שניתנו לשרים ולמשרדי הממשלה במסגרת תחומי פעילותם:
א.     אדם וקהילה

במטרה לבנות את החוסן של תושבי החבל ולמען הצמיחה והשגשוג של האדם והקהילה, יגובשו, בין היתר, מענים בתחומים אלו, לרבות בחינת היבטי כוח אדם רלוונטי נדרש:

1.       חינוך והשכלה גבוהה: מתן חינוך איכותי, פורץ דרך, מתקדם ומותאם עבור תושבי החבל, לרבות עידוד חדשנות, מצוינות ומדע, תוך מתן מענים ייחודיים והוליסטים בתחומי הפרט, הפדגוגיה והחינוך הבלתי פורמלי, לכל רמות הגיל לרבות הפנימיות, המשפחות הצעירות, הסטודנטים והחיילים המשוחררים; ובכלל זה שדרוג תשתיות חינוכיות וטיפוליות נוספות והכשרות צוותים. כמו כן, לפעול לחיזוק, הגדלה והרחבה של תשתיות להשכלה גבוהה בחבל. ענייני השכלה גבוהה יהיו בתיאום המל"ג וות"ת, ובהסכמתם, ככל שנדרש לפי כל דין, וכן בהתייעצות עם מה"ט, ככל שרלוונטי.

2.       בריאות:

א.  שירותי בריאות בקהילה: הרחבת המענים והנגשת שירותי בריאות לפרט, למשפחה ולקהילה, לרבות רפואה מונעת, תגבור זמינות ונגישות של רופאים מומחים, בין היתר בתחומי התפתחות הילד, זאת לצד הכשרות לרפואה מודעת טראומה לצוות הרפואי ומקצועות הבריאות באזור, תוך שימוש בטכנולוגיות רפואיות מתקדמות ותוך חיזוק הרפואה השיקומית המקומית ויצירת התמחות אזורית בשיקום, שתהיה בהלימה ובהרחבה, ככל שיידרש, של תשתיות קיימות במוסדות באזור.

ב.   בריאות הנפש וחוסן קהילתי: בניית מערך מתקדם למניעה, אבחון וטיפול בפרט ובקהילות הסובלים מטראומה וחרדה ומהתמודדות עם השלכות של אובדן ושכול, תוך שימת דגש על החוסן הקהילתי והרצף הטיפולי וסנכרון בין כל מעני בריאות הנפש בחבל, חיזוק מסגרת מרכזי חוסן ככל שיידרש, בשים לב גם לצוותים חינוכיים, צוותים רווחתיים וצורך בשמירה על רצף שירותי.

3.       רווחה ושירותים חברתיים: הרחבת המענים ופיתוח מענים ייחודיים לטיפול, לשיקום ולחיזוק החוסן, בתחום הרווחה לפרט, למשפחה ולקהילה, לרבות מתן מענה לנשים ולעולים, מתן מענה מורחב לילדים, לנוער ולצעירים בסיכון על ידי פיתוח ויצירת רצף שירותים מודעי טראומה מותאמים למשימות החיים בתחום הנפש, למניעה וטיפול בהתנהגויות סיכוניות, לנפגעי ונפגעות אלימות ובתוך כך תקיפה מינית, טראומה, לאנשים עם צרכים מיוחדים, לרבות אנשים עם מוגבלויות ולאזרחים ותיקים על ידי פיתוח חוסן ותוך הגברת הנגישות לשירותים החברתיים, מענים למיצוי זכויות הפרט והמשפחה וכן לבחון הקמה ושדרוג תשתיות רווחה ומרחבי רווחה מותאמים לצורכי הפרט, המשפחה והקהילה.

4.       חיזוק קהילתי: פעולות לחיזוק הקהילות שבחבל, בין היתר, באמצעות חיזוק והרחבת המנגנונים הקהילתיים, בינוי קהילות, שיקום הקהילות הצעירות, חיזוק החיבוריות והשייכות, חיזוק תשתיות התנדבות, קידום תהליכי שיח קהילתי, הכשרה והעצמה של מנהיגות מקומית וכן הרחבת המסגרות הקדם – צבאיות, לרבות שנת שירות ומכינות קדם צבאיות, הצבת מורות חיילות, חיילים במסלול הנח"ל ומענים לחיילים משוחררים, והכול במטרה להביא לגיבוש קהילות חסונות שתאפשרנה צמיחה דמוגרפית וחברתית-כלכלית משמעותית לצד קליטת עלייה.

5.       תרבות וספורט: הגדלת נפח הפעילות התרבותית, הקהילתית והפעילות בתחומי הבמה, היצירה והמדיה (קולנוע, טלוויזיה וכו׳), לרבות עידוד מצוינות בתרבות ובספורט בחבל תוך הקמה של תשתיות ומתקני תרבות וספורט משמעותיים וטיפוח ספורטאים בראייה לאומית ואזורית, לרבות מתן התייחסות לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.

6.       צעירים: פיתוח ויצירת רצף שירותים מודעי טראומה מותאמים למשימות החיים לצעירים בתחום הנפשי, בתעסוקה, בהשכלה, בזוגיות ובפנאי.

7.       אזרחים ותיקים: חיזוק החוסן בקרב האזרחים הוותיקים ופיתוח שירותים מקדמי שייכות חברתית, מענים אישיים, רגשיים וחברתיים לטראומה, תוך הגברת הנגישות של אזרחים ותיקים לשירותים ציבוריים ובכלל זה תעסוקה, השכלה ופנאי כחלק מתפיסת ההזדקנות המיטבית.

8.       צורכי דת: חיזוק הקהילות והרחבת המענים לשיקום ולחיזוק החוסן בתחום צורכי הדת ובכלל זה בחינת המקוואות, בתי העלמין, בתי הכנסת ועירוב.

9.       כלל השירותים בתחום אדם וקהילה בחבל יינתנו בדגש על האדם, המשפחה והקהילה במרכז, תוך חתירה ליצירה של רצפי שירותים ומענים בין מערכתיים והפחתת בירוקרטיה ולצד זאת חיזוק הרשויות המקומיות והצוותים החינוכיים והטיפוליים שעובדים עם האוכלוסייה בחבל ותוך שילוב חדשנות.

ב.                סביבת חיים: בינוי, דיור ותשתיות

במטרה לשקם, לשדרג ולפתח את יישובי החבל והתשתיות במרחב החבל, ובכלל זה לתכנן ולספק פתרונות דיור, מבני ציבור, מרחבים ציבוריים ותשתיות תומכות, יגובשו מענים בתחומים הבאים:

1.        שיקום, חידוש ופיתוח התשתיות והשטחים הציבוריים, שיפוץ המבנים, לרבות מבני הציבור בחבל, בתוך היישובים ובסביבתם.

2.        שיפוץ, תכנון, שיווק ופיתוח פתרונות דיור קבועים, משופרים ואיכותיים לרבות קידום ותקצוב תכנון עבור הרשויות המקומיות והיישובים, קידום הרחבות יישוביות, הכנת תוכניות סטטוטוריות חדשות, עדכון והתאמה של תוכניות סטטוטוריות קיימות.

3.        פיתוח ושדרוג תשתיות יישוביות ועירוניות, מוסדות ציבור ומבני ציבור בתוך היישובים במרחב העירוני ובמרחבים הכפריים בחבל ובכלל זה מבנים לצורכי חינוך, רווחה, בריאות ומוסדות דת.

4.        קידום ותקצוב תוכניות להתחדשות עירונית בחבל של מתחמים הבנויים בבנייה רוויה וסיוע למימושן, בין היתר באמצעות בחינה של סבסוד מיזמי התחדשות עירונית במתחמים שבהם אין כדאיות כלכלית למימושם, לרבות בחינה של הקמת מנהלת להתחדשות עירונית.

5.        קידום הסכמי גג ו/או הסכמי פיתוח עם הרשויות המקומיות בחבל, לרבות גיבוש כלים שיתמרצו את מימושם ומודלים מותאמים לרשויות וליישובים הכפריים בחבל.

6.        מתן מענקי פיתוח עבור הרשויות המקומיות בזיקה לחבל ובכלל זה בחינה של סבסוד הפיתוח במגרשים המיועדים לבניית מגורים ומבני ציבור ברשויות החבל ומענקים לקליטת תושבים חוזרים ותושבים חדשים.

7.        גיבוש מדיניות מקלה ומרחיבה בתחום התכנון והמקרקעין אשר תקל ותזרז קליטת תושבים חדשים בחבל מחד גיסא ותסייע על שמירת צביונם ואופיים של יישובי החבל מאידך גיסא.

8.        ייעול הליכי התכנון ובכלל זה בחינה של הסמכת הוועדות המקומיות ושל הקמת מוסד תכנוני אזורי ייעודי שיהיה בעל סמכויות מורחבות לתכנון ובנייה וייתן מענה לצורכי הרשויות המקומיות וכן סיוע לוועדות המקומיות בחבל.

9.        לצורך עמידה ביעדים, תבחן המנהלת הקמת גוף פיקוח ובקרה במסגרתה על התקדמות התכנון והפיתוח עבור יישובי החבל בראשות ראש המנהלת או נציגו. אין באמור כדי לפגוע בסמכויות מוסדות התכנון שניתנו להם על פי דין או במועדים שנקבעו בדין.

ג.                תשתיות תומכות צמיחה

עבור פיתוח תשתיות אזוריות מאפשרות צמיחה, ייבחנו ויגובשו, בין היתר, מענים בתחומים הבאים:

1.     תשתיות תחבורה וחיבוריות בחבל: המנהלת בשיתוף משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יגבשו מתווה לשיקום ופיתוח תחבורתי בחבל תוך התייחסות לנושאים הבאים:

א.      תכנון שיקום, שדרוג ופיתוח של כבישים מרכזיים בחבל ובכבישים המחברים אליו, כבישים בין-עירוניים, פתרונות תנועה מתקדמים, כבישים פנים יישוביים ועוד.

ב.       שדרוג מערך התחבורה הציבורית במרחב החבל וממנו למרכזים התחבורתיים בנגב ומחוצה לו והתאמת הפעלתו לאופי החבל ולצורכי תושבי החבל.

ג.        הגברת מענים להסעת המונים במרחב החבל, לרבות בחינות שדרוג מתכונת הפעילות של רכבת ישראל ובכלל זה בחינה של הקמת תחנות חדשות ותגבור קווים לצורכי תושבי החבל.

ד.       קידום הקמת שבילי הליכה ושבילי אופניים בחבל.

ה.       פיתוח תשתיות ומערכי התחבורה בעלי משמעות אסטרטגית לאומית בחבל, בתשומת לב לקישוריות וחיבור אזורי רציף ותוך קידום מעבר לתחבורה נקייה בחבל.

2.    שיקום, פיתוח והטמנת תשתיות תקשורת בחבל, בשים לב למספר עקרונות: שיקום התשתיות שניזוקו תוך יצירת מתווה לתמיכה בפיתוח תשתיות סלולר בדור 4,5 ופיתוח תשתיות אינטרנט רחב פס (סיבים אופטיים). התשתיות ייבנו תוך שימת דגש מיוחד על היבטים ביטחוניים וסוגיות ביטחון ואבטחה. תשתיות התקשורת באזור יבוצעו בראיית מבט צופה פני עתיד בהיבטים של התייעלות אנרגטית, תעסוקה, רציפות תפקודית ויכולות תמיכה בטכנולוגיות מתקדמות.

3.    סביבה, אקלים ושמירה על הטבע – שיקום ופיתוח של החבל בין היתר על ידי ביצוע סקרים, טיפול במפגעים סביבתיים וסילוקם, קידום תחבורה נקייה ממזהמים, בנייה ירוקה, פיתוח אתרי טבע עירוניים וכפריים כמוקדי משיכה לקהל, הצללה וטיפוח של המרחב הציבורי בשיכונים וברחובות המרכזיים במרחב העירוני, בחינת טיפול מתקדם בפסולת ופיתוח תשתיות וכלים המאפשרים פתרונות ארוכי טווח להגנה על הסביבה ושיקום השטחים הפתוחים.

4.    מים, ביוב וקולחים – לבית ולחקלאות: במטרה לשקם ולפתח תשתיות מים וביוב למגורים ולצורך תמיכה בפיתוח החקלאות, יגובשו מענים מתאימים, בין היתר, בתחומים של קידום תוכניות אב למים ולביוב וקידום פיתוח על בסיסן, לרבות בשטחים החקלאיים של היישובים ותגבור אספקת קולחים ומי שפד"ן אל החבל.

5.    פתרונות אנרגיה מתקדמים – קידום תוכנית חומש לאנרגיה בחבל אשר תתבסס על שיקום התשתיות הקיימות וכן הקמת תשתיות אנרגיה נוספות כמנוף צמיחה כלכלי אזורי משמעותי, תוך חיזוק הביטחון האנרגטי והעצמאות האנרגטית של החבל וקידום אנרגיה בת קיימא ומופחתת פליטות. התוכנית תכלול בין היתר ייצור אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש על מבנים, תשתיות וחקלאות, קידום פרויקטים קרקעיים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, השקעה בהתייעלות אנרגטית, בחדשנות באנרגיה, במעבר לרכבים חשמליים, במתקני אגירה ושדרוג רשת ההולכה והחלוקה. כמו כן תכלול התוכנית קביעת יעדים, תוכנית עבודה אופרטיבית וצעדים להסרת חסמים בתחום התכנון והקצאת השטחים, לרבות החקלאיים.

ד.                תעסוקה, עסקים ופיתוח כלכלי

לשם ביסוס, חיזוק ופיתוח כלכלי של הפרט, הקהילות ושל החבל כולו, תוך ביסוס תעסוקה איכותית לצד שיקום תעסוקתי של התושבים, מינוף ההשקעות וקידום ניעות (מוביליות) כלכלית, יגובשו מענים, בין היתר, בתחומים הבאים:

1.        תעסוקה (שכירים ועצמאים)

נוכח האתגרים התעסוקתיים הייחודיים לתושבי החבל, הנובעים ממצב הלחימה, הטראומה שחוו והשהייה הממושכת במגורים הזמניים, המרוחקים ממקומות המגורים המקוריים, מתוך הכרה בחשיבות התעסוקה לחוסן האישי והקהילתי וליציבות הכלכלית של החבל על תושביו ועל מנת להביא לאיכות חיים מיטבית וליצירת שגשוג בר קיימא בחבל, יגובש בהיוועצות עם מנהל אוכלוסיות במשרד העבודה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הכלכלה והתעשייה ומשרדי ממשלה רלוונטיים נוספים מענה באמצעות כלים כגון:

א.      מענה לרציפות תעסוקתית, לשמירה על מסוגלות תעסוקתית ולחיזוק יכולות תעסוקתיות בין היתר באמצעות תמריצים כלכליים, תמיכה בהון אנושי, התאמה והרחבה של תוכניות לליווי תעסוקתי לפרט ולקהילה, הכשרות תעסוקתיות ומקצועיות, הסבות מקצועיות, ובנוסף בחינת מתן תמריצים עבור עובדים הממשיכים לעבוד במקום עבודתם המקורי לצד מתן התאמות במקומות העבודה לצורך כך; ובתוך כך דאגה למענים תעסוקתיים לאוכלוסיות שנפגעו כתוצאה מהמלחמה בהתאם לכישוריהם המקצועיים ובהתאמה למצבם הפיזי, הנפשי והחברתי-כלכלי.

ב.       פיתוח והתאמת תשתיות, מענים כלכליים ואחרים, לרבות לצורך תמיכה, חיזוק ופיתוח עסקים קטנים, יזמות עסקית ועצמאים, וכן לפיתוח ההון האנושי לצורך שימור ועידוד פיתוח הפעילות העסקית והיציבות הפיננסית ומתוך הכרה בחשיבותם למרקם החיים בחבל.

2.        עסקים, מסחר, תעשייה ותעשייה חקלאית

במטרה לשמור על רציפות עסקית לעסקים בחבל, לאור החשיבות שהממשלה רואה בחיזוק וביצירת ודאות לעסקים אלו ולשם תמיכה בשיקום ופיתוח של עסקים, מסחר, תעשייה ותעשייה חקלאית ובדגש על עוגנים מרחביים בחבל, יגובש מענה באמצעות בין היתר הכלים הבאים:

א.       גיבוש תוכנית פיתוח תשתיות פיזיות אשר תתבסס על מפת אזורי התעשייה והתעסוקה הקיימים, ובכלל זאת עיצוב מדיניות מרחבית רצויה לפיתוח מיטבי של החבל, קידום תוכנית השקעות ומשיכת חברות למימוש תוכנית הפיתוח.

ב.        גיבוש מתווה להשקעות בתשתיות טכנולוגיות, מיכון, אוטומציה, מרכז מחקר ופיתוח תקומה, המוכוונים לצמצום התלות בעובדים זרים, השקעה בתשתיות פיזיות בתחומי התעשייה, המסחר והמפעלים החקלאיים ומפעלי טיפול בפסולת, לרבות אגרוטק ופודטק, בתנאים ייעודיים לחבל.

ג.        גיבוש מתווה להשקעה בפיתוח ההון האנושי, לרבות הכשרת מנהלים ועובדים, בהתאם למאפייני עולם התעסוקה המשתנה.

3.        פיתוח כלכלי אזורי

במטרה לבנות חוסן כלכלי בר קיימא ולעודד שגשוג וצמיחה בחבל:

א.      לעודד יצירת מנועי צמיחה כלכליים וייחודיים לשם שדרוג כלכלת החבל ומיצובו כמוקד משיכה ארצי ובין-לאומי ליזמות ולפעילות עתירת ידע. במסגרת זו יינתן דגש לחיבור בין היתרונות היחסיים האופייניים לחבל, ההכשרה התיכונית, המקצועית, הטכנולוגית והאקדמית, לצורכי החקלאות וצורכי המפעלים והעסקים בסביבה.

ב.       חיזוק יכולת התחרות של העסקים בחבל לרבות בשווקים העולמיים בין היתר באמצעות בחינת הקלות וצמצום נטל רגולטורי עודף ומתן מענקי עידוד.

ה.       חקלאות

מתוך הכרה בחשיבות החקלאות בחבל ובעיבוד השטחים 'עד התלם האחרון', כאינטרס לאומי וביטחוני ובמטרה לחזק ולפתח את החקלאות והתיירות בחבל, יגובשו מענים בין היתר בתחומים הבאים:

1.       ביסוסה של החקלאות בחבל כחקלאות מתקדמת ומקיימת, המנצלת באופן יעיל יותר את משאבי כוח האדם, הקרקע והמים.

2.       מיכון וייעול מערך עיבוד התוצרת החקלאית.

3.       תכנון ופיתוח תשתיות תומכות חקלאות, לרבות: מים וקולחים (ייצור, הולכה, אגירה), ניקוז, דרכים חקלאיות, הכשרת קרקע חקלאית נוספת, הדברה ואנרגיה.

4.       פיתוח כלים ותשתיות שיאפשרו מזעור המפגעים הנוצרים מפעילות החקלאות ובכלל זה טיפול בפסולת חקלאית לסוגיה.

5.       קידום מחקר ופיתוח בתחום החקלאות כמנוע צמיחה כלכלי אזורי וכמענה לאתגרי החקלאות המאפיינים את החבל, לרבות בתחום הזרעים.

6.       מענה הולם לצורכי העסקת עובדים ישראלים ועובדים זרים בחקלאות בחבל.

7.       פיתוח מערך השירותים הווטרינריים האזורי.

ו.     תיירות

יגובשו מענים בין היתר בתחומים הבאים:

1.           תכנון ופיתוח תשתית התיירות האזורית והרחבתה, לרבות דרכים תיירותיות, מתקני אכסון ותשתיות פיזיות כמנוע צמיחה כלכלי וככלי לחיזוק הקשר של הציבור עם החבל, לרבות בתחום תיירות חקלאית.

2.           בחינה של הקמת מוקד תיירות מרחבי בחבל.

3.           עידוד עסקים מקומיים תומכי תיירות.

ז.     ביטחון לאומי

1.           לשם חיזוק הביטחון האישי של תושבי החבל ולטובת הרחבת המענה כנגד האיום הביטחוני, לרבות שמירה על תחושת הביטחון בקרב תושבי החבל, שדרוג יכולות החילוץ וההצלה וחיזוק החוסן הקהילתי, תובא החלטת ממשלה מתכללת על ידי ראש הממשלה, שבמסגרתה ייקבעו תחומי האחריות והנגזרות התקציביות.

2.           בנוסף לאמור לעיל, המנהלת והמשרד לביטחון לאומי יגבשו במשותף בתוכנית החומש את ההיבטים הבאים:

א.          העלאת תחושת הביטחון של הקהילות והתושבים.

ב.           חיזוק מערכי הביטחון בהיבטים שבאחריות המשרד לביטחון לאומי, לרבות המענים הטכנולוגיים והתשתיות הפיזיות התומכות הנדרשות לשמירה על הביטחון האישי בחבל.

ג.            מענה למרכיבי הביטחון ביישובים בהיבטים שבאחריות המשרד לביטחון לאומי כנגד איומי פח"ע.

המשמעויות ופירוט התוכנית הכוללת, הנגזרות מהסעיפים דלעיל ימומשו במסגרת התקציב המצוין בסעיף ח' בהחלטה זו.

3.           יובהר כי אין בהחלטה זו בכדי לספק מענה לסוגיות שעניינן תגבור המענים באמצעות כוח אדם ייעודי והיבטים מבצעיים רוחביים הנגזרים מאיום הייחוס והתפיסה המבצעית של משטרת ישראל נוכח מלחמת "חרבות ברזל".

ח.    תיעוד, הנצחה ומורשת

במטרה להנציח ולשמר את זיכרון אירועי ה-7 באוקטובר 2023 בחבל, לגבש מענה להמשך תיעוד ושימור עדויות, ממצאים ומבנים בעלי חשיבות היסטורית ובכלל זאת: הקמת מאגר מידע דיגיטלי לאומי; איסוף וצילום עדויות; תיעוד קהילתי; הצלה ושימור מבנים וחפצים; בחינה של הקמת מרכזי מורשת, לרבות בחינת הקמה של מוזיאון התקומה, שיהווה מוקד לציבור הרחב ולסיורים לימודיים לתלמידי בתי ספר ולחיילים, אתרים יישוביים ועוד, בשיתוף עם משרד החינוך, משרד המורשת, משרד הביטחון, צה״ל, משרד התרבות והספורט, המשרד לקידום מעמד האישה, המוסד לביטוח לאומי, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד התפוצות, נציגי רשויות החבל וגורמים מומחים ובשילוב החברה האזרחית, כפי שימצאו לנכון ראש המנהלת וראשי הרשויות.

משרד ראש הממשלה, בשיתוף עם משרד האוצר ומשרד הביטחון, ישלים את עבודת המטה לבחינה של הגדרת החבל שבהחלטה 980 ויביאה לאישור הממשלה בתוך 60 יום.
חיזוק ופיתוח הרשויות המקומיות בחבל
במטרה לחזק ולפתח את הרשויות המקומיות בחבל, להגביר את עצמאותן ויעילותן ובהתאם לעיקרון המנחה שלפיו עבודת המנהלת תבוצע בתיאום ובעבודה משותפת עם הרשויות המקומיות, עבור הקהילות והתושבים, וככל הניתן באמצעותן, יגובשו בין היתר, מענים בתחומים הבאים:

1.       משרד הפנים, בשיתוף המנהלת ומשרד ראש הממשלה, אגף השכר והסכמי עבודה ואגף התקציבים במשרד האוצר, בתיאום עם רשויות החבל, יבחנו, בתוך 60 יום, עבור:

א.        התאמת המבנה הארגוני ברשויות המקומיות בחבל, צורכי הרשויות המקומיות בחבל בכל הקשור לשימור וגיוס כוח אדם איכותי ומומחה, בחינת הצורך במנגנוני העסקה מותאמים, חיזוק השדרה הניהולית ומשאבים לליווי ופיתוח הון אנושי וארגוני, זאת נוכח האתגרים לשקם ולפתח את החבל.

ב.        הקלות רגולטוריות בתחומי הסמכות של משרד הפנים, בין היתר בתחומי גיוס והעסקת כוח אדם, שינוי מבנה ארגוני, רכש, אשראי, התקשרויות ותשלומים, שיתופי פעולה בין רשויות, לרבות חיזוק מנגנוני שיתוף הפעולה.

ג.        בחינת הטבות מוניציפליות לרבות הנחות בארנונה תוך שיפוי הרשויות המקומיות.

2.       המנהלת, בשיתוף משרד הפנים, משרד הכלכלה והתעשייה ואגף התקציבים במשרד האוצר, יגבשו עם הרשויות המקומיות בחבל מתווה לפיתוח כלכלי מוניציפלי, לרבות בחינת מענקים, הכולל יצירת מקורות הכנסה ומנועי צמיחה בני קיימא כחלק מתוכנית החומש.

פתרונות ביניים
1.       המנהלת, בשיתוף הרשויות המקומיות, תשלים את גיבוש המענים לקהילות בחבל בטווחי הביניים לצורכיהן, בכלל התחומים שבאחריות המנהלת, זאת למשך תקופת המגורים הזמנית עד לחזרה למשכנן הקבוע בחבל.

2.       המנהלת תפעל בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים בין היתר להסדרת הליכי התכנון הנדרשים, הקצאת קרקע והסכמים נדרשים, פיתוח הקרקע, שטחי הציבור והתשתיות הנדרשות, מבני הציבור והמעטפת הנלווית להקמת שכונות מגורים, רכש מבנים למגורי הביניים ולמבני ציבור, מימון שכירויות, הסכמים וחוזים נדרשים לפתרונות עירוניים או מלונאיים.

3.       להטיל על המנהלת, בשיתוף משרד הפנים ומשרד האוצר, בשיתוף המשרדים הרלוונטיים בתחומם, לפעול לגיבוש מתווה להסדרת מתן שירותים לקהילות החבל הנדרשות לפתרונות ביניים על ידי הרשויות המקומיות הקולטות, שבהן צפויות להתגורר הקהילות בתקופת הביניים, בתוך 45 יום.

חוק 'חבל התקומה'
לרשום את הודעת ראש הממשלה בדבר גיבוש הצעת חוק לחבל, בשיתוף בין משרד ראש הממשלה והמנהלת, שבין היתר תעגן את ייחודיות החבל.  הצעת החוק תופץ לציבור כתזכיר חוק בתוך 60 ימים.

ביטחון
1.       משל"ט אופק חדש הוא גוף הביצוע הייעודי המפורט בסעיף 9.5 בהחלטה 980.

2.       פעילותו השוטפת של משל"ט אופק חדש ובכלל זה כוח אדם, תקשורת, מעטפת לוגיסטית, הנהלה, הוצאות משרדיות, הוצאות כלליות ורכבים, תתוקצב בסך של עד 15 מלש"ח בשנה בכל אחת מהשנים 2028-2024.

3.       מנהלת תקומה תקצה עבור הפעילות הפרויקטלית של משל"ט אופק חדש סך חד פעמי של עד 30 מלש"ח, על פי צורכי המנהלת ובכפוף לאישורה מראש, כנגד תפוקות מוגדרות.

4.       לצורך פעילות משל"ט אופק חדש, משרד הביטחון יגייס ויעסיק 20 משרות פרויקטליות, שיועסקו כעובדי משרד הביטחון במשרות בלתי צמיתות, בחוזה מיוחד לפי תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש"ך-1960 לתקופה קצובה שלא תעלה על 5 שנים. משרד הביטחון יוכל להמיר מספר תקנים מהתקנים האמורים לתקנים ייעודיים צבאיים במשרד הביטחון לטובת משימות המנהלת ובתיאום עם המנהלת.

5.       בגין כל פעילות נוספת שתידרש לביצוע באמצעות משל"ט אופק חדש, בהנחיית המנהלת ובתיאום עם מנכ"ל משרד הביטחון,  יוקצו המשאבים הנדרשים מהמנהלת למשל"ט.

6.       מרכיבי ביטחון הכלולים במסגרת תוכנית זו, בהתאם לכללים ולהוראות של משרד הביטחון לעניין מרכיבי ביטחון, וזאת מבלי לפגוע באמור בסעיף א(3)(ז)(1) לעיל:

א.      רכיבים המאפשרים הגנה על היישוב –  חלוקת מרכיבי הביטחון נחלקת לרכיבי הגנה של היישוב ורכיבי הגנה על התושבים אל מול מגוון האיומים והתרחישים, לרבות איום חדירה ליישוב.

ב.      מרכיבי ביטחון בסיסיים – דרך, תאורה, גדר, אינדיקציה וטכנולוגיה כפי שהוגדרו על ידי אגף מבצעים ופיקוד דרום כדורש מבצעי, לרבות ביתן, שער חשמלי, טכנולוגיה ביישובים וכספות לנשקים.

ג.      מרכיבי ביטחון משלימים – ציוד לצוותי חירום ביישובים, תשתיות וציוד לחמ"ל יישובי ובכלל זה גנראטורים, גרור כיבוי אש, צירי מילוט מהיישובים, דרכים חקלאיות ביטחוניות מתוך היישובים, רכיבים משלימים למועצות (כגון טרקטורוני כיבוי למועצות, מוקד רשותי (ללא מצלמות גרור חפ"ק) סולר ובנזין וגרור חילוץ).

ד.      מרכיבים שיאפשרו יכולת ניוד ממוגנת של הרבש"צ ויכולת פינוי ממוגנת של היישוב: רכבים ממוגנים, אמבולנסים ממוגנים וכיתות כוננות (ציוד, אמל"ח, אמסל"ח).

ה.      מרכיבי ביטחון שיתווספו בהמשך ואשר אינם ידועים כעת, אם הם יוגדרו במסגרת עבודת מטה משותפת של המנהלת ומשרד הביטחון, ככל שיהיה בה צורך לדעת ראש המנהלת, ואשר יאושר על ידיו שהם ימומנו על ידי התקציב שבמסגרת סעיף ח' שלהלן.

עבודת המנהלת
1.        עבודה בשותפות, תיאום וסנכרון עם הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה

א.         המנהלת תתכלל את העבודה הבין-משרדית ותעמוד בקשר שוטף עם הרשויות המקומיות והיישובים.

ב.         כל הצעות החלטה לממשלה או לוועדת השרים לענייני חברה וכלכלה, המתייחסות ייעודית לחבל, תובאנה לאישור הממשלה או ועדת השרים בתיאום עם ראש הממשלה.

ג.         בהתאם לסעיף 7.5 בהחלטה 980, המנהלת תעבוד בשיתוף עם הרשויות המקומיות עבור הקהילות והתושבים וככל הניתן באמצעותן. למען הסר ספק, רכזי התקומה כאמור בסעיף 12.1 בהחלטה 980 יונחו על ידי הרשויות המקומיות.

ד.         המנהלת ומשרד הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות, גופים ממשלתיים ותאגידים סטטוטוריים נוספים ואשכול הנגב המערבי ובתיאום עם המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים, ימפו את תחומי הפעולה שבהם נכון שהמענים יהיו ברמה האזורית והמקומית, ויגבשו מתווה לביצועם.

ה.         המנהלת תתייעץ, בהתאם לשיקול דעתה, עם גורמים מקצועיים רלוונטיים באקדמיה, מכוני מחקר, חברה אזרחית ומגזר עסקי או מי מהם.

2.        תהליכי שיתוף קהילות

בהתאם לסעיף 8.2 בהחלטה 980, המנהלת, בשותפות עם הרשויות המקומיות בחבל, יקיימו תהליך של שיתוף קהילות של החבל בתכנון ובגיבוש תוכנית החומש, תוכניות העבודה השנתיות ויישומן בפועל, באמצעות מגוון כלים ושיטות בהתאם לצורך, ובכלל זה מפגשים פיזיים וכלים מקוונים.

3.        שותפויות פילנתרופיות

א.        במטרה להביא לידי ביטוי את הערך המוסף הייחודי של קרנות פילנתרופיות, המוסדות הלאומיים ונציגות העם היהודי בתפוצות וכחלק מהמאמץ האסטרטגי הכולל לשיקום, לחידוש ולפיתוח החבל ושגשוגו, בהלימה לתוכנית החומש, תגבש המנהלת מנגנוני תיאום ושיתוף פעולה עם הגופים הפילנתרופיים ובתיאום עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר.

ב.         לצורך מימוש החלטה זו, תבחן המנהלת אפיקי התקשרות וביצוע, בכפוף לדיני המכרזים ולכל דין, שיאפשרו פעולה מהירה ויעילה להשגת מטרות משותפות בנוסף לשותפויות הקיימות כבר כיום ברשויות וביישובי החבל.

ג.        הממשלה רושמת לפניה את כוונתם של המוסדות הלאומיים להעמיד את כלל היכולות, הנכסים, הידע והתשתיות המצויים ברשותן לטובת יישום התוכנית המוצעת ובכלל זה את רשת תומכיה ושותפיה מכלל הקהילות היהודיות ברחבי העולם.

4.        יישום, מעקב ובקרה

א.        עם אישור תוכנית החומש בממשלה, יבוטל סעיף 8.5 בהחלטה 980. במקומו, תפרסם המנהלת דו"חות ביצוע ב-1 באפריל וב-1 באוקטובר של כל שנה קלנדרית. הדו"ח יכלול בין היתר העברת תקציבים למשרדי הממשלה, לרשויות המקומיות ולקהילות, תפוקות ואבני דרך עיקריות, עמידה ביעדים שיוגדרו וכן ניתוחים מקצועיים ברמה כוללת.

ב.         החל מתחילת ביצוע תוכנית החומש, המנהלת תפעל ליישום ולביצוע מעקב ובקרה על החלטה זו והתוכניות שייגזרו ממנה וכן ביצוע מחקר הערכה לבחינת יעילות התוכניות המופעלות. לצורך כך, תקצה המנהלת תקציב ייעודי מתוך התקציב שבסעיף ח(1) שישמש בין היתר לצורך עריכת מחקרים מלווים, גיבוש מודל מעקב ובקרה ולצורך בניית מאגר מידע ובסיס נתונים שיאפשרו מיטוב השקעות הממשלה בתוכנית זו ובתוכניות המשך.

ג.        המנהלת תפרסם את תוכנית העבודה השנתית שלה בספר תוכניות העבודה הממשלתי.

ד.         ביישום תוכנית החומש, כל משרד ממשלתי רלוונטי ידווח אחת לרבעון לראש המנהלת ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה במועד ובאופן שייקבע על ידיהם על יישום תוכנית החומש ואבני הדרך, מימוש תקציב, חסמים או עיכוב בביצוע והסיבה לכך בכל הקשור לפעילויות שבתחומו.

5.        הסדרה של העברת מידע ונתונים

לצורך הסדרה של העברת מידע ונתונים בין משרדי הממשלה, המנהלת והרשויות המקומיות:

א.        המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה הרלוונטיים ימנו איש קשר ייעודי בכל אחד ממשרדי הממשלה, לרבות הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים וקרן מס רכוש, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד המשפטים, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד העבודה, משרד הפנים, מנהל התכנון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד התיירות, רשות האוכלוסין וההגירה, הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשות החשמל ונציגי הרשויות המקומיות. המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה הרלוונטיים יוודאו את כינוס הוועדות להעברות מידע והשלמת התהליך לשם פעילות תקינה של המנהלת.

ב.         בכפוף לדיני הפרטיות וחובות הסודיות על פי דין, המשרדים יעבירו את המידע הנדרש למנהלת במועד הנדרש ולא יאוחר מ-7 ימים ממועד העברת הבקשה מהמנהלת.

ג.        מערך הדיגיטל הלאומי יעמיד לרשות המנהלת את הסיוע המקצועי הנדרש בתחומי מומחיותו של כלל תהליכי העברות המידע ממשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, בהמשך לסעיף 8.6 בהחלטה 980.

ד.         לצורך הבטחת תכנון איכותי, סנכרון מרבי וביצוע מהיר של פרויקטי דיור ותשתיות עבור החבל, להנחות את משרד ראש הממשלה ואת כלל הגורמים הממשלתיים המשתתפים בהקמת אגם הנתונים הממשלתי לתכנון, בנייה והקמת תשתיות, לרבות מנהל התכנון, מטה התכנון, משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת הסביבה, רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר, מפ"י, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, משרד הביטחון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והרשות הממשלתית למים ולביוב, לתעדף את המענה הטכנולוגי הניתן במסגרת הקמת אגם הנתונים עבור תוכניות הדיור ותוכניות הקמת התשתיות תומכות הדיור, המקודמות בחבל וזאת באופן שיבטיח מענה מלא לצורכי המנהלת.

6.        הנגשת זכויות

א.        הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטחון החברתי, המוסד לביטוח לאומי ורשות המיסים, כי יעמידו לרשות קהילות החבל והתושבים מידע מקיף ובהיר בדבר כלל הזכויות המגיעות להם מגורמים אלה (בעברית ובשפות נוספות לפי דרישה), לצד קידום תהליכי מיצוי זכויות פרואקטיביים, אוטומטיים ויעילים.

ב.         משרד המשפטים יעניק לתושבי החבל ולקהילותיו (במקום מגוריהם, לרבות בדיור הביניים) הכוונה משפטית הכוללת עזרה במיצוי זכויות, פישוט הליכים בירוקרטיים והסרת חסמים. ההכוונה המשפטית תינתן על-ידי עורכי דין באמצעות מערך שיופעל בריכוזי התושבים וכן יופעלו מענים נוספים על מנת להנגיש את השירות לקהילות.

8.      תקציב
1.     לצורך מימוש מתווה תוכנית החומש, להטיל על שר האוצר להביא לאישור הממשלה בתוך 60 יום מקור תקציבי עבור פעילות המנהלת בסך של 18 מיליארד ₪ לשנים 2028-2024, בפריסה שתתואם בין המנהלת לבין אגף התקציבים במשרד האוצר. המסגרת התקציבית לשנת 2024 תועמד בהתאם לסעיף ח(3) שלהלן.

2.     מלוא התקציבים המוקצים לצורך פעילות המנהלת, המוגדרים בהחלטה זו, יתוקצבו בתוכנית הייעודית למנהלת. התקצוב יבוצע בהתאם לסעיפי תוכנית החומש, למעט התקציב המפורט בסעיף ח(3) שלהלן, בכפוף להוראות חוק יסודות התקציב,          התשמ"ה-1985 (להלן – חוק יסודות התקציב) ובהתאם לכל דין.

3.     להטיל על שר האוצר להביא לאישור הממשלה החלטה בדבר הקצאה של 3.0 מיליארד ש"ח בהוצאה (שמתוכם 530 מלש"ח מתוך הסכום הראשוני של 1 מיליארד ₪ שנקבע בהחלטה 980 וטרם הועמד למנהלת ו-2.47 מיליארד ₪ מתוך התקציב המפורט בסעיף ח(1) שלעיל) וכן סך של 5 מיליארד ש"ח בהרשאה להתחייב לפעילות מנהלת תקומה בשנת 2024, בתוך 30 ימים. ככל שבמהלך יישום ההחלטה יימצא כי נדרש להסיט את התקציב בין שנות הפעילות, בהתאם להתקדמות הביצוע, אגף התקציבים במשרד האוצר, בתיאום עם המנהלת, יבצעו ההתאמות כאמור, בכפוף להוראות חוק יסודות התקציב.

4.     התקציב המפורט בסעיף ח(1) לעיל הוא בנוסף ומבלי לגרוע מהתקציבים של משרדי הממשלה לשנים 2028-2024, המיועדים לחבל, לרבות התקציבים שהוקצו לחבל בהחלטת הממשלה מספר 462 מיום 20.4.2023 ותקציבים שלגביהם יסוכם במסגרת תוכנית החומש עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, כי יועמדו על ידיהם לצורך השתתפות בביצוע או בתקצוב מרכיבים רלוונטיים בתוכנית החומש. החלטה זו מתקבלת מבלי לגרוע מהחלטות שיתקבלו לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף עזה (חבל התקומה).

5.     הקצאת תקציבים על ידי המנהלת למשרדי ממשלה, כנגד פעילות שאותו משרד מבצע עבור או עם המנהלת, תבוצע בתנאים שיוסכמו בין הגורמים, לרבות עם אגף התקציבים במשרד האוצר.

6.     למנהלת יוקצו מידית על ידי משרד האוצר 20 משרות נוספות ובסה"כ 65 משרות.

7.     לצורך מימון סעיפים ו(2)-ו(3) להחלטה זו תקצה מנהלת תקומה, מתקציבה, למשרד הביטחון סך של 45 מיליון ש"ח בשנת 2024 וסך של 15 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2028-2025.

8.     לצורך מימון סעיפים ו(4) ו-ח(6) להחלטה זו, לבצע שינויים בסדרי העדיפויות שבתקציב המדינה ולהפחית את שיאי כוח האדם, חודשי העבודה הבלתי צמיתה ורכיבי השכר הנלווים להם במשרדי הממשלה (ולרבות ביחידות הסמך), החל משנת 2023 בשיעור של 0.25% מתקני המטה, ובהתאם להפחית את תקציבי השכר הנלווים להם.