1 . לתקן את חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992 (להלן – החוק) באופן הבא:
א. הממשלה תקבע את שיעור הגירעון הכולל מן התוצר המקומי הגולמי (להלן – התמ"ג) כלהלן –
1) בשנת 2017 באופן שלא יעלה על 2.9%
2) בשנת 2018 באופן שלא יעלה על 2.9%
3) בשנת 2019 באופן שלא יעלה על 2.5%
4) בשנת 2020 באופן שלא יעלה על 2.25%
5) שנת 2021 באופן שלא יעלה על 2.0%
6) בשנת 2022 באופן שלא יעלה על 1.75%
7) בשנת 2023 ואילך באופן שלא יעלה על 1.5%.
ב. על אף הוראות סעיף 6א לחוק, הממשלה תהא רשאית להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשנת הכספים 2017 בשיעור נוסף על השיעור הקבוע בסעיף 6(א)(ג)(2) לחוק, שלא יעלה על 2.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2016, והכל בהתאמה לסעיף 2 להלן.
ג. לבצע שינוי באופן הרישום של מגבלת ההוצאה, כך שכספי הסיוע האמריקני שכיום נכללים באופן חלקי במגבלת ההוצאה, יירשמו במלואם כהוצאה מותנית בהכנסה, וזאת בלא להשפיע על גובה הגירעון הכולל מהתמ"ג. בהתאם, סכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2017 יקטן בשיעור של 2.6% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2016.
ד. על אף הוראות סעיף 6א לחוק ולנוכח הוראות סעיף 1(א)(3) לחוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) והוראות סעיפים 3(א) ו-5(2) לחוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות)(הוראת שעה), התשע"ו-2016, הממשלה תהא רשאית להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשנת הכספים 2018 בשיעור נוסף על השיעור הקבוע בסעיף 6(א)(ג)(2) לחוק, שלא יעלה על 0.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2017, והכל בהתאמה לסעיף 2 להלן. הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2019 ואילך לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לחוק.
2 . לתקן את סעיף 6א(ב) לחוק, כך שבכל אחת משנות התקציב החל משנת התקציב 2017 יוצמד סכום ההוצאה הממשלתית, ביחס לשנת התקציב שקדמה לו, במקום ההצמדה למדד המחירים לצרכן, באופן הבא:
א. בשנת התקציב 2017 – בשיעור של 1.0%
ב. בשנת התקציב 2018 – בשיעור של 1.4%
ג. בשנת התקציב 2019 – בשיעור של 2%
ד. בשנת התקציב 2020 –בשיעור של 2% בניכוי ההפרש לשנת 2018
ה. בשנת התקציב 2021 – בשיעור של 2% בניכוי הסכום המתקבל מצירוף שני אלה:
1) ההפרש לשנת 2018
2) ההפרש לשנת 2019
ו. בשנת התקציב 2022 – בשיעור של 2% בניכוי הסכום המתקבל מצירוף כל אלה:
1) ההפרש לשנת 2018
2) ההפרש לשנת 2019
3) ההפרש לשנת 2020
ז. החל משנת התקציב 2023 – ממוצע השיעורים של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לאותה שנת תקציב.
ח. יובהר כי בשנת התקציב 2017, יוצמד סכום ההוצאה הממשלתית לסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2016 שבחוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2015 ו- 2016.
ט. בסעיף זה: "ההפרש לשנה מסוימת" – שליש מההפרש שבין 2% למדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאותה שנת תקציב.
3 . להסמיך את ועדת השרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות שהתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית לתקציב המדינה לשנים 2018-2017, לאשר על דעת הממשלה את נוסח הצעת החוק על-פי סעיפים 2-1 להחלטה זו. הצעת החוק כאמור תוגש לכנסת יחד עם חוק התכנית הכלכלית לשנים 2018-2017.
