1. לתקן את סעיף 12(ב) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992, כך שהנחות בארנונה על בסיס מבחן הכנסה יינתנו רק בכפוף למבחן מיצוי כושר השתכרות של משק הבית מבקש ההנחה, שייקבע על ידי שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר.
2. להורות לשר הפנים לתקן בתוך 60 יום ממועד הגשת המלצות הצוות הבינמשרדי לפי סעיף קטן ז' להלן (להלן – הצוות הבינמשרדי) את תקנה 2(א)(8) בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-1993, כך שיחול תנאי נוסף לקבלת הנחה בארנונה לפי סעיף זה באופן שזו תינתן רק למשקי בית הממצים כושר השתכרות, וזאת בהתאם לתנאים הבאים, לרבות הכללים שיקבע הצוות הבינמשרדי:
א. משק בית שבו מפרנס יחיד – מפרנס יחיד המועסק ב-75% ממשרה מלאה, לכל הפחות, ואולם אם המפרנס הינו הורה יחיד לילד אשר גילו אינו עולה על עשר שנים – לפחות 50% ממשרה מלאה, ואם הינו סטודנט או שטרם חלפה שנה ממועד סיום לימודיו (להלן – סטודנט) – לפחות 50% ממשרה מלאה, ובלבד ששיעור ההנחה לסטודנט לא ינתן לתקופה העולה על 5 שנים.
ב. משק בית שבו שני מפרנסים או יותר – שני המפרנסים במשק הבית מועסקים יחד ב-125% ממשרה מלאה, לכל הפחות, ואם היו שניהם סטודנטים – לפחות 100% ממשרה מלאה, ובלבד ששיעור ההנחה לסטודנט לא ינתן לתקופה העולה על 5 שנים. בגין כל מפרנס נוסף במשק הבית מעבר לשני המפרנסים הראשונים, ידרשו 50% משרה נוספים על ה-125% משרה להוכחת מיצוי כושר השתכרות של כלל המפרנסים.
ג. משק בית שזכאי לגמלת הבטחת הכנסה בהתאם לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, או לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972, או שהיה זכאי לה במהלך 18 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה, ייחשב כממצה כושר השתכרות.
ד. מפרנס שהינו מבקש עבודה שפנה ללשכת התעסוקה ואינו זכאי לגמלה או תשלום כאמור בסעיף קטן ג' ובלבד ששירות התעסוקה הכיר בו כדורש עבודה לעניין החלטה זו (להלן – דורש עבודה), יחשב לעניין מבחן מיצוי כושר השתכרות כמועסק בהיקף של 100%. הגדרת דורש עבודה בתקנות תיעשה בהתייעצות עם שר האוצר ובהתייעצות עם שירות התעסוקה והכל מתוך מטרה שייקבעו כללים שיבטיחו כי דרישת העבודה תהיה דרישה ממשית. סעיף קטן זה יחול במשך שנה אחת מיום כניסת התקנות לתוקף.
ה. מפרנס שזכאי לדמי אבטלה ייחשב לעניין מבחן מיצוי כושר השתכרות כמועסק בהתאם להיקף משרתו הממוצע בששת החודשים שקדמו לתקופת האבטלה.
ו. משק בית שמפרנס אחד או יותר בו זכאי לקצבת נכות כללית בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), או משק בית שמפרנס אחד או יותר בו בדרגת נכות של 60% לכל הפחות והינו זכאי לקצבת נפגעי עבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי או לקצבה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 או לקצבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, ייחשבו כממצים כושר השתכרות.
ז. צוות בינמשרדי, הכולל את הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציג מטעמו, הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה או נציג מטעמו, והמנהל הכללי של משרד הפנים או נציג מטעמו, יהיה רשאי לקבוע כללים נוספים לאמור לעיל, לגבי קבוצות אוכלוסיה לגביהן קיימת מניעה אובייקטיבית למיצוי כושר השתכרות לרבות אימהות חד הוריות. הצוות יגיש את המלצותיו לשר הפנים תוך 30 יום, ואלה ישולבו בתיקון לתקנות.
3. התנאי הנוסף לקבלת הנחה בארנונה שעניינו מיצוי כושר השתכרות, כמפורט בסעיף 2 (להלן – התנאי הנוסף), יחול החל משנת הכספים 2014, ואולם מי שהיה זכאי בשנת 2013 להנחה מארנונה לפי תקנה 2(א)(8) לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-1993, ואלמלא התנאי הנוסף היה זכאי להנחה כאמור גם בשנת 2014 – יהיה זכאי בשנת 2014 לשני שלישים משיעור ההנחה שלה היה זכאי בשנת 2013, ובשנת 2015 – לשליש מהשיעור האמור.
4. לעניין החלטה זו–
"מועסק" – מי שהועסק בהיקף הנדרש במשך לפחות שלושה חודשים בחצי השנה שקדמה להגשת בקשת ההנחה, והצהיר כי אף במועד הגשת הבקשה הוא מועסק בהיקף הנדרש. במניין ששת החודשים לא יובאו בחשבון היעדרות מעבודה לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, ושירות מילואים.
"מפרנס" – אדם שגילו מעל 19 שנה אשר אינו משרת בצבא בשירות חובה או בשירות לאומי או בשירות אזרחי ושטרם הגיע לגיל פרישה.
