מדיניות ממשלתית לקידום שילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית

בהמשך להחלטות הממשלה מספר 3116 מיום 10.2.2008 בדבר תכנית חומש לשיפור קליטת בני העדה האתיופית, מספר 1979(ע/26) מיום 15.7.2010 בעניין תיקון תכנית החומש, מספר 4624 מיום 13.5.2012 בעניין שיפור קליטת יוצאי אתיופיה ומספר 1300 מיום 9.2.2014 בעניין גיבוש תכנית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית:

1. לאמץ את אבני היסוד למדיניות הממשלתית לקידום שילובם המיטבי של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית, שגובשו בתהליך התייעצות רב מגזרי רחב בהתאם להחלטת הממשלה מספר 1300 מיום 9.2.2014 (להלן: אבני היסוד" ו- "החלטה 1300")  אשר נוסחם המלא מצורף כנספח א' להחלטה זו.
2. המשרדים השותפים, כהגדרתם בהחלטה 1300, יבחנו את תכניות העבודה השנתיות הקיימות במשרדיהם ואת התאמתן לאבני היסוד האמורות, ויכינו עד לסוף אוגוסט 2015, תכניות מפורטות לקידום שילובם המיטבי של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי, אשר יגובשו לתכנית ממשלתית התואמת את אבני היסוד (להלן: "התכנית הממשלתית"). התכנית הממשלתית תובא על ידי משרד ראש הממשלה לאישור ועדת השרים לעניין קידום שילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי (להלן: "ועדת השרים") .
3. ככלל, האחריות לטיפול באזרחי ישראל ממוצא אתיופי שאינם עולים, בתחומים המבוצעים היום על ידי משרד העלייה והקליטה, תועבר לידי משרדי הממשלה הביצועיים הרלוונטיים. תהליך העברת האחריות כאמור, ובכלל זה ההסדרים התקציביים, ינוהל ויושלם במהלך שנת 2016, על ידי צוותים בינמשרדיים שבכל אחד מהם יהיו נציגים ממשרד ראש הממשלה, משרד העלייה והקליטה, משרד האוצר והמשרד הרלוונטי. בשנת 2016 ימשיך התיקצוב הנוכחי של משרד העלייה והקליטה לטיפול באזרחי ישראל ממוצא אתיופי, שאינם עולים, עד להעברת האחריות.
בסעיף זה: "יוצא אתיופיה שאינו עולה" – יוצא אתיופיה יליד הארץ או מי שנמצא בארץ יותר מ-15 שנה מיום עלייתו.
4. משרד ראש הממשלה, נציבות שירות המדינה ומשרד האוצר יסכמו על מתווה היערכות למעקב במשרד ראש הממשלה אחר יישום התכנית הממשלתית, וניהול תהליך העברת האחריות בין משרד העלייה והקליטה למשרדים הביצועיים, כאמור בסעיף 3 לעיל. המתווה יוצג בישיבתה הבאה של ועדת השרים.             

נספח א'

אבני היסוד למדיניות הממשלתית
מסמך זה גובש ע"י צוות משותף המורכב מנציגי 12 משרדי ממשלה, 7 נציגי ציבור יוצאי אתיופיה ומרכז השלטון המקומי. הסוגיות והכיוונים המוצגים כאן מבוססים על התייחסויות של כאלף משתתפים אשר נאספו בתהליך היוועצות רחב. במסגרתו, נערכו מפגשים בכל רחבי הארץ, הופעל מוקד טלפוני באמהרית, נעשתה פנייה ישירה ליוצאי אתיופיה, הופק קמפיין פרסומי וכונס יום דיונים רחב. אתר ההתייעצות האינטרנטי ריכז את כלל המידע וניתן לראות בו את התגובות והאמירות עליהן מבוססות אבני היסוד (www.NewWay.gov.il). אבני היסוד יהוו מדדי תוצאה רוחביים עליהן יתבססו כלל מהלכי הממשלה לשילובם של יוצאי אתיופיה. התכנית הממשלתית לשילובם של יוצאי אתיופיה על בסיס אבני היסוד, תיעשה בכפוף לכל דין.

1. הדרך לשילוב מיטבי
קידום שילובם של יוצאי אתיופיה משמעו שילוב בכל תחומי החיים והחברה. מטרה זו צריכה להשפיע על תכנים ודרכי הפעולה.
יש לבצע בחינה מחודשת של התכניות והמסגרות הנפרדות הרבות הקיימות ליוצאי אתיופיה, ולפעול לכך שכל תכנית ומסגרת תופעל יחד, בשילוב עם ישראלים שאינם יוצאי אתיופיה, תוך מדידת תוצאותיה ושימור המשאבים המושקעים בקהילה כיום.
ישנה הצדקה לתכניות נפרדות במידה וקיים חסם מהותי (דוגמת שפה, גיל, ותק בארץ או חסם מערכתי) אשר לא ניתן לתת לו מענה במסגרת משלבת. יש לבחון האם לתכנית נפרדת יש סיכוי להביא לתוצאות טובות יותר בצורה מובהקת מתכנית משולבת, כך שהתועלת בהפרדה עולה על הנזק; שהיא אינה כפויה כברירת מחדל על הפרט וניתנת לו הבחירה להשתתף; ושהיא קצובה בזמן.
חשוב להימנע ממצב בו שילוב עלול להיות מלאכותי.

2. רב גוניות בקרב יוצאי אתיופיה
נקודת המוצא היא שיש להתייחס ליוצאי אתיופיה כאוכלוסייה מגוונת שאינה מקשה אחת. לכן, חשוב שההסתכלות על יוצאי אתיופיה תכיר בגיוון הקיים, תוך מתן ביטוי למאפיינים ולצרכים של קבוצות שונות בתוך הקהילה. עם זאת, כלל זה לא יפגע בהשקעה הכוללת ביוצאי אתיופיה הנדרשת מכורח המציאות (בהתבסס על נתונים) ובתכניות בעלות אופי של העדפה מתקנת.

3. חיזוק התא המשפחתי
התא המשפחתי הוא אבן יסוד. מתוך כבוד למורשת, למסורת ולתרבות ומתוך שמירה על כבוד האדם וחירותו, יש לתת כבוד למקומה של המשפחה כמקום גידולו הטבעי של הילד ולמקומם של ההורים כבעלי האחריות ההורית לדאוג לטובתם של ילדיהם. כאשר יש צורך, יש לתת להורים כלים מתאימים כדי לסייע להם לממש את אחריותם כלפי הילד. מתן כלים להורים ייעשה מתוך כבוד למורשתם ומתוך רגישות תרבותית. כל התערבות בתא המשפחתי שלא בהסכמת ההורים, תיעשה על פי כל דין. יש לפעול להנגשת שירותים ומידע והנגשה שפתית ותרבותית בכל תחום ותחום. במידת הצורך ועל פי בחירתם, יש לדאוג להקניית ידע וכלים להורים, אשר יסייעו להתמודד עם תחומי החיים השונים, תוך הבנה שהשפה, התעסוקה ומתן הכלים המקצועיים הם המפתח לחיזוק התא המשפחתי.

4. סגירת פערים
הצלחה תהיה במצב בו המדדים בקרב יוצאי אתיופיה יהיו זהים למדדים בכלל החברה הישראלית. יש לבצע מיפוי של הצרכים והתחומים בהם יש פערים, לאפיין ולמדוד, בצורה רצופה סדירה ומתודולוגית, על מנת לאפשר תכנון יעיל של המשאבים, שיוביל לסגירת הפערים.
במצב בו עלולה להתפתח תכנית אשר רוב המשתתפים בה יהיו יוצאי אתיופיה, יינתן הסיוע באופן פרטני. צמצום הפערים ייעשה תמיד כלפי מעלה, דרך שיפור המצב הקיים.

5. מצוינות ומנהיגות
יש בכוחם של יוצאי אתיופיה לתרום תרומה משמעותית ולהוביל בחברה הישראלית ובקהילה עצמה. על מנת לאפשר ליוצאי אתיופיה לפרוץ את תקרת הזכוכית, יש לאתר, לקדם ולאפשר למנהיגות ולמנהיגים מקרב יוצאי אתיופיה להשתלב בעמדות מפתח בחברה הישראלית.

6. החברה הישראלית
חוזקה של חברה נמדד ביכולתה להתמודד עם תופעות של גזענות, ולקדם סובלנות ולכידות חברתית. על החברה הישראלית להיאבק בתופעות של גזענות והפליה, גלויות וסמויות ולפעול לעקרן מן השורש. יש לגבש מדיניות כוללת ומנגנונים להתמודדות עם התופעה. 
לצד תרבויות נוספות הקיימות בחברה, יש להרחיב את ההכרה בציבור בתרבותה ומורשתה של יהדות אתיופיה, ובכלל זה לילידי הארץ יוצאי אתיופיה שאינם מכירים את מורשתם. יש לפעול למיגור הדעות הקדומות, בין השאר על ידי הגדלת מספר יוצאי אתיופיה המהווים גורמי סמכות ומובילים חברתיים במגזר הציבורי, הפרטי והאקדמי*.
במקביל, יש לקדם שינוי תודעה בחברה הישראלית, בדגש על נותני שירותים ציבוריים, ולפעול למתן הכשרות מתאימות לנותני השירותים, משלב הלימוד באקדמיה ועד לשלב העבודה בשטח. יש לתת ביטוי הולם לסיפורי הצלחה, לקדם הכרות אישית ומפגש בין-תרבותי.
*מעצבי תודעה כגון — אנשי חינוך, מרצים, מפקדים, רופאים, אחיות, מהנדסים, שוטרים, אנשי תקשורת ופקידים נותני שירות.

7. מנגנון היישום ושותפות בשינוי
יפורט עם אישור התכנית.