מה הוחלט?
לצורך ייעול מנגנון הקצאת היתרי ההעסקה למעסיקי עובדים זרים מומחים, בענף ההיי-טק בפרט, וכן למעסיקי עובדים זרים המועסקים בפרויקטים ממשלתיים, בטכנולוגיה או במיכון ייחודיים שאינם בנמצא בישראל ולקראת יישום מדיניות הממשלה להוצאת מסתננים למדינה שלישית ולצורך חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי באמצעות תעסוקת עובדים פלסטיניים בישראל, לבצע את הצעדים הבאים:
שינוי שיטת העסקת מומחים זרים בענף ההיי-טק
1 . לתקן את סעיף 8(ז) להחלטת הממשלה מס' 2292 מיום 15 בינואר 2017, שעניינה תוכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק (להלן – החלטה 2292), כך שהמסלול המקוצר מטעם רשות האוכלוסין וההגירה (להלן – רשות האוכלוסין) יחול על העסקת מומחים זרים בחברות היי-טק, כהגדרתן בהחלטה זו, ובלבד שישולם למומחה הזר שכר שלא ייפול מפעמיים השכר הממוצע במשק, וזאת לתקופה ארוכה מ-45 ימים ועד לשנה, בשינויים המחויבים.
2 . להנחות את שר הפנים, או את מי שהסמיך לעניין זה, להאריך את תוקפם של רישיונות השהייה והעבודה של עובדי חברות היי-טק, כהגדרתן בהחלטה 2292, בכפוף לכל דין ולנהלי רשות האוכלוסין, וזאת באופן מהיר ככל הניתן, לתקופות של עד 63 חודשים, אלא במקרים שבהם הוא מצא כי אין מקום להארכה כאמור.
מדיניות העסקת מומחים זרים
3 . למנות צוות בין-משרדי בראשות הממונה על זרוע עבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד העבודה) או נציגו ובהשתתפות נציגי רשות האוכלוסין, משרד המשפטים, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החוץ ומשרד האוצר, לבחינת המדיניות הקיימת לעניין הקצאת היתרים להעסקת מומחים זרים בישראל, גם לתקופות קצרות, ולבחינת תנאי העסקתם, לרבות קביעת תנאי שכר שישולם להם ואכיפת זכויותיהם, תקופת שהייתם בישראל וענפים מותרים להעסקתם.
שינוי שיטת העסקת עובדים זרים בפרויקטים ממשלתיים
4 . לתקן את סעיף 14 להחלטת הממשלה מס' 147 מיום 24 במרץ 2009, שעניינה מדיניות הממשלה בנושא עובדים זרים ועידוד תעסוקת ישראלים ואת סעיף 2(יא) להחלטת הממשלה מס' 3021 מיום 6 בינואר 2005, שעניינה מכסת ההיתרים להעסקת עובדים זרים לשנת 2005, כפי שתוקנה בסעיף 5 להחלטת הממשלה מס' 4617 מיום 29 בדצמבר 2005, כך שמתן היתר להעסקת עובד זר לצורך ביצוע עבודה בטכנולוגיה ובמיכון ייחודיים שאינם בנמצא בישראל וניתן לבצעה רק באמצעות גורם זר, יינתן באופן הבא, וזאת חלף הצורך בקבלת הסכמת השרים לעניין זה:
א. בכפוף לאמור בסעיף 5 שלהלן, במסגרת התקשרויות של המדינה וכן התקשרויות של חברות ממשלתיות המהוות זרוע ביצוע של הממשלה, רק בהתקיים התנאים הבאים:
1) בפרויקט מועסקים עובדים ישראליים בשיעור של לפחות 50% מכלל העובדים המועסקים בפרויקט באופן ישיר על ידי הקבלן המבצע או קבלני משנה העוסקים בליבת הפרויקט;
2) העובד הזר יועסק בפרויקט הכרוך בעבודה בטכנולוגיה או במיכון ייחודיים שאינם בנמצא בישראל, ומסיבה זו ניתן לביצוע רק באמצעות גורם זר, ויועסק בפועל בעבודה באותה טכנולוגיה או מיכון ייחודיים;
3) במסמכי המכרז ייקבע ההיקף המקסימלי של מספר העובדים שאינם ישראלים האפשרי להבאה לישראל לצורך ביצוע הפרויקט וסוג התפקידים אותם יוכלו לבצע;
4) משרד העבודה, משרד הבינוי והשיכון, רשות האוכלוסין ואגף התקציבים במשרד האוצר אישרו שהפרויקט כרוך בעבודה בטכנולוגיה או במיכון ייחודיים שאינם בנמצא בישראל, ומסיבה זו הוא ניתן לביצוע רק באמצעות עובד זר וכן אישרו את הפרטים שייכללו במסמכי המכרז כאמור בפסקה (3).
ב. בכל פרויקט שלא מבוצע במסגרת סעיף (א) או בפרויקטים שביצועם החל טרם קבלת החלטה זו, רק בהתקיים התנאים הבאים:
1) בפרויקט מועסקים עובדים ישראלים בשיעור של לפחות 50% מכלל העובדים המועסקים בפרויקט באופן ישיר על ידי הקבלן המבצע או קבלני משנה העוסקים בליבת הפרויקט.
2) העובד הזר יועסק בפרויקט הכרוך בעבודה בטכנולוגיה או במיכון ייחודיים שאינם בנמצא בישראל, ומסיבה זו ניתן לביצוע רק באמצעות גורם זר, ויועסק בפועל בעבודה באותה טכנולוגיה או מיכון ייחודיים, וזאת בהסכמת משרד העבודה, משרד הבינוי והשיכון, רשות האוכלוסין ואגף התקציבים במשרד האוצר.
ג. ככל שיתעורר הצורך במהלך ביצועו של מכרז או פרויקט כאמור בהעסקתם של עובדים זרים נוספים, ניתן יהיה להגדיל את מספר היתרי ההעסקה שאושרו בהיקף של עד 10%, בהתאם לתנאים האמורים בסעיפים (א) או (ב).
5 . להטיל על החשב הכללי, בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר ובכפוף למחויבויות הבינלאומיות של המדינה, לפרסם הוראה בדבר העסקת מומחים זרים בטכנולוגיה או במיכון ייחודיים במסגרת התקשרויות של המדינה וכן התקשרויות של חברות ממשלתיות המהוות זרוע ביצוע של הממשלה, בה ייקבעו התנאים האמורים בסעיף 4(א) לעיל וייקבע מנגנון כלכלי, שייכלל במסגרת תנאי המכרז ומטרתו להביא להעסקת עובדים זרים רק כאשר יש הכרח בהעסקתם, וזאת לא יאוחר מיום 31 במרץ 2018.
מכסות בענף החקלאות
6 . לתקן את סעיף 1 להחלטת הממשלה מס' 1080 מיום 18 בדצמבר 2013, שעניינה הקצאת מכסת עובדים זרים לחקלאות החל מיום 1 בינואר 2014, ולקבוע כי במקום המכסה הקיימת של עובדים זרים קבועים בענף החקלאות, תיקבע מכסה של עד 29,200 עובדים זרים. מתוך מכסה זו ייקבע המספר המרבי של משתלמים בחקלאות, לפי החלטת הממשלה מס' 147 מיום 12 במאי 2009, שעניינה מדיניות הממשלה בנושא עובדים זרים ועידוד תעסוקת ישראלים, ולא יותר מ-4,000 משתלמים כאמור.
7 . לתקן את סעיף 1 להחלטת הממשלה מס' 1416 מיום 14 באפריל 2016 ואת סעיף 4 להחלטת הממשלה מס' 752 מיום 14 בספטמבר 2009, שעניינן העסקת עובדים זרים בחקלאות, כך שמכסת העובדים הזרים העונתיים תעמוד על עד 2,500 עובדים. בהתאם, להסמיך את הצוות הבינמישרדי להסכמים בילטרליים (להלן – הצוות הבין-משרדי), שיכלול גם את משרד העבודה, להמליץ למנהל הכללי של רשות האוכלוסין על הבאתם והעסקתם של עובדים כאמור לתקופת עבודה של 4 עד 8 חודשים ממועד הגעתו של כל עובד לישראל, על פי הסכמים בילטרליים עם מדינות המוצא.
הגדלת היקפי התעסוקה של עובדים פלסטיניים בישראל מאזור יהודה ושומרון
8 . לקבוע כי יוגדלו מכסות העובדים הפלסטיניים מאזור יהודה ושומרון המועסקים כדין בישראל בסך של עד 25,000 עובדים נוספים, בהתאם לפירוט שלהלן:
א. מכסת העובדים בענף הבנייה למגורים תגדל בסך של עד 7,000 עובדים, בענף החקלאות מכסת העובדים הקבועים תגדל בסך של עד 1,000 עובדים ומכסת העובדים העונתיים תגדל בסך של עד 1,000 עובדים. במקביל, יבוטל סעיף 1(ג) להחלטת הממשלה מס' 2174 מיום 18 בדצמבר 2016, שעניינה הגדלת היקפי התעסוקה של עובדים פלסטיניים בישראל מאזור יהודה ושומרון, ייעול אופן הקצאת היתרי עבודה והבטחת תנאי העסקה הוגנים לעובדים פלסטיניים.
ב. מכסת העובדים לבתי החולים במזרח ירושלים, העומדת נכון להיום על 1,980 עובדים, תגדל בסך של עד 700 עובדים. למען הסר ספק, מכסה זו הינה נפרדת מהמכסה הקיימת בסך 270 עובדים פלסטיניים המועסקים בענף הבריאות בישראל.
ג. תיקבע מכסה חדשה לענף המלונאות בסך של עד 1,000 עובדים. מכסה זו תוקצה על פי הקריטריונים שנוהגים בהקצאת מכסת העובדים הפלסטיניים בענפי התעשייה והשירותים.
ד. תיקבע מכסה חדשה לענף המסעדות בסך של עד 1,500 עובדים. מכסה זו תוקצה על פי הקריטריונים שנוהגים בהקצאת מכסת העובדים הפלסטינים בענפי התעשייה והשירותים.
ה. למען הסר ספק, המכסה האמורה בסעיפים (ג) ו-(ד) הינה נפרדת מהמכסה הקיימת בסך 300 עובדים פלסטינים להעסקה במלונות במזרח ירושלים.
ו. תינתן מכסה חדשה לענף מוסדות סיעודיים, בסך של עד 1,000 עובדים. מכסה זו תוקצה על פי קריטריונים שייקבעו על ידי רשות האוכלוסין, בהתייעצות עם משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד העבודה מתאם פעולות הממשלה בשטחים (להלן – מתפ"ש).
ז. לקבוע כי על אף האמור בסעיפים 9 ו-10 להחלטת הממשלה מס' 1236 מיום 8 במרץ 2016, שעניינה חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי באמצעות תעסוקת עובדים פלסטיניים בישראל (להלן – החלטה 1236), יוקצו הפעימות השלישית והרביעית שנקבעו לאזור התעשייה עטרות, כל אחת בסך של 150 עובדים, בהתאם למתכונת הקצאת העובדים הקיימת.
ח. בנוסף למכסות המפורטות בסעיפים (א) עד (ה), בשל מתווה היציאה של מסתננים המתגבש בימים אלה והצפי כי רוב אוכלוסיית המסתננים תצא מישראל במהלך השנים 2018 עד 2020, וככל שקצב יציאת המסתננים מישראל יעמוד על ממוצע של למעלה מ-600 יוצאים בחודש, תוגדל מכסת העובדים הפלסטיניים ביחס של עובד פלסטיני בגין כל שני מסתננים שייצאו, וזאת עד סך שלא יעלה על 12,000 עובדים פלסטיניים. הגדלת המכסה תיבחן בתום כל חציון קלנדרי, כאשר ספירת החציון הראשון תחל ביום 1 בינואר 2018, בהתאם להודעת רשות האוכלוסין למשרד האוצר, למשרד העבודה, למשרד הבינוי והשיכון ולמתפ"ש.
ט. חלוקת המכסה האמורה בסעיף (ו), ככל שתוגדל, בין הענפים שבהם קיימת מכסה של עובדים פלסטיניים, תיעשה על ידי ועדה בין-משרדית, בהשתתפות נציגי רשות האוכלוסין, משרד האוצר, משרד העבודה ומתפ"ש, אשר תבחן את ניצול המכסות באותם ענפים ומצב התעסוקה בהם. הוועדה תתכנס בתום כל חציון קלנדרי, ככל שתוגדל המכסה, כאמור בסעיף (ו).
9 . לתקן את החלטה מספר 1236, כך ששינוי שיטת הקצאת העובדים הפלסטיניים בענף הבנייה ובענף התעשייה, לרבות באזור התעשייה עטרות, תיושם החל מיום 1 באוקטובר 2018.
10 . לשם צמצום הפגיעה בתעסוקה ובשכר של עובדים ישראליים, ככל שבסוף כל שנה קלנדרית, החל מסוף שנת 2018, שיעור העובדים הלא ישראלים (עובדים זרים ועובדים פלסטיניים) במגזר העסקי יעלה על שיעור של 8.5% ביחס לעובדים הישראליים (על פי נתוני למ"ס, לוח 1.1 ולוח 5.7), בהתאם להודעה של הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוקטנו מכסות העובדים הפלסטינים באופן יחסי ומתוך ההגדלה האחרונה של המכסה, עד שלא תהיה חריגה מהשיעור האמור.
הבהרה
11 . יודגש כי כניסתם, שהייתם ועבודתם של עובדים זרים או פלסטיניים (להלן – עובדים לא ישראלים) לישראל מהווים נושא הנתון לשינויים והמושפע מאירועים ושיקולים שונים, לרבות אירועים ביטחוניים, המדיניות בישראל בכל הקשור לשוק העבודה בישראל או להמשך העבודה כאמור, וכן הצורך בקביעת קריטריונים, ביצוע בדיקות נדרשות ומילוי נהלי הרשויות וחוקי המדינה בקשר להסדרת מתן ההיתרים ומימושם, ואין באמור בהחלטה זו לגבי מכסות מרביות של עובדים לא ישראלים או במתן היתר להעסקתם משום הבטחה או התחייבות לאדם או לגוף כלשהו לגבי שהייה, כניסה לישראל או עבודתם של מספר מסוים של עובדים לא ישראלים בתקופה או בתקופות מסוימות.
החלטת הממשלה מגדירה מחדש את מדיניות הממשלה בנושא העסקת עובדים לא ישראליים בתחומי משק שונים, ובמסגרת זאת: חידוד הדרישות המקנות זכויות תעסוקה למומחים זרים בענף ההייטק; מינוי צוות בין משרדי בראשות הממונה על זרוע עבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או נציגו, אשר יבחן את המדיניות בדבר היתרי העסקתם של מומחים זרים ככלל במשק; קביעת מכסות להגדלת היקפי התעסוקה של עובדים פלסטיניים בישראל מאזור יהודה ושומרון ועוד.