מה הוחלט?
1 . לשם מתן מענה לצרכי ציבור תוך ניצול יעיל של הקרקע והגברת ההיתכנות לקידום תוכניות להתחדשות עירונית, לתקן את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, (להלן – חוק התכנון והבנייה) כך שמוסד תכנון יהיה רשאי לקבוע בתוכנית מפורטת הוראות המייעדות חלק ממבנה חדש לטובת שימוש ציבורי אשר יהיה בבעלות הרשות המקומית, ייעוד כאמור ייעשה ללא תמורה למעט כיסוי עלויות הבנייה ובכפוף לכך שהתוכנית משביחה את המקרקעין הכלולים בה.
בסעיף זה, "שימוש ציבורי" – מבנים לצרכי חינוך ובכלל זה מעונות יום, פעוטונים, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, מרפאות, תחנות משטרה ותחנות כיבוי אש וכן שימוש ציבורי אחר שאישר שר האוצר בצו.
2 . במטרה לאפשר לוועדה מקומית לאשר עירוב שימושים במתחמי תעסוקה ומגורים, לתקן את סעיף 62א לחוק התכנון והבנייה, כך שלוועדה מקומית עצמאית כהגדרתה בחוק, יוקנו סמכויות אלה לגבי תוכנית שאושרה על ידי הוועדה המחוזית.
א. להוסיף במגרש המיועד לתעסוקה שימושים של מעונות יום ופעוטונים, ובתחומי רשות עירונית שימושים של דיור מוגן כמשמעותו בחוק הדיור המוגן, תשע"ב-2012 ודיור בהישג יד, כמשמעותו בתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, וכן מעונות סטודנטים שלגביהם ייקבעו כללים להבטחת ייעוד זה.
ב. להוסיף במגרש המיועד למגורים גם שימוש של מעונות יום ופעוטונים.
ג. לבצע שינויי יעוד משטח המיועד לתעסוקה לייעוד לצורכי ציבור כאשר סך השטח שייעודו ישתנה לא יעלה על 20% מהשטח המיועד לתעסוקה בתוכנית המקורית.
ד. בסעיף זה "תעסוקה" למעט תעשייה.
3 . להנחות את שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לתקן את נוהל תקצוב רשויות מקומיות לבינוי מעונות יום כך שיסדיר תמיכה גם בהסבת מבנים קיימים לטובת בינוי מעונות יום, או לקבוע נוהל ייעודי לעניין זה, כך שמתוך תקציב ההרשאה הקיים עבור בינוי מעונות יום יוקצה שיעור של לפחות 10% לטובת הסבת מבנים.
ייעול הליכי הוצאת היתרי בנייה וקיצור זמנים:
4 . לשם קידום פיתוח תשתיות לאומיות באופן יעיל, לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות תהיה רשאית לשמש כרשות רישוי לעניין בקשות להיתרים לתשתיות לאומיות, אם הוגשה לה בקשה להיתר מכוח אחד מאלה:
א. תוכנית מתאר ארצית מפורטת, גם אם אינה תוכנית לתשתית לאומית.
ב. תוכנית מועדפת לדיור שאושרה בוועדה למתחמים מועדפים לדיור.
5 . לתקן את חוק התכנון והבנייה בהתאם לעקרונות הבאים:
א. לתקן את סעיף 145(ו) לחוק התכנון והבנייה, כך שהנחת רשת סיבים אופטיים לצורך אספקת שירותי בזק, לרבות התקנת תיבות חיבורים וארונות תקשורת שגודלם אינו עולה על 80 X 40 X 50 סנטימטרים, המותקנת על ידי בעל רישיון ספק שירות חיוני כהגדרתו בחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996 על גבי רשת חשמל עילית, תהיה פטורה מקבלת היתר בנייה והרשאה.
ב. בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית, אשר בהתאם להוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו, שניתנה על ידי הגורם המוסמך לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], תשל"ב-1972, נדרש לבצע החלפת אנטנות וציוד נלווה שהוקמו בהיתר, לרבות חיזוק והחלפת תרנים, יהיה פטור מקבלת היתר בנייה לצורך החלפת האנטנות, לרבות ביצוע כלל העבודות הנדרשות לכך. פטור כאמור יותנה, בין היתר, בכך שלא תהיה עלייה בטווחי הבטיחות שאושרו למתקן הקיים ובכך שלא תהיה חריגה מהותית (כפי שייקבע) מהממדים של המתקן הקיים על מרכיביו ושהשוני בנראות המתקן, הנובע מההחלפה וביצוע העבודות, הוא מועט. הליך החלפת מתקני גישה אלחוטיים כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה, ייעשה בהתאם להוראות סעיף 266ג לחוק.
6 . לשם קיצור זמני הוצאת היתרי הבנייה בוועדות המקומיות וייעול ההליכים המתנהלים:
א. לתקן את סעיף 44(ב) לחוק התכנון והבנייה כך שניתן יהיה לשלוח את סדר היום לדיון ברשות רישוי שני ימי עסקים לפני מועד הדיון.
ב. לתקן את סעיף 152(א3) לחוק התכנון והבנייה כך שמבקש היתר אשר הגיש ערר וועדת הערר, קיבלה את הערר שהוגש, יהיה רשאי לפנות לרשות הרישוי המחוזית להוצאת ההיתר. כמו כן, ייקבע מנגנון לניתוב עומסים.
ג. להורות לשר הפנים, בהסכמת שר האוצר, לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 265(17) לחוק ולתקן את תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016, כך שמוסד תכנון שיחרוג מהמועדים הקבועים בתקנות לעניין מתן תשובה לבקשה להיתר, ישיב למבקש שיעור שלא יעלה על 20% מסכום האגרה ששילם בגין הבקשה להיתר, בכפוף לתנאים שיקבע שר הפנים, בהסכמת שר האוצר.
ד. לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שגוף נוסף, כמשמעותו בסעיף 145(א1)(3) לחוק התכנון והבנייה, אשר לא ישיב לפניית מוסד התכנון במסגרת הזמנים הקבועים בחוק התכנון והבנייה ובתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016 בעניין בקשה למידע או בקשה להיתר, יחויב בתשלום פיצוי למבקש המידע או ההיתר בגובה של 350 ש"ח בעד כל יום איחור. ככל שהמידע אינו מצוי בידי הגוף הנוסף, ישלים הגוף את המידע בתוך 45 ימים. לא הושלם המידע לאחר מועד זה, מהנדס העיר יהא רשאי לתת את היתר הבנייה על אף היעדר המידע, ובלבד ששוכנע שאין קושי ממשי לתת את ההיתר גם ללא קבלת המידע.
קידום עבודות פיתוח בתכניות למגורים:
7 . במסגרת מאמצי הממשלה להרחבת היצע הדיור בישראל ועמידה ביעדי השיווק הנקבעים על ידי הממשלה ולשם האצת עבודות הפיתוח הנדרשות לבניית יחידות הדיור, לבצע את התיקונים הנדרשים בפקודת העיריות [נוסח חדש] ובכל דין אחר, בהתאם לעקרונות אלה:
א. רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון (להלן – הגוף המוסמך) יהיו רשאים לבצע, בעצמם או באמצעות מי מטעמם, את עבודות הפיתוח הנדרשות, בתוכניות מאושרות במקרקעי ישראל ש-80% לפחות מזכויות הבנייה בהן מיועדות למגורים, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
1) הגוף המוסמך פנה לרשות המקומית והודיע לה על כוונתו לשווק את המקרקעין האמורים, תוך ציון המועדים לביצוע עבודות הפיתוח הנדרשות למתן היתר בנייה ואישור אכלוס, וכן את מפרט העבודות שבכוונתו לבצע וזאת בהתאם לרמת הפיתוח המקובלת ברשות המקומית או בפרויקטים בעלי מאפיינים דומים (להלן- ההודעה); התקופה שתפורט בהודעה תיקבע בשים לב להיקף העבודות הנדרש ולנהוג בפרויקטים בעלי מאפיינים דומים, אך לא תפחת משמונה עשר חודשים ממועד הפנייה. על אף האמור, במקרים חריגים הגוף המוסמך יהיה רשאי לציין תקופה קצרה יותר, בכפוף לאישור הוועדה לתכנון ופיתוח.
2) הרשות המקומית לא השיבה בתוך 60 ימים מיום הודעת הגוף המוסמך לפי סעיף קטן (א), כי עבודות הפיתוח יבוצעו על ידה במועדים שפורטו בהודעת הגוף המוסמך ובמימון אגרות והיטלים על פי חוקי עזר תקפים.
3) עבודות הפיתוח שיבצע הגוף המוסמך יבוצעו בהתאם לכל אלה:
א) העבודות יבוצעו ברמת פיתוח המקובלת ברשות המקומית או בפרויקטים בעלי מאפיינים דומים.
ב) תקציב הפרויקט יאושר בוועדה לתכנון ופיתוח.
ב. בוצעו עבודות הפיתוח על ידי הגוף המוסמך כאמור בסעיף 1, יופחתו תשלומים ששילם היזם לגוף המוסמך מחיובים שיחויב בהם מכוח חוקי העזר העירוניים בכל הנוגע לעבודות אלה.
ג. לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום ביצוע העבודות בפועל, יודיע הגוף המוסמך לרשות המקומית על המועד המשוער לסיומן. הרשות המקומית תהיה רשאית, לא יאוחר מ- 30 ימים מסיום עבודות הפיתוח בפועל, להודיע לגוף המוסמך על ליקויים שנמצאו בביצוע עבודות כאמור, והגוף המוסמך יהיה אחראי לתקנם. בחלוף 120 ימים מסיום עבודות הפיתוח בפועל, יימסרו התשתיות לאחריות הרשות המקומית.
ד. אין באמור בהחלטה זו כדי למנוע מהגוף המוסמך והרשות המקומית לחתום על הסכם לביצוע עבודות הפיתוח הנדרשות בסעיף קטן 1(א) ,על ידי הצדדים או מי מטעמם, ובלבד שהסכם כאמור ייחתם לא יאוחר מ-60 ימים ממתן ההודעה, וכל עוד ההסכם בתוקף, יחולו ההוראות שקבועות בו, על אף האמור בהחלטה זו.
בהחלטה זו:
"הוועדה לתכנון ופיתוח" – ועדה לתכנון ופיתוח כהגדרתה בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1434.
"היזם" – מי שהתקשר בהסכם לרכישת זכויות במקרקעין עם רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון או חברת "דירה להשכיר", לפי העניין.
"מקרקעי ישראל" – כהגדרתם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל.
"עבודות פיתוח" – עבודות לפיתוח תשתיות ועבודות לפיתוח שטחים ציבוריים פתוחים.
החלטת הממשלה מגדירה כלים רגולטוריים להגדלת היצע הדיור ולהתייעלות בפיתוח הדיור והשטחים לצרכי ציבור. במסגרת זאת, יוקנו לוועדה מקומית עצמאית סמכויות לאשר עירוב שימושים במתחמי תעסוקה ומגורים ולבצע שינויי יעוד משטח המיועד לתעסוקה לייעוד לצרכי ציבור (בכפוף למגבלה של עד 20 אחוזים ממרחב התכנון המקורי של השטח לתעסוקה). בנוסף, הורחבו סמכויות הרשות לרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות כך שזו תוכל לשמש כרשות רישוי לעניין בקשות להיתרים לתשתיות לאומיות אם הוגשה לה בקשת היתר לתכנית מתאר ארצית מפורטת או לתענית מועדפת לדיור שאושרה בוועדה למתחמים מועדפים לדיור.