מה הוחלט?
במטרה להפחית את יוקר המחיה באמצעות תחרות בשוק הכשרות, לשפר ולייעל את שירותי הכשרות הניתנים לציבור ולבטל את הזיקה הכלכלית הקיימת כיום בין משגיחי הכשרות ובתי העסק המושגחים:
1 . לתקן את חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983, ואת חוק שירותי הדת היהודים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן – חוק איסור הונאה ו- חוק שירותי הדת), בהתבסס על העקרונות הבאים:
א. מתן רישיונות לגופים נותני הכשר:
1) ייקבע הסדר למתן רישיונות למי שיספק שירותי כשרות לבית אוכל, למצרכים ולייצור של מצרכים (להלן – רישיון למתן כשרות ו-גוף נותן הכשר, בהתאמה) וזאת במקום הסמכות למתן תעודת הכשר הנתונה היום למועצת הרבנות הראשית לישראל (להלן – הרבנות) ולרב מקומי, למעט סמכותה של המועצה למתן הכשר לבשר מיובא.
2) ייקבעו הוראות, בין היתר, בעניינים אלה, ויכול שבחלקם יוסמך השר לקבוע הוראות בתקנות –
א) תנאי הסף למתן רישיון למתן כשרות וכן הוראות בעניינם, כמפורט להלן:
(1) דרכי הגשת בקשה למתן רישיון למתן כשרות והטיפול בה;
(2) תנאים כלכליים ומקצועיים שבהם על גוף נותן הכשר לעמוד.
ב) תנאים מינהליים ומקצועיים שעל גוף נותן הכשר לעמוד בהם כל עוד יש לו רישיון למתן כשרות בתוקף, וכן הוראות, בין היתר, כמפורט להלן:
(1) חובת העסקתו של בעל תפקיד בכיר בגוף נותן ההכשר שלו מומחיות הלכתית מוכחת בהלכות כשרות;
(2) כללי כשירות של משגיחי כשרות מטעמו, כללי העסקתם והתקשרות עמם;
(3) ניהול והתנהלות גופים נותני הכשר ועובדיהם ובכלל זה הוראות בדבר מניעת ניגודי עניינים, עמידה בכללי מינהל תקין וטוהר מידות;
(4) מנגנוני פיקוח ובקרה פנימיים שיקיים גוף נותן הכשר;
(5) גופים נותני הכשר יהיו רשאים להתאגד כחברה מסחרית למטרות רווח או כאלכ"ר;
(6) קביעת פרמטרים אובייקטיביים מינימליים למתן שירותי השגחה ובכלל זה האפשרות למתן שירותי השגחה באמצעים טכנולוגיים.
ג) לעניין רישיון למתן כשרות:
(1) תקופת רישיון ראשון לא תפחת משלוש שנים ותקופה לחידוש רישיון לא תעלה על חמש שנים בכל פעם;
(2) תנאים לחידושו ולביטולו של רישיון למתן כשרות.
ב. הממונה על הכשרות ברבנות הראשית:
1) השר לשירותי דת יוסמך למנות ממונה על מערך הכשרות (להלן – הממונה) ברבנות שלו יוקנו סמכויות בתחומים הבאים:
א) הסמכות למתן רישיונות למתן כשרות.
ב) סמכויות פיקוח ובקרה על בעלי רישיונות למתן כשרות.
2) ייקבעו הוראות לעניין סמכויות אכיפה ופיקוח שיוקנו לממונה, לרבות חובת מסירת ידיעות ומסמכים, ובכלל זה תיבחן האפשרות להטלת עיצומים כספיים על גוף נותן הכשר.
3) הממונה יקיים מרשם גופים נותני הכשר.
ג. רמת כשרות ברישיון:
1) מועצת הרבנות תקבע שלוש רמות של תעודת הכשר וזאת בהתאם לסטנדרטים ההלכתיים שעל גוף נותן ההכשר לעמוד בהן (להלן – סטנדרט כשרות מועצה).
2) על אף האמור בסעיף קטן (1), גוף נותן הכשר רשאי להעניק תעודת הכשר בהתאם לסטנדרט הלכתי אחר שאינו סטנדרט כשרות מועצה, וזאת אם נקבע על ידי שלושה רבנים שכשירים לשמש כרב עיר, שלפחות אחד מהם מכהן או כיהן כרב עיר (להלן – סטנדרט כשרות אחר).
3) הממונה ייתן רישיון לגוף נותן הכשר בהתאם לרמת הכשרות שנקבעה כאמור בסעיפים (1) או (2), בהתאם לבקשתו של הגוף נותן הכשר.
4) רישיון לגוף נותן הכשר הפועל לפי סטנדרט כשרות המועצה יינתן על ידי הממונה בהסכמת מועצת הרבנות, בהתאם להוראות שייקבעו ובין היתר:
א) מועצת הרבנות תוכל להתנגד למתן רישיון מנימוקים שיירשמו, אם מצאה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין לתת לגוף נותן הכשר רישיון, מטעמים הנוגעים לענייני כשרות בלבד;
ב) לא הודיעה מועצת הרבנות על התנגדותה למתן רישיון בתוך 30 ימים מפניית הממונה, ימשיך הממונה לקיים את הליכי מתן הרישיון גם בלא הסכמתה של המועצה.
5) במהלך הליכי החקיקה ייבחן הצורך בקביעת מנגנון ההשגה ושימוע, שיינתן למבקש רישיון שבקשתו נדחתה.
6) הממונה יפרסם לציבור את סטנדרט כשרות המועצה.
7) גוף נותן הכשר יפרסם אם הוא פועל לפי סטנדרט כשרות מועצה או סטנדרט כשרות אחר, וככל שהוא פועל לפי סטנדרט כשרות אחר, הוא יפרסם גם את פירוט סטנדרט כשרות זה.
ד. ביטול תעודת הכשר:
1) ביטל או השעה גוף נותן הכשר תעודת הכשר שנתן לבית אוכל, למצרך או לייצור של מצרך, יודיע על כך לממונה ויציין את סיבת הביטול או ההשעיה.
2) במקרים חריגים שייקבעו, שבהם התגלתה הפרה חמורה מצד בעל תעודת ההכשר, ומצא הממונה שלא ננקטו פעולות מספקות בעניין מצד גוף נותן ההכשר, תהיה לממונה הסמכות לנקוט אמצעים נגד בעל תעודת ההכשר ובכלל זה לשלול ממנו את תעודת ההכשר.
3) לפני ביטול או השעיה של תעודת הכשר, תינתן לבעל תעודת הכשר זכות לטעון בעניין בפני הגוף נותן ההכשר או בפני הממונה, שמבקשים לבטל או להשעות את התעודה, לפי העניין.
4) החלטה על ביטול או השעיה של תעודת הכשר תפורסם לציבור.
5) תיבחן האפשרות להעלות את שיעור הקנסות המינהליים שהממונה רשאי להטיל בגין הפרות בתחום הכשרות.
6) ייקבעו הוראות שיבטיחו כי אם בוטלה או הותלתה תעודת הכשר בשל פגם מהותי בפעילות בית העסק בכל הנוגע לכשרות, בעל בית העסק לא יוכל לקבל תעודת הכשר מגוף נותן הכשר אחר, אלא בכפוף לתנאים שיקבע הממונה, ובכלל זה, במקרים חריגים ובכפוף לכל דין, לעניין תקופת זמן שבה לא יוכל בעל העסק לקבל תעודת הכשר.
ה. יבוא:
1) במהלך הליכי החקיקה תיבחן קביעת הסדר למתן רישיונות למי שייתן תעודת הכשר למצרכים מיובאים (להלן – רישיון למתן הכשר למוצרים מיובאים) ובהתאם ייקבעו הוראות בעניין התנאים לקבלת רישיון כאמור ותנאים שיחולו על מי שקיבל רישיון כאמור.
2) במהלך הליכי החקיקה תיבחן האפשרות שהממונה יהיה בעל הסמכות הבלעדית להעניק רישיון למתן הכשר למוצרים מיובאים ולמתן תעודת הכשר למוצר מיובא בתנאים שייקבעו.
ו. בית עסק לא יהיה רשאי להציג תעודת הכשר או כל מצג בכתב לרבות מסמך אחר המעיד על כשרותו, ככל שהוא ניתן מאדם או תאגיד שאינו גוף נותן הכשר.
ז. על אף האמור בסעיף 1(א), במהלך הליכי החקיקה תיבחן האפשרות לשלב את הרבנים המקומיים ואת המועצות הדתיות במערך הכשרות החדש שיוקם תוך וידוא קיומה של תחרות מלאה בין כלל גופי נותני ההכשר.
ח. הוראות מעבר:
1) בתקופה של שנה מיום פרסומו של תיקון החקיקה, ימשיכו הרבנים המקומיים להעניק תעודות הכשר, והמועצות הדתיות תמשכנה לספק את המעטפת המינהלית הכרוכה במתן תעודות הכשר, ואולם בתקופה זו רב מקומי יהיה רשאי לתת תעודת הכשר גם מחוץ לתחום השיפוט של המועצה הדתית שאליה הוא משתייך.
2) השר יהיה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף (1), ביחס לרב מקומי ולמועצה דתית, לתקופות נוספות של חצי שנה, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חמש שנים במצטבר, והכל אם מצא כי טרם הושלמה ההיערכות הדרושה לשם הספקת שירותי כשרות בתחום השיפוט של המועצה הדתית הרלוונטית באמצעות גופים נותני הכשר.
2 . לרשום את הודעת השר לשירותי דת כי בכוונתו לפנות לנציבות שירות המדינה בנוגע לאופן המינוי ותנאי הכשירות לתפקיד ובכלל זה בנוגע להיות הממונה בעל מומחיות הלכתית.
3 . בהחלטה זו –
"שירותי השגחה" – פעולות שמבצע בישראל עובד של גוף נותן הכשר, שנועדו לוודא את עמידת בית אוכל, מצרך וייצור של מצרך בתנאי סטנדרט כשרות או סטנדרט כשרות אחר, לצורך מתן תעודת הכשר וכן פעולות כאמור שמבוצעות לצורך בקרה לאחר מתן תעודת ההכשר;
"שירותי כשרות" – שירותי השגחה ומתן תעודות הכשר.
במטרה לקדם את מערך הכשרות במדינת ישראל, הממשלה מחליטה להביא תוכנית ייעול שתכלול מתן רשיונות לגופים חדשים שאינם כפופים לרבנות הראשית לישראל וקובעת את תנאי הסף להגשת הבקשה לצורך קבלת הרשיונות.