חקיקת מס

במטרה להילחם בתופעת הלבנת ההון וההון השחור, להרחיב את בסיס המס, לסגור פרצות מס ולייעל את איסוף המידע והדיווח לרשות המסים, מוצע לבצע את תיקוני החקיקה הבאים:

1 . במטרה להרחיב את בסיס המס ולשפר את הדיווח, לתקן את פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א–1961 (להלן – הפקודה), חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963, חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 (להלן – חוק מע"מ), חוק הבלו על הדלק,      התשי"ח–1958, פקודת המכס, חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952, חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968, חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), תשמ"ה-1985, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 (להלן – חוקי המס), ולהתקין תקנות וכל חקיקה נוספת ככל שיידרש, כך  שתיווסף הוראה המחייבת דיווח בעת שימוש או הסתמכות על חוות דעת בכתב המייצרת יתרון מס, שניתנה על ידי גורם מקצועי, הנוגעת בעקיפין או במישרין, בחוקי המס האמורים.
לעניין זה – חוות דעת, לרבות ייעוץ  שניתן אגב עסקה או עסקה עתידית.

הדיווח יכלול, בין היתר, את הנתונים הבאים:

א. עצם מתן חוות הדעת.
ב. הפעילות הכלכלית שלגביה ניתנה חוות הדעת.
ג. סיווג ההשלכות של חוות הדעת על אופן המיסוי בדוחות המוגשים, כגון: ניכוי, פחת, סיווג הכנסה, סיווג הוצאה וכד'.

הוראה זו לא תחול בנוגע לחוות דעת בכתב, שהתקבלו לצורך ביצוע עסקת רכישה או מכירה של דירת מגורים, שאינה במהלך העסקים הרגיל של מבצע העסקה, ושסך העסקה אינו עולה על 3 מיליוני ש"ח.
להפרת חובת הדיווח, תקבע סנקציה מתאימה, בתיאום עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי).

2 . במטרה להילחם בתופעת ההון השחור ולצמצם את תופעת העלמות המס, לתקן את חוקי המס, ולהתקין תקנות וכל חקיקה נוספת ככל שיידרש, כך שתיווסף הוראה המחייבת העברת מידע, באופן מקוון, של גופים פיננסיים לרבות בנקים, נותני אשראי(כמשמעותם בחוק כרטיסי אשראי), חברות ביטוח, חברות סליקה וחברות המרת מט"ח (להלן-הגופים הפיננסיים) לרשות המסים בנוגע לפעילות לקוחותיהם בכלל החשבונות המנוהלים על ידם (עו"ש, תכניות חיסכון, קרנות נאמנות, פיקדונות, חשבונות מט"ח וכד'), באופן הבא:

א. המידע המפורט בסעיף קטן (ב) להלן יועבר באופן שוטף לגבי חשבונות עסקיים (להלן – לקוח חייב). ייבחן הצורך לפטור מדיווח לקוחות עסקיים מסוימים בהתאם לקריטריונים שייקבעו על ידי רשות המסים, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה.

ב. המידע שיועבר בנוגע לחשבונות עסקיים כאמור הינו המידע כדלקמן:

1) סך הסכומים שהתקבלו על ידי הלקוח החייב בכל חודש.
2) שם הלקוח החייב וכתובתו.
3) מספר ח.פ, תיק המע"מ או מספר מזהה אחר של הלקוח החייב.
4) מספר חשבון הבנק של הלקוח החייב ובעל הזכות שביושר בחשבון.

ג. להסמיך את המנהל להעביר לגופים פיננסיים דרישות כוללות להעברת מידע בנוגע ללקוחותיהם, בין אם המדובר בלקוח חייב ובין אם מדובר בלקוח פרטי, על יסוד מאפיינים שייקבעו (להלן – דרישת המידע). לעניין סעיף זה, גופים פיננסיים – למעט חברות כרטיסי אשראי, אלא אם יתברר במהלך הליך החקיקה כי הם מחזיקים מידע פיננסי מהותי שאינו נמצא בידי הגופים האחרים. זאת באופן הבא – 
1) דרישת המידע תתבסס על מאפיין אחד או על שילוב מאפיינים המקימים יסוד סביר להניח שלקוחות מתוך הקבוצה אליה נוגעת דרישת המידע, עברו על חוקי המס, באופן שיש בו כדי לפגוע בהיקף לא מבוטל בגביית המס. סוגי המאפיינים ואופן עיגונם ייקבעו בהמשך הליכי החקיקה באישור היועץ המשפטי לממשלה. 
2) כל דרישת מידע תאושר בהליך פנימי ברשות המסים ותובא לאישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, אשר יבחן את עמידתה בעקרונות המנויים בסעיף זה.
3) דרישת המידע תתבצע בתדירות ובאופן שיבטיחו כי המידע שיתקבל ביחס לקבוצת לקוחות לא יהיה קרוב בהיקפו למידע המתקבל בדרך של דיווח שיטתי.
4) דרישת המידע תתבצע, ככל הניתן, בתדירות אשר אינה פוגעת בעבודת הגופים הפיננסים.
5) המידע שיועבר על ידי הגופים הפיננסיים יכלול בין היתר את הפרטים הבאים:

א) פרטי בעל החשבון לרבות מיופה הכוח בחשבון ובעל הזכות ביושר.
ב) יתרות הפתיחה ויתרות הסגירה של חשבונות אותם מחזיק או מנהל הגוף הפיננסי עבור הלקוח בשנת המס.
ג) הסך הכולל של ההפקדות או התקבולים שבוצעו בחשבון הלקוח בשנת המס.
ד) הסך הכולל של המשיכות או התשלומים שבוצעו מחשבון הלקוח בשנת המס.
ה) הסך הכולל של תשלומי ריבית והסך הכולל של תקבולי ריבית לחשבון הלקוח וממנו במהלך שנת המס.
6) ייקבע מנגנון לביצוע בירורים והגשת השגות בידי גוף פיננסי על דרישת המידע.
7) הגופים הפיננסים ימחקו את תוצאות דרישת המידע ואת עצם בקשת המידע מיד עם תום הטיפול בבקשה.

ד. המידע יועבר ליחידה נפרדת בתוך רשות המסים, אשר רק לה הסמכויות לגשת באופן מלא ומידי למידע המועבר (להלן –מורשה גישה), לצורך בחינת הנתונים שהתקבלו במסגרת דרישת המידע אל מול מאגרי מידע אחרים הקיימים ברשות המסים. סוג המאגרים ואופן עיגונם ייקבעו בהמשך הליכי החקיקה, באישור היועץ המשפטי לממשלה. מאגר המידע ומערך האיסוף וקליטת הדיווחים המקוונים אליו יעוצבו בדרך שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיותם של נושאי המידע, בשים לב, ככל האפשר לחלופות הטכנולוגיות המקובלות.

ה. מורשה גישה רשאי להעביר מידע ממאגר המידע לגורמים ולמטרות המפורטים להלן:

לעובד רשות המסים בעל סמכויות חקירה, לפקיד שומה, למנהל ולמנהל כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין בהתקיים אחד מאלה:

א) מורשה הגישה השתכנע כי יש חשד לביצוע עבירה על חוקי המס.
ב) עלתה אינדיקציה לאי-תשלום מס בגובה שלא יפחת מ-100,000 ש"ח.

ו. לאחר השימוש במידע, ובמידה שלא התגבש חשד פרטני לדיווח מס בחסר כאמור, תמחק רשות המסים את המידע שהתקבל, וזאת בתוך תקופה אשר תיקבע במהלך הליכי החקיקה באישור היועץ המשפטי לממשלה.

ז. המנהל ידווח, מדי שנה, ליועץ המשפטי לממשלה על כל אלה:
1) מספר דרישות המידע שהוגשו לגופים פיננסיים לפי סעיף זה, המאפיינים שנמנו בהן, מספר הלקוחות עליהם התקבל מידע בתגובה לכל דרישת מידע, וסוגי המידע שהתקבלו ביחס לכל לקוח.
2) שיעור העברות המידע שנעשה בו שימוש בפועל בחקירה בלבד, ושיעור העברות המידע שהוביל להגשת כתבי אישום, והעונשים שהוטלו בהליכים כאמור שהסתיימו בהרשעה.
3) מידת התרומה של השימוש במידע לקידום ההליך הפלילי ולחומרת הענישה, ככל שהייתה.
4) השימוש שנעשה במידע שהועבר לפקיד שומה, למנהל מע"מ ולמנהל מיסוי מקרקעין לפי הסיווג שלהלן:

א) שיעור העברות המידע שנעשה בו שימוש בפועל בשומות לפי סעיף 145, לפי סעיף 77 לחוק מס ערך מוסף ולפי סעיף 78 לחוק מיסוי מקרקעין, לפי העניין, מספר השומות, סכום השומות, וסכומי המס שנגבו ממי שהוצאו לגביהם שומות כאמור.
ב) מידת התרומה של השימוש במידע לגובה השומה, ככל שהייתה.
ח. במסגרת החקיקה ייקבעו הוראות סודיות והסדרים עונשיים משלימים.

3 . במטרה לפשט ולייעל את תהליכי הדיווח לרשות המסים, לבצע את התיקונים הבאים:

א. לתקן את חוקי המס, כך שתיווסף הוראה המסמיכה את שר האוצר (להלן – השר) לקבוע כי דו"חות ומסמכים, כולם או חלקם, יוגשו לרשות המסים באמצעים אלקטרוניים בלבד, וכן הוראה המסמיכה את השר לקבוע פטור מחובת הגשת הדו"חות והמסמכים באמצעים אלקטרוניים בלבד לגבי סוגי נישומים או חייבים במס. שימוש בסמכות השר לצורך קביעת אופן הגשת הדו"חות והמסמכים כאמור, תתבצע בכפוף לקביעת הפטור מחובת ההגשה האלקטרונית לגבי נישומים וחייבים במס מסוימים, ככל ויימצא שיש הצדקה לקבוע פטור כאמור בהתאם לקריטריונים שייקבעו.

ב. לתקן את חוקי המס, כך שתיווסף הוראה המסמיכה את המנהל לקבוע כללים לגבי אופן הגשת דו"חות ומסמכים אלקטרוניים לרשות המסים, (להלן – הכללים).

ג. לקבוע כי המנהל רשאי לקבוע, במסגרת הכללים, דרכי הגשה שלא יכללו חתימה אלקטרונית מאושרת, כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 (להלן – חוק חתימה אלקטרונית), זאת בין השאר גם לעניין דו"חות או מסמכים שקיימת לגביהם דרישת חתימה בחיקוק, על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית. יובהר, כי על דו"חות או מסמכים שנקבעו לגביהם, במסגרת הכללים, דרכי הגשה שלא כוללים חתימה אלקטרונית מאושרת או מאובטחת לפי חוק חתימה אלקטרונית, לא יחולו הוראותיו של חוק חתימה אלקטרונית.

ד. לקבוע כי דו"ח או מסמך שיוגש שלא על-פי הכללים, יראו בו כאילו לא הוגש. זאת בדומה לאמור בסעיף 131(ב2)(2) לפקודה לעניין דו"ח של יחיד.

ה. לתקן את הסעיפים הקיימים היום בחוקי המס או בתקנות שהותקנו מכוחם, הכוללים הוראות לעניין דרכי הגשה או חתימה על דו"חות או מסמכים, וזאת בהתאמה לאמור בסעיפים א'-ד' לעיל.

4 . לתקן את סעיפים 145, 152 ו-167 לפקודה כך שבמקום שפקיד השומה יהיה רשאי לבדוק את השומה ולקבוע שומה לפי מיטב השפיטה בתוך 3 שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו הדו"ח על ידי הנישום, פקיד השומה יוכל לפעול כאמור בתוך 4 שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו הדו"ח. בנוסף, תבוטל סמכות המנהל להאריך את תקופת השומה בשנה נוספת.

5 . לתקן את הפקודה כך שתינתן לפקיד שומה סמכות לקבוע לפי מיטב שפיטתו בשומה חלקית את סכום הכנסתו של נישום הנוגעת לאותו נושא. וכן לקבוע שלא יהיה בשומה חלקית זו בכדי לפגוע בסמכויות פקיד השומה לבצע שומה לגבי יתרת הכנסתו של הנישום.
שומה חלקית תיעשה לאחר הודעה בכתב לנישום על ביצוע השומה החלקית באותו עניין.

6 . לתקן את חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן – החוק)  כך שייקבע כי המנהל, כהגדרתו בחוק, יהיה רשאי להטיל עיצום כספי בגין ביצוע מעשים עליהם חלה עבירה לפי סעיף 117(א)(3) ועבירה לפי סעיף 117(א)(5) לחוק. העיצום יוטל בשיעור של 25% מסכום המע"מ אשר לגביו בוצעה ההפרה. במקרה של הפרה חוזרת יהיו רשאים המנהל או מי  שהוסמך על ידו להטיל עיצום כספי בשיעור של 50% מסכום המע"מ שלגביו בוצעה ההפרה. נוסח התיקון יתואם עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי).

7 . במטרה להגביר את המאבק בהון השחור, לתקן את חוק איסור הלבנת הון, תש"ס–2000 (להלן – החוק או חוק איסור הלבנת הון) באופן הבא:

א. להסמיך את שר האוצר להקים, לגבי הגופים שבאחריותו, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק ה' לחוק איסור הלבנת הון.
בהתאם, לתקן את סעיף  13(א) לחוק, במקום: "והשר שבאחריותו נמצא אגף המכס ומע"מ או" יבוא: "שר האוצר והשר שבאחריותו נמצא".

ב. להסמיך פקיד מכס שהוסמך לחקור סמכויות חקירה, כניסה, חיפוש ותפיסה גם בנוגע לעבירות הלבנת הון שנעברו ברכוש שמקורו בעבירות המס הנוספות שמוצע להוסיפן כעבירות מקור.
בהתאם, לתקן את סעיף 27 לחוק באופן הבא –
1) במקום כותרת השוליים יבוא "סמכויות פקיד מכס";
2) בסעיף קטן (ד); בהגדרה "עבירה"; בפסקה (1); במקום הסיפא החל במילים:
"וכן עבירות" יבוא "וכן עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה; לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה); התשכ"ג 1963- ; ולפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף; התשל"ו-1975.

ג. להסדיר את נושא העברת המידע ממאגר המידע, כאמור בסעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון, גם לפקיד חוקר מרשות המסים.
בהתאם, לתקן את סעיף 30 לחוק באופן הבא –

1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
א) "(ב1)(1) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה; רשאית הרשות המוסמכת להעביר לו מידע מתוך מאגר המידע.
ב) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת; בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר; דרכי השימוש במידע בידי פקיד המכס החוקר; אבטחתו ושמירת סודיות.
ג) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה; בשינויים המחויבים.
ד) הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי סעיף קטן זה; שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים יקבע בכללים את נוסח ההודעה ופרטיה.";

2) (ב) בסעיף קטן (ה) –
א) האמור בו יסומן כפסקה"(1)"; ובה; במקום: "מניעת עבירות" יבוא: "מניעה וחקירה של עבירות" ואחרי "מיוזמתה" יבוא: "בנסיבות ומנימוקים שתפרט";
ב) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה; רשאית הרשות המוסמכת; מיוזמתה; להעביר מידע ממאגר המידע לפקיד מכס חוקר; הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי פסקה זו; שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים יקבע בכללים את נוסח ההודעה ופרטיה."

3) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:
"(ז1) מידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה; ואולם רשאי פקיד מכס חוקר; במסגרת תפקידיו; לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב1) לשם חקירת עבירה נוספת שלא לפי חוק זה ומניעתה או לשם גילוי עבריינים בעבירה נוספת והעמדתם לדין; הכול בהתאם לכללים שייקבעו; ובלבד שהעבירה הנוספת קשורה לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע."

4) בסעיף קטן (ח), במקום: "בסעיף קטן (ז)" יבוא: "בסעיפים קטנים (ז) ו- (ז1); אין בהוראות סעיף קטן (ז1) כדי לגרוע מסמכות משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי להעביר מידע לפקיד מכס חוקר לפי הוראות סעיף קטן זה לשם ביצוע המטרות המפורטות בסעיף קטן (ז) ";

5) בסעיף קטן (ט), במקום: "בסעיף קטן (ז)" יבוא: "בסעיפים קטנים (ז) ו- (ז1)";
ד. במטרה להגביר את האכיפה והמאבק בהון השחור, להוסיף לרשימת עבירות המקור בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, עבירות מס חמורות נוספות.

בהתאם, לבצע את התיקונים הבאים בחוק איסור הלבנת הון:
בתוספת הראשונה; במקום פרט (17) יבוא:
"(17) עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף; התשל"ו-1975;
(17א) עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה;
(17ב) עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין;       התשכ"ג-1963;".

8 . לצורך קיום הסכמים בינלאומיים הכוללים סעיפים לחילופי מידע בין רשויות המס, ובמטרה להגביר את הדיווח לרשות המסים, מוצע לבצע את תיקוני החקיקה הבאים: 

א. לתקן את סעיפים 134ב ו-135(1)(ב) לפקודה ולהעניק סמכות למנהל רשות המסים לדרוש מעולה חדש ומתושב חוזר ותיק (להלן – עולה), דו"ח לפי סעיפים 131 ו-135(1)(ב) לפקודה, בעקבות בקשה ממדינה אחרת לקבלת מידע לפי הסכם בינלאומי הדרוש לה לשם אכיפת דיני המס שלה, בתקופה שמהמועד שבו היה העולה לתושב ישראל ועד לתום שנת המס שלאחר שנת המס שבה היה לתושב ישראל (להלן – התקופה הראשונה).
בנוסף, לתקן את סעיפים 134ב ו-135(1)(ב) לפקודה, כך שלאחר התקופה הראשונה לא יחול פטור מיוחד לעולה מהגשת דו"חות וידיעות לפי סעיפים 131 ו-135 לפקודה.

ב. לחייב חברה שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל בידי עולה, כאמור בסעיף (ב)(2) בהגדרת "תושב ישראל" בפקודה, לשמור את התיעוד החשבונאי הנדרש לעריכת דו"חות כספיים לפי עקרונות חשבונאיים מקובלים.
לאפשר למנהל רשות המסים בתקופה הראשונה לדרוש מחברה כאמור להגיש דו"חות כשם שנדרש מחברה תושבת ישראל, או לדרוש זאת מהעולה שהשליטה והניהול על החברה מופעלים בישראל על ידיו, רק בעקבות בקשה ממדינה אחרת לקבלת מידע לפי הסכם בינלאומי הדרוש לה לשם אכיפת דיני המס שלה.
לאחר התקופה הראשונה, חברה כאמור תהיה חייבת בהגשת דוחות כשם שנדרש מחברה תושבת ישראל. דוחות של החברה כאמור ניתן יהיה לדרוש גם מעולה שהשליטה והניהול על החברה מופעלים בישראל על ידיו.

ג. לתקן את סעיף 75טז1 לפקודה, כך שתהיה סמכות למנהל רשות המסים לדרוש מיוצר בנאמנות שהוא עולה הודעה על יצירת הנאמנות בתקופה הראשונה בעקבות בקשה ממדינה אחרת לקבלת מידע לפי הסכם בינלאומי הדרוש לה לשם אכיפת דיני המס שלה.
לאחר התקופה הראשונה לא יחול פטור לעולה מהגשת הודעה כאמור.

ד. לתקן את סעיף 75טז2(א)(2) לפקודה, כך שתהיה סמכות למנהל רשות המסים לדרוש מנאמן להגיש הודעה על שינוי סוג נאמנות לנאמנות תושבי ישראל, משום שיוצר אחד בנאמנות או נהנה אחד בה הוא עולה וכן הודעה על מינויו כנאמן, בתקופה הראשונה, בעקבות בקשה ממדינה אחרת לקבלת מידע לפי הסכם בינלאומי הדרוש לה לשם אכיפת דיני המס שלה.
לאחר התקופה הראשונה לא יחול פטור לעולה מהגשת הודעה כאמור.
נאמן כאמור יהיה חייב לשמור את כל התיעוד הנוגע לזהות היוצרים, הנהנים, פרטי הנאמן ומגן הנאמנות ותושבותו של כל אחד מהם, וכן את התיעוד החשבונאי הנוגע לנכסי הנאמנות, התחייבויותיה, הכנסותיה והוצאותיה, על נכסים שהוקנו לה ועל חלוקות שנעשו על ידי הנאמן.

ה. לקבוע כי נאמן תושב ישראל יהיה חייב לשמור את כל התיעוד הנוגע לזהות היוצרים, הנהנים, פרטי הנאמן ומגן הנאמנות ותושבותו של כל אחד מהם, וכן את התיעוד החשבונאי הנוגע לנכסי הנאמנות, התחייבויותיה, הכנסותיה והוצאותיה ועל נכסים שהוקנו לה וחלוקות שנעשו על ידי הנאמן.
כמו כן, לקבוע כי תהיה הסמכות לדרוש מנאמן כאמור כל דו"ח.

ו. לקבוע חובת הודעה על נאמן תושב ישראל על הקמת נאמנות.

ז. לבטל את סעיף 14(ד) לפקודה.

ח. סעיפים א1 עד ה יחולו על עולה שהיה לתושב ישראל ביום 1 בינואר 2016 ואילך.

ט. סעיפים א' עד ח' לעיל, מותנים בהסכמות בין משרד האוצר למשרד העלייה והקליטה, אשר ידונו במהלך תקופת הכנת חקיקת חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 לקריאה ראשונה בכנסת, וזאת, בין היתר, מתוך הבנה בצורך בעמידה בסטנדרטים בינלאומיים בנושאים אלה. הסכמות אלו, ייתכן ויכללו תיקוני חקיקה נוספים, ככל שיידרשו.

י. להטיל על שר האוצר לשלב במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 200), התשע"ד-2014 (פורסמה בהצעות חוק הממשלה חוברת 838 עמ' 334), אשר תכליתה לאפשר חילופי מידע וסיוע בענייני מס בין לאומיים בהתאם להסכמים בין לאומיים תוך קביעת מגבלות ותנאים על חילופי המידע על מנת ליצור איזון ראוי בין תכליות דיני המס להגנה על פרטיות וזכויות הנישומים.

בנוסף, ההצעה תתוקן כך שהעברת המידע לרשות מס במדינה אחרת תתאפשר, גם אם רשות המסים אינה רשאית לאסוף אותו המידע לשם שימוש בישראל.

9 . בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון מיום 22.5.12  בבג"ץ 8300/02 גדבאן נאסר ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' (להלן – פסק הדין) אשר קבע כי:

א. חלק מהיישובים, אשר הוספו בתיקון מס' 146 לפקודת מס הכנסה, לרשימת היישובים שנהנים מהטבות מס לפי סעיף 11(ב) לפקודת מס הכנסה הוספו ללא קריטריונים ובחקיקה שרירותית ומפלה.

ב. אי הכללתם של שלושה יישובים שאינם יהודים ברשימה היא הפלייה פסולה על רקע לאום.

ג. בגלל הקביעות האמורות בסעיפים א', ו-ב', יבוטלו הטבות המס לחמשת היישובים המועצה האזורית ערבה תיכונה, המועצה האזורית חבל אילות, ערד, חצור ובית שאן ויוספו לרשימת הישובים הזכאים להטבות המס היישובים בית ג'אן,         כיסרא-סמיע ומזרעה.

בהתאם לפסק הדין אשר דחה את מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין למשך שנה כדי לאפשר לממשלה ולמחוקק להסדיר את הנושא ולקבוע קריטריונים לקבלת הטבות המס שיהיו אובייקטיביים, ברורים ושוויוניים.

ולאור החלטות נוספות של בית המשפט העליון אשר הסכימו לדחות לתקופות נוספות את מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין אשר האחרונה שבהן ניתנה ביום 19.7.15 ואשר האריכה את מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין עד ליום 30.11.15, וקבעה, בין היתר, כי "נעתר לבקשה זו, אך הגיעה השעה לסיים את העניין. מועד כניסתה לתוקף של הצהרת הבטלות יוארך זו הפעם, ככל שמדובר ביישובים הבאים: המועצה האזורית ערבה תיכונה, המועצה האזורית חבל אילות, המועצה המקומית חצור הגלילית, ערד ובית שאן".

להטיל על שר האוצר לתקן את פקודת מס הכנסה ולשלב תיקון זה במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנים 2016-2015 כך שהטבת המס תינתן ליישובים בהתאם לקריטריונים אובייקטיביים, ברורים ושוויוניים. כפי שנקבע בפסק הדין, ובהתחשב בקריטריונים כפי שנקבעו בהחלטות הממשלה מס' 1340 מיום 16.2.2014 ומס' 2083 מיום 7.10.2014. הקריטריונים כאמור ייקבעו תוך שמירה על מסגרת תקציבית מאוזנת.

10 . להטיל על שר האוצר לשלב במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 –

א. את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2015) התשע"ה-2014 (פורסמה בהצעות חוק הממשלה חוברת מס' 899), סעיפים 2(1), 2(2), 2(5) 2(9) ו-11 שעניינם הסדרת סוגיית מענקים הניתנים על רקע יחסי עובד-מעביד ונותן שירותים, לרבות מענקים בגין אי תחרות, סעיף 2(6) שעניינו ביטול סעיף 51 לפקודה והסדרת מיסוי הוצאות שהוציאה חברת ביטוח ברכישת חוזים לביטוח חיים, סעיף 2(7) שעניינו תיקונים שונים וסגירת פרצות בנושא חברות בית, סעיף 2(8) שעניינו הבהרות לנושא החברה המשפחתית, סעיף 2(10) שעניינו הרחבת חובות הדיווח, סעיפים 6-4 שעניינם תחילה ותחולה, וסעיף 10 שעניינו תיקון חוק מע"מ לעניין נאמן בקבוצת רכישה.

ב. את הצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (ייעול אמצעי האכיפה ודיווח), התשע"ג-2013 (פורסמה בהצעות חוק הממשלה חוברת מס' 771), סעיפים 1(3) ו-1(5), בתיקונים הבאים:

1) לתקן את סעיף 129ג לפקודה, כך שייקבע בו כי בגין הכנסה חייבת מעסק של קרן נאמנות פטורה משותפות נסחרת תחויב הקרן בשיעור מס חברות הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה.

2) לתקן את סעיף 103א(א) לפקודה כך שהוראות חלק ה-2 לפקודה יחולו גם לגבי שינויי מבנה של שותפויות רשומות או לגבי שינויי מבנה שאחד הצדדים לו הוא שותפות כאמור, הכל בשינויים המחויבים ובשינויים נוספים שיורה עליהם המנהל ובלבד שיינתן אישור מראש של המנהל.