מה הוחלט?
בעקבות זיהוי פערים במיצוי פוטנציאל הסחר עם מדינות אמריקה הלטינית, בדגש על מדינות הברית הפאסיפית, ובעקבות הנחייתו של ראש הממשלה להפעיל מאמץ ממשלתי ממוקד לחיזוק הקשרים הכלכליים עם מדינות אלו, והחלטת ראשי מדינות הברית הפאסיפית בפסגה שהתקיימה ביום 10.02.2014 לקבל את ישראל כמדינה משקיפה בברית, ועל מנת לאפשר את מיצוי הפוטנציאל הכלכלי הגלום עבור המשק הישראלי, לפעול כדלקמן:
1. להטיל על שר החוץ:
א. להוביל צוות בינמשרדי, בראשות מנכ"ל משרד החוץ – יו"ר; ובהשתתפות: מנכ"ל משרד ראש הממשלה; מנכ"ל משרד הכלכלה; מנכ"ל משרד התיירות; מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל; מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר; והחשבת הכללית במשרד האוצר או נציגים מטעמם, וגורמים נוספים בהתאם לעניין ולצורך, על מנת לקדם את תוכנית העבודה הממשלתית מול מדינות אמריקה הלטינית והברית הפאסיפית, ולביצוע מעקב אחר יישום החלטה זו.
הצוות יבחן מול משרד החינוך את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בתחום החינוך.
ב. להרחיב את פעילותן של שגרירויות ישראל במדינות הברית הפאסיפית, באמצעות הוספת 3 (שלושה) תקני יועץ-מדיני בשגרירויות ישראל במקסיקו, קולומביה וקוסטה ריקה.
לצורך יישום סעיף זה יוקצו 3 (שלושה) תקני שיא כ"א בחו"ל באופן הבא: 2 תקנים יתוקצבו ע"י משרד האוצר ותקן נוסף ממקורות משרד החוץ.
ג. לפתוח שגרירות באסונסיאון, פרגוואי. המקורות ליישום האמור בסעיף זה יסוכמו בין שר האוצר לשר החוץ בתוך 30 יום.
ד. להרחיב את פעילות מטה משרד החוץ מול מדינות אמריקה הלטינית בכלל, ומדינות הברית הפאסיפית בפרט, כמפורט להלן:
1) להקים דסק ייעודי באגף כלכלה במשרד החוץ לקידום יחסי החוץ הכלכליים מול ארגונים אזוריים באמריקה הלטינית ומול מדינות אמריקה הלטינית והברית הפאסיפית.
2) להקים דסק ייעודי באגף אמריקה הלטינית במשרד החוץ לחיזוק הפעילות המדינית מול מדינות הברית הפאסיפית.
לצורך יישום סעיף זה יוקצו 2 (שניים) תקנים באופן הבא: תקן תוספתי ותקן נוסף ממקורות משרד החוץ.
2. להטיל על שר הכלכלה:
א) להרחיב את פעילות מנהל סחר חוץ מול מדינות אמריקה הלטינית בכלל, ומדינות הברית הפאסיפית בפרט, באופן הבא:
1) להקים דסק ייעודי לריכוז הפעילות הכלכלית ולקידום הסחר וההשקעות עם מדינות אמריקה הלטינית (להלן – דסק אמל"ט).
2) להרחיב את פעילות מחלקת מדיניות סחר במנהל סחר חוץ מול מדינות אלו, ולקדם חתימה על הסכמי אזור סחר חופשי עם פרו וצ'ילה.
לצורך יישום סעיף זה יוקצו למינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה 3 (שלושה) תקנים באופן הבא – 2 תקנים תוספתיים כולל נלוות להקמת הדסק ותקן נוסף ממקורות משרד הכלכלה למחלקת מדיניות סחר.
ב) לפתוח שתי נספחויות מסחריות חדשות בצ'ילה ופרו. לצורך יישום סעיף זה יוקצו למינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה 2 תקני נספחים ו-2 מלש"ח לבסיס התקציב, ומשרד הכלכלה יקצה 1 מלש"ח ממקורותיו.
ג) לבחון הפעלה של תכנית שיווק (במתכונת קרן הודו – סין) ומאיץ שיווקי לחברות ישראליות במדינות הברית הפאסיפית ובברזיל.
ד) להרחיב את פעילות מדינת ישראל בבנק הבין אמריקאי לפיתוח באמצעות:
1) הקמת קרן ייעודית בבנק בהיקף של 1 מיליון דולר, אשר תתמקד בשירותי ייעוץ והדרכה בתחום בו למדינת ישראל יש יתרון טכנולוגי (דוגמת מים או ICT) על מנת לאפשר שילוב של חברות ישראליות בפרויקטים המובלים על ידי הבנק הבין- אמריקאי. הקרן תופעל על ידי מינהל סחר חוץ.
2) קידום תכנית שתופעל על ידי המדען הראשי למימון שת"פ במו"פ תעשייתי, בהיקף של 1 מיליון דולר שמוביל למסחור פתרונות חדשניים המותאמים לשוק אמל"ט ו/או לשוק הגלובלי, ע"י יצירת מסגרת לשידוך, ייזום ומימון פרוייקטי מו"פ תעשייתי וחדשנות, המבוצעים ע"י חברות מישראל ואמל"ט, בסיוע גופי מחקר, תכניות המו"פ הלאומיות של המדינות המשתתפות בתוכנית, בתוספת מימון משלים של הבנק הבין אמריקאי וכן תמיכה בהוצאות מו"פ, התאמת מוצר והטמעת טכנולגיות ובטא סייט שייווצרו בין היתר כחלק מהמאמצים של הקרן הייעודית כמפורט בסעיף 1 לעיל.
לצורך יישום סעיף זה יקצה משרד האוצר תקציב תוספתי חד–פעמי של 4.7 מלש"ח בשנת 2015 ומשרד הכלכלה יקצה 2.3 מלש"ח ממקורותיו.
ה) לקדם חתימה על הסכמי מו"פ עם קולומביה, מקסיקו וצ'ילה, ולהרחיב את הפעילות לעידוד שת"פ במחקר ופיתוח. נוסח ההסכמים והחתימה עליהם יהיו בתיאום עם משרד החוץ.
לצורך מימוש סעיף זה יקצה משרד האוצר תקן תוספתי לדסק אמל"ט במרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח (מתימו"פ) בבסיס התקציב. כמו כן יקצה משרד האוצר תקציב תוספתי חד פעמי של 1 מלש"ח בשנת 2014, ומשרד הכלכלה יקצה 0.5 מלש"ח ממקורותיו.
ו) להקצות תקן תוספתי לייעוץ משפטי לתמיכה ביישום החלטה זו, לרבות לצורך קידום הסכמי אזור סחר חופשי והסכמי מו"פ כאמור לעיל.
ז) לקיים מפגשים עיתיים עם חברות ישראליות הפועלות במדינות אמריקה הלטינית, ובכלל זה מדינות הברית הפאסיפית, על מנת לזהות חסמים המקשים על פעילות במדינות אלו ולפעול להסרתם. פעילות זאת תיעשה על ידי מינהל סחר חוץ.
3. להטיל על שר התיירות להפעיל תכנית תלת-שנתית בשנים 2014-2016 להגדלת היקף התיירות הנכנסת ממקסיקו וקולומביה, בדגש על תיירות צליינית.
לשם הפעלת התכנית יוקצה תקציב תוספתי כמפורט להלן:
|
2014 |
2015 |
2016 |
משרד האוצר |
2.8 מלש"ח |
2.8 מלש"ח |
2.8 מלש"ח |
משרד התיירות |
1.4 מלש"ח |
1.4 מלש"ח |
1.4 מלש"ח |
4. להטיל על שר החקלאות ופיתוח הכפר:
א. לבצע סקרי היתכנות להקמת מרכזי הדגמה לטכנולוגיות ישראליות בתחום החקלאות במדינות הברית הפאסיפית. פעילות זאת תתואם עם משרד הכלכלה.
ב. לקדם, בתיאום עם משרד האוצר, הקמת קרן למחקר חקלאי משותף עם מקסיקו בהיקף של 1 מיליון דולר.
לצורך יישום סעיף זה יקצה משרד האוצר תקציב תוספתי חד–פעמי של 2.3 מלש"ח בשנת 2015 ומשרד החקלאות יקצה 1.2 מלש"ח ממקורותיו.
5. להטיל על שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, לאור החשיבות הרבה בקידום הקשרים בתחום החלל עם מדינות אמריקה הלטינית ובמטרה לאפשר את מיצוי הפוטנציאל הכלכלי והמחקרי בתחום החלל עבור המשק הישראלי, ולמען קידום הסחר והיצוא של תעשיות החלל הישראליות, לקדם באמצעות הסוכנות הישראלית לניצול החלל (סל"ה) ביצוע פרויקטים משותפים בתחום החלל עם מדינות הברית הפאסיפית, לרבות הסכמים בינלאומיים לשיתוף פעולה בתחום החלל, עידוד שיתוף פעולה מדעי בין מוסדות מחקר, סיוע בהקמת סוכנויות חלל לאומיות, בחינת פרויקטים משותפים לבניית ננו-לוויינים ועריכת ירידי חלל בהשתתפות תעשיה ואקדמיה. קידום הסכמים בינלאומיים ייעשה בתיאום עם משרד החוץ.
לשם יישום סעיף זה יוקצה תקציב כמפורט להלן:
2015 | 2016 | 2017 | |
משרד האוצר | 2 מלש"ח | 2 מלש"ח | 2 מלש"ח |
משרד המדע | 1 מלש"ח | 1מלש"ח | 1 מלש"ח |
6. להטיל על החשבת הכללית במשרד האוצר לבחון נקיטת צעדים במטרה להגדיל את נגישות המגזר העסקי לביטוח סיכוני סחר חוץ עם קולומביה, ברזיל, מקסיקו וצ׳ילה, לרבות באמצעות קידום חתימת פרוטוקולים פיננסיים עם מדינות אלו.
7. הקצאת התקנים, כאמור לעיל, תהא באישור נציבות שירות המדינה, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.
החלטת הממשלה קובעת דרכים לחיזוק הקשרים הכלכליים ומיצוי הפוטנציאל הסחר עם מדינות אמריקה הלטינית והברית הפאסיפית כגון מקסיקו, קולומביה, קוסטה ריקה פרו וצ'ילה. ההחלטה מטילה על צוות בהובלת משרד החוץ להפעיל תכנית לקידום הקשרים מול מדינות אלה, לרבות באמצעות פתיחת שגרירויות, הקמת דסקים יעודיים לחיזוק הפעילות המדינית, הרחבת פעילות הסחר מול המדינות ועוד. במקביל, מטילה ההחלטה משרדי הכלכלה, החקלאות והמדע לבצע פעולות שונות בתחומם לחיזוק הקשרים מול מדינות אלו.