הרחבה והסדרה של השירותים הדיגיטליים לתושב ולעסק ותיקון החלטת ממשלה

במטרה לקדם סיוע לתושבים ועסקים באמצעות תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית במגזר הציבורי, לרבות באמצעות חיזוק הכישורים הדיגיטליים של ההון האנושי במגזר הציבורי:
1.    הקמת מנוע לאומי לעסקים
א.    להטיל על ראש מערך הדיגיטל הלאומי להקים מנוע חיפוש לאומי לזכויות של תאגידים ועוסקים אחרים (להלן: "מנוע זכויות לאומי לעסקים"), אשר ינגיש מידע, זכויות והטבות (בעברית ובערבית) שלהם זכאים עסקים, לרבות מידע בהתאמה אישית והפניה לשירותים של גופים ממשלתיים רלוונטיים.
ב.    המהלך ייעשה באופן הדרגתי כאשר בשלב ראשון, כניסוי חלוץ ("פיילוט"), יונגשו במנוע הזכויות הלאומי לעסקים זכויות והטבות הנוגעות לפתיחה והקמת עסקים עד ליום 30.09.2022 וליבוא וליצוא מסחרי, עד ליום 31.03.2023.
ג.    לצורך יישום סעיף זה, תמנה ראש מערך הדיגיטל הלאומי צוות משימה. בראש הצוות יעמוד נציג ראש מערך הדיגיטל הלאומי, ויהיו חברים בו נציג משרד הכלכלה והתעשייה (להלן: "משרד הכלכלה"), נציג אגף התקציבים במשרד האוצר ונציגי רגולטורים וגופים ציבוריים רלוונטיים.
ד.    להנחות את משרדי הממשלה ויחידות הסמך (להלן: "המשרדים") לפעול להטמעה והנגשת מידע שיתבקש אודות זכויות הטבות ודרכי מימושן שבאחריות המשרדים, הנוגעות לעסקים, במנוע הזכויות הלאומי לעסקים, ולדאוג לעדכניותו, באופן ובמועדים שיתואמו בין ראש מערך הדיגיטל הלאומי לבין המשרדים.
ה.    בהמשך לסעיף 2(ב)(3) להחלטת הממשלה מספר 218 מיום 01.08.2021, יבחן הצוות בראשות משרד ראש הממשלה ובהשתתפות משרד המשפטים, משרד האוצר ומערך הדיגיטל הלאומי את היחס בין הממשק התומך שינגיש את כלל הרגולציה לציבור המפוקחים המוזכר בהחלטה לבין מנוע הזכויות הלאומי לעסקים.
2.    הרחבת מנוע הזכויות הלאומי לתושבים
א.    במטרה להנגיש מידע על זכאות תושבי ישראל לזכויות וייעול תהליכים בירוקרטיים למימוש זכויות ובהמשך לסעיף 7 בהחלטת הממשלה מספר 2733 מיום 11.06.2017, להטיל על ראש מערך הדיגיטל הלאומי להרחיב את פרויקט "מנוע הזכויות הלאומי" (אתר אינטרנט לאיתור זכויות שתושבים עשויים להיות זכאים להן), כך שעד סוף שנת 2023 יוטמעו בו 90% מהזכויות שעליהן אמונים המשרדים, וכן זכויות שמעניקים גופים ציבוריים נוספים בישראל (בעברית ובערבית).
יובהר, כי ההחלטה בעניין קבלת הזכאות תתקבל על ידי הגורם האמון על הענקת  הזכות ולא על ידי "מנוע הזכויות הלאומי".
ב.    להטיל על ראש מערך הדיגיטל הלאומי להרחיב את פרויקט "מנוע הזכויות הלאומי" לגרסה הכוללת הזדהות והתאמת זכויות לתושב באופן פרו-אקטיבי (יזום) ככל הניתן עד לסוף שנת 2022.
ג.    להנחות את המשרדים לפעול להטמעה והנגשת מידע שיתבקש אודות זכויות שבאחריותם במנוע הזכויות הלאומי, ולדאוג לעדכניותו.
3.    האצת שירותים אחודים מקוונים לעסקים
א.    בהמשך להחלטת הממשלה מספר 3214 מיום 03.12.2017 ובמטרה לייעל את תהליך פתיחת העסקים במדינה, להטיל על ראש מערך הדיגיטל הלאומי להאיץ את השלמת פרויקט "רישוי עסקים דיגיטלי" (מערכת המאפשרת לבעל העסק ולגורמי מקצוע מטעמו לבצע את תהליך רישוי העסק מקצה לקצה בממשק משתמש מקוון אחד שבאזור העסקי הממשלתי).
1)    לצורך יישום סעיף זה, להטיל על משרד הבריאות, משטרת ישראל ורשות הכבאות וההצלה לישראל להתממשק עם מערכותיהן למערכת רישוי עסקים באמצעות שדרת המידע הממשלתית בתוך 7 חודשים מיום העמדת תשתיות, שירותים והגדרות מתאימות במערכת רישוי עסקים על ידי מערך הדיגיטל הלאומי.
2)    להטיל על משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה וזרוע העבודה שבמשרד הכלכלה  להתממשק עם מערכותיהן למערכת רישוי עסקים דיגיטלי באמצעות שדרת המידע הממשלתית בתוך 12 חודשים מיום העמדת תשתיות, שירותים והגדרות מתאימות במערכת רישוי עסקים על ידי מערך הדיגיטל הלאומי.
ב.    בהמשך להחלטות הממשלה מס' 2318 מיום 11.12.2014 (להלן: "החלטה 2318") ומספר 260 מיום 26.07.2020 (להלן: "החלטה 260"), במטרה לייעל את תהליכי היבוא ולשפר את הנגשת המידע ליבואנים, וכדי להקל על היבוא לישראל, להגדיל את היצע המוצרים, כמותם ומספר היבואנים: 
1)    להטיל על משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד התקשורת לפעול ליצירת הממשקים הדרושים למערכת "מסלול", המשמשת להגשת בקשות לרישיונות ולאישורי יבוא בממשק מקוון אחד, עד ליום 01.01.2023. זאת, על מנת לאפשר ליבואנים לעשות שימוש בממשק אחד להגשת בקשות, מול כלל המאסדרים הרלוונטיים; להטיל על כלל המאסדרים הנוספים, ובתוכם משרד הבריאות ומשרד האנרגיה, הנדרשים לפעול ליצירת הממשקים הדרושים למערכת "מסלול" עד יום 30.4.2023.
2)    בהמשך לסעיפים 14 ו-15 בהחלטה 2318, ולסעיף א(5)(ב) בהחלטה 260, להטיל על משרד הכלכלה ועל ראש מערך הדיגיטל הלאומי לפעול להרחבת המידע הקיים באתר האחוד של משרד הכלכלה ("צו יבוא חופשי") בנושא חוקיות היבוא ולהנגשתו, כך שיכלול את המידע המלא והעדכני לשם בחינת יבוא של מוצרים לישראל, בצורה נגישה שתאפשר שימוש נוח על ידי יבואנים, עד ליום 31.12.2022. 
4.    עקרונות, מדריכים ותבניות לעיצוב שירות דיגיטלי במגזר הציבורי
א.    במטרה להאיץ ולהרחיב את תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזר הציבורי:
1)    לאמץ את העקרונות לעיצוב שירותים דיגיטליים במגזר הציבורי (להלן: "עקרונות העיצוב") שעיקרם וקישור אליהם מפורטים בנספח א' שלהלן, ולהטיל על ראש מערך הדיגיטל הלאומי לעדכן את עקרונות העיצוב מעת לעת, בהתאם לידע העדכני בתחום זה בישראל ובעולם.
2)    לאמץ את מדריך אפיון השפה הממשלתי כנוסחו במועד החלטה זו, שעיקריו וקישור אליו מפורטים בנספח ב' שלהלן, המגדיר כללי שפה מותאמים לשירותים דיגיטליים, ולהטיל על ראש מערך הדיגיטל הלאומי לעדכנו מעת לעת.
3)    לאמץ את מערכת העיצוב הממשלתית ("Israel Government Design System"), המפורסמת בקישור המפורט בנספח ג' שלהלן, ולהטיל על ראש מערך הדיגיטל הלאומי לעדכן את מערכת העיצוב הממשלתית מעת לעת, בהתאם לידע העדכני בתחום ולצורכי הגופים הממשלתיים.
4)    להטיל על משרדי הממשלה לפעול לעיצוב השירותים הדיגיטליים שלהם ברוח עקרונות העיצוב, לפעול לעיצוב השירותים והתוכן שהם מפרסמים ברוח מדריך אפיון השפה הממשלתי (בעברית ובערבית, כאמור בסעיף ב') ולהסתייע במערכת העיצוב הממשלתית בשירותים  הדיגיטליים המוצעים על ידיהם, כפי שתורה ראש מערך הדיגיטל הלאומי. יובהר כי ראש מערך הדיגיטל הלאומי תהיה רשאית לפטור גופים או פעילויות מסוימות מתחולת הוראה זו, אם מצאה כי יש לכך הצדקה מיוחדת.
5)    להטיל על ראש מערך הדיגיטל הלאומי לסייע לגופים ציבוריים אשר מעניקים שירותים נרחבים לציבור להטמיע את עקרונות העיצוב האמורים.
ב.    בהמשך לסעיף 8 בהחלטת הממשלה מספר 550 מיום 24.10.2021 שעניינה "התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026" ולצורך שיפור ההנגשה השפתית והתרבותית של השירותים והמסרים הדיגיטליים הממשלתיים, להטיל על ראש מערך הדיגיטל הלאומי לפרסם מדריך אפיון שפה ממשלתי בערבית, שיהיה מותאם שפתית ותרבותית לחברה הערבית בישראל ולערוך עיבוד, פיתוח והסבה  של המדריך ללמידה דיגיטלית על גבי פלטפורמת קמפוס IL, לאפיון שפה למוצרים דיגיטליים בשפה הערבית ללמידה דיגיטלית, וזאת עד ליום 01.09.2022.
5.    הקמת מערך הכשרות וליווי ממשלתי בתחומי הדיגיטל
בהמשך לסעיפים 19 ו-20 להחלטת הממשלה מספר 2097 מיום 10.10.2014 ובמטרה לחזק את הכישורים הדיגיטליים של ההון האנושי במגזר הציבורי, ובהתאם לכך לשפר את השירותים הדיגיטליים הניתנים לציבור:
א.    להטיל על ראש מערך הדיגיטל הלאומי, בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה ועם נציג החשב הכללי במשרד האוצר, להקים עד לתום שנת 2022 מערך הכשרות וליווי ממשלתי בתחומי הדיגיטל. 
ב.    מערך זה יציע פיתוח מקצועי, הכשרות וסדנאות מעשיות בהיקף נרחב לעובדי המגזר הציבורי, לטובת הקניית כישורים ויכולות בתחום הדיגיטל, לרבות ליווי יוזמות דיגיטליות בשלבים השונים של מחזור חייהן. 
ג.    ההכשרות והסדנאות יבוצעו באופן פיזי, מקוון והיברידי, בהתאם לצורך.
6.     תיקון החלטה 260
במטרה להסדיר את אופן השימוש של גורמים חוץ ממשלתיים בתשתיות הרוחביות המופעלות על ידי יחידת ממשל זמין במערך הדיגיטל הלאומי, אגב צריכת שירותים ממשלתיים, לתקן את החלטה 260 ולהוסיף אחרי סעיף 33 להחלטה את הסעיף הבא:
"33א. להטיל על מערך הדיגיטל הלאומי לקבוע הוראות לעניין השימוש של גורמים חוץ ממשלתיים בתשתיות ממשל זמין אגב צריכת שירותים ממשלתיים, ובכלל זאת, לקבוע מודל תשלום במקרים המתאימים, בעד השימוש כאמור, בתשתיות אלו באישור אגף החשב הכללי במשרד האוצר ובהיוועצות עם מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים לעניין המקרים המתאימים שעליהם יחול מודל התשלום, ולפרסמן במסגרת הנחיות ראש מערך הדיגיטל הלאומי והוראת תכ"ם, לפי העניין. 

נספח א – עקרונות לעיצוב שירות דיגיטלי ממשלתי

מס'    שם העיקרון    תקציר
1.    חוויות השירות הדיגיטלי
1.1    מותאם אישית    שירות שעונה על הצרכים, היכולות והציפיות של משתמשים ומשתמשות מסוגים שונים. עיצוב שירות שעונה על צורכי המשתמש או המשתמשת, יקל עליהם לצרוך אותו וימנע בזבוז זמן ומשאבים ביצירת פתרונות שאינם רלוונטיים להם.
1.2    בשביל כולם    שירות ידידותי ונגיש למשתמשים מסוגים שונים, המוודא שאף אחת ואף אחד לא נשארים מאחור. שירות דיגיטלי שנגיש לציבור הרחב, כולל קבוצות אוכלוסייה מגוונות, יאפשר שוויון זכויות והזדמנויות לכלל המשתמשים והמשתמשות, ללא קשר לרקע, יכולות ומיומנויות דיגיטליות.
1.3    מקצה לקצה    בלי לעבור בין גופים, משרדים או אתרים שונים. שירות שלם ואחוד, שניתן כאן ועכשיו. המשתמשים והמשתמשות תופסים את השירות כתהליך אחד, גם אם מאחוריו עומדים כמה גופים. הם מצפים לקבל מענה מלא בכתובת אחת, בלי לבזבז זמן ואנרגיות מיותרות. לכן, נשאף לייצר תהליכים שנותנים מענה מקצה לקצה לצרכים שלהם.
1.4    אפס מאמץ    שירות פשוט, נוח וברור, שאפשר לצרוך בקלות ובמהירות. המשתמשים והמשתמשות מצפים לשירות שפשוט יעבוד. שירות מסובך ולא מובן מבזבז זמן ומשאבים, גם של המשתמשים וגם של נותני השירות, ומערער את האמון בשירות הציבורי.
1.5    מוגן ובטוח    שירות שאוסף בצורה מאובטחת רק את המידע ההכרחי ומכבד את הפרטיות של המשתמש או המשתמשת. בתהליכי שירות אנחנו במקרים רבים מחזיקים במידע אישי ורגיש של המשתמש או המשתמשת, ומוטלת עלינו החובה להגן עליו.
1.6    פרו-אקטיבי    שירות שמגיע למשתמש או למשתמשת בזמן הנכון, במקום הנכון, ובמקרה הצורך – ביוזמתנו. שירות פרו-אקטיבי שלא רק מחכה לפעולות של המשתמש או המשתמשת, אלא גם מתריע בפניהם על חובות, זכויות ופעולות שעליהם לבצע, הוא שירות שמקדם מיצוי זכויות, מונע מהמשתמש קנסות ומצמצם תופעות לא רצויות, כמו תעודות ואישורים פגי תוקף.
2.    בניית השירות הדיגיטלי
2.1    צוות רב תחומי    בניית השירות באמצעות צוות שמורכב מאנשי ונשות מקצוע עם התמחויות מגוונות, בהובלת מנהל או מנהלת המוצר. צוות מוביל המורכב ממומחים ומומחיות בתחומים מגוונים, יאפשר חשיבה רחבה, פיתוח פתרונות מיטביים ובניית מוצר שלם ואיכותי.
2.2    תהליך זמיש (זריז וגמיש)    עבודה בסבבים קצרים של תכנון וביצוע, המייצרת במהירות פתרונות שירותיים שמונגשים מיידית. תהליך עבודה זמיש (Agile)  תוך חלוקה לרכיבים קטנים, מאפשר להבין את הצרכים המשתנים של המשתמש או המשתמשת ומפחית את הסיכון שבתהליך פיתוח ארוך ויקר ללא ׳עצירות ביניים׳. כל רכיב או פתרון חדש שמפותח ויוצא לאור משפר את חוויית השירות ומאפשר לבחון את נתוני השימוש. בחינה מתמדת של הנתונים מאפשרת עבודה זמישה ונכונה על הרכיב או הפתרון הבא.
2.3    עידוד השימוש בדיגיטל    קידום והנגשת השירות במגוון דרכים, בראש ובראשונה בערוצים הדיגיטליים. שימוש בשירותים דיגיטליים יכול לייצר חוויה מהירה ויעילה יותר, להוביל לחיסכון בזמן ובכסף, להוריד את הנטל הבירוקרטי ולהעלות את שיעור מיצוי הזכויות של המשתמש או המשתמשת.
2.4    שמירה על אחידות    אימוץ פלטפורמות, סטנדרטים ודפוסי עיצוב רוחביים, תוך עבודה בממשקים מקובלים בין מערכות. שימוש בפלטפורמות ובדפוסים קיימים של עיצוב ופיתוח שירות, מספק מענה לרוב האתגרים בתהליך העבודה. כמו כן, עבודה עם תבניות ורכיבים שכבר נעשה בהם שימוש בשירותים אחרים שנבדקו בצורה יסודית בעבר, מאפשרת לספק חוויה אמינה ומוכרת למשתמש או למשתמשת.
2.5    מדידת ביצועים    ביצוע מדידה תמידית של נתוני השימוש בשירות, שביעות רצון המשתמש או המשתמשת ועלות ביצוע הפעולות. מעקב אחרי נתוני השימוש בשירות ואחרי הביצועים (KPIs) יאפשר לנו להבין האם השירות עונה על צורכי המשתמש או המשתמשת ולהמשיך לשפר אותו. החלטה מבוססת נתונים היא תמיד החלטה שקולה יותר.
2.6    פתיחות ושקיפות    פרסום תוכניות העבודה ומפת הדרכים (Roadmap) העתידית של השירות, לצד הצגת נתוני השימוש וביצוע השירות. פתיחות ושקיפות מול המשתמש או המשתמשת יחזקו את האמון בנו, יגבירו את מעורבותם בבניית השירותים הדיגיטליים ויאפשרו לנו להשתפר. בנוסף, הצגת נתוני שימוש וביצועי השירות ישקפו לציבור את מידת הצלחת השירות ויאפשרו את השוואתו לשירותים ממשלתיים אחרים.

הנוסח המלא של העקרונות לעיצוב שירות דיגיטלי ממשלתי מפורסמים בקישור הבא: https://govextra.gov.il/digital_service_language

נספח ב' –  אפיון השפה הממשלתי
מדריך אפיון השפה הממשלתי נותן קווים מנחים לכתיבת מוצרים דיגיטליים (שירותים מקוונים) של גופי ממשלה. אפיון השפה נותן כלים וכללים מעשיים לתקשורת כתובה עם אזרחים ואזרחיות, שתהיה מכבדת, שירותית ומעוררת אמון. 
עיקרי השפה – מנהיגות אנושית: מצד אחד – אנושיות, אדיבות ורצון אמיתי לעזור, ומצד שני – ענייניות, מקצועיות ודיוק. באפיון ניתן מקום מרכזי לשיח נגיש ופשוט שמאפשר לכל אחד ואחת, מכל הקשת הישראלית, להשתמש בקלות בשירותים הדיגיטליים של הממשלה, למצות את זכויותיהם ולמלא את חובותיהם.
כללי הכתיבה: המדריך מציע שישה עקרונות כתיבה עיקריים ומדגים את היישום שלהם דרך מוצרים דיגיטליים אמיתיים של הממשלה, כדי להקל על הכותבים והכותבות ליישם את המדריך בעבודתם היומיומית. עקרונות הכתיבה הם: 1) לכתוב הכי פשוט שאפשר; 2) להעמיד את האזרחים והאזרחיות במרכז; 3) לגשת לכתיבה באנושיות ומתוך רצון טוב; 4) לחזק את האמון; 5) ליצור מערכת תקשורת אחידה בין זרועות הממשלה השונות; 6) לכתוב מתוך חשיבה יוזמת על הצעד הבא ועל הצורך הבא של המשתמשים והמשתמשות. 
מלבד כללי הכתיבה, המדריך כולל חלק נפרד מיוחד לכתיבה לבעלי ובעלות עסקים, נוהל עבודה, וכן הנחיות פרקטיות לכתיבה במצבים נפוצים, כגון תזכורות, קריאות לפעולה, תקלות וכדומה.
מדריך אפיון השפה הממשלתי מפורסם בקישור הבא:
https://govextra.gov.il/digital_service_language

נספח ג' – מערכת העיצוב הממשלתית
מערכת העיצוב הממשלתית ("Israel Government Design System") מפורסמת בקישור הבא: igds.gov.il