מה הוחלט?
מ ח ל י ט י ם:
בהמשך להחלטות הממשלה מספר 2684 מיום 28.5.2017, מספר 3790 מיום 13.5.2018 ובהתאם לסעיף 4(ב) בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, הקובע כי לירושלים תינתנה עדיפויות מיוחדות בפעילויות של רשויות המדינה לפיתוחה בנושאי משק וכלכלה ובנושאים אחרים:
1. לרשום את הודעת שר ירושלים ומורשת ושר הבינוי והשיכון שבתפקידו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל (להלן – המועצה), יביא לדיון במועצה הצעת החלטה להקצאת זכויות בחוזה חכירה בדמי חכירה סמליים על ידי הגורמים המוסמכים לכך לעיריית ירושלים (להלן – העירייה) במקרקעין בשטח של כ-88 דונם בבעלות קק"ל בתחומי העיר ירושלים (אזור כפר עקב) הידועים גם כחלקים מחלקה 3 בגוש 29511 (להלן – המקרקעין), וזאת לטובת שימוש במקרקעין ובמבנים שעליהם לטובת מבני חינוך שבהם תילמד תוכנית הלימודים הישראלית ושימושים ציבוריים נוספים כגון ספרייה, מעונות, מועדון קשישים, טיפת חלב, לשכת רווחה וכדומה כבר בשנת הלימודים הקרובה – תשפ"ג. יודגש כי ההקצאה לעיריית ירושלים תהיה בייעוד הקרקע הנוכחי – "מוסד" ו-"דרכים" נוכח התחייבות העירייה לשנות את ייעוד הקרקע לציבורי, כאמור בסעיף 3 שלהלן. עם זאת, ההקצאה תותנה בכך שהעירייה תתחייב שלא תאפשר שימוש באיזה מהמבנים טרם יושלם ההליך התכנוני לשינוי הייעוד, אלא אם יינתן היתר לשימוש חורג לגבי מבנה זה.
2. העסקה תובא לדיון ואישור הוועדות המוסמכות ברשות מקרקעי ישראל (להלן – הרשות) בכפוף לפינוי המקרקעין מכל מחזיק או להמצאת התחייבות ע"י העירייה הנדרשת לשם הקצאת קרקע פלושה בהתאם להוראות הדין והנהלים הרלוונטיים. התחייבות כאמור תכלול מתווה סדור לפינוי המחזיקים בתוך פרק זמן סביר אשר יאושר ע"י מנהלת חטיבת השמירה ברשות.
3. על הקצאת המקרקעין יחולו הכללים הבאים:
א. ההקצאה תותנה בהתחייבות עיריית ירושלים לשנות את ייעוד המקרקעין לייעוד ציבורי כאמור לעיל ולשמור על ייעוד המקרקעין שהוחכרו לה למטרות האמורות לעיל ואלו בלבד למשך כל תקופת החכירה ולכל תקופה נוספת, ככל שתוארך החכירה.
ב. בעת רישום החכירה בפנקסי רישום המקרקעין תרשום העירייה בפנקסי המקרקעין הערה בדבר הייעוד הציבורי של הקרקע.
ג. ככל שהרשות תאשר בקשות שתוגשנה על-ידי העירייה לתוספת זכויות ו/או שימושים סחירים – תחויב העירייה בתשלום דמי חכירה מהוונים מלאים לרשות בשיעור אשר יהא נהוג באותו אזור, בהתאם לשימוש ו/או הייעוד בקרקע ובהתאם לנוהלי הרשות.
ד. העירייה תתחייב במסגרת התנאים המיוחדים שבחוזה החכירה להשיב את הקרקע לרשות מקרקעי ישראל ככל שיפסיקו המקרקעין לשמש למטרות המנויות לעיל מכל סיבה שהיא. במקרה זה לא תהיה העירייה זכאית לכל פיצוי או החזר הוצאות או השקעות מהרשות.
ה. בשים לב למורכבות הקרקע, לרבות מיקומה וקיומם של הפולשים, תוקף החלטות מועצת מקרקעי ישראל או רשות מקרקעי ישראל שיתקבלו מכוח החלטה זו יהיה לחמש שנים מיום קבלת החלטת הממשלה. ככל שלא יושלמו ההליכים המפורטים שלעיל, יבוטלו ההחלטות האמורות, אלא אם כן תחליט הנהלת הרשות כי העירייה פעלה בשקידה ראויה לקידום ההקצאות ולא עמדה במועדים האמורים מטעמים שאינם תלויים בה.
ו. החלטה זו תבוצע בהתאם להוראות כל דין לרבות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 ותקנותיו, החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי רשות מקרקעי ישראל וכן כל הוראה או נוהל החלים על העירייה לפי העניין.
4. למנות צוות משותף לעיריית ירושלים ומשרד ירושלים ומורשת, שיקדם תכנון מהיר של המקרקעין באופן שיביא לניצול מיטבי של המקרקעין כך שיהוו מוקד חינוכי, ציבורי וקהילתי לרווחת תושבי כפר עקב. למען הסר ספק, התכנון יקודם במקביל להפעלה ולשימוש שהעירייה תעשה במקרקעין בהתאם לחוזה החכירה ו/או חוזה ההרשאה לשימוש, לפי העניין. הקמת מוסדות החינוך במקרקעין תהיה כפופה להכרה בצורך ולנוהלי משרד החינוך בנושא.
הממשלה מחליטה על הקצאת מקרקעין לשם הקמת קריית חינוך בירושלים – בכפר עקב עבור הציבור הערבי באיזור זה.