הפחתת הנטל הרגולטורי במשרד התיירות – הסרת חסמים וקידום ענף המלונאות לשם הוזלת מחירי הנופש בישראל

לפעול להורדת נטל הרגולציה העודפת המוטלת על ענף המלונאות כפועל יוצא של מדיניות הממשלה הכללית ולשם הגברת כושר התחרותיות בענף, לעודד הקמת בתי מלון חדשים ולפעול להוזלת מחירי הנופש בישראל כחלק מיישום החלטות הממשלה הבאות: החלטת הממשלה מס' 5235 מיום 18.11.2012 שעניינה אימוץ המלצות הוועדה להוזלת מחירי הנופש בישראל והחלטת הממשלה מס' 2118 מיום 22.10.2014, שעניינה הפחתת הנטל הרגולטורי כדלהלן:

1. להנחות את שר הביטחון לבצע את התיקונים הנדרשים בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), תש"ן-1990 ובתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים) – תקנה אחודה יולי 2010, כך שדרישות המיגון לבתי המלון יהיו כדלהלן:
א. דרישות שטח המיגון: 1 מ"ר ליחידת אירוח, ובכל מקרה שטח מינימלי של 10 מ"ר.
ב. מתכונת המיגון – בבתי מלון חדשים וקיימים ניתן יהיה לבנות את שטחי המיגון הנדרשים באחת מתוך שלוש דרכים אפשריות או בשילוב ביניהן, לבחירת המתכנן:
1. מרחב מוגן מוסדי בכל קומה כמקובל היום.
2. מרחב מוגן אחד מרכזי הממוקם בתחתית המבנה שאליו יוביל חדר מדרגות פנימי שיהווה מעבר בטוח – לפי תקנות לבניית מרחבים מוגנים ולפי מפרט שיפורסם על-ידי פיקוד העורף.
3. חדר מדרגות במתכונת מרחב מוגן תקני לפי מפרט מיוחד שיפורסם על-ידי פיקוד העורף. משרד התיירות, פיקוד העורף והרשות הארצית לכיבוי והצלה יתאמו את המפרט לחדר המדרגות.
ג. בכל הנוגע להסבת מבנים קיימים:
1. כאשר מדובר במבנה ללא מיגון עד 25 יחידות נופש, יחויב המלון במרחב מוגן של 10 מ"ר, לבחירת המתכנן בהתאם לחלופות שבסעיף ב', ובהתקנתה של מערכת אוורור וסינון ככל שזו לא מותקנת.
2. ככל שמדובר במבנה משרדים שקיים בו מיגון בהתאם לחובות בנייני משרדים הקבועות בחובות המפרטים, יחויב המלון בהתאם למיגון אשר היה קיים במבנה או בהתאם לדרישות לעניין מלונות, לפי הנמוך מבין השניים, ובהתקנתה של מערכת אוורור וסינון ככל שזו לא מותקנת.
ד. בעל מלון המבצע תיקון במיגון קיים בהתאם לסעיף ב(1) לעיל לא יהיה חייב בחידוש רישיון העסק, אלא במועד שבו יפקע הרישיון.
2. להנחות את מפקחת העבודה הראשית לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 לבחון מחדש של ההנחיה "לשדרוג מעליות מבוקרות מסוג ACVV, VVVF" מיום כ"ו באדר ב' התשע"ו (05/04/2016) (להלן – ההנחיה). במסגרת זו תשקול המפקחת הראשית, בין השאר, את העלויות הכרוכות ביישום ההנחיה אל מול הסיכון תוך קיום היוועצות עם בעלי עניין ובחינה מחודשת של הנעשה בעולם.
ועדת השרים רושמת לפניה את הודעת המפקחת הראשית בדבר השהיית ההנחיה עד להשלמת הבדיקה כאמור.
3. להנחות את שר הבריאות לבצע תיקונים בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחיה), תשנ"ד-1994 (סעיף 2ג') כך שמפעיל בריכה יצטרך להיות בזמינות של טווח זמן של עד 15 דקות מקריאה. בתום שנה מיום קבלת החלטה זו, בהמלצת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, תיבחן ביחד עם משרד התיירות הארכת טווח הזמינות של מפעיל הברכה ל-30 דקות לפחות.
4. להטיל על מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב ומשרדי הבריאות, הגנת הסביבה והתיירות להקים צוות בינמשרדי במטרה לבחון אפשרויות שונות, כל גוף בהתאם לסמכויותיו, לייעול הרגולציה ובכלל זה בחינת מתן הקלות בכל הנוגע לבדיקות השפכים הנדרשות ממלונות בהתייחס, בין היתר, לדברים הבאים:
א. סוג השירותים המסופקים במלון, חדר אוכל תעשייתי, מכבסה תעשייתית, ספא ובריכה.
ב. צריכת המים הכללית של המלון.
ג. גודל המלון ואופיו.
ד. אופן הדיגום.
           בראש הצוות יעמוד נציג מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב.
5. להנחות את שר הפנים להקים צוות משותף למשרד הפנים ולמשרד התיירות אשר, לאחר היוועצות עם הוועדה הבינמשרדית לרישוי עסקים, יבחן את ההסדר הקיים בחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 (להלן – חוק רישוי עסקים), בתקנותיו ובצו רישוי עסקים בכל הנוגע למלונות וזאת בכל הנוגע לסוגיות כדלקמן:
א. הארכת תוקף הרישיון של פריט רישוי 7.1(א) ('בית מלון'),  לתקופה של 10 שנים מיום מתן האישור לרבות רישיונות קיימים.
ב. קביעה לפיה פריט רישוי 7.5 ('חדר כושר') לא יחול על חדרי כושר בבתי מלון המשרתים את אורחי המלון.
ג. להנחות את שר הפנים והשרים נותני האישור לפי חוק רישוי עסקים, כל אחד בתחום סמכותו, בהתייעצות עם הוועדה הבינמשרדית לרישוי עסקים, לבחון תיקון ההסדרים הקיימים לפי חוק רישוי עסקים, כך שפריט רישוי 7.1(א) ('בית מלון') יבחין בין סוגים שונים של עסקים שעליהם הוא חל לפי גודל, מספר חדרים וסוגי השירותים המסופקים בו. בפרט, לקבוע כך שככל שחלה על בית מלון חובת רישוי של מספר פרטי רישוי, אזי תשתיות המשמשות לטובת יישום חובת פריט אחד ישמשו גם לטובת יישום פריט רישוי אחר. כמו כן, תיבחן במסגרת זאת הגדרת תנאים מקלים למלונות אשר יעמדו בדרישות של בקרה עצמית.
6. להנחות את שר האוצר, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, לבצע את התיקונים הנדרשים בתקנות התכנון והבנייה (תיקון) (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תשע"ו-2016 (להלן – תקנות התכנון והבנייה) כדלקמן:
א. בשיתוף עם משרד הבריאות ומשרד התיירות:
(1) כך שבמלונות שבהם הבריכה משרתת בעיקר את אורחי המלון, תבוטל הדרישה למלתחות ומקלחות, ותצומצם הדרישה לשירותים.
(2) כך שתבוטל הדרישה להוספת בריכות פעוטות במלונות שאינם מיועדים לילדים כגון: מלונות עירוניים.
ב. לבחון, בשיתוף עם הרשות הארצית לכיבוי והצלה ומשרד התיירות את תקני הרשות למתן היתרי בנייה לבתי מלון.
7. לוחות זמנים:
א. תזכירי החוק של שינויי חקיקה ראשית יפורסמו באתר קשרי ממשל בתוך 90 יום.
ב. חקיקת המשנה  שנדרש לה  אישור של אחת מוועדות הכנסת תוגש למזכירות הוועדה הרלוונטית בכנסת בתוך 90 יום.
ג. נוסחי חקיקה משנית הנדרשים לחתימה של שר או לאישור מועצה יובאו לחתימת השר הרלוונטי בתוך 90 יום.
ד. צוותים שהוקמו בהחלטה זו יסיימו את עבודתם בתוך 180 יום.
ה. יישום החלטה זו יתבצע בתיאום עם משרד התיירות ועם אגף רגולציה במשרד ראש הממשלה.
8. לצורך סיוע לענף המלונאות בכלל והמלונות באזור ים המלח בפרט בגיוס והשמה של עובדים ישראליים במקצועות הליבה (מטבח, משק וניקיון), לקבוע כי:
א. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יגדיל את הנסועה למלונות ים המלח ומהם בעדיפות מהיישובים ערערה וכסייפה ומיישובים שבהם קיים עורף אורבני והיצע עבודה משמעותי וזאת בהיקף של עד 5 מיליון ש"ח בשנת 2017 אשר יתוקצבו באופן הבא:
1 מיליון ₪ מהתקציב ייעודי שנקבע בסעיף 2(א) להחלטת הממשלה מספר 922 מיום 30.12.2015 בנושא פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים  2020-2016 (להלן – החלטת הממשלה), והיתר מתקציב משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
ב. יוקצו עד 1.4 מיליון ש"ח בשנת 2017 ועד 2.8 מיליון ש"ח בשנת 2018 מהתקציב הייעודי המיועד לפיתוח החברתי כלכלי של החברה הבדואית בנגב במשרד החקלאות ופיתוח הכפר לטובת סבסוד הסעות פרטיות של מלונות ים המלח מיישובי הפזורה שבהם לא קיימת תחבורה ציבורית באופן מספק בשנים 2018-2017. לצורך כך, יוקם צוות בהשתתפות רשות הבדואים בנגב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד האוצר ומשרד התיירות לקביעת אופן ההקצאה בתוך 90 יום מקבלת החלטה זו. 
ג. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יפעיל תכנית פיילוט לעידוד קליטת עובדים ישראליים מאוכלוסיית המיעוטים, כהגדרתה בהחלטת הממשלה במקצועות המשק והניקיון במלונות ים המלח וזאת באמצעות מתן מענקים לעובדי המלונות במקצועות אלו עבור התמדה בעבודה. מענקי ההתמדה בסך של עד 5000 ₪ לעובד יינתנו מתוך מסגרת התקציב הקבועה בסעיף 4(ג)(2) להחלטת הממשלה. אופן הפעלת התכנית ויעדיה ייקבעו על פי שיקול דעת מקצועי של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועל פי כל דין.
ד. בשנים 2018-2017 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יקצה הרשאה רב שנתית בסך 40 מיליון ש"ח לתקופה של 5 שנים לצורך מתן ודאות למפעילי ההכשרות. בשנים 2018-2017 יוקצו 22 מיליון ש"ח לשנה לטובת הכשרות מקצועיות בתחום המלונאות והקונדיטוריה בכל שנה, סכום זה כולל את הסכום השנתי שיוקצה מכוח ההרשאה הרב שנתית.
9. למנות צוות בינמשרדי בראשות משרד התיירות ובהשתתפות נציגי רשות האוכלוסין וההגירה, משרד האוצר, משרד החוץ ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לגיבוש המלצות לממשלה בנוגע לצורך בהבאת עובדים זרים לישראל, ובכלל זה עובדים ירדניים, במסגרת הסכם או הסדר בילטראלי, לעבודה בענף המלונאות. מגעים לקידום הסכם או הסדר כאמור מול מדינות המוצא, ככל שיוחלט לקדמם, ייעשו בהובלת משרד החוץ ובשיתוף שאר המשרדים החברים בצוות זה. ככל שימצא הצוות הבינמשרדי כי קיים צורך כאמור בהבאת עובדים זרים נוספים לענף המלונאות, יעביר שר התיירות לאישור הממשלה את המלצות הצוות.

10. להנחות את שר הפנים ואת שר התיירות,  יחד עם רשות מקומית שתיבחר, לבחון בתוך 60 יום מיום קבלת החלטה זו, היתכנות לביצוע תכנית ניסיונית (פיילוט) לשנה אחת לגביית ארנונה בהתחשב בתפוסת חדרי המלון, וזאת בכפוף להוראות כל דין.

11. דיווח בדבר יישום החלטה זו יוצג לוועדת השרים לרגולציה בתוך 90 יום מאישור החלטה זו.