מה הוחלט?
היטלי פיתוח
1 . בהמשך להחלטות הממשלה מס' 204 מיום 12.5.2009, מס' 2018 מיום 15.7.2010 ומס' 4427 מיום 18.3.2012 (להלן – ההחלטות):
א. לקדם את תיקוני החקיקה הנדרשים בהתאם למפורט בהחלטות.
ב. להטיל על שר הפנים ושר האוצר לפעול על מנת שהמלצות הצוות האמור בסעיף 4 להחלטת ממשלה מס' 204 המוזכרת לעיל, על תיקוניה, יוגשו לשרים בתוך שמונה חודשים ממועד השלמת תיקון החקיקה.
הסרת חסמי תחבורה
2 . על מנת לקדם תכניות בנייה למגורים בהיקף נרחב בהתאם לצרכי שוק הנדל"ן ועל מנת לפתור התניות תחבורתיות יקצה משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים מתוך תכנית החומש של החברה הלאומית לדרכים סכום של 1 מיליארד ש"ח בשנים 2013-2014, שיוקצו לפתרון חסמי תחבורה בתוכניות דיור. כנגד סכום זה יוקצה סכום זהה ממקורות רשות מקרקעי ישראל.
3 . ראש הממשלה, שר האוצר ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל יפעלו מול מוסדות קק"ל כך שכספים שיתקבלו ממכירת מקרקעי קק"ל הנמצאים בניהול רשות מקרקעי ישראל בשנים 2017-2013 ישמשו את רשות מקרקעי ישראל לפתרון חסמי תכנון ופיתוח בפרויקטים למגורים, בין היתר לסכומים האמורים בסעיף 2 להחלטה זו וזאת עד ליום 01.07.2013. ככל שלא תהיה הסכמה למול מוסדות קק"ל עד ליום 01.07.2013, יפעלו השרים לבחינת תיקון חקיקה בנוגע להיבטי המס החלים על קק"ל.
4 . סדרי העדיפות והיקף התקציב המדויק ייקבעו על ידי ועדת חסמים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה שהוקמה בהתאם להחלטת הממשלה מספר 1980 מיום 15.7.2010.
הסרת חסמי ביוב
5 . לשם הסרת חסמים בתחום המים והביוב המונעים פיתוח למגורים ולייעול הקמת תשתיות ביוב והשימוש בהם לתקן את חוק תאגידי וביוב, התשס"א-2001 (להלן- חוק תאגידי מים וביוב), חוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב- 1962 (להלן – חוק רשויות מקומיות (ביוב)) וחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן – חוק המים), חוק איגוד ערים לביוב, התשט"ו-1955 באופן שייקבעו בהם, בין היתר, העקרונות הבאים:
א. להסמיך את מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – רשות המים) להורות לבעל מתקן לטיפול בשפכים (להלן- מט"ש), למעט מתקן שבבעלות רשות מקומית שאינה חברה באיגוד ערים ומשק המים והביוב שבתחומה מנוהל על ידי תאגיד מים וביוב או לספק תשתית לאיסוף ולסילוק שפכים (להלן – ספק שירותי ביוב), להרחיב את המט"ש או לספק תשתית ושירותי איסוף וסילוק השפכים לאוכלוסייה נוספת, כפי שיקבע הממונה, בתנאים ובתמורה שיוסכמו בין ספק שירותי הביוב באותו אזור לבין מקבל השירות, ובאין הסכמה – כפי שתקבע מועצת רשות המים, ולאחר שנשמעו עמדות הצדדים; הוראה כאמור מותנית בכך שלא יהיה בה כדי להטיל נטל כלכלי על הרשות, בשל הצורך במתן שירות לאוכלוסייה נוספת שאינה מנויה על צרכניה וכן לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו, ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל רשות המים רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
ב. מנהל רשות המים יהיה רשאי לדרוש מספק שירותי ביוב, להגיש לאישורו, באופן ובמועד שידרוש, תכניות אב לביוב, ותכנית פיתוח שנתית או רב-שנתית, שלמה או בחלקים, לצורך פעילויותיו.
ג. לתקן את סעיף 40 לחוק תאגידי מים וביוב כך שתאגיד מים וביוב יהא רשאי להרשות להעביר דרך מערכת הביוב שלו שפכים שמקורם בתחום ספק שירותי ביוב אחר, בתנאים ובתמורה שיוסכמו ביניהם, וכן להרחיב את סמכות הממונה על תאגידי המים וביוב (להלן- הממונה) להורות לתאגיד מים וביוב להעביר דרך מערכות הביוב שלו שפכים בעבור ספק שירותי ביוב שאינם בתחומו, בתנאים ובתמורה שיוסכמו ביניהן, ובאין הסכמה – כפי שתקבע מועצת רשות המים, ולאחר שנשמעו עמדות הצדדים.
ד. לבצע את תיקוני החקיקה בסעיף 35א הנדרשים לחוק המים כך שמנהל רשות המים יהא רשאי להורות לספק שירותי ביוב לספק שירותי תשתית ביוב לספק שירותי ביוב אחר, בתנאים ובתמורה שיוסכמו ביניהם, ובאין הסכמה – כפי שתקבע מועצת רשות המים, ולאחר שנשמעו עמדות הצדדים. הוראה כאמור מותנית בכך שלא לא יהיה בה כדי להטיל נטל כלכלי על הרשות, בשל הצורך במתן שירות לאוכלוסייה נוספת שאינה מנויה על צרכניה, וכן לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו.
ה. לתקן את חוק הרשויות המקומיות (ביוב) בהתאם לעקרונות אלה:
1) רשות מקומית שמשק המים והביוב שבתחומה אינו מנוהל בידי תאגיד מים וביוב תהא מחויבת להקים תשתית ביוב, לשדרגה או להרחיבה בעבור תושבים שבתחומה, אם מועצת רשות המים הורתה כאמור;
2) להסמיך את מועצת רשות המים להורות לרשות מקומית שלא הקימה, שידרגה או הרחיבה תשתית ביוב לפי פסקה (1), כי משק הביוב של אותה רשות מקומית יופעל בידי ספק תשתיות ביוב אחר;
3) ככל שרשות מקומית אינה פועלת לשם ביצוע הפעולות המנויות בפסקה (1), תוכל רשות המים לפנות למשרד הפנים על מנת שיבחן, בנסיבות המתאימות, הפעלת סמכותו של הממונה על המחוז לפי סעיף 141 לפקודת העיריות, לשם הבטחת מילוי חובותיה של הרשות המקומית.
ו. לתקן את סעיף 13 לחוק רשויות מקומיות (ביוב) כך שבסעיף קטן (א) תכנית כאמור באותו סעיף תהיה טעונה גם אישור מנהל רשות המים וכי בסעיף קטן (ב) במקום "שר התשתיות" יבוא "מועצת רשות המים".
ייעול עבודת פקיד היערות
1 . לתקן את פקודת היערות, 1926 (להלן – פקודת היערות), כך שבסעיף 15א יוכל פקיד היערות לבחון, בבואו להחליט האם לתת רישיון לכרות אילן מוגן או עץ בוגר, בנוסף למאפייני העץ (גילו, נדירותו, מידותיו ועוד) גם את תכלית הבקשה.
2 . לתקן את פקודת היערות, כך ששר החקלאות ופיתוח הכפר יוכל לקבוע בתקנות מקרים שבהם לא יחויב המבקש בנטיעה חלופית או שיחויב בנטיעה חלופית שערכה נמוך מערך האילן המוגן או מערך העץ הבוגר אשר חושב על פי סעיף 15א(ה)(1) לפקודה. מקרים כאמור ייקבעו בהתאם לתכלית הבקשה, נסיבותיה ותועלותיה הציבוריות.
3 . לתקן את חוק התכנון והבנייה באופן שמוסדות התכנון ישקלו את נושא השמירה על עצים בוגרים ללא חובת היוועצות עם פקיד היערות. על אף האמור, שר הפנים בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר יהיה רשאי לקבוע סוגי תכניות שלגביהן תחול החובה להתייעץ עם פקיד היערות וזאת בתוך 6 חודשים.
4 . לתקן את פקודת היערות באפן שבקרקע שייעודה למגורים לפי תכנית בניין עיר, תשונה הגדרת עץ בוגר מעץ שקוטר גזעו 10 ס"מ לעץ שקוטר גזעו גדול משמעותית.
תיקון תקנות חובת המכרזים
5 . להנחות את שר האוצר ואת רשות מקרקעי ישראל להגיש לכנסת תיקון לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, וזאת בתוך 90 ימים, תיקון אשר יעסוק, בין היתר, בנושאים הבאים:
א. שחרור חסמים בשוק הדיור.
ב. הקצאת זכויות לתאגידי מים להקמת מתקני מים וביוב ולמפעלי השבה לניצול קולחים.
ג. ניצול מיטבי של אזורי תעסוקה, בהסכמת שר הכלכלה.
ד. ייעול תהליך הקצאת זכויות למוסדות ציבור למטרה ציבורית.
ה. הקצאת מגרשים בפטור ממכרז בפרויקט התחדשות עירונית בהתאם להחלטה מספר 1258 של מועצת מקרקעי ישראל.
ו. הקצאת חלק מיחידות דיור לקבוצות בעלות אופי ייחודי, אף באזורים שבהם היצע המקרקעין אינו עולה על הביקוש או באזורים שאין למדינה ענין מיוחד בעידוד ההתיישבות שם, בתנאי שאושרה תוספת יחידות דיור על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה בהתאם לתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (סטייה ניכרת מתוכנית), תשס"ב-2002, ובתנאי שמספרן לא יעלה על מחצית מיחידות הדיור שתאושרנה ובהתאם לתנאים נוספים שייקבעו.
החלטת הממשלה, באמצעות קבינט הדיור, קובעת דרכי פעילות להסרת חסמי פיתוח ושינוי סדרי עדיפויות פיתוח ביחס לנושאים הבאים: היטלי פיתוח, הסרת חסמי תחבורה, הסרת חסמי ביוב, ייעול עבודת פקיד היערות ותיקון תקנות חובת המכרזים. מטרת ההחלטה היא לקדם (ולהתיר חסמים כאמור) תכניות בנייה למגורים באופן נרחב. יישום ההחלטה כרוך בביצוע תיקונים בהיבטים שונים הנוגעים לנושאים שתוארו לעיל. האחריות הביצועית להחלטה מוטלת על נציגי משרדי הממשלה השונים, מוסדות קק"ל ורשות המים.