הסדר כספי למשפחות עולי תימן, המזרח והבלקן אשר עניין ילדיהן נדון במסגרת ועדות

בעקבות פרשת ילדי עולי תימן, המזרח והבלקן שהתרחשה בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה, פרשה כואבת בתולדות מדינת ישראל, המלווה את סדר היום הציבורי מזה עשרות שנים ומהווה פצע פתוח בחברה הישראלית, מביעה ממשלת ישראל צער על האירועים שהתרחשו בימיה הראשונים של המדינה ומכירה בסבלן של המשפחות אשר ילדיהן היו חלק מפרשה כאובה זו. מתוך הבנה עמוקה והכרה בסבלן של המשפחות, מבקשת הממשלה לאשר את המתווה הכספי כדלקמן: 
1. בני משפחות אשר עניין ילדיהן נדון באחת משלוש הוועדות, ומסקנת הוועדה האחרונה בעניינו של אותו ילד הייתה כי הילד נפטר או שלא נמצא ממצא שיכול להעיד על גורלו, כפי שיפורט בהמשך, רשאים להגיש בקשה לקבלת סכום כספי. ניתן יהיה להגיש בקשה כאמור בתקופה שבין יום 1 ביוני 2021 לבין יום 30 בנובמבר 2021.
2. לעניין החלטה זו, בני משפחה כוללים את הוריו ואחיו של הילד בלבד. ככל שמי מביניהם נפטר, יהיו רשאים יורשיו של אותו בן משפחה להגיש בקשה כאמור בשל חלקו של אותו בן משפחה שנפטר. 
3. הסכום הכספי שיועבר למשפחה שתגיש בקשה ישולם באופן חד-פעמי ולפנים משורת הדין, כדלקמן:
א. סך כולל של 150 אלף ש"ח שיתחלק בין כל בני משפחה, במקרה שמסקנת הוועדה האחרונה הייתה כי ילדה של המשפחה נפטר וכי לא נמסר למשפחה דבר פטירתו בזמן אמת ובכלל זה נסיבות פטירתו, או שהילד נפטר ומקום קבורתו לא אותר, או שמקום קבורתו אותר באיחור ניכר. 
ב. סך כולל של 200 אלף ש"ח שיתחלק בין כל בני משפחה, במקרה שמסקנת הוועדה האחרונה הייתה כי לא ידוע מה עלה בגורלו של הילד. 
4. יובהר כי לגבי משפחה שמסקנת אחת משלוש הוועדות התייחסה ליותר מילד אחד של אותה משפחה, יחולו הוראות החלטה זו בנפרד לגבי כל ילד. 
5. הסכום הכספי הכולל כאמור בסעיף 3 יחולק בין בני המשפחה. ככלל, החלוקה תהיה באופן הבא:
א. הסכום הכולל יחולק במספר הכולל של הורים ואחים (להלן – חלקו של בן משפחה). לעניין זה, יראו את כל אחד מההורים כשני בני משפחה.
ב. כל אחד מההורים יהיה זכאי לפעמיים חלקו של בן המשפחה. 
ג. כל אחד מהאחים יהיה זכאי לחלקו של בן משפחה. 
6. קבלת הסכום הכספי לכל אחד מבני המשפחה תותנה במסירת התחייבות שלו בכתב על ויתור וסילוק מכל תביעה כספית בעניין זה, בין תביעה קיימת שהוגשה לבית המשפט ובין תביעה עתידית של בן המשפחה שיקבל את הסכום הכספי, בנוסח שעליו תחליט ועדת ההיגוי. 
7. להטיל על שר האוצר להקים ועדת היגוי שתפקידה לקבוע את אופן ומועדי יישום ההחלטה, בכלל זה אופן הגשת הבקשות ובחינתן, קביעת נוסח טופס ויתור וסילוק וסדרי העבודה בבדיקת הבקשות. בוועדה יהיו חברים: החשב הכללי במשרד האוצר או נציגו – יו"ר, היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו – חבר, משנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים או נציגה – חברה. ככל שיהיה צורך בכך, רשאית ועדת ההיגוי להאריך את המועד להגשת הבקשות לתקופה אחת של עד חצי שנה נוספת לכל היותר. ועדת ההיגוי לא תהיה רשאית לשנות את הגדרת המשפחות הזכאיות האמורות בסעיף 1 לעיל ואת סכומי התשלום הכספי האמורים בסעיף 2 לעיל. 
8. לצורך מימון העלות הכרוכה ביישום החלטה זו, הוקצה בתכנית הפעולה המפורטת, כמשמעותה בסעיף 3ב(א1)(2)(א)(3) לחוק יסוד: משק המדינה, סכום של 162 מיליון ש"ח. הקצאת התקציב לפי החלטה זו כפופה להוראות סעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה ולהוראות סעיף 49ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
יובהר, כי אין בכוחו של מתווה כספי באשר הוא להביא מזור לסבל שנגרם למשפחות. עם זאת, מדינת ישראל מקווה שיהיה בו כדי לסייע להליך השיקום והאיחוי של הפצע החברתי אשר פרשה זו יצרה בחברה הישראלית.
לעניין החלטה זו – 
"שלוש הוועדות "  – כל אלה: 
1. "ועדת חקירה לגילוי ילדי תימן" הידועה בשם "ועדת בהלול-מינקובסקי" אשר הגישה מסקנותיה בשנת 1968; 
2. "הוועדה לבירור גורל ילדי תימן הנעדרים" הידועה בשם "ועדת שלגי" אשר הגישה מסקנותיה בשנת 1995; 
3. "ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1954-1948" הידועה בשם "ועדת קדמי" אשר הגישה מסקנותיה בשנת 2001.
"הוועדה האחרונה" – הוועדה המאוחרת מבין שלוש הוועדות שדנה במקרה מסוים.