המשך סיוע להקמה ולפיתוח בר קיימא של היישוב חריש לשנים 2025-2022 ותיקון החלטת ממשלה

בהמשך להחלטות הממשלה מס' 870 מיום 20.12.2015 (להלן: "החלטה 870") ומס' 512 מיום 8.11.2020, שעניינה הקמה וקידום הרשות המקומית חריש (להלן "הרשות המקומית"), לאשר תוכנית לייצוב ולפיתוח בר קיימא של הרשות המקומית חריש, הצפויה למנות 50,000 נפש עד שנת 2025, ו-100,000 נפש עד שנת 2035, כדלקמן:
מטרות ההחלטה ותחומי הסיוע, המיועדים להביא לפיתוח בר קיימא של הרשות המקומית בהלימה לגידול המשמעותי הקיים והצפוי בה בתוך פרק זמן קצר, הם:

א.    חיזוק והתאמת הרשות המקומית להתמודדות עם הגידול המואץ:  (1) שיפור האיתנות הפיננסית של הרשות המקומית (2) איתור ופיתוח מנועי צמיחה ומקורות הכנסה נוספים (3) היערכות להמשך צמיחת הרשות המקומית.
ב.    הקמת מוסדות ציבור והפעלת שירותים תומכים בהלימה לצורכי גידול האוכלוסייה: (1) פיתוח והקמת מוסדות ציבור ותשתיות תומכות (2) שירותים לקליטת תושבים והעצמת האוכלוסייה.
ג.    שיפור הנגישות התחבורתית בהלימה לקצב גידול האוכלוסייה: (1) תכנון וביצוע דרכים (2) פיתוח התחבורה הציבורית.

חיזוק והתאמת הרשות המקומית להתמודדות עם הגידול המואץ
1.    בחינת הכרזה על חריש כעיר – לרשום את הודעת שרת הפנים שלפיה היא תקדם את בחינת שינוי מעמדה המוניציפלי של המועצה המקומית חריש.
2.    ועדת גבולות – לרשום את הודעת שרת הפנים שלפיה תיבחן האפשרות להגדלת ההכנסות השנתיות של המועצה המקומית חריש באמצעות שינוי גבולות וחלוקת הכנסות במרחב. 
3.    תוכנית רב שנתית – להנחות את משרדי הפנים והאוצר לגבש תוכנית רב שנתית לייצוב הרשות אשר מטרתה להביא את הרשות המקומית לעצמאות כלכלית בהלימה למטרות ההחלטה. הקצאת התקציב תותנה בעמידה ביעדי קליטת אוכלוסייה כמפורט להלן ובאבני דרך שיוגדרו במסגרת התוכנית, לרבות בעניין מיצוי והרחבת גביית הארנונה והעלאת התעריפים בחריש. לצורך כך, יוקצה סך של עד 80 מלש"ח, בפריסה שווה על פני השנים 2025-2022. לצורך כך, יקצה משרד הפנים מתקציבו עד  40 מלש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2025-2022, ומשרד האוצר יקצה למשרד הפנים תקציב ייעודי בסך של עד  40 מלש"ח בפריסה שווה לשנים 2025-2022. 

4.    פרויקטי פיתוח – להנחות את משרד הפנים להקצות סך של 15 מלש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2025-2022, אשר מחציתם יוקצו לפיתוח לצורך הגדלת מקורות הכנסה לרשות המקומית ומחציתם לפיתוח תשתיות ציבוריות בשל הפיתוח המואץ. רשימת הפרויקטים תגובש בהסכמת משרדי האוצר והפנים ובהיוועצות עם הרשות המקומית בהלימה למטרות ההחלטה. לצורך כך יקצה משרד הפנים מתקציבו 5 מלש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2025-2022, ומשרד האוצר יעביר למשרד הפנים תקציב ייעודי בסך 10 מלש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2025-2022.
5.    הארכת תוקף הוועדה המיוחדת והיערכות להקמת ועדה מקומית חריש – 
א.    לרשום את הודעת שרת הפנים שלפיה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש תמשיך לפעול עד ליום 01.02.2024, וזאת כדי לאפשר לרשות לעמוד בייעדי התכנון והבינוי שלה.
ב.    להנחות את מינהל התכנון להיערך להקמת ועדה מקומית חריש בשנת 2024. לצורך כך יקצה מינהל התכנון מתקציבו 2 מלש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2025-2024.  

6.    תוכנית מתאר חריש – להנחות את משרד הבינוי והשיכון להקצות מתקציבו 1 מלש"ח בשנים 2025-2022 לטובת קידום תוכנית מתאר חדשה לעיר חריש, שתתאים ליעד אוכלוסייה של 100,000 נפש, ולהביאה בפני מוסדות התכנון המוסמכים.
7.    קידום תעסוקה ונגישות בחריש  – להנחות את משרד הבינוי והשיכון להוביל צוות לקידום התעסוקה והנגישות התחבורתית בחריש, בהשתתפות משרד הכלכלה והתעשייה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים,  משרד הפנים ומשרד האוצר. הצוות יעקוב אחר קידום מימוש אזורי התעסוקה של חריש תוך מעקב אחר יישום ותגבור מערך הדרכים, התחבורה הציבורית והנגישות אל ומחוץ לחריש.  הצוות יקבל דיווחים על מנות השיווק לתעסוקה ויתאם בין לוחות הזמנים לפיתוח השטחים המניבים ללוחות הזמנים לביצוע דרכים ונתיבי תחבורה שישרתו את אזורי התעסוקה של היישוב וידאג שתהיה הלימה בין עוצמות הפיתוח והנגישות במרחב.

פיתוח חריש והפעלת שירותים תומכים
8.    שדרוג והקמת מבני ציבור – להנחות את משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר לבחון  אפשרות לתיקון החלטות מועצת מקרקעי ישראל כך שמסגרת השימושים של "ישן מול חדש" שגובה משרד הבינוי והשיכון כחלק מתקציב המשק הסגור של האתר יכללו שימושים לפיתוח תשתיות ומוסדות ציבור בשכונות החדשות.
9.    הקמת מבני רווחה – להנחות את משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן – משרד הרווחה) להקצות 13 מלש"ח בשנים 2025-2022 לטובת בינוי של מחלקה לשירותים חברתיים בחריש ושלוחה נוספת שלה בחריש. לצורך כך, יקצה משרד הרווחה מתקציבו 7 מלש"ח בשנים 2025-2022, ומשרד האוצר יעביר למשרד הרווחה תקציב ייעודי בסך 6 מלש"ח בשנים 2025-2022.
10.    תכנון והקמת מעונות יום – להנחות את משרד החינוך לתקצב תכנון והקמה של מעונות יום בחריש בסך כולל של 15 מלש"ח בשנים        2025-2022. לצורך כך יעביר משרד האוצר למשרד החינוך תקציב ייעודי בסך 15 מלש"ח בשנים 2025-2022.
11.    מבני דת – להנחות את המשרד לשירותי דת להקצות 0.5 מלש"ח בשנת 2023 ו-0.5 מלש"ח בשנת 2024 עבור הקמת מבני דת ובית עלמין ברשות המקומית חריש בכפוף לבחינת הצרכים בשטח ובהתאם לתוכנית העבודה המשרדית. 
12.    תכנון מתחם משטרה ומג"ב – בהמשך לסעיף מספר 21 בהחלטה 870 וכתיקון לו: להנחות את המשרד לביטחון הפנים לפעול באמצעות משטרת ישראל להתחלה, בשנת 2022, בהליכי התכנון של מתחם למשטרה ולמג"ב בחריש, ולהקצות לשם כך כ-7 מלש"ח, בשנים        2023-2022, מתוך מסגרת התקציב של משטרת ישראל. 
13.    תגבור שירותי רווחה – להנחות את משרד הרווחה להקצות 6 מלש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2025-2022, לטובת תכניות רווחה בעיר. לצורך כך יקצה משרד הרווחה מתקציבו 5 מלש"ח, ומשרד האוצר יעביר למשרד הרווחה תקציב ייעודי בסך 1 מלש"ח בשנים 2025-2022.
14.    תרבות וספורט – להנחות את משרד התרבות והספורט להקצות ממקורותיו לרשות המקומית חריש סך של 0.15 מלש"ח בכל אחת מהשנים 2025-2023, עבור פעילות תרבות כהגדרתה  במבחן התמיכה בסל התרבות העירוני. ההקצאה תינתן בנוסף על התקצוב שלו זכאית הרשות במסגרת עמידתה במבחן התמיכה  בהתאם לכללי החלוקה הקבועים בו, ולעמידה בדרישות המקצועיות של תקנת התמיכה ובכפוף לכל דין.
15.    חדשנות, מדע וטכנולוגיה – לרשום את הודעת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה כי יקדם הקמה והפעלת מרכז מדעים בחריש בסך של 800 אלש"ח בשנת 2023, בהתאם לתנאים שייקבעו לעניין זה ובכפוף לכל דין. לצורך כך יקצה משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה 0.4 מלש"ח ומשרד האוצר יעביר למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה תקציב ייעודי בסך 0.4 מלש"ח בשנת 2023.
16.    מרכז צעירים – להנחות את המשרד לשוויון חברתי להקצות מתקציבו 0.65 מלש"ח בפריסה שווה על פני שנות ההחלטה 2025-2022, לטובת קידום תכנית בחריש למעורבות חברתית של צעירים למען הקהילה, בהתאם לנוהלי עבודה שייקבעו על ידי גורמי המקצוע במשרד.
17.    נתוני אוכלוסייה – לאור שיעור הגידול באוכלוסיית הרשות שהינו ייחודי בסדרי גודל משאר היישובים במדינה, לקבוע כי האומדן הארעי של נתוני האוכלוסייה שמפרסם הלמ"ס אחת לחודש, ישמש את משרדי הממשלה הלוקחים חלק בהחלטה זו לטובת קולות קוראים, הקצאות וזכאויות שונות המסתמכות על נתוני האוכלוסייה של הלמ"ס. האמור לא יחול על משרדי ממשלה הפועלים על פי נתוני מרשם האוכלוסין.
18.    תקצוב תשתיות ובינוי – להנחות את משרדי הממשלה הלוקחים חלק בהחלטה זו להסתמך על נתוני הלמ"ס הארעיים או על יעדי האכלוס שקבע משרד הבינוי והשיכון כדלקמן, הגבוה מביניהם, לטובת תקצוב פיתוח פרויקטי בינוי ותשתית: 34,000 נפש בשנת 2022, 39,000 נפש בשנת 2023, 45,000 נפש בשנת 2024, 50,000 נפש בשנת 2025. האמור לא יחול על משרדי ממשלה הפועלים על פי נתוני מרשם האוכלוסין.
19.    גגות ירוקים – להנחות את משרד החקלאות ופיתוח הכפר לכלול את חריש בפיילוט גגות ירוקים שמתכנן המשרד לבחון בשנים 2023-2022.

שיפור הנגישות התחבורתית
20.    הגישה לחריש מכיוון דרום – להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – התחבורה) לסיים עד לסוף הרבעון השלישי של שנת 2022 את התכנון המפורט לביצוע של דרך מס' 611, לרבות צומת חדש עם כביש 574 מעבר אקולוגי, גשר מעל כביש 6, גשר מעל נחל נרבתא והתחברות בכיכר לחריש, ולהתחיל ביצוע ברבעון הראשון של שנת 2023. לצורך כך יקצה משרד התחבורה בהרשאה להתחייב 300 מלש"ח לשנים 2025-2022 – והכול לפי תת"ל 84.
21.    הרחבת דרכים 574 ו-581 – להנחות את משרד התחבורה להקצות 5 מלש"ח בשנת 2022 לתכנון שיחל ברבעון השלישי של שנת 2022, להרחבת דרכים מס' 574 ו-581 במקטע שבין דרך מס' 9 ועד לחיבור עם כביש 65, דו מסלולי, דו נתיבי. מייד עם סיום התכנון, שצפוי להסתיים ברבעון הראשון של שנת 2024, ככל שיאושר ובכפוף להשלמת הליכים מכרזיים על פי דין, יחל שלב הביצוע שיתוקצב כדלקמן: 40% מתוכניות הפיתוח של משרד התחבורה ו-60% מתוכניות פיתוח תומכות דיור ו/או העמסה על תקציבי הפיתוח בשיווקים שיבוצעו בחריש.
22.    נתיבי הליכה ואופניים – להנחות את משרד התחבורה להקצות מתקציבו סכום של 10 מלש"ח בשנת 2023, ולהתחיל תכנון ברבעון הראשון של שנת 2023, לשם קידום חיבור למערכות תחבורה ציבורית בחריש, על מנת להגביר את השימוש בהליכה, רכיבה ותחבורה ציבורית, בהתאם ליעדי המשרד. בין השאר, ייבחן חיבור באמצעות שבילי אופניים בין מוקדי הביקוש העירוניים לבין מוקדי התחבורה הציבורית (תחנת הרכבת ומתע"ן 65). 
23.    הרחבת רשת תחבורה ציבורית – להנחות את משרד התחבורה לקדם, לפתח ולתקצב כ-12 מלש"ח בשנים 2025-2022 לרשת קווי התח"צ העירונית והבין-עירונית ובהתאם לתכנית האסטרטגית המקודמת לקווי שירות. לרשום את הודעת המפקח על התעבורה כי במהלך      2025-2022 יוכפל שירות התחבורה הציבורית בעיר, ועד שנת 2024 לכל הפחות יורחבו הקווים העירוניים לרמת 4 נסיעות בשעות שיא ו-3 נסיעות בשפל, וכן הקווים האזוריים לחדרה ובנימינה לרמת 4 נסיעות בשיא ו-2 נסיעות בשפל. בנוסף, ייבחנו תוספות שירות בהתאם לתוכנית האסטרטגית לקווי שירות.
24.    חיבור מתע"ן 65 לחריש – 
א.    להנחות את משרד התחבורה להתחיל תכנון ברבעון הרביעי של שנת 2022 לציר העדפה לתחבורה ממתע"ן כביש 65 דרך 6353 ועד למתחמי המגורים והתעסוקה של חריש. כמו כן, לתכנן חיבור מערכות הסעת המונים בחריש בהתאם לתוכנית האסטרטגית המקודמת ע"י משרד התחבורה למרחב חדרה-נתניה, הכולל בתוכו גם את חריש. לצורך כך יקצה משרד התחבורה מתקציבו 20 מלש"ח עבור תכנון ראשוני בהרשאה להתחייב בשנת 2023. 
ב.    להנחות את משרד האוצר להקצות למשרד התחבורה 12 מלש"ח בשנת 2023 לצורך תכנון וביצוע הסדרת שתי הכניסות לאום אל קוטוף מדרך מספר 6353 באופן שיאפשר מעבר מתע"ן בציר 6353 בעתיד.
25.    הקמת מסוף תחבורה ציבורית מזרחי – במסגרת תכנית החומש לפיתוח מסופי תחבורה ציבורית ובכפוף לקידום תכנון ע"י המועצה המקומית חריש, ואישורו על ידי מוסדות התכנון המוסמכים, להנחות את משרד התחבורה לתקצב עד 40 מלש"ח בשנים 2025-2022, לתכנון מפורט וביצוע של מסוף תח"צ מזרחי.

26.    ניהול התכנית – משרד הפנים ינהל את יישום התכנית לרבות ביצוע מעקב ובקרה על סעיפי ההחלטה והסרת חסמים. לצורך כך, יקצה משרד האוצר למשרד הפנים תקציב ייעודי בסך 1 מלש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2025-2022, שישמשו בין היתר לשכירת שירותי ייעוץ, קיום שיתוף ציבור ורכיבים נוספים שיסייעו למשרד ביישום האמור לעיל.
27.    אין באמור בהחלטה זו כדי לגרוע מתחולת סעיפים 158-154 לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, ביחס להטבות הניתנות לפי החוק האמור בהחלטה זו.
28.    בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לצורך מימון פעולה מאזנת כהגדרתה בסעיף 40א לחוק האמור, יקצו משרדי הממשלה מתקציביהם את הסכומים המפורטים בהחלטה זו, בהתאם לטבלה שלהלן המופיעה בהמשך; משרדי הממשלה ואגף התקציבים במשרד האוצר רשאים להסכים ביניהם על הקצאה מתקציב שונה מהתקציב המפורט לעיל לשם ביצוע הפעולה המאזנת כאמור.

השיקולים להבאת החלטה זו לפי החוק בדבר אזורי עדיפות לאומית:
החלטה זו מוגשת בהתאם לפרק כ"ו: אזורי עדיפות לאומית, בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: החוק), וזאת לאור השיקולים הקבועים בסעיפים 151(ב)(2) ו-(3) בחוק בעניין תכנון הפריסה של האוכלוסייה ורמת השירותים ברשות המקומית.

להלן הנימוקים התומכים בהחלטה:
היישוב חריש הוקם כחלק מתכנית ציר הגבעות, הידועה גם בשם "תכנית הכוכבים", שנערכה בשנת 1991 על ידי משרד הבינוי והשיכון. התכנית הציעה להקים 12 יישובים חדשים ולהרחיב יישובים קיימים ביניהם, הקמת העיר מודיעין, שוהם ואלעד.
מטרות התכנית היו יצירת רצף התיישבותי לאורך כביש מספר 6 המתוכנן ויצירת מסגרת יישובית מסיבית שתתפקד כמערכת אזורית כוללת המשלבת אתרי מגורים, תעסוקה, תעשייה, מסחר, שירותים, תחבורה, נופש ומערכות תשתית, ושתקל על העומס מהמערכת היישובית החופית הקיימת והמתוכננת.
לאורך השנים אכלוסו של הישוב חריש לא צלח והיישוב שהיה מיועד לקליטת 4,500 יח"ד נותר במשך למעלה מ 20 שנים עם 300 יח"ד בלבד. משנת 2007, החל משרד הבינוי והשיכון בתכנון להקמת 10,000 יח"ד בחריש שישווקו לאוכלוסייה החרדית, אך בעקבות הליכים משפטיים, נקבע כי על המכרזים להיות פתוחים לציבור הרחב.
בשנים 2014-2015 החל שיווק מואץ של אלפי יח"ד ביישוב שבעקבותיהם אישרה הממשלה ביום 20.12.2015, את התכנית לסיוע להקמת העיר חריש לשנים 2016-2019 (החלטה מס' 870), כהחלטת עדיפות לאומית שנועדה לתמוך במאמץ להפיכת חריש מיישוב קהילתי קטן שמנה בשנת 2015 פחות מ 1000 תושבים לעיר המונה 28,273 תושבים (למ"ס ארעי פברואר 2022), ושבעתיד עתידה לאכלס כ- 100 אלף תושבים. 
הקמת עיר חדשה בישראל, כמעט יש מאין, אינו אירוע תדיר ופרק הזמן הקצר שנדרש להקימה הינו ייחודי וקידומה עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה בנושא פריסת אוכלוסין. 
גידול האוכלוסייה החריג בהיקפו בחריש צפוי להימשך גם בשנים הקרובות ולשם כך נדרש המשך הסיוע להקמה ולפיתוח בר קיימא של העיר חריש גם בשנים 2022-2025, כפי שיפורט להלן.

קצב, כמות ושיעור גידול אוכלוסייה
בין השנים 2015 ליולי 2021, חוותה חריש את הגידול המואץ באוכלוסייה הגבוה ביותר במדינה (2,442%). לצורך השוואה, היישובים הבאים אחריה הם אבו תלול (1917%), עלי זהב (319%) וקצר א-סר (189%), שהם כולם יישובים בתחומי מועצות אזוריות. גידול האוכלוסייה המואץ בחריש בהשוואה ליישובים עם למעלה מ 10,000 תושבים ממחיש את ייחודיות קצב הגידול בחריש, כאשר היישובים הבאים אחרי חריש הם ראש העין (164%), באר יעקב (160%), וצור הדסה (160%). 
כמו כן, את גידול האוכלוסייה הייחודי בחריש ניתן לראות גם במספר התושבים שהגיעו לעיר באותה תקופה, כאשר חריש ממוקמת במקום השישי במדינה בכמות התושבים שהגיעו אליה בתקופה כאמור ביחס לשאר היישובים במדינה (22,693), כאשר לפניה ממוקמים ישובים שאוכלוסייתן מונה בין פי 3 לפי 40 מאוכלוסיית חריש (ירושלים, תל אביב, בני ברק, בית שמש וראש העין). 
גידול האוכלוסייה יוצא הדופן בחריש מתבטא גם בקצב התחלות הבניה, שהוא חריג ביחס ליישוב בגודלה של חריש.  חריש ממוקמת כיום במקום החמישי בארץ במספר התחלות הבנייה של יחידות דיור, בין השנים 2015 למחצית שנת 2021 (9,404), כאשר מעליה נמצאות ערים הגדולות מחריש בצורה משמעותית (תל אביב, ירושלים, אשקלון, רמת גן). בהשוואה ליישובים בסדר הגודל של חריש, היא ממוקמת במקום הראשון בפער ניכר מהיישובים הבאים אחריה (נתיבות 4,997,  באר יעקב 3,938)
כמו כן, חריש ממוקמת במקום השישי בארץ במספר יחידות דיור שבנייתן הסתיימה (גמר בנייה), בין השנים 2015 למחצית שנת 2021 (8,530), כאשר מעליה נמצאות ערים הגדולות מחריש בצורה משמעותית (תל אביב, ירושלים, ראש העין, פתח תקווה, רמת גן). בהשוואה ליישובים בסדר הגודל של חריש, היא ממוקמת במקום הראשון בפער ניכר מהיישובים הבאים אחריה (טירת הכרמל 3,250  באר יעקב 3,124)
במדד משולב של התחלות בנייה וגמר בנייה, המשקפות צפי אכלוס יחידות הדיור בטווח המידי עד טווח השנתיים הקרובות, חריש ממוקמת במקום הרביעי (17,934), כאשר מעליה נמצאות ערים הגדולות מחריש פי 7 עד פי 40 ( תל אביב, רמת גן וירושלים). 
בהשוואה ליישובים בסדר הגודל של חריש, היא ממוקמת במקום הראשון בפער ניכר מהיישובים הבאים אחריה (נתיבות 7,610 באר יעקב 7,062).
בשנים הקרובות צפויות לצאת לשיווק כ-2900 יח"ד נוספות, מעבר לאלו המצויות בשלבי בניה, כך שעל פי הערכת משרד הבינוי והשיכון, אוכלוסיית חריש צפויה לעמוד בסוף שנת 2025 על כ- 50,000 תושבים, קרי תכפיל את עצמה בטווח השנים הקרובות. יצוין כי במועד קבלת החלטה 870, הצפי היה שעד לסוף שנת 2019, יאכלס היישוב למעלה מ 50,000 תושבים. קצב האכלוס בעיר היה ועודנו מהיר אף שאינו תואם את הצפי האמור. במקביל, האכלוס הנמוך מהצפוי משפיע מטבע הדברים גם על הכנסות הרשות שמצטמצמות כתוצאה מכך. כך למשל, למרות שרחוב שלם מבונה ומאוכלס רק בחלקו, הרשות המקומית תמשיך לתפעל ולתחזק את כולו.
הגידול הצפוי בטווח המידי והקרוב בהיקף יחידות הדיור ושיעור הגידול ביחידות הדיור בחריש הינו ייחודי וחריג ואינו מתקיים בהיקפים אלו במקומות אחרים בארץ, והמשך פיתוח העיר עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה בנושא פריסת אוכלוסין. יצוין כי התכנית לחיזוק העיר בית שמש (החלטת ממשלה מס' 986 מיום 16.01.2022) התייחסה לגידול האוכלוסייה של בית שמש ביחס ל- 15 הערים הגדולות בישראל ובהתייחס לגידול החריג של העיר במספרים מוחלטים, בעוד קצב ושיעור גידול האוכלוסייה בחריש כאמור הינו ייחודי ביחס לכל היישובים במדינה, ומאפיין את המציאות הייחודית של עיר המצויה בשלבי הקמה.

הוצאות חריגות הנובעות מקצב והיקף גידול האוכלוסייה
על פי דוח "דיור מואץ וחוסן מוניציפאלי" שפרסם משרד הפנים בספטמבר 2020, כושר נשיאה מוניציפלי משמעותו היכולת של הרשות המקומית לקלוט ולספק שירותים ממלכתיים ומוניציפליים ברמה נאותה לתושבים הצפויים להתווסף אליה בתהליכים של פיתוח מואץ, מבחינה כלכלית ומבחינה ארגונית. 
גידול מואץ למגורים שאינו מאוזן כלכלית, שאינו נותן תשומת לב ליכולת קיימת או לא קיימת מבחינה ארגונית של רשות מקומית, יעמיס על מרבית הרשויות המקומיות היקף שירותים מוניציפליים וממלכתיים שהרשות תתקשה לספק לתושביה. המשמעות הכלכלית של תוספת עלויות שנתיות אלה לרשויות המקומיות ללא מקורות מימון, הינה ירידה ברמת השירותים שניתן יהיה לספק לתושבים ברשויות אלה בהשוואה לרמת השירותים הקיימת היום.
היבטים חשובים נוספים שיש להתייחס אליהם בגידול מואץ הם היבטים חברתיים, פיתוח מוקדי תעסוקה מקומיים ואזוריים, ופיתוח תחום התחבורה.
בהחלטה 870 הקצתה המדינה כלי סיוע שונים שסייעו לחריש לצלוח את הפיכתה לעיר. כלים אלו כללו בין היתר פיתוח והקמה של מוסדות ציבור ותשתיות תחבורה, תחזוקת תשתיות ציבוריות, השלמת חלקה של הרשות בתקצוב מוסדות לימוד והקמתם בטרם הגעת התושבים ליישוב, הקמת מעונות יום, תגבור הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בחריש, תגבור שירותים מוניציפאלים, הקמת מרכז לטיפול בתושבים חדשים ותקצוב תכנית ייצוב רב שנתית. יצויין כי לערים קיימות שלהן נוספו מספר רב של יח"ד ניתנו מענים תשתיתיים מתאימים לצרכיהן, בדרך כלל במסגרת הסכמי גג.  
בנוסף לאמור בפרק  לעיל, חריש היא העיר עם יחס דירות חדשות לתושב הכי גבוה במדינה בחמש השנים האחרונות – 2,367.1 דירות חדשות ל-1000 תושבים – כאשר יחס הדירות לתושב של העיר הבאה ברשימה אחריה(ראש העין) עומד על 181.9 דירות חדשות ל- 1000 תושבים בחמש השנים האחרונות. דירות חדשות מחייבות את הרשויות המקומיות להעניק פתרונות לתושבים החדשים, להקים תשתיות חדשות ו/או לשדרג את התשתיות הקיימות ולבנות מוסדות ציבור נוספים. ככל שהרשות המקומית גדולה וותיקה יותר וככל שקצב הגידול מתון יותר כך קל יותר לרשות המקומית לעמוד במטלות אלו בזכות התשתיות הפיזיות והארגוניות שכבר קיימות ברשות המקומית. 
תהליך הגידול המואץ בחריש צפוי להימשך גם בשנים הקרובות. הניסיון הארגוני הצעיר שיש לעיר ביחס לערים ותיקות והשילוב עם כמות, קצב ושיעור גידול האוכלוסייה בעיר מצריך מהרשות המקומית היערכות ארגונית ותקציבית מיוחדת שללא המשך סיוע ייעודי מצד המדינה ופיתוח מנועי צמיחה עצמאיים ספק אם תוכל לעמוד בו. 
נתון המלמד על גובה ויחס ההשקעות הנדרשות מצד הרשות המקומית בתחומי התשתיות, חינוך, בריאות, הרווחה, תרבות וספורט גם ביחס לרשויות מקומיות אחרות הינו אחוז הילדים (0-4) העומד על 22.5%, שהוא הגבוה ביותר במדינה (אחריו מודיעין עילית 21.5% ועמנואל 20.5%), כאשר הממוצע הארצי עומד על 9.9%.
גם כאשר מרחיבים את טווח הגילים, מוצאים שאחוז הילדים (גילאי 0-9) בחריש העומד על 38.4%, שני רק לעיר מודיעין עילית בכל המדינה (הממוצע הארצי הוא 19.7%). 
גובה הסיוע של משרדי ממשלה בשגרה לרשות המקומית בתחומים אלו מתבסס בין היתר האשכול החברתי כלכלי של היישוב – ככל שהאשכול החברתי כלכלי נמוך יותר כך היקף הסיוע יעלה, כך  שכאשר משווים את חריש ליישובים המדורגים איתה באותו אשכול כלכלי-חברתי (5), מוצאים שאחוז הילדים בחריש (4-0) ו -(0-9) גבוה משמעותית מהיישובים הבאים אחריה (הר חברון 16.2%, גבעת זאב 15.4% – גילי (4-0); גבעת זאב 29.2%, עפולה 18.7% – גילי (9-0)). כתוצאה מכך, העומס המוטל על העירייה הן בצד התפעולי והן בצד התשתיתי הינו גבוה במיוחד.

אחוז הכנסות חריג של הרשות המקומית
בהתאם לדוח דיור מואץ וחוסן מוניציפאלי שפרסם משרד הפנים בספטמבר 2020, עולה שככל שהכנסות הרשות המקומית מארנונה שאינה למגורים גבוה יותר, כך חוסנה הכלכלי של הרשות המקומית גבוה יותר. הסיבה העיקרית לכך היא שההוצאה של הרשות המקומית עבור שירותים לתושבים הכוללים בעיקר שירותים מוניציפאליים, חינוך ורווחה, גבוהים יותר מהכנסות הארנונה המגיעות מהמגורים. מנגד, ההכנסות מארנונה עסקית גבוהות יותר מעלות השירותים שהניתנים לעסקים.
בחריש, אחוז התשלומים המתקבלים מארנונה למגורים ביחס לסך הארנונה שגובה הרשות עומדת על 93%. רק ל-14 רשויות מקומיות בישראל אחוז ארנונה למגורים גבוה יותר, רובן המוחלט הינן רשויות מקומיות ממגזר המיעוטים המקבלים מענה בהחלטת ממשלה מס' 550 מיום 24.10.2021, לדוגמא, לקיה, עין מאהל, משהד) והשאר הן רשויות קטנות הנמצאות באשכול כלכלי-חברתי גבוה (לדוגמא, כפר ורדים ופרדסייה). 
המשמעות הכלכלית של האחוז הנמוך של תשלומי הארנונה שאינה למגורים ללא תמיכה ממשלתית ייעודית הינה ירידה ברמת השירותים שניתן יהיה לספק לתושבים, ונתון זה, המתווסף לגידול המואץ והייחודי בחריש מחזק את הצורך במתן מענים שיסייעו בהמשך פיתוח בר קיימא של הרשות המקומית, זאת גם בראיה צופה פני עתיד של המשך גידולה המואץ של העיר. 

מטרת המשך הסיוע הממשלתי הוא לבסס את התשתיות הציבוריות והארגוניות הנדרשות לעיר, לחזק ולהתאים את הרשות המקומית להתמודדות עם הגידול המואץ באמצעות פיתוח מקורות הכנסה מחד והמשך תקצוב תכנית ייצוב מאידך, המשך הקמת מוסדות ציבור, תחזוקת תשתיות ציבוריות והפעלת שירותים תומכים בהלימה לצרכי גידול האוכלוסייה ושיפור הנגישות התחבורתית בהלימה לקצב גידול האוכלוסייה. המשך לסיוע הממשלתי שקיבלה העיר בהחלטה 870, הינה חיונית והינה בבחינת תנאי סף להמשך הפיתוח המואץ של העיר והשמירה על רמת השירותים הנדרשים לתושביה.

לאור האפיונים הייחודיים של גידול האוכלוסייה בחריש כאמור לעיל, מוצע להכריז על חריש כיישוב בעל עדיפות לאומית לטובת הפעולות, ההשקעות וההטבות הקבועות בהחלטה זו, וזאת עד סוף שנת 2025. ביצועם של סעיפי התחבורה וסעיפי יימשכו גם לאחר שנת 2025 בהתאם לתכניות העבודה שנקבעו להן.