הטלת היטלים מתיירות רפואית וממוסדות רפואיים פרטיים ועדכון סל שירותי הבריאות

1 . בהמשך להמלצות הוועדה המייעצת לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ("ועדת גרמן"), שפורסמו ביום 25 ביוני 2014:

א. לקבוע היטל על הכנסות מתיירות רפואית שעקרונותיו מפורטים להלן:
1) החל מיום 1.1.2015 יוטל היטל על כל הכנסה של נותן שירותים רפואיים מתיירות רפואית.
2) השרים יוסמכו לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות לעניין גובה ההיטל ובלבד ששיעורו לא יעלה על 15% מסך כל הכנסה מתיירות רפואית. הוראות כאמור ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בזהות נותן השירותים, באופי השירות הרפואי ובזמינות הטיפול של נותן השירותים למטופל ישראלי. עד לקביעת הוראות כאמור, יעמוד גובה ההיטל על 15% מסך כל הכנסה מתיירות רפואית.
3) הוטל היטל על שירות רפואי שניתן לתייר או הועלה שיעור ההיטל על השירות לאחר שהוסכם על מתן השירות, רשאי נותן השירותים הרפואיים לדרוש מהתייר שישלם לו את סכום ההיטל או את סכום ההיטל הנוסף שנתחייב בו נותן השירותים; ההיטל לא יחשב כחלק מהמחיר של שירות רפואי שניתן לתייר לעניין חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996.
ב. לבטל, החל מיום 1.1.2015, את הטבת המס למוסד רפואי פרטי שהוא בית חולים לגבי אשפוז של תייר בבית חולים ושירותים נוספים הניתנים אגב אשפוז כאמור, לפי סעיף 30(א)(8)(ז) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.
ג. לקבוע היטל על הכנסות של מוסד רפואי פרטי שעקרונותיו מפורטים להלן:
1)  החל מיום 1.1.2015 יוטל היטל על כל הכנסה של מוסד רפואי פרטי משירותי בריאות שאינה ממימון ציבורי, העולה על תקרות הכנסה שיקבעו השרים לגביו.
2) השרים יוסמכו לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות לעניין גובה ההיטל, לרבות לעניין קביעת היטל מדורג לפי שיעור העלייה של הכנסות מוסד רפואי פרטי מתקרות ההכנסה שיקבעו השרים לגביו.
3) השרים יוסמכו לקבוע הוראות בעניינים אלה:
א) תקרות הכנסה של מוסד רפואי פרטי בהתחשב, בין השאר, בגודלו של המוסד הרפואי, במספר מיטות האשפוז, בסוג המיטות ובמספר חדרי הניתוח שרשאי המוסד הרפואי להפעיל, בסוג הפעילות הרפואית המתבצעת במוסד הרפואי, בריסון תמריצים כלכליים של המוסד הרפואי ושל רוכשי השירותים הרפואיים,  בזמינות שירותי הרפואה באזור הגאוגרפי שבו נמצא המוסד הרפואי וכן בהכנסתו של המוסד הרפואי ממימון ציבורי וממימון שאינו מימון ציבורי.
ב) חובת דיווח של מוסדות רפואיים פרטיים בכל הנוגע לפעילותם ולהכנסותיהם.
4) עד לקביעת הוראות כאמור בסעיפים (2) ו-(3) לעיל, יעמדו תקרות ההכנסה ושיעורי ההיטל החל משנת 2015 על השיעורים המפורטים להלן:
א) תקרת ההכנסה של כל מוסד רפואי פרטי תעמוד על 95% מהיקף ההכנסה של המוסד הרפואי בשנת 2013, שאינה ממימון ציבורי, בתוספת כל אלה:
(1) שיעור של 51% בגין היקף התשלומים המשוער שקיבלו רופאים או בעלי מקצוע אחר בעד שירותי בריאות שביצעו בשנת 2013 במוסד הרפואי שלא היו כלולים בתשלום שקיבל המוסד הרפואי באותה שנה בעד שירותים אלה.
(2) שיעור עדכון מחיר יום אשפוז כפי שיקבעו השרים בצו לגבי כל שנה.
(3) שיעור עדכון דמוגרפי של 2.82% לשנת 2015 ושיעור נוסף של 1.4% לכל שנה משנת 2016 ואילך.
ב) עלתה הכנסתו של המוסד הרפואי מעבר לתקרת ההכנסה לפי סעיף (א) לעיל ועד ל-107% מהתקרה, ישלם המוסד הרפואי היטל בשיעור של 30% מהכנסתו שעלתה על התקרה.
ג) עלתה הכנסתו של המוסד הרפואי מעבר ל-107% מתקרת ההכנסה, ישלם המוסד הרפואי, בנוסף לתשלום שישלם לפי סעיף (ב) לעיל, היטל בשיעור של 67% מהכנסתו שעלתה על 107% מהתקרה.
ד. ההיטלים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ג) לעיל ייגבו על ידי המוסד לביטוח לאומי וישמשו להגדלת המימון הציבורי לצורך תקצוב תכנית לאומית לקיצור תורים ולשיפור השירות במערכת הבריאות. 
ה. דרכי תשלום ההיטלים וסכומם לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ג) לעיל ומועדי התשלום ייקבעו, ככל הנדרש בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 או לפיו.
ו. להורות למנהל הכללי של משרד הבריאות לתקן את אישורי ההקמה שניתנו למוסדות רפואיים לפי סעיף 24א לפקודת בריאות העם, כך שייאסר על מוסד רפואי לאפשר בתחומו מכירה של שירות רפואי של רופא או בעל מקצוע אחר, שאינה כלולה בתשלום שמקבל המוסד הרפואי ממקבל השירות ושאינה משולמת באופן מלא למוסד הרפואי על ידי גורם מממן אחד. 
ז. לתקן את סעיף 2(ב) להחלטת הממשלה מס' 224 מיום 13 במאי 2013 שעניינה עדכון סל שירותי הבריאות לשנים 2016-2014, כך ששיעור עדכון סל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים בשל גידול דמוגרפי (גידול אוכלוסייה והזדקנותה) יעמוד בכל אחת מהשנים משנת 2014 ואילך על שיעור גידול האוכלוסייה הממוצע בשנה שקדמה לשנת עדכון הסל, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

2 . לעניין החלטה זו –
"השרים" – שרת הבריאות ושר האוצר.
"מוסד רפואי פרטי" – מרפאה כירורגית פרטית או בית חולים כללי שאינו אחד מאלה:
(1) בית חולים ממשלתי כללי.
(2) בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים.
(3) בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית.
(4) בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה.
(5) בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בסעיפים (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון).
"חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.
"מימון ציבורי" – מקורות המימון של סל שירותי הבריאות לפי סעיף 13 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הכנסה מרכש של משרדי ממשלה, צה"ל והמוסד לביטוח לאומי וכן מקורות מימון ציבוריים נוספים שיקבעו השרים.
"מרפאה כירורגית פרטית" – מרפאה כהגדרתה בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם שמתבצעות בה פעולות כירורגיות ושאינה אחד מאלה:
1) מרפאה ממשלתית.
2) מרפאה בבעלות קופת חולים.
3) מרפאה בבעלות רשות מקומית.
"נותן שירותים רפואיים" –  מוסד רפואי כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, לרבות בעל מקצוע רפואי או פארה רפואי, ובלבד שקיבל רישיון או הכרה במעמד מן המנהל או שהוא בעל תעודה לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות,  התשס"ח-2008.
"פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם, 1940.
"תיירות רפואית" – שירות רפואי לתיירים, למעט תושבי הרשות הפלסטינית, המגיעים ארצה במיוחד לשם קבלת שירות זה.