מה הוחלט?
במסגרת מדיניות הממשלה לפעול להעלאת הפריון, קידום התחרות, הורדת יוקר המחיה, קידום של רגולציה חכמה ולהפחתת הנטל הרגולטורי העודף, ובמטרה לסייע למשק ולכלכלה הישראלית להתאושש ממשבר התפרצות נגיף הקורונה, לקבוע כמפורט להלן:
10 . לתקן תיקוני חקיקה כדלהלן:
א. דחיית מועד הכניסה לתוקף של רגולציה:
1) לקבוע בחוק כי לא ייקבעו כללי רגולציה, אלא אם נקבע בהם כי הם ייכנסו לתוקף במועד שלאחר תקופת הוראת השעה;
2) על אף האמור בפסקה (1) ניתן לקבוע כלל רגולציה כך שייכנס לתוקף במהלך תקופת הוראת השעה, אם מתקיים באותו כלל אחד מאלה:
א) כלל הרגולציה אינו בעל השפעה משקית, כהגדרתה בהחלטת הממשלה מס' 4398 מיום 23.12.2018.
ב) קיים חשש ממשי לפגיעה באחד מאלה:
(1) שלום הציבור, בריאותו או בטיחותו;
(2) ביטחון המדינה;
(3) איכות הסביבה;
(4) צרכן, עובד, חסרי ישע וקבוצות שאסור להפלותן לפי דין;
(5) רציפות אנרגטית.
(6) זכויות האדם.
ג) קיים צורך לשינוי בכלל הרגולציה כתוצאה משינוי ברגולציה הבין-לאומית עליה הוא מבוסס או בשל התחייבות בין-לאומית לאימוץ רגולציה לרבות התחייבות לגבי מועד כניסתה לתוקף;
ד) כלל הרגולציה עוסק בהתאמת רגולציה קיימת שאינה מתבססת על רגולציה בין-לאומית מקובלת לרגולציה שמתבססת על רגולציה בין-לאומית מקובלת;
ה) כלל הרגולציה עוסק בעיקרו בהפחתת רגולציה או שיפור השירות, מקדם את התחרות או מאפשר פעילות שלא התאפשרה טרם הסדרת הרגולציה;
ו) כלל רגולציה שמטרתו החלפת חקיקת משנה מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 או המבוססת עליהן;
ז) כלל רגולציה המביא לביטול רגולציה שהייתה בתוקף קודם למועד תחילתו.
ח) מנימוקים שיקבע השר הממונה על ביצועו של חוק בצו.
ב. דחיית מועד היישום של תנאי או הוראה להשקעה בתשתית:
1) נקבע ברישיון שניתן לעסק, תנאי או הוראה להשקעה בתשתית אשר מועד יישומו נקבע לתקופה של למעלה מחודשיים מעת מתן או חידוש הרישיון ומועד יישומו חל בתקופה שבין יום תחילתו של חוק התכנית הכלכלית לשנת 2021 ו-2022 ועד יום 30 ביוני 2022, יידחה מועד יישום התנאי או ההוראה כאמור בהתאם למועדים שלהלן:
א) תנאי או הוראה להשקעה בתשתית שנקבע עבורו מועד יישום של עד חצי שנה מעת מתן הרישיון או חידושו – דחייה של חודשיים;
ב) תנאי או הוראה להשקעה בתשתית שנקבע עבורו מועד יישום של חצי שנה מעת מתן הרישיון או חידושו ועד שנה – דחייה של ארבעה חודשים;
ג) תנאי או הוראה להשקעה בתשתית שנקבע עבורו מועד יישום של שנה מעת מתן הרישיון או חידושו ועד שנתיים – דחייה של שמונה חודשים;
ד) תנאי או הוראה להשקעה בתשתית שנקבע עבורו מועד יישום העולה על שנתיים מעת מתן הרישיון או חידושו – דחייה של שנה.
2) על אף הוראות סעיף קטן (1), נותן הרישיון יהיה רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקבוע מועד יישום מוקדם מהמועדים הקבועים בסעיפים קטנים 1(א)-1(ד);
3) ראש הממשלה יהיה רשאי לקבוע בצו תחומים שעליהם סעיף זה לא יחול.
ג. סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו:
1) במקרים בהם נדרש כי רגולציה תיכנס לתוקף או תקוים הוראה להשקעה בתשתית בתקופות המפורטות בסעיפים 1(א)(1) או 1(ב)(1), לפי העניין, כתוצאה מחבות משפטית הנגזרת מהדין, מהחלטה שיפוטית, מהסכם בין-לאומי או מהסכם אחר.
2) על רגולציה לתשתית חיונית, על הנחיות או הוראות לפי החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1988, וכן על תאגידים ציבוריים, רגולטורים פיננסיים, והרגולציה בתחומם.
3) על רגולציה שתיקבע בהתאם להחלטת ממשלה.
4) על רגולציה הנדרשת בשל או בעקבות השפעות נגיף הקורונה החדש.
ד. להנחות את הגורם המוסמך לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לפרסם באתר האינטרנט שלהם את המקרים בהם נעשה על ידם שימוש במנגנוני החריגים המפורטים בסעיפים אלה, לפחות אחת לחודש.
ה. להנחות את משרד המשפטים להתאים את אתר החקיקה הממשלתי כך שישוקף לציבור שימוש במנגנון החריגים המפורט בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
11 . לעניין החלטה זו –
"הוראת השעה" – מיום תחילתו של חוק התכנית הכלכלית לשנת 2021 ו-2022 ועד ליום 31 בדצמבר 2022. הממשלה תהיה רשאית לקבוע בצו כי יוארך המועד האמור עד ליום 30 ביוני 2023;
"החלטה 4398" – החלטת הממשלה מס' 4398 מיום 23.12.2018 שעניינה "רגולציה חכמה – יישום המלצות ארגון ה-OECD ותיקון החלטת ממשלה";
"כוחות הביטחון" – כהגדרתם בסעיף 33(א) רבתי לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 למעט צבא ההגנה לישראל;
"המגזר הציבורי הרחב" – גוף נתמך, גוף מתוקצב ותאגיד בריאות והכל כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, רשות מינהלית ממשלתית, צבא ההגנה לישראל, קופת חולים, ומוסד חינוך וגוף המאוסדר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח -1958.
"מוסד חינוך" – אחד מאלה:
א. מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949;
ב. בית ספר שחל עליו חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, ומספק חינוך על-תיכוני שבמסגרתו הוא מכשיר את תלמידיו לקראת בחינות ממשלתיות או לקראת השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי;
"רגולטורים פיננסיים" – כל אלה:
ה. בנק ישראל.
ו. רשות ניירות ערך.
ז. רשות שוק ההון.
ח. משרד המשפטים בעת שהוא קובע רגולציה בתחום פעילותם של הרגולטורים הפיננסיים.
"כללי רגולציה" – תקנה הנקבעת על-ידי שר או הטעונה אישור על ידי שר החלה על עסקים במסגרת פעילותם, שהם ברי אכיפה על ידי רשות מנהלית מוסמכת לפי דין, למעט:
יב. קביעת כללים בתחום המיסים;
יג. פיקוח על מחירים;
יד. קביעת תעריפים ועלויות מוכרות;
טו. אימוץ אמנות בין-לאומיות לפי החלטות ממשלה, ללא שינויים בנוסחן;
טז. כללים שמטרתם להסדיר את פעילות המגזר הציבורי הרחב או חלקו, בלבד;
יז. הטלת אגרות או שינויים בשיעורן או תמלוגים;
יח. הוראות תקנון כספים ומשק שקבע החשב הכללי במשרד האוצר;
יט. כללים שעניינם הקצאה של זכות בהליך תחרותי;
כ. כללים שמטרתם להסדיר מתן שירות חינוכי או טיפולי (לרבות נפשי, סוציאלי, רפואי, ופרה רפואי) הניתן ברובו על ידי הממשלה, במישרין או בעקיפין;
כא. תכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; תכנית מועדפת לדיור כהגדרתה בחוק לקידום הביניה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014; תכנית עבודה כמשמעותה בסעיף 25 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002. תכנית למפעל ניקוז לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957; תכנית למפעל מים לפי פרק שלישי לחוק המים, התשי"ט-1959.
כב. כללי האתיקה המקצועית כמשמעותם בסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961.
"רישיון" – לרבות, הרשאה, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה.
"רשות שוק ההון" – רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, כמשמעותה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, והמפקח על שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016.
"תאגידים ציבוריים" – תאגידים שהוקמו בחוק או מכוח הסמכה בחוק.
"תנאי או הוראה להשקעה בתשתית" – תנאי או הוראה שנקבע ברישיון שעניינו דרישה ממקבל הרישיון להשקיע משאבים בתשתיות פיזיות, ציוד או מכונות בתחום בית העסק למעט תנאי או הוראה להשקעה בתשתיות הנדרשות לשם מימוש תכניות בנייה.
"תשתית חיונית" – התחומים המצוינים בטור א' בתוספת לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד–2013, וכן תחום פעילות לגביו נדרש רישיון לפי סעיף 23 לחוק המים, התשי"ט-1959, והפעילות לפי חוק מקורות אנרגיה, התש"ן-1989.
במסגרת מדיניות הממשלה לפעול להעלאת הפריון, קידום התחרות, הורדת יוקר המחיה, קידום של רגולציה חכמה ולהפחתת הנטל הרגולטורי העודף, ובמטרה לסייע למשק ולכלכלה הישראלית להתאושש ממשבר התפרצות נגיף הקורונה, הממשלה מחליטה לדחות כניסה לתוקף של כללי רגולציה שיש בהם כדי להגביל את המשק בתחומים הבאים: שלום הציבור, ביטחון המדינה, איכות הסביבה, צרכן עובד וחסר ישע שיש בפגיעתם משום הפליה על פי דן, רציפות אנרגטית וזכויות אדם.