מה הוחלט?
1. לאשר את הפצת תזכיר חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"א-2011 (בהחלטה זו – הטיוטה), המצורפת (דפים …), בשינויים ובהתאם לעקרונות המפורטים להלן:
א. יבוא כלי רכב מסחרי –
1. סוגי יבואנים מסחריים של רכב (להלן – יבואן מסחרי) יהיו אלה:
א. יבואן הפועל על פי הסכם עם יצרן הרכב (להלן – יבואן ישיר).
ב. יבואן הפועל על פי הסכם עם סוכן מורשה של יצרן הרכב (להלן – יבואן עקיף).
ג. יבואן המייבא עד 20 כלי רכב בשנה הפועל על פי הסכם (להלן – יבואן זעיר) ובהתאם לתנאים שקבע השר.
2. תנאים למתן רישיון יבוא ליבואן מסחרי יכללו, בין היתר, את אלה:
א. אספקת מוצרי תעבורה ומתן אחריות וטיפול בתקלות סדרתיות על ידי היבואן הישיר גם אם הרכב לא יובא על ידו.
ב. העמדת ערבות והון עצמי מזערי.
ג. קיומה של התחייבות היצרן כלפי היבואן הישיר למתן אחריות ולטיפול בתקלות סדרתיות עבור כל רכב מהתוצר אותו מייבא היבואן הישיר.
3. השר יהיה רשאי לקבוע את סוגי כלי הרכב ותוצריהם שיורשה לייבא יבואן זעיר.
4. בעת מתן רישיון ליבוא ישקול השר, בין היתר, שיקולים של קידום תחרות בענף הרכב, וזאת לאחר התייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים.
5. במהלך השנים 2013 עד 2015 יהיה רשאי יבואן זעיר לייבא רכב שטרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו.
6. להתיר ליבואן עקיף לייבא רכב שנרשם על שם סוכן מורשה של יצרן רכב (להלן – רכב רשום) בתנאים אלה:
א. טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של הרכב.
ב. טרם חלפו 30 יום מהמועד שבו נרשם הרכב במדינת חוץ למועד השטת הטובין הנקוב בשטר המטען.
ג. מספר הקילומטרים אשר מופיע על מד האוץ של הרכב אינו עולה על מספר קילומטרים מירבי סביר כפי שקבע השר.
7. חובותיו של יבואן רכב יכללו, בין השאר, את אלה:
א. איסור התניית תוקפה של אחריות לרכב בטיפול כלי הרכב במוסך שירות של היבואן או בשימוש במוצר תעבורה מקורי, למעט מוצרי תעבורה חריגים שקבע השר.
ב. יבואן רכב רשאי להציע תקופת אחריות העולה על תקופת האחריות שניתנת על ידי יצרן הרכב, ובלבד שמחירה יוצע לקונה בנפרד והוא יהיה רשאי לוותר על רכישתה.
ג. איסור על יבואן רכב לבקש, לקבל לידיו או לאסוף מידע אודות שימושו של מוסך במוצרי תעבורה שלא נרכשו ממנו, והכל בתנאים שקבע השר.
ד. חובת יבואן רכב לספק למוסך או לגורם אחר שיקבע השר גישה למידע טכני, ציוד והכשרה לצורך טיפול בכלי הרכב המיובאים על ידו.
ה. חובת יבואן ישיר בקיום תקופת האחריות ותנאי האחריות הניתנת על ידי יצרן הרכב לכל רכב מתוצר המיובא על ידו אף אם בפועל כלי הרכב לא יובא על ידו, ואשר יש לגביה התחייבות של יצרן הרכב כלפי אותו יבואן ישיר.
ו. חובת יבואן ישיר בטיפול בתקלת בטיחות סדרתית, שיש לגביה התחייבות של היצרן כלפי אותו יבואן ישיר למתן אחריות ולטיפול בה, וקביעת אופן הטיפול בה.
ז. נודע ליבואן רכב עקיף אודות תקלת בטיחות סדרתית ברכב שיובא על ידו, יודיע על כך היבואן למי שקנה ממנו את הרכב, ויפנה אותו למוסך שירות לצורך טיפול, הכל כפי שקבע השר.
ב. יבוא רכב לשימוש אישי או עסקי –
1. יבוא רכב על ידי יחיד לשימוש אישי יותנה בתנאים הבאים:
א. הרכב מיועד לשימושו האישי או המשפחתי של המייבא.
ב. הרכב הוא מסוג M1, N1 אוL כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
ג. לא חלפו 24 חודשים מיום הייצור של הרכב עד מועד רישומו בישראל.
ד. הצהרת היבואן האישי בדבר קיומה של תשתית לתחזוקת הרכב.
ה. לא תועבר בעלות ברכב למשך שנה ממועד רישום הרכב.
ו. לא ייובא רכב נוסף בתוך שנתיים ממועד יבוא הרכב על ידי יחיד לשימוש אישי.
ז. הוספת שמו וכתובתו של מתווך לייבוא רכב למסמכי הרכב ככל שהיבואן האישי הסתייע בשירותיו.
2. על אף הוראות פסקה (1) בשנים 2013 עד 2015 –
א. יותר לעוסק לייבא שני כלי רכב בכל שנה לשימוש עסקי, בכפוף לתנאים (ב) עד (ה) שבפסקה (1).
ב. יותר ליחיד לייבא שני כלי רכב בכל שנה.
ג. עיסוק בתיווך לייבוא רכב –
1. להסדיר את העיסוק בתחום תיווך לייבוא רכב.
2. לקבוע תנאים למתן רישיון לעיסוק בתחום תיווך ליבוא רכב, ובכלל זה: החובות והאיסורים החלים על העוסק בתיווך ליבוא רכב ואיסור על עיסוק בתחום התיווך ללא רישיון.
3. לקבוע סנקציות מנהליות ופליליות כנגד הפרת תנאי הרישיון כאמור.
4. המתווך לא יהיה רשאי לקבל לידיו כסף מאת יבואן לצורך תשלום עבור כלי הרכב המיובא.
5. השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובות המתווך למייבא הרכב, ובכלל זה: חובת ואופן הצגת שכרו של המתווך וחובת גילוי נאות בדבר עברו של הרכב ומצבו הטכני.
ד. מוסכים ושירות –
1. סוגי המוסכים יהיו אלה (להלן – מוסכים מורשים):
א. מוסך לטיפול בכל סוגי הרכב שאינו קשור בהסכם עם יבואן (להלן – מוסך כללי).
ב. מוסך מומחה לטיפול בתוצר מסוים של כלי רכב שאינו קשור בהסכם עם יבואן (להלן -מוסך מומחה).
ג. מוסך שירות של היבואן או הקשור עמו בהסכם (להלן – מוסך שירות של יבואן).
2. השר יקבע תנאים למתן רישיון מוסך או חידושו, הכוללים, בין היתר, הוכחת יכולת מקצועית לטפל בכלי רכב, קיומם של ציוד ומכשור מתאימים ונוכחות מנהל מקצועי בשעות פעילות המוסך.
3. מוסך לא רשאי להעביר מידע ליבואן רכב אודות מוצרי תעבורה שלא נרכשו מהיבואן.
4. רשות הרישוי תהיה רשאית להתלות רישיון של כלי רכב או לסרב לחדשו אם נמצא כי טופל במקום שאינו מוסך מורשה, עד לביצוע בדיקת תקינות של הרכב, והכל כפי שקבע השר.
ה. חלפים ומוצרי תעבורה –
1. השר רשאי לקבוע כללים שבהם יחויב בעל רישיון סחר העוסק במוצרי תעבורה, וכן תנאים בנושא ערבות בנקאית וחילוטה.
2. בהמשך להחלטת הממשלה מס' 4191 מיום 29 בינואר 2012:
א. להתאים את התנאים לסחר במוצרי תעבורה לדרישות התקינה הבין-לאומית החלות על חלקי חילוף של כלי רכב.
ב. לבטל את התנאים והנהלים ליבוא חלקי חילוף שאינם מוגדרים כמוצרי תעבורה.
ג. לקבוע כי השר יהא רשאי לקבוע רשימת מוצרי תעבורה בעלי היבטים בטיחותיים או סביבתיים ואת התנאים ליבואם וליצורם.
ד. השר רשאי לקבוע סימון מוצרי תעבורה לאחר מועד הייבוא בלבד, וזאת פרט לשם היצרן.
ו. הגברת השקיפות בענף הרכב –
1. השר רשאי לקבוע כללים בדבר חובת בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לפרסם באינטרנט מידע אודות מוצרי התעבורה הנמכרים על ידו מהסוגים שקבע השר, לפי מספר קטלוגי, לרבות מחירם לצרכן.
2. לקבוע הוראות בדבר הקמת מאגר מידע אינטרנטי המאפשר השוואה בין מחירים של מוצרי תעבורה לפי מספר קטלוגי שיתבסס על הנתונים שיפרסם יבואן כלי רכב ויבואן מוצרי תעבורה; להנחות את השר לעשות את כל הפעולות הנדרשות בדבר הקמת מאגר כאמור.
3. מנהל מקצועי של מוסך יחויב לדאוג להצגת מידע בפני לקוח בהתאם להוראות שקבע השר, ובין היתר: סוגי החלפים הקיימים המתאימים לתיקון המבוקש על ידו ומחיריהם, פירוט בדבר עבודת התיקון הנדרשת בכלי הרכב טרם ביצוע העבודה, ופירוט עבודת התיקון שבוצעה בפועל; השר רשאי לקבוע לעניין זה הוראות בדבר אופן הצגת המידע והמועדים להצגתו.
4. השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חיוב יבואן רכב לפרסם באינטרנט אמות מידה להכרה במוסך כמוסך שירות של יבואן וחובת דיווח אודות מוסך שבוטלה ההכרה בו כמוסך שירות כאמור.
5. לתקן את חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008, באופן הבא:
א. לאפשר הקמת מאגר מידע, שיכלול:
1. מידע על רכב ממוסך שבו תוקן או טופל הרכב ומכל מבטח שביטח, יבואן הרכב, סוחר רכב או חברת החכר והשכרה, לרבות תיקונים וטיפולים במוסך ומועדם, ונתונים נוספים המשפיעים על שווי הרכב.
2. המידע הקיים על הרכב במשרד התחבורה, לרבות מספר הבעלים הקודם של הרכב, סוגי הבעלים שהיו לרכב, נזק בטיחותי שנגרם לרכב, ומספר הקילומטרים שנרשם בבדיקת הרישוי השנתית שעבר הרכב.
ב. כל אדם יהיה זכאי לקבל מידע על הרכב ממאגר המידע תמורת תשלום.
ג. להנחות את השר לבצע את כל הפעולות הנדרשות לקדם הקמת מאגר מידע כאמור.
ד. במאגר המידע לא ייכלל מידע, כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם שאינה נכללת במידע כאמור.
ז. השר רשאי לקבוע תנאים לקבלת רישיון לקניית רכב חדש ומכירתו דרך עיסוק ולחובות בעל רישיון כאמור, כך שיוכל למכור רכב כחדש ללא שיחויב לרשום את בעלותו ברישיון הרכב טרם מכירתו.
ח. השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להאריך את תוקפן של ההוראות הקבועות בסעיפים 1(א)(5) ו-1(ב)(2) או לקבוע תחתן הסדרים קבועים.
2. נושאים נוספים:
א. פיקוח על מחירי מוצרי תעבורה:
1. להנחות את ועדת המחירים הפועלת על פי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996 (להלן בהתאמה – ועדת המחירים ו-חוק הפיקוח), לבחון בתוך 90 יום ממועד קבלת החלטה זו הטלת חובת דיווח לפי פרק ז' לחוק הפיקוח, על יבואני רכב ויבואני מוצרי תעבורה בנוגע למוצרי תעבורה של דגם חדש, וזאת לתקופה של שלוש שנים מהמועד שבו הדגם יובא לראשונה לישראל.
2. להנחות את השרים, על בסיס המלצה של ועדת המחירים, ככל שתינתן, לקבוע בצו לפי חוק הפיקוח, את חובת הדיווח כאמור.
ב. להנחות את השרים ליישם את התכנית להגברת האכיפה והפיקוח על ענף המוסכים, אשר גובשה במשרדי התחבורה והאוצר, ובכלל זה: הרחבת האכיפה נגד מוסכים בלתי מורשים ועדכון מתכונת הפיקוח כך שתכלול גם פיקוח על תפקודו המקצועי של המוסך, וזאת, בין היתר, באמצעות תגבור מערך הפקחים והקצאת משאבים נאותה לביצוע פעילות זו.
ג. להנחות את המפקח על הביטוח במשרד האוצר לפעול להגברת המודעות של הצרכנים לאפשרות השימוש בשמאי מכריע וייעול המנגנון הקיים.
ד. להנחות את השרים למנות צוות בין משרדי למימוש האמור בהחלטה זו. הצוות יבחן מעת לעת את מידת התחרותיות בענף הרכב ויגבש המלצות שיובאו בפני השרים בדבר אמצעים נוספים להגברת התחרות בענף, ובין היתר, באמצעות:
1. בחינת אפשרות פיצול מותגים ליבואנים שונים.
2. בחינת אפשרות הגבלת הנחות הניתנות על ידי יבואני הרכב לחברות ליסינג.
3. לעניין החלטה זו –
"חוק פיקוח" – חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996;
"ועדת המחירים" – שהוקמה לפי סעיף 3 לחוק פיקוח;
"השר"- שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים (שר התחבורה);
"השרים" – השר ושר האוצר;
"יבואן רכב מסחרי" – מי שהוא יבואן ישיר, יבואן עקיף או יבואן זעיר;
"מנהל מקצועי" – כהגדרתו בצו הפיקוח על מוסכים;
"תוצר" – שם סדרת הרכב הנקבע ע"י יצרנו, מתועד במסמכי התקינה של הרכב ומצוין ברישיון הרכב;
"דגם" – תת קבוצה של תוצר הנקבע על ידי יצרן הרכב ובהתאם לנתונים הטכניים של הרכב ומצוין ברישיון הרכב;
"סוג" – כמשמעותו בתקנות התעבורה התשכ"א-1961;
"עוסק"- כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.
"רכב החכר"- כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), תשמ"ה-1985;
"מוסך שירות של יבואן"- מוסך מומחה של יבואן או מוסך מומחה הקשור עם יבואן ישיר או יבואן עקיף בהסכם לטיפול ברכב מתוצר המיובא על ידו ;
"מוצר תעבורה" – מכלל, אביזר, מכשיר, חלק חילוף או חומר נוזלי או מוצק המשמש לתקינותו או לתחזוקתו של רכב, לשם הבטחת פעילות התקינה או לבטיחותו של הרכב או של המשתמש בו ולרבות כל מוצר שהוא חלק מציוד רכב על פי דין שיש לו תקן או שהשר קבע לגביו כי הוא בעל היבט בטיחותי או סביבתי;
"מוצר תעבורה מקורי" – מוצר תעבורה שתוכנן ויוצר על פי מפרט שקבע יצרן רכב, אושר על ידו כמתאים לייצור הרכב מדגם שהוא ייצר ולתחזוקתו והוא או אריזתו מסומנים בסמלו המסחרי של יצרן הרכב.
4.
א. תזכיר החוק יקודם במקביל לחוק ההסדרים אלא אם יאשר היועץ המשפטי לממשלה לדון בו במסגרת חוק ההסדרים.
ב. שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים יבחן את הצעתו של השר עמיר פרץ בעניין חלפים הקשורים לבטיחות.
החלטת הממשלה מאשרת את הפצת תזכיר חוק רישוי שירותים לרכב, בכפוף לשינויים המפורטים בהחלטה, כגון: סוגי היבואנים המסחריים, התנאים למתן רישיון יבוא ליבואן מסחרי, תנאיי ייבוא של יבואן עקיף, חובותיו של יבואן, תנאיי ייבוא לשימוש אישי ועסקי, תיווך לייבוא רכב, רישוי סחר במוצרי תעבורה וחלפים והקמת מאגר מידע אינטרנטי למוצרי תעבורה.
בנוסף, ההחלטה הממשלה קובעת כי יופעל מנגנונח פיקוח על מחירי מוצרי תעבורה.