הגברת אטרקטיביות המשק הישראלי להשקעות

לתקן  את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מס' חכ/47 מיום 10.8.2016 ולאשר את הנוסח שלהלן:

במטרה לעודד את ההשקעות במשק הישראלי באמצעות עידוד פעילות מבוססת קניין רוחני של חברות עתירות ידע בישראל והגברת האטרקטיביות של המשק הישראלי להשקעות של חברות זרות לרבות רב לאומיות, לבצע את השינויים המפורטים להלן:

1 . לאמץ את ההמלצות שפרסם ארגון ה-OECD בנוגע להטבות במיסוי קניין רוחני או בידע בכללים הנוגעים ל- base erosion and profit shifting (BEPS) action 5, שמטרתם, בין השאר, מניעת הסטת רווחים מהמדינות שבהן בוצעו הפעולות מניבות הרווחים ומניעת תחרות מס מזיקה, בין השאר באמצעות קביעת חובה של פעילות מהותית במדינה בעלת משטר מס מועדף;

2 . לתקן את החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – החוק) כדלקמן;
א. להטיל מס חברות בשיעור של 12% על מפעל מועדף טכנולוגי בגין ההכנסה הטכנולוגית המועדפת החייבת;
ב. להטיל מס חברות בשיעור של 6% על מפעל מועדף מיוחד טכנולוגי בגין ההכנסה הטכנולוגית המועדפת  החייבת;
ג. להטיל מס בשיעור 4% על החלק היחסי של הדיבידנד ששולם, שמקורו במפעל מועדף טכנולוגי ומפעל מועדף מיוחד טכנולוגי, המתייחס להכנסה הטכנולוגית המועדפת החייבת בניכוי המס החל עליה, המחולק לחברה שמקום תושבותה מחוץ לישראל ו-80% מהון המניות שלה מוחזק על ידי תושבי חוץ והיא מחזיקה במישרין ב-90% לפחות מהון המניות של מפעל המועדף (להלן – חברת אם זרה); לעניין שיעור תושבי חוץ – ייכלל החלק המוחזק על ידי הציבור ביחס לחברה הנסחרת בבורסה זרה למעט בעל עניין המחזיק בחמישה אחוזים או יותר שאינו תושב חוץ.
ד. שיעור המס שיוטל על רווחי ההון של מפעל מועדף מיוחד טכנולוגי בשל מכירת בעלות על זכויות קניין רוחני או בידע לחברה קשורה יהיה 6%.
ה. שיעור המס שיוטל על רווחי ההון של מפעל מועדף טכנולוגי, שרכש מחברה קשורה בעלות בזכויות קניין רוחני או בידע בשווי של 200 מיליון ש"ח ומעלה,  בשל מכירת בעלות בזכויות קניין רוחני או בידע לחברה קשורה יהיה 12%.
ו. על מנת להיות זכאי לשיעור המס האמור בסעיף ד' או ה' לפי העניין, יגיש מפעל מועדף טכנולוגי ומפעל מועדף מיוחד טכנולוגי  לרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית פרטים בדבר זכויות הקניין הרוחני או הידע שבבעלות אותו מפעל קיים כאמור באותו סעיף. הרשות תקבע מהן זכויות הקניין הרוחני או הידע שבבעלותו לעניין תחולת החוק האמור. הזכאות האמורה תחול רק מיום שהרשות אישרה כי הפרטים האמורים שהגיש המפעל בדבר זכויות הקניין הרוחני או הידע הינם מלאים.
לעניין סעיפים ד'-ו', "בעלות בזכויות קניין רוחני או בידע" – בכל הנוגע למפעל מועדף מיוחד טכנולוגי בעלות על אחד מאלה ובכל הנוגע למפעל מועדף טכנולוגי בעלות באמור בסעיף קטן (2) בלבד:

(1) זכויות קניין רוחני או ידע שהמפעל הוא הבעלים הראשון שלהם ושקמו לקניין המפעל לאחר מועד כניסת תיקוני החוק לפי החלטה זו לתוקף;
(2) זכויות קניין רוחני או ידע, אשר עומדים בכללים שיקבעו על פי סעיף 3 להלן ככל שיקבעו, שנרכשו על ידי המפעל מחברה שמקום תושבותה מחוץ לישראל.
ז. לקבוע כי הפחתת המחיר המקורי של רכישת בעלות בזכויות קניין רוחני או בידע המשמשים לפיתוחו וקידומו של המפעל המועדף הטכנולוגי שנרכשו מחברה קשורה, תותר אך ורק כנגד הגידול בהכנסה טכנולוגית מועדפת ביחס לממוצע השנתיים שקדמו לשנת המס בגינה נרשם הפחת;
ח. לקבוע כי הוצאות אשר הוצאו במישרין לשם ייצור הכנסה טכנולוגית מועדפת יותרו בניכוי רק כנגד הכנסה זו .
ט. לקבוע כי זיכוי מיסי חוץ ששולמו על ההכנסות ממתן זכות שימוש זכות קניין רוחני או בידע של המפעל, יותרו בזיכוי רק כנגד מס ישראלי בגין אותן הכנסות.

3 . שר האוצר יקבע כללים להתאמת החלטה זו לכללי ה-BEPS האמורים לעיל ובפרט בכל הנוגע לחישוב חלק הההכנסה הטכנולוגית המועדפת וחלק רווח ההון עליהם ניתן לתת שיעורי מס מופחתים לפי הכללים האמורים;

4 . לעניין סעיפים 3-1:
"הכנסה טכנולוגית מועדפת" – הכנסה הנובעת משימוש בנכס המוגן בזכויות קניין רוחני או משימוש בזכויות קניין רוחני או משימוש בידע והכל שבבעלות מלאה או חלקית של המפעל או שניתנה למפעל לגביהם זכות שימוש. לעניין זה, "שימוש בזכויות קניין רוחני" – ניצול אמצאה או עשיית פעולה ביצירה; "נכס" – מוצר, תהליך או יצירה.
לרבות:

א. הכנסה ממכירת מוצרים שבייצורם נעשה שימוש בזכות קניין רוחני או שימוש בידע כאמור לעיל, לרבות מכירת מוצרי תכנה וחומרה;
ב. הכנסה ממתן זכות לשימוש בזכות קניין רוחני או ממתן זכות לשימוש בידע כאמור לעיל;
ג. הכנסה משירותים הנגזרים מתוצר של נכס המוגן בזכות קניין רוחני או של ידע כאמור לעיל (SAAS);
ד. הכנסה משירות נלווה לכל האמור לעיל;
ה. הכנסות מניירות ערך סחירים אשר אינטגרליים לפעילות החברה ומשמשים להון החוזר שלה.
ו. הכנסה ממכירת שירותי מו"פ שאינה עולה על 15% מהכנסות החברה. אין באמור כדי למנוע החלת הטבות לפי החוק על הכנסות ממכירת שירותי מו"פ שעולות על 15% מהכנסות החברה;
וזאת למעט:

א. הכנסה המיוחסת לייצור ואשר עליה אין באמור כדי למנוע החלת הטבות לפי החוק;
ב. הכנסה שאינה עומדת בכללים שייקבעו לפי סעיף 3 לעיל, ככל שייקבעו;
שר האוצר רשאי לקבוע סוגי הכנסות נוספות לעניין הגדרת הכנסה מועדפת כאמור או מיעוטה.
"הכנסה המיוחסת לייצור" – סך הוצאות החברה בישראל על ייצור של מוצר מוחשי שיוצר על ידי החברה שלא על ידי קבלן משנה בתוספת שיעורי רווח על פי כללים שייקבעו. 
"הוצאות מחקר ופיתוח" – הוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים.
"זכויות קניין רוחני" – זכויות לפי חוק הפטנטים, התשכ"ז- 1967, זכויות לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח- 2007, או זכויות בקניין רוחני המוגנות על פי חוקים אחרים שימנה שר האוצר.
"חברה קשורה" – חברת אם זרה או חברה אשר 90% לפחות מהמניות שלה מוחזק במישרין על ידי חברת האם הזרה, או חברה אשר 90% לפחות מהמניות שלה מוחזק במישרין על ידי החברה בעלת המפעל המועדף הטכנולוגי.
"ידע" – כהגדרתו בסעיף 51 לחוק, למעט ידע שהוא זכות קניין רוחני.
"מפעל מועדף טכנולוגי" – מפעל שמתקיים בו אחד מהתנאים הקבועים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב)  ומתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (ג) – (ד)  בכל שנת מס:
א. הוצאות המחקר והפיתוח של החברה, בשלוש השנים שקדמו לשנת המס או ממועד הקמת החברה ולכל הפחות במשך שנה עמדו על  שיעור של 7% לשנה לפחות מסך הכנסות החברה או עלו על 75 מיליון ₪ בשנה, לעניין זה "הכנסה" – סך הכנסות החברה בניכוי הכנסה המועברת לחברה אחרת במודל חלוקת הכנסות, ובנוסף היא עומדת באחד מהתנאים הבאים:

1) לכל הפחות 20% מהעובדים המועסקים בה הינם עובדי מחקר ופיתוח שהשכר המשולם בגינם מסווג כהוצאות מחקר ופיתוח או מעסיקה 200 עובדים כאמור;
2) חברה שהושקע בה סכום של לפחות 8 מיליון ש"ח על ידי "קרן הון סיכון" , ולא שינתה את מתכונתה ועיסוקה ממועד השקעה זו;
לעניין זה, "קרן הון סיכון" – כהגדרתה בתוספת הראשונה לחוק רשות ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
3) הכנסות החברה צמחו ב-25% בממוצע במשך שלוש השנים האחרונות ועלו בכל שנת המס על 10 מיליון שקל;
4) מספר העובדים בחברה עלה ב-25% בממוצע בשנה במהלך שלוש השנים האחרונות, ובכל שנת המס היו לה לפחות 50 עובדים.

ב.  רשות החדשנות אישרה כי החברה היא חברת טכנולוגיה בהתאם לכללים שיקבע המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד האוצר ובאישור שר האוצר וזאת בשים לב גם למפעלים תעשייתיים שמוצריהם מיוצרים בייצור מתקדם שבמסגרתו נעשה שימוש בנכס המוגן בזכות קניין רוחני, שימוש בזכויות קניין רוחני או שימוש בידע. 

ג. סך ההכנסות של חברת האם של החברה וכלל החברות הבנות שלה, היה נמוך מ-10 מיליארד שקלים חדשים.
ד. 25% מכלל הכנסתה, בשנת המס, ממכירות המפעל, הן ממכירות בשוק מסויים המונה 14 מיליון תושבים לפחות; מספר התושבים לפי סעיף זה יעלה ב- 1 בינואר של כל שנת מס, בשיעור של 1.4% במיספר התושבים לפי פסקת משנה זו ב- 1 בינואר של שנת המס הקודמת.
"מפעל מועדף מיוחד טכנולוגי"- מפעל שמתקיים בו כל האמור להלן:
א. הוא מפעל מועדף טכנולוגי למעט האמור בסעיף קטן (ג) בהגדרת מפעל מועדף טכנולוגי לעיל;
ב. לגבי שנת מס כלשהי, סך ההכנסות של חברת האם של החברה וכלל החברות הבנות שלה, היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר. 

5 . להקים ועדת היגוי לליווי יישום האמור בסעיפים 3-1 אשר תהיה רשאית להמליץ לשר האוצר בכל הנוגע ליישום האמור בהחלטה זו. בראשות וועדת ההיגוי יעמוד המנהל הכללי של משרד האוצר ויהיו בה החברים הבאים: הממונה על התקציבים, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מנהל רשות המיסים, המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה והמנהל הכללי במשרד הכלכלה והתעשייה.

6 . לתקן את סעיף 51כ(א) לחוק, שעניינו מפעל מועדף מיוחד, כדלקמן:
א. סך ההכנסה המועדפת הנדרשת ממפעל מועדף בשנת המס כלשהי, על מנת שזה יהיה מפעל מועדף מיוחד, כאמור בסעיף 51כ(א)(1) לחוק, תעמוד על 1 מיליארד ש"ח לפחות במקום סך הכנסה של 1.5 מיליארד ש"ח הקבועה היום בחוק.
ב. סך ההכנסה הנדרשת מחברה מועדפת, כאמור בסעיף 51כ(א)(2) לחוק תעמוד על 10 מיליארד ש"ח לפחות במקום סך הכנסה של 20 מיליארד ש"ח הקבועה היום בחוק.
ג. בבחינת התרומה המהותית לפעילות הכלכלית בישראל לפי התכנית העסקית שהוגשה להם על ידי המפעל המועדף, יתחשבו המנהלים, בנוסף לקבוע בסעיף, גם ברמת החדשנות הטכנולוגית של המפעל המועדף ורמת הפריון לעובד. 

7 . לתקן את סעיף 51כ(ב)(2) לחוק, לעניין חלופת השקעה של מפעל מועדף במחקר ופיתוח, כך שתכנית עסקית של מפעל מועדף תכלול השקעה במחקר ופיתוח תוגדר לפי אחת מחלופות אלה:

א. השקעה במחקר ופיתוח, באזור פיתוח א', הגדולה בהיקף של 100 מיליון ש"ח לפחות, בכל שנת מס, ביחס לממוצע ההשקעות במחקר ופיתוח של החברה בשלוש שנות המס הקודמות לשנת המס שבה ניתן האישור על-ידי המנהלים, במהלך של 5 שנים רצופות לכל הפחות (בסעיף זה – ההשקעה הנוספת), ובלבד שבין מועד מתן אישור המנהלים לבין מועד תחילת ביצוע ההשקעה הנוספת לא יחלפו יותר מ-3 שנים.

ב. השקעה במחקר ופיתוח באחד מענפי טכנולוגיה שקבעו השרים כענפים מועדפים, באזור פיתוח שאינו אזור פיתוח א', הגדולה בהיקף 150 מיליון ש"ח לפחות, בכל שנת מס, ביחס לממוצע ההשקעות במחקר ופיתוח של החברה בשלוש שנות המס הקודמות לשנת המס שבה ניתן האישור על-ידי המנהלים, במהלך של 5 שנים רצופות לכל הפחות, (בסעיף זה – ההשקעה הנוספת), ובלבד שבין מועד מתן אישור המנהלים לבין מועד תחילת ביצוע ההשקעה הנוספת לא יחלפו יותר מ-3 שנים. הענפים הטכנולוגיים שאותם יקבעו השרים, לאחר התייעצות עם המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה יענו על לפחות אחת מחלופות אלה:
1) ענפים טכנולוגיים המעודדים או מתמרצים יצירת מקומות עבודה בישראל, במישרין או בעקיפין, במקצועות שלהם קיים ביקוש נמוך יחסית בישראל.
2)  ענפים טכנולוגיים המגבירים באופן משמעותי את הידע הטכנולוגי בישראל, במישרין או בעקיפין, ובהם קיימת פעילות עסקית או טכנולוגית נמוכה בישראל.

ג. על אף האמור בסעיפים א' ו-ב', היה וההשקעה הממוצעת במחקר ופיתוח של החברה בשלוש שנות המס הקודמות למועד מתן האישור עולה על 500 מיליון ש"ח, תידרש השקעה תוספתית במחקר ופיתוח בהיקף של 5 אחוזים לפחות ביחס לממוצע שלוש השנים הקודמות לשנת המס הראשונה של התכנית העסקית. כמו כן, יידרש גידול תוספתי עקבי של 5% לפחות בהשקעה במחקר ופיתוח בכל אחת משנות המס האחרות בתכנית, ביחס להשקעה במחקר ופיתוח בשנת המס הקודמת, ובלבד שבין מועד מתן אישור המנהלים לבין תחילת שנת המס הראשונה של התכנית העסקית לא תחלוף יותר משנה אחת. גדלה ההשקעה בגידול מצטבר של 300 מיליון ש"ח ביחס לממוצע שלוש השנים הקודמות לשנת המס הראשונה של התכנית העסקית, לא יידרש גידול נוסף, אך החברה לא תפחית את היקף ההשקעה השנתי במחקר ופיתוח, עד תום התקופה הקבועה בתכנית העסקית.
לעניין סעיף זה, "השקעה במחקר ופיתוח" – הוצאות שהמדען הראשי אישר כהוצאות מחקר ופיתוח.

8 . לתקן את סעיף 51כב(א) לחוק, כך ששנת המס הראשונה לתקופת הזכאות להטבות תהיה שנת המס בה מצאו המנהלים כי בוצע החלק המהותי מסך ההשקעה הנדרשת, ובמקרים חריגים, מטעמים שירשמו – גם לאחר תום השנה בה בוצע החלק המהותי מסך ההשקעה הנדרשת אך לא יותר משלוש שנים לאחר השלמת ההשקעה, בשים לב להיקף ההשקעה שתבוצע על-ידי החברה, מספר המשרות התוספתיות למשק ופעילות אחרת של החברה בישראל.

9 . לקבוע, כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כי יוטל מס בשיעור של 5% על דיבידנד שתחלק חברה אשר קיבלה את אישור המנהלים לאחר מועד כניסת תיקוני החוק לפי החלטה זו לתוקף במסלול מועדף מיוחד, לחברת אם זרה כמשמעותה בסעיף 2 להחלטה זו.

10 . לתקן את סעיף 51כג(ב) לחוק שעניינו ביטול אישור למפעל מועדף מיוחד, כך שהקביעה כי המפעל חדל מלהיות מפעל מועדף מיוחד תעשה בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה והמנהל הכללי של משרד האוצר. החברה תשלח דיווח למנהלים בכל שנת מס על עמידתה בתנאים שנקבעו.

11 . לתקן את סעיף 51ב(ג) לחוק ואת סעיף 51יח לחוק, שעניינם חלוקת דיבידנד, כך שיחולו על דיבידנד שחולק מתוך הכנסה חייבת (מוטבת או מועדפת) בניכוי מס החברות החל עליה.

12 . להוסיף חלופה להגדרת "תושב חוץ" בחוק, כך שייקבע כי חברה שתושבי ישראל, במישרין או בעקיפין, שאינם בעלי שליטה בה, או אינם הנהנים או הזכאים ל- 25% או יותר מהכנסותיה או מרווחיה, תראה כ"תושב חוץ".

13 . לתקן את הגדרת "חברה מועדפת" בסעיף 51 לחוק כך שהגדרה זו לא תכלול חברה בעלת מפעל מועדף או חברות השותפות בשותפות המחזיקה במפעל מועדף שחל עליהן או שהן מחילות על עצמן, לפי העניין, את הוראות סעיפים 61, 62, 64א ו-64א1 לפקודת מס הכנסה.

14 . לתקן את סעיף 18א לחוק שעניינו אישור תכנית למפעל תעשייתי, כך שלעניין הגדרת מפעל תעשייתי כ"בר-תחרות" בסעיף זה, יוכל מפעל לבחור האם התנאים הנדרשים בסעיף קטן (ג) יחולו על חלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה או על כלל המפעל, ובלבד שמדובר בהרחבה של המפעל שבוצעה לאחר תיקון הסעיף האמור, וכן שהמפעל בחר את שיטת החישוב מראש ולא שינה את אופן החישוב לכלל תקופת התכנית. יובהר, כי לגבי הטבות המס הבחינה תמשיך להיות ביחס להכנסה השוטפת של המפעל התעשייתי.

15 . לתקן את  סעיף 25 לחוק, כדלקמן:
א. לתקן את  סעיף 25 לחוק שעניינו ערר על החלטות המינהלה, כך שהרואה עצמו נפגע מהחלטת המינהלה בבקשה שהגיש לפי סעיף 17 או על החלטותיה לפי סעיפים 74, 75(א), 75א או 75ב(א) או על החלטות המנהל לפי סעיפים 19א, 75א, או 75ב(א), רשאי להגיש עתירה מינהלית לבית משפט לעניינים מינהליים.
ב. ייקבעו הוראות מעבר לעניין הכרעה בעררים שהוגשו עד ליום קבלת החלטה זו ואשר ביום קבלת החלטה זו טרם קבלו שר האוצר ושר הכלכלה החלטה בעניינם :
א) לגבי ערר שהתקיים בו דיון בוועדה שמינו השרים לפי סעיף 25(ב) לחוק (להלן – הוועדה) וניתנה בו חוות דעת,  אך השרים טרם קיבלו בו החלטה, יראו את  חוות הדעת כאילו אושרה על ידי השרים וחוות הדעת תחשב כהחלטת השרים. על החלטה זאת רשאי מי שרואה עצמו נפגע להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים. 
ב)  לגבי ערר שהוגש וטרם נדון בוועדה, תקיים בו הוועדה דיון תוך 180 יום מתיקון זה וחוות הדעת תחשב כהחלטת השרים. על החלטה זאת רשאי מי שרואה עצמו נפגע להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים. 

16 . להנחות את שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה לבחון החרגת פעילויות נוספות מהגדרת פעילות ייצורית בהגדרה של "מפעל תעשייתי", בהתאם לסמכותם לפי סעיף 51 לחוק, בשים לב לאפשרות של המפעל להעביר את הפעילות הייצורית שלו אל מחוץ לישראל.

17 . בהתאם לסעיף 25(א) להחלטת הממשלה מספר 2017, מיום 21.9.2014 שעניינה "תכנית אסטרטגית רב-שנתית לפיתוח שדרות ויישובי עוטף עזה", לתקן את סעיף 40ג(ג) והתוספת הראשונה לחוק כך שיישובי עוטף עזה ושדרות כמשמעם בתוספת השנייה יהיו זכאים ל"מענק הנגב".

18 . להסמיך את השרים לקבוע בתקנות לפי סעיף 18א(ג)(2) לחוק, כי על מפעל תעשייתי אחר כהגדרתו בסעיף, תחול חובת המצאת האישור הנדרש בתקנות על פי בקשת המפעל התעשייתי המוכר לו מוצר שהוא רכיב במוצר אחר, ולהסדיר את מועד ואופן המצאת האישור האמור.

19 . לשנות את שם מרכז ההשקעות ל"הרשות להשקעות ופיתוח התעשייה והכלכלה".