האצת חיבור מפעלי תעשייה לרשת הגז הטבעי – אישור החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה

לאשר את החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מס. חכ/20 מיום 4.8.2015 כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה  מס' 175 מיום 12 במאי 2009, שעניינה הסדרת משק הגז הטבעי ובמטרה להאיץ את חיבור מפעלי התעשייה ברחבי הארץ לאספקת גז טבעי ובכך להעלות את הפריון ואת רמת התחרות של המשק הישראלי, לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים לצורך יישום החלטה זו, לרבות תיקוני החקיקה

המפורטים להלן ולשלבם במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016:

תכנון ורישוי

1. לתקן את חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (להלן – חוק משק הגז הטבעי) ואת חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), כך שייקבע כדלקמן:

א. הוגשה תכנית עבודה לרשת חלוקת גז טבעי לאישור רשות הרישוי למתקני גז טבעי, והגשתה נעשתה בהתאם לאמור בתקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשס"ז-2006, תחליט רשות הרישוי, בתוך 30 ימים מיום ההגשה, אם להעביר את התכנית להערות הציבור, לדחותה או להתנות תנאים להעברתה להערות.

ב. החליטה רשות הרישוי על העברת  תכנית עבודה להערות הציבור, יחול האמור להלן:

1) לציבור יעמדו 30 ימים ממועד העברת התכנית להערות, להגשת הערותיו בדבר התכנית; ככל שלא הוגשו הערות יראו את התכנית כמאושרת זולת אם רשות הרישוי החליטה אחרת בתוך עשרה ימים מתום המועד להעברת הערות הציבור.
2) רשות הרישוי תקבל החלטתה בתוך 30 ימים מתום המועד להגשת הערות הציבור והיא רשאית לאשר את התכנית, לדחותה, או לאשרה בתנאים. 

ג. לא קיבלה רשות הרישוי החלטתה בתוך המועדים הקבועים בפסקה ב', מגיש התכנית רשאי להעביר את הדיון לוועדת הערר בתוך 30 ימים מתום המועדים האמורים. משהועברה התכנית על ידי מגיש התכנית לדיון בוועדת הערר כאמור, יחול המנגנון הקיים בסעיף 109א(ב)(2) לחוק התכנון והבנייה, בשינויים המחייבים.

ד. הועבר דיון לוועדת הערר בהתאם לפסקה ג',  תמשיך הוועדה את הדיון בתכנית מהשלב אליו הגיעה רשות הרישוי. במקרה של העברה לוועדת ערר לפי פסקה ב(2) תחליט ועדת הערר בתכנית בתוך 30 ימים.

ה. ייקבעו הוראות בדבר העברת התכנית להערות הציבור ודרך פרסומה, ולעניין הדיון בהערות הציבור לתכנית שישמעו בעל פה,  בהתאם לקבוע בחוק התכנון והבנייה בעניין פרסום תכנית ודיון בהתנגדויות לתכנית הכוללת הוראות מפורטות.

ו. רשות הרישוי וועדות הערר יודיעו למגיש התכנית על החלטותיהן בעניין התכנית או הערר, לפי העניין, וזאת בתוך 3 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

ז. לוועדת הערר יהיו הסמכויות הנדרשות לצורך דיון והחלטה בתוכניות עבודה לפי החלטה זו.

ח. יובהר  כי תכנית עבודה לרשת חלוקת גז טבעי תכלול גם מתקנים עיליים נלווים הנדרשים במישרין להפעלתה של רשת החלוקה שיכול ויכללו גם תחנת גז, כמשמעותה בסעיף 42 לחוק משק הגז, ובלבד שהם בעלי מאפיינים שקבע שר האוצר, בהתאם לסעיף 261(ד) לחוק התכנון והבנייה.

ט. לעניין סעיף 261(ד) לחוק התכנון והבנייה, יראו בתכנית העבודה כתכנית מפורטת, כמשמעה בחוק התכנון והבנייה.

י. המנהל והממונה, כהגדרתם בחוק משק הגז הטבעי, יעבירו את אישורם או דרישותיהם בנוגע למפרט של קווי חלוקת גז טבעי שהוגש לאישורם, כאמור בסעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי, בתוך פרקי זמן כמפורט להלן:

1) לעניין בקשה לאישור מפרט להקמת קווי חלוקת גז טבעי – בתוך 30 ימים;

2) לעניין בקשה לאישור מפרט להקמת קווי חלוקת גז טבעי, שהוגשה פעם נוספת בשל דרישות הממונה או המנהל – בתוך 7 ימים ובלבד שהוגשה בהתאם לתקנות שהותקנו לעניין זה ותוך מתן מענה לדרישות הממונה.

יא. הקמת קווי חלוקה והולכה של גז טבעי, לרבות המתקנים הנלווים הנדרשים במישרין להפעלתם, לא תהיה טעונה היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, אם התקיימו לגביה התנאים המפורטים בסעיף 261(ד) לחוק התכנון והבניה. על אף האמור, יובהר כי תוכניות עבודה אשר אושרו לפני כניסתם לתוקף של תיקוני החקיקה לפי החלטה זו, יהיו צריכות בהיתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה.

יב. גוף שהוא בעל רישיון לחלוקת גז טבעי ומבצע עבודות להקמתם של קווי חלוקת גז טבעי, יראו בו כגוף המנוי על מי שרשאי לבצע את העבודות לעניין סעיף 261(ד)(1).

יג. לנציגי רשות הרישוי למתקני הגז הטבעי ימונו ממלאי מקום.

יד. יובהר כי אין בשינויים לפי החלטה זו כדי לגרוע מן האפשרות להגיש ולאשר תוואי לרשת החלוקה במסגרת הליך של תכנית מפורטת.

1א.  לבחון, בתיאום עם שר התשתיות הלאומיות  האנרגיה והמים, תיקון לחוק משק הגז הטבעי שבמסגרתו ייקבע גורם אחראי לתביעות פיצויים בהיעדרו של בעל רישיון האחראי למתן פיצויים לפי חוק זה.

2. להנחות את שר האוצר לעשות שימוש בסמכותו כדלקמן:

א. לתקן את תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשס"ז-2006, בהתאם לאמור בהחלטה זו, לרבות בעניינים המפורטים להלן, וזאת בתוך 30 יום ממועד השלמת תיקוני החקיקה המפורטים בהחלטה זו:

1) תכנית עבודה תכלול סימון של רצועת הגז וכן סימון של קו הגז והמגבלות הנובעות מהם שיביאו בחשבון את סך כל רצועת השטח הנדרשת לשם הנחת צינור הגז בשים לב לאילוצים הנובעים ממאפייני השטח והצורך בגמישות בהנחת הקו.

2) אם המבקש  לא החל בביצוע התכנית בתוך שנה ממועד אישורה, יפקע תוקפה. על אף האמור, לבקשת מגיש התכנית תהא רשות הרישוי למתקני גז טבעי רשאית להאריך את תוקף התכנית בשתי תקופות נוספות של שנה כל אחת.

3) יבוטל הצורך בקבלת התייחסות הרשות הארצית לכבאות  והצלה לתכנית עבודה לרשת חלוקה ובמקום זאת יידרש אישורה כתנאי להפעלת מערכת החלוקה.

4) לרשימת הגופים המעירים לפי תקנה 8 תתווסף הרשות המקומית שבשטחה נמצאת תכנית העבודה.

ב. לתקן את תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת-קרקעי), תשע"ה-2015 ככל הנדרש בשל הוספת קווי חלוקת והולכת הגז הטבעי והמתקנים הנלווים למתקנים לגביהם חל פטור מהיתר לפי סעיף 261(ד) לחוק התכנון והבנייה, וזאת בתוך 30 יום ממועד השלמתם של תיקוני החקיקה לפי סעיף 1.

3. לעניין סעיפים 1 ו – 2:
"תכנית עבודה", "רשת חלוקת גז טבעי", "קווי חלוקה" ו – "קווי הולכה"  – כמשמעם בחוק משק הגז הטבעי;
"רשות הרישוי למתקני גז טבעי", "רשות הרישוי" – רשות הרישוי למתקני גז טבעי שהרכבה נקבע בסעיף 119ו לחוק התכנון והבנייה;
"ועדת הערר" – נציגי ועדת המשנה לעררים שהוקמה לפי סעיף 6(ג) לחוק התכנון והבנייה, המפורטים להלן: נציג מנהל התכנון שיהיה יו"ר הוועדה, נציג משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ונציג השלטון המקומי. לנציגים האמורים ימונו ממלאי מקום ממשרדם או מהשלטון המקומי בהתאמה.
אסדרת הליכי אישור התקנת מתקן גז טבעי לצריכה עצמית

4. לתקן את חוק הגז (בטיחות ורישוי), תשמ"ט-1989 [להלן – חוק הגז (בטיחות ורישוי)], כדלקמן:

א. להוסיף הגדרה שעניינה מתקן גז טבעי לצריכה עצמית, שעיקריה יהיו כדלקמן (להלן– מתקן גז טבעי לצריכה עצמית):

1) מתקן המשמש לצריכת גז טבעי, לרבות לצורך סינתוז חומר אחר מגז טבעי או לייצור אנרגיה תרמית, חשמלית או מכנית.

2) המתקן נמצא בשטח שבחזקתו של הצרכן אותו משמש הגז.

3) לעניין הגדרה זו-
"מתקן" – לרבות כל חלק של המתקן הנמצא בשטח שבחזקתו של הצרכן, לרבות צנרת, מבנים, מכשירים, אביזרים וציוד קבוע או מיטלטל ולמעט תחנה לתדלוק כלי רכב בגז טבעי או מתקן גז טבעי המשמש ספק גז או בעל רישיון לפי חוק משק הגז הטבעי.
"צרכן" –  מפעל, בתי חולים, בית מלון או כל גוף אחר אשר צורך גז טבעי, למעט משק  בית.

4) על מתקן גז טבעי לצריכה עצמית לא יחולו סעיפים 4-8 ו- 24-22 לחוק הגז (בטיחות ורישוי).

ב. הפעלה ושימוש במתקן גז טבעי לצריכה עצמית יהיו מותנים בקבלת אישור בדבר תקינותו של המתקן מידיו של גוף בודק מוסמך כמפורט להלן:

1) הרשות הלאומית להסמכת מעבדות תסמיך גופים אשר מטרתם בדיקת תקינותו של מתקן גז טבעי לצריכה עצמית לפי החלטה זו, מתן אישור תקינות, בדיקה תקופתית בהתאם לסעיף 4(ג)(5) ואישור מפרטים שיוגשו על ידי צרכנים לעניין מתקן גז טבעי לצריכה עצמית  (להלן – גופים בודקים מוסמכים). הסמכת הגופים הבודקים ובכלל זה בקרה על פעילותם לעניין עמידתם בתנאי ההסמכה לרבות בדיקות מדגמיות לעניין אופן ביצוע תפקידיהם, יתבצעו בהתאם לתנאים ודרישות שייקבעו כאמור בפסקה (11) ועל פי סמכויותיה של הרשות להסמכת מעבדות, אמות המידה והתקנים הבינלאומיים החלים על פעילותה;  גוף בודק מוסמך לא יידרש לאישור הממונה על התקינה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – חוק התקנים) והוראות סעיף 12(ב) ו – (ג) לחוק התקנים לא יחולו על הגוף ועל האישור הניתן על ידו.

2) הבדיקות כאמור בפסקה (1) יראו בהן כבדיקות, כמשמען בסעיף 5(1) לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997 (להלן – חוק הרשות להסמכת מעבדות).

3) גורם המעוניין בהפעלה לראשונה של מתקן גז טבעי לצריכה עצמית או בהסבתו של מתקן קיים לשימוש כמתקן גז טבעי לצריכה עצמית או בביצוע שינוי משמעותי במתקן גז טבעי לצריכה עצמית, יפנה אל הגוף הבודק המוסמך ויבקש ממנו אישור בדבר תקינותו של המתקן (להלן – אישור תקינות). לא יפעיל אדם מתקן גז טבעי לצריכה עצמית שאין לגביו אישור תקינות תקף.

4) גוף בודק מוסמך יעניק אישור תקינות למתקן גז טבעי לצריכה עצמית שהתקיים בו האמור בפסקה (5) שלהלן, לתקופה שתוגדר כאמור בפסקה 11.

5) גוף בודק מוסמך יעניק אישור תקינות ויחדש אישור תקינות למתקן גז טבעי לצריכה עצמית שהתקיימו בו תנאי התקן וההוראות, התנאים והדרישות כאמור בפסקה (11).

6) גוף בודק מוסמך יהיה רשאי לתת אישור תקינות זמני למי שביקש לחדש אישור תקינות קיים, אף אם אינו עומד בתנאים למתן אישור התקינות ובלבד שבבדיקה שקיים מצא כי אין במתקן משום סכנה לבטיחות הציבור. אישור תקינות זמני יינתן  לפרק זמן שייקבע על ידי הגוף הבודק בהתאם לליקויים שנמצאו ושלא יעלה בכל מקרה על 4 חודשים.

7) במקרה של אי עמידה בבדיקת התקינות, יודיע הבודק המוסמך למבקש על הליקויים אשר מצריכים תיקון לצורך עמידה בתנאים למתן אישור תקינות או חידוש אישור קיים. אשר לאופן הביקורת השיפוטית על החלטת הבודק המוסמך, תיבדק, בין היתר, האפשרות להסמיך את בתי משפט לעניינים מנהליים לדון בהחלטת בודק מוסמך כאמור, בדרך של הגשת עתירה מנהלית לפי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000.

8) בעלים או מחזיק של מתקן גז טבעי לצריכה  עצמית ומי שקיבל אישור תקינות, יחזיק את המתקן ויפעילו באופן תקין ובטוח.

9) אדם לא יספק גז טבעי למתקן גז טבעי לצריכה עצמית שאין לגביו אישור תקינות תקף.

10) שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, בהתייעצות עם שר הכלכלה, יקבע בתוספת לחוק את התקן שיחול כתנאי למתן אישור תקינות למתקן גז טבעי לצריכה עצמית ויוכל לשנות את התוספת  בצו.

11) הנושאים המפורטים להלן, ככל שלא נקבעו בתקן או בהוראות הרשות להסמכת מעבדות בהתאם לסמכותה, ייקבעו בצו של שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים בהתייעצות עם שר הכלכלה: 

א. תנאים ודרישות להסמכת הגופים הבודקים, לרבות תנאים לביטול או אי-חידוש הסמכתם וכן תקופת ההסמכה.

ב. סוגי הבדיקות שייערכו על ידי הגופים הבודקים המוסמכים או גופים אשר ישמשו כגופים בודקים בתקופת המעבר לצורך מתן אישור תקינות, לרבות אפיון בדיקות שתערכנה בעת אישור הפעלה ראשוני או בעת הסבתו של מתקן קיים לשימוש כמתקן גז טבעי לצריכה עצמית, ובדיקות שתערכנה לצורך חידוש אישור התקינות לרבות אישור מפרטים שיוגשו על ידי צרכנים לעניין מתקן גז טבעי לצריכה עצמית, וכן אישור שניתן להזרים במתקן גז לצורך בדיקות חמות (הזרמת גז לראשונה לצורך הרצת המתקן).

ג. המסמכים הנדרשים לתיעוד על-ידי מפעיל מתקן גז טבעי לצריכה עצמית, לרבות מסמכים המתעדים בדיקות שעליו לבצע.

ד. תקופת תוקפו של אישור תקינות.

12) לעניין האמור בפסקאות (10) ו – (11), יראו בחובת ההיוועצות עם שר הכלכלה כחובה שקוימה גם במקרה בו פנה שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לשר הכלכלה ולא קיבל את תגובתו בתוך 21 יום ממועד הפנייה.

ג. הוראות מעבר:

1) בתקופה שעד למועד קביעתו של התקן בתוספת (לעיל ולהלן – תקופת המעבר), יראו את הדרישות המפורטות להלן כדרישות אשר עמידה בהן היא תנאי לקבלת אישור תקינות ואישור תקינות זמני, כאמור בסעיף 4(ב):
א. הדרישות המפורטות בדירקטיבה Industrial Gas Installation Directive (IGID) Revision 8 מתאריך 1.12.2014, או בדירקטיבה Compressed Natural Gas Directive, Revision P1, לפי העניין, אשר פורסמו באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומית, האנרגיה והמים.
ב. הדרישות המפורסמות ב- "SII GUIDELINES FOR THE APPROVAL of INDUSTRIAL APPLIANCE to NG System"  באתר מכון התקנים הישראלי.

2) דרישות כאמור בפסקה (1) יפורטו בתוספת לתיקון החקיקה המוצע ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יהיה רשאי לשנותן בצו, בהתייעצות עם שר הכלכלה. בעניין זה תינתן אפשרות לבעלי רישיונות חלוקת גז טבעי, גופים העוסקים בשיווק גז טבעי, התאחדות התעשיינים והרשות הלאומית להסמכת מעבדות להשמיע את עמדתם. לעניין סעיף זה, יראו בחובת ההיוועצות עם שר הכלכלה כחובה שקוימה גם במקרה בו פנה שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים  לשר הכלכלה ולא קיבל את תגובתו בתוך 21 יום ממועד הפנייה. 

3) על אף האמור בסעיף 4(ב), בתקופת המעבר יראו במכון התקנים הישראלי כגוף בודק מוסמך, וזאת עד לחלוף המוקדם מבין הבאים:

א. שישה חודשים ממועד השלמת תיקוני החקיקה הנדרשים בהתאם לסעיף 4(ב);

ב. שישה חודשים ממועד קביעתו בתוספת לחוק של התקן.

4) שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, בהסכמת שר האוצר, יהיה רשאי להאריך בצו את משך התקופה המפורטת בפסקה (3) לתקופות נוספות שלא תעלנה על שישה חודשים, ולקבוע גופים נוספים אשר יוכלו לשמש כגופים בודקים מוסמכים בהתאם לתנאים שיקבע, עד להסמכתם של גופים בהתאם לסעיף 4(ב).

5) לעניין מתקן גז טבעי לצריכה עצמית קיים שניתן לגביו  היתר בכתב מאת המנהל (להלן – היתר) וההיתר עמד בתוקפו במועד כניסתם לתוקף של תיקוני החקיקה לפי החלטה זו, יקבע כדלקמן:

א. לאחר 8 שנים ממועד כניסתם לתוקף של תיקוני החקיקה לפי החלטה זו, יפקע תוקף ההיתר שניתן על-ידי המנהל והפעלה ושימוש במתקן הקיים יהיו מותנים בקבלת אישור בדבר תקינותו של המתקן מידיו של גוף בודק מוסמך.

ב. עד למועד בו יינתן אישור תקינות למתקן קיים כאמור בפסקה (א), הפעלתו של המתקן תהיה כפופה לבדיקות תקופתיות שייערכו מדי התקופה שנקבעה כתקופת תוקפו המרבית של אישור תקינות. בדיקות תקופתיות כאמור ייערכו על ידי הגופים הבודקים המוסמכים בהתאם לדרישות אשר יקבע שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
לעניין פסקה זו – מתקן גז קיים – מתקן גז שהתקיימו בו מאפייניו של מתקן גז טבעי לצריכה עצמית, כהגדרתו בסעיף 4(א).

ד. סבר הממונה, בעקבות פנייה מנומקת, בכתב, שהועברה אליו על-ידי גורם מוסמך, כי שימוש במתקן גז טבעי לצריכה עצמית מהווה סכנה לבטיחות הציבור, יהא רשאי לפעול כדלקמן:

1) להורות למי שקיבל אישור תקינות על הפסקת השימוש בגז טבעי במתקן או לתת לו כל הוראה אחרת הנדרשת לטעמו של הממונה למניעת הסכנה הנובעת משימוש בגז טבעי במתקן.

2) להורות לגוף בודק מוסמך, שאינו הגוף שנתן את אישור התקינות התקף באותה עת או למכון התקנים, לבצע בדיקת תקינות בהקדם האפשרי. מצא הגוף הבודק כי השימוש במתקן לא עומד בבדיקת התקינות יודיע על התליית האישור או ביטולו, או על הפיכתו לאישור תקינות זמני, בהתאם לעניין, ויודיע על כך לממונה ולרשות הסמכת מעבדות. 

לעניין סעיף זה, גורם מוסמך – אחד מהבאים או מי מטעמם מקרב העובדים באותו גוף: 1. גוף בודק מוסמך; 2. מי שהוא בעל רישיון חלוקה 3. מהנדס הרשות המקומית שבשטחה נמצא המתקן; 4. ממונה חומרים מסוכנים לפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993; 5. הרשות הלאומית להסמכת מעבדות; 6. מפקח, כמשמעו בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל (להלן – פקודת הבטיחות בעבודה) 7. מפקח עבודה, כמשמעו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 (להלן – חוק ארגון הפיקוח על העבודה).

ה. הורה הממונה על הפסקת השימוש בגז טבעי במתקן כאמור בפסקה (ד), יראו באישור התקינות כאישור שפקע. במקרה כאמור וכן במקרה בו הותלה או בוטל אישור התקינות, יפנה בעל אישור התקינות לגוף בודק מוסמך לשם קבלת הנחיותיו בדבר הליקויים שעליו לתקן לצורך חידוש אישור התקינות וכן יודיע באופן מידי לבעל הרישיון או לספק הגז על כך שאין בידיו אישור תקינות תקף.

ו. סעיף 4 לחוק הגז (בטיחות ורישוי) יתוקן כך שהתקנת מתקן גז טבעי לשימוש משק ביתי לא תצריך היתר בכתב מאת המנהל. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים  יהיה רשאי לקבוע כי סוגים מסוימים של מתקני גז טבעי לשימוש ביתי יהיו צריכים בהיתר, וכי לא ייעשה בהם שינוי יסודי אלא על פי ההיתר האמור ובהתאם לתנאיו.

5. לתקן את פקודת הבטיחות בעבודה כך שתיקבע בה החובה של מי שמפעיל מתקן גז טבעי לצריכה עצמית להחזיק אישור תקינות תקף ולשמור את המסמכים הנדרשים לעניין מתקן כאמור בהתאם לתקן או לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי).

6. לתקן את חוק ארגון הפיקוח על העבודה כך שהסמכות למתן צווי שיפור וצווי בטיחות בעניין בטיחות השימוש בגז טבעי במתקני גז טבעי לצריכה עצמית תחול רק לעניין הפרת החובות  בעניינים המפורטים בסעיף 5.

7. לבחון את האפשרות לביקורת שיפוטית על החלטת בודק מוסמך, בין היתר באמצעות הסמכת בתי משפט לעניינים מנהליים לדון בהחלטתו בדרך של הגשת עתירה מנהלית לפי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000.
יעדים ממשלתיים והנחיות לביצוע:

8. בכפוף להשלמת הליכי החקיקה לפי החלטה זו, לקבוע יעדים שנתיים לממשלה בתחום חיבור צרכנים לגז טבעי כמפורט להלן:
 

לעניין סעיף זה, צרכנים – מפעלים, בתי חולים, בתי מלון או כל גוף אחר אשר צורך גז טבעי, למעט משק בית .

9. לעניין החלטה זו –
"הרשות הלאומית להסמכת מעבדות" – הרשות שהוקמה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות;
"הממונה", "המנהל", "רשות הגז הטבעי" –  כהגדרתם בחוק משק הגז הטבעי;  
        "ספק גז"- כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי) ;
        "בעל רישיון"- מי שקיבל רישיון לפי פרק ב' לחוק משק הגז הטבעי;
"תקן"- כמשמעותו בחוק התקנים, שנקבע ופורסם על ידי מכון התקנים הישראלי ביחס למתקן לצריכת גז טבעי.

10. להורות לשר האוצר לתקן בתוך 30 יום את תקנות התכנון והבנייה (רישוי מתקני גז טבעי), התשס"ג-2003, ואת תקנות התכנון והבנייה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס"ז-2006, בהתאם לנדרש לפי החלטה זו ובתוך כך לקבוע שמפרט למתקני גז בלחץ נמוך ולחץ נמוך מאוד לצריכה עצמית שהוגשה לגביו בקשה להיתר לפי אותן תקנות על ידי צרכן גז טבעי, לא ידרוש את אישור הממונה אלא את אישורו של גוף בודק מוסמך.

11. להנחות את שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 4(ב)(11) להחלטה זו ולקבוע בצו הסדרים לגבי הנושאים המפורטים בסעיף האמור, בדרך המתוארת בו, וזאת ככל שהדבר נדרש בהתאם לסעיף האמור. צו כאמור יתייחס גם לאישורים הנדרשים למתקן גז טבעי לצריכה עצמית מהרשות הארצית לכבאות והצלה ובעניין זה תתקיים התייעצות עם השר לביטחון הפנים.  צו כאמור,  ככל שנוגע לתנאים ודרישות להסמכת הגופים הבודקים, יובא לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת ארבעים וחמישה יום לאחר פרסומו של התקן. צו כאמור, ככל שנוגע לסוגי הבדיקות שייערכו ותקופת תוקפו המרבית של אישור תקינות, כאמור בסעיף 4, יובא לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת עד לתום תקופת המעבר ובכל מקרה במועד שלא יעלה על  שלושים יום ממועד פרסומו של התקן.   לעניין זה, יראו בחובת ההיוועצות עם השר לביטחון הפנים כחובה שקוימה גם במקרה בו פנה שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לשר לביטחון הפנים ולא קיבל את תגובתו בתוך 21 יום ממועד הפנייה.    

12. להנחות את שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לעשות שימוש בסמכותו לפי חוק משק הגז (בטיחות ורישוי) ולהתקין צווים אשר יסדירו את בטיחות מתקני הגז שאינם לצריכה עצמית, וזאת תוך תשעה חודשים מיום אישור החלטה זו. תקנות כאמור יחליפו כל הנחיה קיימת שעניינה בטיחות מתקני הגז כאמור.

13. להנחות את שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לעשות שימוש בסמכותו לפי חוק משק הגז הטבעי, ולקבוע בתקנות את הדרישות לצורך הגשת בקשה לאישור מפרט של קווי חלוקת גז טבעי, ובכלל זאת מסמכים ונתונים הנדרשים לצורך האמור.

14. להטיל על המנהל הכללי של משרד הכלכלה לבדוק את התקדמות מכון התקנים הישראלי בכתיבת התקן והשלמתו במקביל להשלמת תיקוני החקיקה לפי החלטה זו.

15. לקבוע כי המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ירכז את ביצועה של החלטה זו ומדי חצי שנה יציג בפני הקבינט הכלכלי –חברתי דיווח על התקדמות ביצועה, לרבות עמידתה של הממשלה ביעדים המפורטים בסעיף 8.

16. להטיל על הממונה על התקציבים במשרד האוצר בתיאום עם מנכ"ל משרד הכלכלה ומנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים  לבחון, בתוך שנה ממועד יישומם של תיקוני החקיקה לפי החלטה זו, את התפתחות התחרות בענף הגופים הבודקים המוסמכים, בשים לב למספר הגופים המוסמכים ורמת המחירים אשר ייגבו בעד אישור התקינות והבדיקות התקופתיות.

17. לבחון את הצורך בתיקון חוק משק הגז הטבעי כך שייקבע בו כי רוכש גז טבעי לייצוא שאינו בעל חזקה, יהיה חייב ברישיון על מנת להקים ולהפעיל צינור גז טבעי באזור הכלכלי הבלעדי של ישראל.

רישיון להקמת צינור יצוא גז טבעי

18. לקבוע כי מייצא  גז טבעי שאינו בעל חזקה, יהיה חייב ברישיון על מנת להקים ולהפעיל צינור גז טבעי באזור הכלכלי הבלעדי של ישראל ובהתאם לכך לתקן את חוק משק הגז הטבעי, בין היתר, כמפורט להלן:

א. תיקבע הגדרה שעניינה  האזור הכלכלי הבלעדי, ועיקריה יהיו כדלקמן: רצועת הים התיכון, עד למרחק של 200 מיילים ימיים מעבר למימי החופין, או למרחק קטן יותר אם כך נקבע בחוק או בהסכם עם מדינה אחרת, שלה אזור כלכלי בלעדי חופף לאזור האמור, לרבות קרקע הים באותה רצועה.

ב. תיקבע הגדרה שעניינה צינור יצוא של מי שאינו בעל חזקה ועיקריה יהיו כדלקמן: צינור שמשמש להולכה של גז טבעי על ידי מי שאינו בעל חזקה לפי חוק הנפט, התשי"ב-1952 (להלן – חוק הנפט),  ומתקני הגז הקשורים אליו, ובלבד שהצינור עובר באזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל ואינו עובר במימי החופין של מדינת ישראל.

ג. בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי, בהגדרה "רישיון", תיווסף חלופה שעניינה רישיון לצינור יצוא של מי שאינו בעל חזקה.

ד. ייקבע כי מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים 35 ו-36 לחוק הנפט, מי שאינו בעל חזקה לא יקים ולא יפעיל  צינור יצוא של מי שאינו בעל חזקה, אלא על פי רישיון שנתן לו השר לפי חוק משק הגז הטבעי ובהתאם לתנאיו.

ה. ייקבע כי השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה לענייני משק הגז הטבעי, לתת בלא מכרז רישיון לצינור יצוא של מי שאינו בעל חזקה, לתקופה שייקבע, לתאגיד שעומד בתנאים המפורטים להלן:

1. התאגיד או תאגיד שנשלט על ידו ועומד בתנאים המפורטים בפסקה (ה)(2), התקשר בהסכם ארוך טווח ובהיקף משמעותי לרכישת גז טבעי כמפורט להלן, ובלבד שהשר אישר מראש את ההתקשרות האמורה:

א. רכישת גז טבעי משטח החזקה שאל מתקניה מחובר צינור הייצוא של מי שאינו בעל חזקה;
ב. הגז הטבעי כאמור בפסקה (ה)(1), נרכש למטרות יצוא. 

2. התאגיד התאגד כדין בישראל או במדינה שאינה מדינת אויב בהתאם לדין באותה מדינה;

3. בעל החזקה לפי חוק הנפט, שאל מתקניו יהיה מחובר צינור הייצוא של מי שאינו בעל חזקה, קיבל את האישורים הנדרשים לפי דין לייצוא גז טבעי באמצעות הצינור האמור מאת הממונה כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הנפט;

4. מתן הרישיון תואם את מדיניות הממשלה והשר בעניין פיתוח משק הגז הטבעי.

ו. לגבי רישיון צינור הייצוא של מי שאינו בעל חזקה יחולו הוראות סעיפים 10(ב) ו-10(ג) בשינויים המחויבים ולא יחולו הוראות סעיפים 8(א) ו-15.

ז. ייקבע כי על אף האמור בסעיף 22(א) לחוק משק הגז הטבעי, רישיון לצינור יצוא של מי שאינו בעל חזקה או כל חלק ממנו איננו ניתן להעברה, לשעבוד, או לעיקול, בכל דרך שהיא, אלא באישור המנהל מראש ובכתב, באישור השר ובתנאים שייקבעו על ידי השר או המנהל. תנאים כאמור יתייחסו, בין היתר, לקשר שבין מי שהרישיון הועבר אליו במסגרת הליכי מימוש שיעבוד לרוכש הגז הטבעי, ככל שמי שהרישיון הועבר אליו אינו עומד בתנאי פסקה (ה)(1). 

ח. לעניין סעיף זה –
"בעל חזקה" – כמשמעו בחוק הנפט;
"המועצה לענייני משק הגז הטבעי" – כמשמעותה בחוק משק   הגז הטבעי.