האצה והפחתת רגולציה בענף הבנייה

בהמשך להחלטות הממשלה מס' 2457 מיום 2 במרץ 2017, ומס' 4477 מיום 31 בדצמבר 2018, בכדי להפחית רגולציה ולהאיץ את ענף הבנייה ואת המשק בכלל בתקופה זו:
1 . לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים בחוק התכנון והבנייה,      התשכ"ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה) ובחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–1958 (להלן – חוק המהנדסים והאדריכלים) להסדרת מסלול לרישוי עצמי באופן הבא: 
א. מי שהוסמך, בהתאם לסעיף 1יח להחלטה זו (להלן – מורשה להיתר) יהיה רשאי להגיש בקשה למידע, בהתאם לסעיף 145(א1) לחוק התכנון והבנייה. בהגשת בקשה כאמור יציין המורשה להיתר כי המידע מבוקש לצורך הוצאת היתר ברישוי עצמי. מהנדס הוועדה ימסור את המידע למורשה להיתר בתוך 45 יום מיום הגשת הבקשה.
ב. מורשה להיתר רשאי לפנות לרשות הרישוי, לקבלת הבהרות להנחיות והוראות שנכללו בתיק המידע טרם הכנת ההיתר, ורשות הרישוי תהיה מחויבת למתן מענה לפנייה. 
ג. מורשה להיתר יהיה רשאי לחתום על היתר בהליך של רישוי עצמי בהתקיים כל אלה:
1) העבודה המבוקשת היא הקמת מבנה או תוספת למבנה שעיקרו למגורים.
2) העבודה המבוקשת אינה מצריכה אישור הקלה או שימוש חורג.
3) ניתנה הסכמה של כלל בעלי הזכויות במקרקעין (להלן – בעלי הזכויות) להוצאת ההיתר המבוקש. היו המקרקעין מקרקעי ישראל יצורף אישורה של רשות מקרקעי ישראל. 
4) לא נקבע בתכנית כי הנכס או המקרקעין מיועדים לשימור.
5) שולמו האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים שמבקש ההיתר היה חייב בהם לצורך הוצאת היתר כאמור בסעיף 145(ד)(1) לחוק התכנון והבנייה, כמפורט בהחלטה זו.
ד. היתר בהליך של רישוי עצמי מחויב באישור מכון בקרה על ביצוע בקרת תכן.
ה. נחתם היתר ברישוי עצמי על ידי המורשה להיתר, יודיע המורשה להיתר לרשות הרישוי על אישור הבקשה ויעביר לה את המסמכים הבאים:
1) מסמכי ההיתר לרבות תשריטים ערוכים וחתומים על ידי המורשה להיתר.
2) אישור בדבר הסכמת בעלי הזכויות. 
3) תצהיר מאת המורשה להיתר הכולל את כל אלה: 
א) ההיתר תואם את התכניות החלות על המקרקעין, ההנחיות המרחביות, המידע להיתר והוראות כל דין; 
ב) הוא מוסמך לבצע רישוי עצמי. 
4) תצהירים של כל אלה:
א) המהנדס אשר אחראי לתכנון שלד הבניין ולעריכת החישובים הסטטיסטיים, תצהירי עורכי משנה נוספים ככל שמונו;
ב) תצהיר של כלל בעלי המקצוע והמומחים המעורבים בהליך הכנת ההיתר.
5) תצהיר מבקש ההיתר ברישוי עצמי המפרט את עניינו בנכס וכי הוא מודע להליך הרישוי העצמי על כלל המשמעויות הנוגעות בדבר. 
6) אישור של כלל הגורמים הנדרשים לבקשת ההיתר כפי שנקבע בתיק המידע להיתר ובחוק התכנון והבנייה.
7) אישור על תשלום האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים שמבקש ההיתר חייב בהם בגין הבקשה (להלן – הסכומים לתשלום).
ו. על חישוב הסכומים לתשלום יחולו ההוראות הבאות:
1) המורשה להיתר יפנה לרשות הרישוי לצורך קבלת הסכומים לתשלום. 
2) רשות הרישוי תמציא למורשה להיתר שובר לתשלום הסכומים לתשלום וזאת בתוך 45 ימים.  
3) באם בתוך 45 ימים לא המציאה רשות הרישוי את השובר כאמור בסעיף קטן (2) יהיה רשאי המורשה להיתר לחשבם באופן עצמאי בכפוף להוראות הדין בשינויים המחויבים. 
4) חושבו הסכומים לתשלום באופן עצמאי (להלן – חישוב עצמאי), יעביר המורשה להיתר העתק מהחישוב שבוצע על ידו וכן אישור על הפקדת הסכומים לתשלום לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית, לפי העניין, וזאת בתוך 7 ימים מיום ביצוע התשלום (להלן – מועד הדיווח).
5) הועברו הסכומים לתשלום על בסיס חישוב עצמאי תהיה רשאית רשות הרישוי, בפרק זמן של 6 חודשים ממועד הדיווח לבצע בקרה על החישוב ולהוציא פירוט חיובים מתוקן מטעמה; לא ביצעה הרשות בקרה בפרק הזמן האמור יהפכו שומת ההשבחה וחישוב האגרות וההיטלים לחלוטים. 
6) ביצעה רשות הרישוי בקרה בפרק הזמן האמור והוציאה פירוט חיובים שונה מהחישוב העצמאי לכלל הסכומים או לחלקם (להלן – החיוב המעודכן), ישלם מבקש ההיתר את ההפרש או יפקיד ערבות להבטחת התשלום בתוך 30 יום ממתן הפירוט.
7) לא שולם  ההפרש על פי החיוב המעודכן או לא הופקדה ערבות בעדו וכבר החלה הבנייה על פי ההיתר– לא תינתן תעודת הגמר על ידי המורשה להיתר וזאת עד לתשלום מלוא ההפרש על פי החיוב המעודכן. 
8) על ההפרש שנוצר בעקבות החיוב המעודכן יחולו ההוראות לעניין הצמדה וריבית הקבועות בדין.
ז. לאחר קבלת היתר חתום על ידי מורשה להיתר והעברת המסמכים, רשאית רשות הרישוי תוך 30 ימים מיום קבלת ההיתר החתום, להעביר למורשה להיתר ולמבקש ההיתר דרישה מנומקת בכתב לביצוע תיקונים להיתר (להלן- דרישה לתיקונים), במידה וסברה כי ההיתר סותר את הוראות הדין או את המידע להיתר או כל הוראה בתכניות או בהנחיות המרחביות החלות על השטח שלגביו ניתן ההיתר. הועברה דרישה לתיקונים – לא ייכנס ההיתר לתוקף.
ח. לא הועברה דרישה לתיקונים, ייכנס ההיתר לתוקף לאחר העברת אישור מכון הבקרה בדבר בקרת התכן. 
ט. הועברה דרישה לתיקונים, וסבר מבקש ההיתר כי הדרישה לתיקונים אינה מוצדקת רשאי מבקש ההיתר להגיש ערר לוועדת ערר בעניין הדרישה לתיקונים.
י. הועברה דרישה לתיקונים ובוצעו התיקונים כנדרש על ידי המבקש, ישלח המורשה להיתר לרשות הרישוי היתר מתוקן. ההיתר ייכנס לתוקף לאחר העברת אישור מכון הבקרה בדבר בקרת התכן.
יא. סברה רשות הרישוי כי לא בוצעו התיקונים כנדרש, רשאית היא לערער לוועדת ערר בתוך 30   ימים.  
יב. מורשה להיתר יאשר את תחילת העבודות על פי היתר שאישר וקיבל תוקף בהליך של רישוי עצמי, לאחר שימסור הודעה לרשות הרישוי על כוונתו לתת אישור לתחילת עבודות  וכן הודעה על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע.  
יג. מורשה להיתר יאשר את תעודת הגמר להיתר שנתן בהליך רישוי עצמי וזאת לאחר שבדק כי הבנייה או העבודות נעשו בהתאם להיתר, ולאחר התקיימותם של התנאים בסעיף 95(א) לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), תשע"ו-2016, בשינויים המחויבים, וכן לאחר קבלת אישור מכון בקרה כי תוצאות בקרת הביצוע תקינות.
יד. תעודת הגמר תהיה בתוקף מיום חתימתה, ובמקרה של יתרת חיובים כאמור בסעיף 1ו(6), תעודת הגמר תיכנס לתוקף רק לאחר הסדרת התשלום. 
טו. אושרה תעודת גמר, יעביר המורשה להיתר לרשות הרישוי העתק מתעודת הגמר ויצרף לה את כלל המסמכים הנדרשים בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016.
טז. ועדה מקומית רשאית לקבוע כי רישוי עצמי לא יחול בשטחה או בשטחים ספציפיים בתחומה. 
יז. על אף האמור בסעיף 1טז, מסלול רישוי עצמי על היתרי שינויים יחול בכל הוועדות המקומיות, ובתנאי שההיתר אינו כולל הקלה או שימוש חורג.
יח. לתקן את חוק המהנדסים והאדריכלים בהתאם לעקרונות אלה:
1) לעדכן את התנאים להנפקת תעודת מורשה להיתר לאדריכל העומד בכל התנאים הבאים (להלן – הסמכת מורשה להיתר): 
א) בעשר השנים שקדמו להגשת בקשה להסמכה הגיש כאדריכל רשוי לפחות 5 בקשות להיתרי בנייה בישראל וניתן בגינן היתר.
ב) הוא אינו נמצא בניגוד עניינים בין תפקידו כמורשה להיתר עצמי לבין עיסוקיו האחרים וענייניו האישיים.
2) לקבוע כי בהתאם לסעיף 16 לחוק המהנדסים והאדריכלים, ועדת האתיקה תהיה מוסמכת לחקור תלונות כנגד מורשה להיתר ולהביא להתליית רישיונו או על ביטולו.
3) לתקן את תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967 כך שפעולת מתן היתר ברישוי עצמי תיוחד לאדריכל רשוי שהוסמך כמורשה להיתר.
יט. לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שתוקנה לממונה כהגדרתו בסעיף 158לב לחוק התכנון והבנייה סמכות להטלת עיצומים כספיים על הפרות בנושא רישוי עצמי. משרד המשפטים ומשרד האוצר יבחנו מנגנון חלופי לעיצומים כספיים. כמו כן תיבחן האפשרות להטלת הסמכות על גורם ממשלתי אחר.
בהחלטה זו: 
"אדריכל רשוי" – כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים.
"תכן בנייה" – כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה. 
"ועדת ערר" – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה.
2 . לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים בחוק התכנון והבנייה במטרה להביא לצמצום מנגנון ההקלות באופן הבא:
א. הסמכות לאשר הקלה תתוחם רק לנושאים שייקבעו בתקנות על ידי שרת הפנים כנושאים שאינם סטייה ניכרת מתכנית, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית ועם שר האוצר.
ב. הוספת שטחי בנייה או שינוי במספר יחידות דיור לעומת הקבוע בתכנית ייחשבו כסטייה ניכרת מתכנית, ועל כן לא ניתן יהיה לאשר אותם בהליך של הקלה.
ג. להסמיך את שרת הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע בתקנות נושאים שהשפעתם התכנונית מעטה וזניחה, שלגביהם רשות הרישוי תהא רשאית במסגרת בקשה להיתר, להתיר שינויים מהוראות התכנית התקפה. סטיות מהוראות תכנית בנושאים אלו לא יצריכו הליך של אישור הקלה.
ד. להסמיך את שרת הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע בתקנות נושאים שלגביהם לא ייקבעו הוראות בתכנית מפורטת, וזאת במטרה לאפשר את הגמישות הנדרשת לעת הוצאת היתרים על פי תכניות אלה, ובכך לצמצם את הצורך במנגנון ההקלות.
ה. תיקבע הוראת מעבר לפיה תחילתם של תיקוני חקיקה אלו תהיה שנה לאחר חקיקתם (להלן – יום התחילה). בנוסף לכך, בשנתיים שלאחר יום התחילה, יתאפשר הליך ההקלות המותר כיום, בהיתרים מתוקף תכניות שאושרו או הופקדו טרם יום התחילה. שרת הפנים תהיה רשאית להאריך את התקופה האמורה בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שנתיים, אם נוכחה כי קיימת הצדקה ממשית לכך.
ו. תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו תוך 180 יום. 
3  . לתקן את חוק התכנון והבנייה במטרה להביא לייעול הליכי הערר באופן הבא:
א. להטיל על שרת הפנים להתקין תקנות, תוך 90 ימים מיום אישור ההחלטה, המטילות חובת תשלום אגרה בהגשת ערר לוועדת ערר להיטלים ופיצויים, לוועדת ערר להיתרים ותוכניות ולוועדת המשנה לעררים שליד המועצה הארצית לתכנון ובנייה וכן בהגשת בקשה למינוי שמאי מכריע, זאת בהתאם לסמכותה לפי סעיף 265(17א) ו-(17ב) לחוק התכנון והבנייה.
ב. לקבוע כי ועדת ערר לפי סעיף 12ו לחוק התכנון והבנייה, תוסמך להטיל החזר הוצאות לטובת אחד מהצדדים, במקום שבו סברה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין. החלטת ועדת הערר תחשב כפסק דין לעניין הוצאה לפועל.
4 . להטיל על שרת הפנים להתקין תקנות שעניינן הגבלת עמודים בכתבי התנגדויות לתכניות והיתרים ובכתבי טענות בעררים, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבנייה. תקנות כאמור יפורסמו בתוך 90 ימים מיום אישור ההחלטה.
5 . בכדי למנוע עיכובים בהוצאת היתרי בנייה, ולאפשר את היערכות מכוני הבקרה לטיפול בבקשות להיתרי בנייה שאינם מחויבים כיום בבקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה, לבצע את התיקונים הנדרשים בחוק התכנון והבנייה ובתקנותיו, כך שהמועד לחובת בקרת ביצוע ובקרת תכן במכון בקרה עבור היתרי בנייה אלו, יידחה בשנתיים נוספות. כמו כן תוארך בשנתיים סמכותה של שרת הפנים לתת רישיון למכון בקרה גם אם לא פועלים בתחומו כל הבקרים המורשים. בנוסף, תינתן סמכות לשרת הפנים לדחות את המועדים בצו באישור ועדת הפנים, בתקופות נוספות של שנה כל אחת, שבמצטבר לא יעלו על שנתיים נוספות.
6 . יוקם צוות בין-משרדי בראשות ראש מטה התכנון הלאומי לבחינת צעדים נוספים לייעול הליך הרישוי וקיצור זמן הוצאת היתר בנייה. הצוות יגיש בתוך 180 יום תיקוני חקיקה בנושא זה. בצוות יהיו חברים המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, המנהלת הכללית של מנהל התכנון, מנהל רשות מקרקעי ישראל, המנהל הכללי של משרד הפנים, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) והממונה על התקציבים או מי מטעמם.