בחינת רגולציה חכמה בסייבר וכללים והסמכות למתן הנחיות בזמן תקיפת סייבר שעודנה בעיצומה תוך שקילת שיקולים כלכליים

1 . להקים צוות בין-משרדי שיגיש בתוך 180 ימים את המלצותיו באשר להתאמות הנדרשות להיערכות של מרחב הסייבר האזרחי לאיומי סייבר ובכלל זה בחינת הצורך לקביעת כללים וסמכויות להיערכות למתקפת סייבר ולמתן הנחיות להיערכות ובזמן תקיפת סייבר שעודנה בעיצומה. כל זאת לאור שינויים באופי ובהיקף תקיפות הסייבר בשנים האחרונות. ההתאמות האפשריות ייבחנו על ידי הצוות בשים לב לנטל הרגולטורי, להשפעותיהן על התחרות, יוקר המחייה ולעלויות הנובעות מההתאמות לצד פוטנציאל הנזק שעשוי להיגרם כתוצאה ממתקפת סייבר במרחב הסייבר האזרחי.
2 . בראשות הצוות יעמוד מנכ"ל משרד רה"מ, ובהשתתפות הממונה על התקציבים באוצר, ראש שירות ביטחון כללי, החשב הכללי, ראש מערך הסייבר, ראש המטה לביטחון לאומי, היועץ המשפטי לממשלה, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע וטכנולוגיה או מי מטעמם. בהתאם לצורך, הצוות יזמין לדיונים גורמים מאסדרים ונציגי משרדי ממשלה רלוונטיים. כך למשל, ככל שהצוות ידון בהיבטים הנוגעים לפעילות הליבה של התעשיות הביטחוניות, יוזמן נציג מלמ"ב. באופן דומה, כלל שצוות ידון בהיבטים הנוגעים לביטוח בסייבר, יוזמן נציג רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הצוות יפעל בהתאם לעקרונות הבאים: 
א. הצוות יבחן, בין היתר, האם יש לנקוט באחת או יותר מהחלופות הבאות וזאת לאחר בחינת רמת ההגנה בסייבר בגופים שונים במשק: פעילות הסברה, אימוץ וקידום מודעות לתקינה ווֹלוּנְטָרִית בהתאם לסטנדרט הנהוג במדינות המפותחות, כגון התקן שקבע ארגון התקינה הבין-לאומי (International Organization for Standardization להלן – ISO) והתקן שקבעה הנציבות הבין-לאומית לאלקטרו-טכניקה (International Electrotechnical Commission להלן – IEC); יצירת מרשם וולונטרי של העסקים העומדים בתקינה (אשר תהיה בו הבהרה כי המרשם הוא וולונטרי וכי הסתמכות עליו הינה הסתמכות על הצהרת החברה ולא על בדיקה ממשלתית כלשהי); יצירת אסדרה נפרדת לגופים שאינם מנויים בתוספות הרביעית והחמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים) ובכלל כך קביעת הכללים והסמכויות למתן הנחיות להיערכות לתקיפת סייבר, ויצירת הכללים והסמכויות למתן הנחיות בזמן תקיפת סייבר שעודנה בעיצומה לגופים כאמור. לצד זאת, ולאור מסקנות הצוות, הצוות יבחן את המנגנון הקיים להמלצה בנוגע לשינוי הגופים המנויים בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים.
ב. בנוגע לקביעת הכללים והסמכויות למתן הנחיות בזמן תקיפת סייבר שעודנה בעיצומה,  מערך הסייבר יציע את הנושאים המרכזיים לדיון בצוות. ככל שיהיו מחלוקות בצוות בעניין זה, הנושא יובא להכרעת ראש הממשלה בהיוועצות עם שר האוצר. המלצות הצוות בנושא הזה לא יפורסמו לפני שהכריע ראש הממשלה לאחר שסיים את ההיוועצות עם שר האוצר.
ג. עבודת הצוות תכלול השוואה בין-לאומית למקובל במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) לעניין הנושאים המנויים בסעיפים שלעיל. ככל שהמלצות הצוות יחרגו מהמקובל במדינות אלו, הדבר ייעשה תוך הנמקה מפורטת המתייחסת לנסיבות הייחודיות בישראל המצדיקות חריגה זו. 
ד. ככל שיומלץ על ידי הצוות על יצירת אסדרה נפרדת לגופים שאינם מנויים בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים ובכלל זה קביעת הכללים והסמכויות למתן הנחיות הנוגעות להיערכות למתקפת סייבר או על יצירת כללים וסמכויות למתן הנחיות לעניין תקיפת סייבר שעודנה בעיצומה, האסדרה וההנחיות יביאו בחשבון את העקרונות שלהלן:
1) המאסדר הרלוונטי או גורם רלוונטי אחר שהצוות המליץ שהוא ייחשב כמאסדר לעניין זה, יבצע את הערכת השפעות האסדרה (RIA) לעניין אסדרה הנוגעת לשיפור ההיערכות לתקיפת סייבר, ולעניין מתן הנחיות הנוגעות להגנה מפני מתקפת סייבר שעודנה בעיצומה, יבחן המאסדר או הגורם האמור את פוטנציאל העלות המשקית של יישום ההנחיות. לעניין זה יראו את מערך הסייבר הלאומי כמאסדר אם אין גורם רלוונטי אחר שהצוות המליץ שהוא ייחשב כמאסדר. בחינת פוטנציאל העלויות וה-RIA יוגשו לצוות והצוות יבחן את המלצותיו לאורם. 
2) האסדרה וההנחיות ישאפו ככל הניתן להגדרת יעדים שבהם הגופים הנדונים נדרשים לעמוד, ובכלל זה דרכי בדיקה של עמידה ביעדים ואופן הוכחתם, כך שתתאפשר גמישות לאותם גופים מפוקחים או מונחים לבחור את הכלים והמוצרים המועדפים עליהם על מנת לעמוד ביעדים אלה, ובלבד שלא יוגדרו יעדים אשר אין כלי או מוצר בשוק שמאפשר את העמידה בהם. 
3) בהתאם לסעיף 3(ו) להחלטת הממשלה מס' 2118 מיום 22 באוקטובר 2014 שעניינה הפחתת הנטל הרגולטורי – דיון בהחלטת ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה מס' חכ/39 מיום 14.9.2014, האסדרה תגדיר בצורה ברורה ומפורשת מיהם הגופים המפוקחים עליהם תחול האסדרה. לצד זאת, האסדרה תגדיר באופן מפורש מיהו הגוף המאסדר ומה הן הסמכויות הנדרשות למימוש האסדרה, ובלבד שאם גוף מפוקח כלשהו נתון לפיקוח של גורם מאסדר מכוח חוק אחר, אותו גורם מאסדר יהיה המאסדר אף לעניין אסדרה מכוח החלטה זו. 
4) האסדרה תתבצע בהתאם לניהול סיכונים.
5) האסדרה תהיה דיפרנציאלית בהתאם למאפייני הגופים השונים עליהם היא תחול. הצוות ימנע מלקבוע אסדרה על עסק שהוא זעיר, קטן או בינוני (כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992) למעט אם השתכנע הצוות כי הדבר נדרש.
6) קביעת הכללים והסמכויות למתן הנחיית הגופים בעת מתקפת סייבר שעודנה בעיצומה לא יתייחסו לתוכן הנחיה של הגורם המנחה. 
3 . אין באמור כדי להגביל בדרך כלשהי את הפעילות של מערך הסייבר הלאומי וגופי הביטחון באשר לזיהוי, חקירה וטיפול בתקיפת סייבר קונקרטית שמתרחשת בארגון מסוים מכוח החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים או מכוח דין אחר. 
4 . לעניין החלטה זו – 
"אסדרה" – כלל התנהגות מחייב במסגרת פעילות כלכלית או חברתית שהוא בעל אופי כללי (כגון חוק, תקנה, חוזר, נוהל או הנחיה, לרבות כאלה המקבלים תוקף מחייב בעת הכללתם כתנאים ברישיונות או בהיתרים וכיוצא באלה), שהוא בר אכיפה על ידי רשות מנהלית מוסמכת לפי דין, למעט החריגים שנקבעו בהחלטת הממשלה מס' 4398 מיום 23 בדצמבר 2018, שעניינה רגולציה חכמה – יישום המלצות ארגון ה-OECD ותיקון החלטת ממשלה.
הסרת חסמים להשלמת הקמתו של מאגר מידע בתחום התשתיות הלאומיות 
בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1074 מיום 31 בינואר 2016, שעניינה "הקמת מאגר מידע בתחום התשתיות הלאומיות במרכז למיפוי ישראל" (להלן – החלטה מס' 1074), ובמטרה לסיים את הקמת מאגר המידע בתחום התשתיות הלאומיות (להלן – מאגר התשתיות), לבצע את הפעולות האלו:
64 . להנחות את מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל להשלים את הקמת המאגר, כך שיכלול את כלל הנתונים הנדרשים, בהתאם להחלטה מס' 1074 ולסעיפים שלהלן, עד ליום 31 במאי 2022. המידע שיועבר למאגר יכלול, לכל הפחות, את הנושאים המפורטים להלן. על העברת המידע האמור, יחולו הכללים שנקבעו בהתאם לסעיף 7(א) בהחלטה מס' 1074 וכן יובהר כי לא תועבר לפי סעיף זה ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
א. שכבות אינטרסים – שכבות הצבועות בצבע אחיד ללא פירוט, התוחמות מתקני תשתית, קווי תשתית, דרכים ומסילות על המגבלות שהן מטילות, וכן שטח מצרפי של משבצות עתיקות או שמורות וגנים, נחלים ופשטי הצפה וכדומה. הנתונים יכללו מידע על תשתית קיימת, תשתית מבוטלת הקיימת בקרקע וכן תשתית עתידית מתוכננת.
ב. התשתיות הקיימות שבאחריות הגוף, עם, לכל הפחות, המאפיינים האלו: סוג התשתית; תוואי; תנוחה; עומק או גובה; קוטר; חומרם; שנת ייצור; שנת הנחה.
ג. תכניות פיתוח רב-שנתיות עם לכל הפחות, המאפיינים האלו: סוג תשתית; תוואי; לוחות הזמנים של הפרויקטים.
ד. תוצרי מדידה לרבות סקרי קרקע וגישושים, קידוחים ודו"חות קרקע, מפות טופוגרפיות ומדידות בטכנולוגיות מתקדמות המצויים בידי החברה, וכן סקרים גיאופיזיים, בדיקות שדה ובדיקות מעבדה, בהתאם להנחיה המקצועית לפורמט שייקבע על-ידי מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל.
65 . לתקן את סעיף 2 בהחלטה מס' 1074, כך שבסופו יתווסף "לא יאוחר מיום 31 בדצמבר 2021".
66 . לתקן את סעיף 3 בהחלטה מס' 1074, כך שבסופו יתווסף "לא יאוחר מיום 31 בדצמבר 2021".
67 . להנחות את שרי הממשלה, כל אחד בתחומו, לפעול ככל הניתן ובכפוף לכל דין אל מול חברות התשתית, בעלי התשתית, בעלי תשתית תקשורת, תאגידים שהוקמו בחוק והגופים המוזכרים בסעיפים 13-4 להחלטה זו, על מנת שיעבירו למרכז למיפוי ישראל את מפות העדות (as made) הנוצרות על פי תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק), התשע"ו-2016. מפות העדות ישמשו לעדכון רציף של מאגר התשתיות. 
68 . להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לעקוב אחר התקדמות הקמת מאגר התשתיות ולסייע בהסרת חסמים ככל שיידרש. ככל שקיימת סיבה או חסם להעברת המידע באחד מן הגופים, ידווח מנכ"ל המשרד שהגוף האמור בתחום אחריותו למנכ"ל משרד ראש הממשלה ויפרט את הסיבות לכך.
69 . להטיל על מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל להכין תוכנית עבודה לעדכון שוטף של נתוני מאגר התשתיות, לרבות המשאבים הדרושים לשם כך וכן, סדרי עבודה ונוהלי הפצה של המידע המעודכן בין הגופים, וזאת עד ליום 28 בפברואר 2022. 
70 . להטיל על מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל להעביר לקבינט התשתיות דיווח על הפערים בהעברת המידע, כולל הסיבות לכך והמלצות לפתרונם, וזאת עד ליום 28 בפברואר 2022.
71 . להטיל על מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל להשלים את הקמת ממשקי העברת המידע הדו-כיווניים בין מאגר המידע לבין המערכת לתיאום תשתיות שתפורט בסעיפים הבאים להחלטה זו עד ליום 31 בינואר 2022, כפי שיתואם בין משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – משרד התחבורה) לבין המרכז למיפוי ישראל.
הקמת מערכת לתיאום תשתיות
בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1074 ולהחלטה מס' 1838, ובמטרה לקדם מחשוב של תהליכי תיאום תשתיות, לנצל את תועלות מאגר התשתיות ולקדם תהליך תיאום תשתיות יעיל, מהיר, שקוף ומתועד, לבצע את הפעולות האלו:
72 . לרשום את הודעת מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדבר השלמת המערכת ממוחשבת לבקשת היתרים והרשאות עבור שלבי התכנון המפורט, הרישוי והביצוע בתהליכי תיאום תשתיות, בין חברות תשתית, בעלי תשתית ובעלי תשתית תקשורת (להלן – מערכת לתיאום תשתיות).
73 . להטיל על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, שרת האנרגיה, שר התקשורת ושר האוצר, בתיאום עם רשות החברות הממשלתיות, לפנות לחברות התשתית, בעלי התשתית ובעלי תשתית תקשורת או הגופים המוזכרים בסעיפים 13-4 להחלטה זו שתחת עניינו של המשרד, בבקשה כי יבצעו את כל תהליכי תיאום התשתיות עם חברות התשתית, בעל התשתית, בעלי תשתית תקשורת, תאגידים שהוקמו בחוק או הגופים המוזכרים בסעיפים 13-4 להחלטה זו, באמצעות המערכת לתיאום תשתיות. 
74 . להקים צוות בין-משרדי בהשתתפות משרד התחבורה, משרד האנרגיה, אגף התקציבים, משרד ראש הממשלה, החשב הכללי ומינהל התכנון, במטרה לקדם ממשקים בין המערכת לתיאום תשתיות למערכות במינהל התכנון. 
75 . להטיל על מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומנכ"ל משרד הפנים, בשיתוף משרד ראש הממשלה לפעול לשילובן של רשויות מקומיות במערכת לתיאום תשתיות. מנכ"ל משרד הפנים ימנה גורם בכיר מבין עובדיו שיהיה אחראי על קידום סעיף זה.
החלטות נוספות
76 . להטיל על מנהל רשות החברות הממשלתיות, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מנכ"ל משרד האנרגיה והחשב הכללי במשרד האוצר לפרסם חוזר ייעודי לנושא תיאום התשתיות בחברות הממשלתיות, אשר יכלול בין השאר קידום של יישום הנושאים הקבועים בהחלטה זו, וזאת לא יאוחר מיום 31 ביוני 2022.
77 . להטיל על הממונה על התקציבים, בהתייעצות עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, החשב הכללי, מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מנכ"לית משרד האנרגיה, מנהל רשות החברות הממשלתיות, מנכ"לית משרד התקשורת והיועץ המשפטי לממשלה, לבחון קידום חקיקה לטובת הקלה על הליכי תיאום בין גופי תשתית. 
78 . להנחות את משרד התחבורה לגבש בתוך 120 ימים מיום קבלת החלטה זו תכנית עבודה לקידום תכנון תחבורתי מרחבי לתחנות רכבת, מטרו, רכבת קלה ותחנות אוטובוס עתירות נוסעים, במטרה ליצור קישוריות פיזית מיטבית. תכנית העבודה תכלול תעדוף של הפרויקטים המוצעים בהתאם לצורך התחבורתי ולכדאיות הכלכלית.
לעניין סעיף זה –
"קישוריות פיזית" – תשתית שמטרתה לייצר אפשרות מיטבית למשתמשי התחבורה הציבורית להגיע מהשימושים הסובבים את תחנות מערכות התחבורה הציבורית אליהן, לרבות נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית, שבילי אופניים ושבילים להולכי רגל.
"תכנון תחבורתי מרחבי" – הליך תכנוני שמטרתו לזהות ולהצביע על הקשרים המרחביים החזקים בין תחנות מערכות הסעת ההמונים והתחבורה הציבורית לבין שימושי הקרקע המזינים ומוזנים על ידיהן, ולהמליץ על מרכיבי הקישוריות הפיזית הנדרשים ליישום כדי לממש את פוטנציאל הנוסעים של מערכות התחבורה.
79 . להקים צוות בין-משרדי בראשות משרד ראש הממשלה, ובשיתוף אגף התקציבים, אגף החשב הכללי, משרד הבינוי והשיכון, משרד הביטחון, מינהל התכנון, משרד הבריאות, משרד התחבורה, משרד האנרגיה והמרכז למיפוי ישראל, לבחינת התועלות וההשלכות ליישום והטמעת שיטת Building Information Modeling בפרויקטי תשתיות ובנייה. יובאו בפני הצוות עמדות של גופים רלוונטיים לתחום, ובכלל זה עמדות של חברות ממשלתיות. הצוות יגבש המלצות עבור יישום סעיף זה בתוך 240 ימים מיום קבלת החלטה זו.
תכנית לאומית להגדלת ההון האנושי לענף התשתיות
בהמשך לדו"ח הצוות הבין-משרדי בנושא הפער בהון אנושי לתחום התשתיות, ובהמשך לתכנית הרב שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה לשנים תשע"ז-תשפ"ב, של המועצה להשכלה גבוהה, ועל מנת לקדם מענה לפער הקיים והצפוי במשק הישראלי בהון אנושי לענף התשתיות, על ידי שיפור ההון האנושי הרלוונטי הקיים בישראל: 
חיזוק ההון האנושי ההנדסי לענף התשתיות
80 . לאמץ את עיקרי המלצות הדו"ח הבין-משרדי בנושא הפער בהון אנושי לענף התשתיות, ובפרט לעניין הגדלת מספרי הסטודנטים בתחום ההנדסה האזרחית. 
81 . לרשום  בפניה את החלטת הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה (להלן – ות"ת) מיום 24 ביוני 2020, להפעלת תכנית לעידוד המוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים על ידה להגדלת מספר הסטודנטים בתואר ראשון, תואר שני עם תזה ודוקטורט בתחום ההנדסה האזרחית.
82 . לפנות לות"ת בבקשה שתפנה למוסדות להשכלה גבוהה על מנת שיבחנו את המלצות הדו"ח כאמור בסעיף 17 להחלטה זו, בעניין פתיחת התמחויות נדרשות בתחום התשתיות: רכבות, חשמול, מנהור, תחבורה, מים, גז טבעי, חשמל בהתמחות בזרם חזק ובאלקטרוניקת הספק, ובתחומים נוספים שיימצא להם ביקוש בשוק העבודה, זאת מבלי לגרוע בעצמאותם האקדמית של המוסדות.
83 . במטרה לשפר את מרכיב ההון האנושי ההנדסי בשירות המדינה ולייעל את הצורך בשימוש במשרות עם תנאי סף של דירוג מהנדס, להטיל על נציבות שירות המדינה והממונה על השכר במשרד האוצר, בשיתוף עם משרד ראש הממשלה, לפעול כדלקמן:
א. לעדכן את תנאי הסף והיבטים נלווים של משרות בדירוג מהנדסים בשירות המדינה שאין צורך שתנאי הסף בהן יחייבו כשירות של מהנדס. שינוי תנאי הסף והמרת משרות בדירוג המהנדסים למשרות בדירוגים אחרים תתבצע בהתאם למיפוי משרות המהנדסים שגובש על ידי נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה ואגף הממונה על השכר במשרד האוצר, בתיאום עם המשרדים, יחידות הסמך הממשלתיות והרשויות הממשלתיות, ובהתאם לצרכים העדכניים של המנהלים הכלליים.  
ב. בהסכמת נציבות שירות המדינה והממונה על השכר ניתן להוסיף גופים ויחידות נוספים עבור יישום סעיף קטן (א).
ג. לבצע את סעיף קטן (א) בתוך 150 ימים מיום קבלת החלטה זו.
84 . להנחות את משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים, משרד התחבורה, משרד האנרגיה, רשות החברות הממשלתיות, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות החדשנות, מנהל התכנון, משרד המדע והטכנולוגיה והמוסדות להשכלה גבוהה, לבחון הקמת קרן להשקעה במחקר ופיתוח יישומי הנדסי בענף התשתיות תוך בחינת שיתופי פעולה אפשריים עם חברות התשתית הממשלתיות. 
85 . להטיל על המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע לקדם את הנושאים הבאים בתוך 120 יום מיום קבלת החלטה זו:
א. לבחון הקמה של כיתות ייעודיות, בשיתוף מעסיקים, עבור הנדסאים אזרחיים לענף התשתיות. 
ב. לבחון הקמת התמחות ותכנית לימודים ייחודית עבור הנדסאים אזרחיים בענף התשתיות.
ג. לפעול לפיתוח תכני לימוד מקוונים עבור הכשרת הנדסאים אזרחיים לענף התשתיות.  
86 . להקים צוות בין-משרדי בראשות משרד ראש הממשלה ובשיתוף המשרד הממונה על זרוע העבודה, משרד העלייה והקליטה, אגף התקציבים ורשות החברות הממשלתיות, לעניין שילוב של מהנדסים והנדסאים עולים במקצועות הנדסה בתחום התשתיות. הצוות יגבש המלצות לעניין סעיף זה בתוך 150 ימים מיום קבלת החלטה זו.
חיזוק ההון האנושי לענף התשתיות במקצועות נוספים 
87 . להטיל על מנכ"ל משרד הכלכלה, בהיוועצות עם משרד ראש הממשלה, להציג נתונים לגבי ההיצע הקיים של עגורנאים ושל מנהלי עבודה לענף התשתיות והסיבות האפשריות למחסור בהם, במידה וכך יימצא, והמלצות לתיקון כולל בחינת הצורך בהוספת ציוד ותשתיות הכשרה לטובת יישום ההכשרות בתחום זה ככל שיידרש.
קידום עבודת מטה מקצועית וביצוע תיקונים רוחביים נדרשים בהון האנושי לענף התשתיות 
88 . להטיל על החשב הכללי, בשיתוף עם הממונה על התקציבים, מנהל רשות החברות הממשלתיות והמנהלת הכללית במשרד התחבורה, לבחון את התנאים שעניינם כשירות כוח אדם בקרב המתמודדים במכרזים שמפרסמות חברות התשתית הממשלתיות הנדרשים לצורך קידום, הקמה, הפעלה ותחזוקה של תשתיות. 
89 . על מנת לשפר את מצב הבטיחות בעבודה ובפרויקטי תשתית ואתרי בנייה בפרט, להטיל על משרד הכלכלה לבנות ולהציג לממשלה בתוך 120 יום מדיניות אכיפה בהתאם לשכיחות ורמת הסיכון של הגורמים השונים בענף הבנייה. 
90 . להטיל על החשב הכללי, בשיתוף עם הממונה על התקציבים, מנהל רשות החברות והמנהלת הכללית במשרד התחבורה לבחון את הדרישות התשומתיות של כוח אדם במכרזי תשתיות.
91 . להטיל על השר הממונה על זרוע העבודה לבחון תיקון של תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג-1992, כך שיופחתו הדרישות לשעות הסמכה מעשיות עבור עגורנאים, ולקבוע הסדרים חלופיים כדוגמת שעות התנסות באמצעות סימולטור. 
92 . להטיל על השר הממונה על זרוע העבודה לבחון תיקון תקנות לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח-1958, ולפי חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים התשע״ג-2012, לעניין רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים ומרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים וכן, רישוי וייחוד פעולות במקצוע התשתיות וביתר המקצועות הקבועים בסעיף 81 להחלטה זו.
93 . להטיל על השר הממונה על זרוע העבודה לפרסם להערות ציבור צו לעניין דרכי מתן רישיונות לעסוק בביצוע עבודות חשמל, ביטולם והגבלתם, ובכלל זה, דרך ההסכמה לביצוע עבודות חשמל בהתאם לסמכותו לפי סעיף 4(2) לתיקון 4  לחוק החשמל, התשי"ד-1954, ולהגישם לכנסת עד ליום 1 ביוני 2022.
שיתוף תשתיות
94 . לצורך התייעלות בשימוש במשאב הקרקע, חיסכון בעלויות וקיצור לוחות הזמנים עבור תכנון וביצוע של פרויקטים בתחום התשתיות, לבצע את הפעולות האלו:
א. להורות למנכ"לית משרד התחבורה, בשיתוף מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים, מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל, מנכ"ל משרד האנרגיה ומנכ"לית מינהל התכנון (להלן – הצוות) לפעול לשיתוף תכניות רב-שנתיות בין חברות התשתית, בעלי התשתית ובעלי תשתית תקשורת במטרה לעודד תכנון משולב של תשתיות תחבורה, אנרגיה, מים ותקשורת, בהתאם לעקרונות הבאים:
1) הצוות יבחן חלופות למערכת ממחושבת שבאמצעותה ירוכזו, יעודכנו ויונגשו באופן שוטף נתוני התכניות    הרב-שנתיות, ובכלל זה: מערכת "חצב" של משרד התחבורה, מערכת לאומית לתיאום תשתיות, מערכות המידע של המרכז למיפוי ישראל, מערכת לאומית לתיאום תשתיות, מערכות מינהל התכנון. 
2) הצוות ישלים את המהלך להנגשת המידע, ולהעברתו על-גבי המערכת שתיבחר בהתאם לאמור בפסקה (1) (להלן – המערכת), בכפוף להוראות חוק חובת המכרזים,       התשנ"ב-1992, תוך 210 יום מהחלטה זו. 
ב. להורות למנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים  ולמנהל המרכז למיפוי ישראל לקבוע את מפרט המידע ואופן העברתו לצורך הפעלת המערכת, במועד אשר יאפשר את השלמת המהלך כאמור בפסקה (2) ובמועד האמור בו. המידע שירוכז יכלול תכניות פיתוח רב-שנתיות הכוללות את המאפיינים הבאים: סוג תשתית; תוואי; לוחות הזמנים של הפרויקטים, וכן נתונים נוספים שהצוות ימצא שעשויים לתרום לקידום תכנון משותף של תשתיות תחבורה, אנרגיה ותקשורת. המידע יכלול נתונים לגבי פרויקטים שבשלבי התכנון, לרבות תכנון סטטוטורי, וכן לגבי פרויקטים שבשלבי הביצוע.
ג. להורות לשרי הממשלה לפעול בהתאם לסמכותם לרבות באמצעות תיקון תקנות, אל מול חברות התשתית, בעלי התשתית ובעלי תשתית תקשורת הנמצאים תחת אחריותם על מנת שיעבירו את המידע למערכת, והכל בהתאם למפרט שייקבע בהתאם לאמור בסעיף קטן (ב).
ד. להורות למנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים  ומנהלת מינהל התכנון, בהתייעצות עם מנכ"ל משרד האנרגיה ומנכ"ל משרד התקשורת, לגבש המלצות להנחיות תכנוניות לשילוב תשתיות פסיביות לצורך הנחת תשתיות חשמל, גז, מים ותקשורת במסגרת תכנית דרך כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, באופן שיביא לשיתוף מיטבי בין הגורמים הפועלים בתא שטח נתון בעת ביצוע עבודות תוך ניצול משאבי הקרקע, ייעול וחיסכון בעת ביצוע עבודות, לפיתוח תשתיות ובשים לב לצורכי ההקמה והתחזוקה של הפרויקטים התחבורתיים. המלצות אשר יגובשו כאמור בסעיף זה, יוגשו  לקבינט התשתיות בתוך 120 יום ממועד החלטה זו. 
ה. להורות לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול בהתאם לסמכותה אל מול חברות התשתית שתחת אחריותה להטמעת ההנחיות התכנוניות כאמור, לאחר אישורן על-ידי קבינט התשתיות, במסגרת התכניות המקודמות על-ידן. 
ו. להורות למנהל המרכז למיפוי ישראל לרכז ולהעלות למערכת כאמור, וכן למאגר התשתיות הלאומי שכבת מידע נוספת שתכלול את התשתיות הפסיביות ביחס לתכניות הפיתוח הרב-שנתיות אשר הועלו או יועלו בעתיד למערכת, ולעדכנה מעת לעת.
ז. במטרה לייעל את השימוש בנכסי החברות הממשלתיות ולהגביר את שיתופי התשתיות, להטיל על מנהל רשות החברות הממשלתיות לפעול מול נתיבי ישראל (נת"י), רכבת ישראל, נתיבי איילון, נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע), וכביש חוצה ישראל (להלן בהחלטה זו – החברות), במסגרת סמכויותיו על פי דין, על מנת לקדם גיבוש ויישום תכנית לשיתוף תשתיות אנרגיה ותקשורת בנכסיהן והטמעת שיקולי פיתוח עסקי מבוסס שיתוף תשתיות במסגרת תכנון, ביצוע ותפעול הפרויקטים ובכלל זה בהתקשרויות הנלוות לקידומם. 
ח. לעניין סעיף זו:
"נכסי החברות" – דרכים, מסילות, תחנות, חניונים, שטחי, תפעוליים ושטחי התארגנות המשמשים את החברות לפעילותן. 
פרויקט הקו הכחול והסגול של מערכת הרכבת הקלה בירושלים
95 . להטיל על משרדי האוצר והתחבורה והבטיחות בדרכים לקדם הקמה והפעלה של הקו הכחול ברשת קווי הרכבת הקלה בירושלים, בהתאם לעקרונות תמ"מ 29 ובהתאם למפורט להלן:
א. עבודות שלב א' הכוללות תכנון מפורט, עבודות אזרחיות מקדימות, קידום זמינות הקרקע והעתקת תשתיות חיוניות וכל העבודות הנדרשות למבנה תחתון, יקודמו על ידי המדינה, בכפוף להוראות כל דין.
ב. הקו הכחול של רשת קווי הרכבת הקלה כולל מספר קווים תפעולים העוברים, בין היתר, בשכונות מלחה, גילה, תלפיות, גוננים ורמות.
ג. עבודות שלב ב' הכוללות את כל יתר העבודות הנדרשות, לרבות התקנת מערכות הקו, הקמת המסילות, רכש הקרונות וכן תפעול הקו ותחזוקתו, על-ידי זכיין פרטי עימו תתקשר המדינה בכפוף לכל דין במנגנון של שיתוף הסקטור הפרטי (PPP). ניהול ההליכים המכרזיים כאמור יהיה באמצעות ועדת מכרזים בין-משרדית בראשות החשב הכללי ובהשתתפות נציג המנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, נציג הממונה על התקציבים ונציג עיריית ירושלים.
ד. הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד התחבורה כי אומדן הפרויקט לשלב בו מצוי התכנון הוא כ-13.8 מיליארד שקלים חדשים. האמור מותנה בכך שמוסדות התכנון לא הורו על שינויי תכנון אשר להם השפעה מהותית על עלויות ההקמה ביחס לאומדן התכנית כפי שהיה בעת הפקדתה להערות הציבור.
ה. להסמיך את צוות תכנית אב לתחבורה, הפועל במסגרת העמותה לתכנון, פיתוח ושימור אורבני – ירושלים, כך שיהיה רשאי להגיש תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת מכוח סעיף 61א(ב2) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, לעניין תכנון קווי הרכבת הקלה בירושלים.
מסילות מהירות לבאר שבע
96 . להנחות את שרת הפנים ושרת התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול בהתאם לסמכותן, מבלי לפגוע בעצמאות מוסד התכנון, לקידום תת"ל 111 בלוחות זמינים מהירים ככל הניתן ולהשלמת התכנון הסטטוטורי.
טיוב הליך רישוי לעסקים בעלי חשיבות לאומית 
97 . להטיל על שרת הפנים להפיץ תזכיר חקיקה, שלא יכלל במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, לפיו יתוקן חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק רישוי עסקים), בהתאם להוראות הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 33), התשע"ח-2018, בנוסח שוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הניחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שעניינה רישוי עסקים בעלי חשיבות לאומית. זאת, בשינוי שהמנהל הכללי של משרד המשפטיים יתווסף כחבר נוסף בצוות המייעץ, שמוקם לצורך מתן המלצה לממשלה על החלטה שעסק מסוים הוא בעל חשיבות לאומית, וכן בשינויים המחויבים נוכח תיקונים שנעשו בחוק רישוי עסקים (תיקון מס' 34), התשע"ח-2018.  
תקשורת
98 . להטיל על שר התקשורת, בהסכמת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האוצר להפיץ בתוך 120 יום ממועד החלטה זו, תזכיר חוק בדבר תיקוני חקיקה לפיהם ייקבע כי על אף האמור בסעיף 25(ב) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת) במקרה בו סלילת דרך או שינוייה נעשית על ידי המדינה או חברת תשתית או מי מטעמן (כל אחד בנפרד ייקרא להלן – המקים), ובכפוף לתיאום התכנית המפורטת לפי סעיף 25(א)(1) לחוק התקשורת בין המקים לבעל הרישיון, ייקבע כלהלן:
א. המקים ימסור לבעל הרישיון הודעה כאמור בסעיף 25(א) לחוק התקשורת. ההודעה כאמור תכלול, בין היתר, את המועד להשלמת ביצוע עבודות העתקה וההקמה של התשתית הפסיבית כהגדרתה בסעיף 5(י)(7) לחוק התקשורת,  לצורך סלילת הדרך או שינויה (להלן – הודעת המקים).
ב. בעל הרישיון ישיב להודעת המקים בתוך 21 ימים בהודעה מפורטת לעניין ביצוע עבודות העתקה והקמה של התשתית הפסיבית על ידו, כולל עלות ולוחות זמנים מפורטים.
ג. ככל שהצעת בעל הרישיון כאמור בסעיף (ב), לא עולה בקנה אחד עם המועד להשלמת העבודות כאמור בהודעת המקים, חורג ממנגנון התמחור אשר ייקבע בתזכיר החוק בהלימה למחירונים המקובלים בשוק, או שבעל הרישיון לא הגיב להודעה של המקים בתוך 21 ימים, רשאי המקים, לבצע בעצמו את עבודות ההעתקה או ההקמה של התשתית הפסיבית, באמצעות קבלן המוסמך לביצוע העבודה. יובהר כי הוראות סעיף 261(ד)(1)(ט) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, יחולו על עבודות כאמור בסעיף זה.
ד. בעל הרישיון יהיה רשאי להציב, במקרה כאמור בסעיף (ג), מפקח מטעמו באתר ביצוע העבודות, תוך חיוב המקים בתשלום שכרו של המפקח על פי תעריף חשכ"ל ולפי שעות הפיקוח בפועל עם סיום ביצוע העבודות, ימסור המקים הודעה לבעל הרישיון, ובעל הרישיון ישלים את הסרת וחיבור מתקן הבזק בתוך מספר ימים מוגדר אשר ייקבע בתזכיר החוק, מיום מתן הודעת המקים כאמור.
ה. שר התקשורת רשאי, תוך קיום היוועצות עם שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, לקבוע הוראות לעניין אופן תכנון וביצוע עבודות ההעתקה וההקמה של התשתית. 
ו. בסעיף זה להלן: 
"חברת תשתית"  – חברת נתיבי איילון בע"מ, חברת כביש חוצה ישראל בע"מ, חברת נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ, מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בע"מ, חברת רכבת ישראל בע"מ, חברת נמל אשדוד בע"מ, חברת נמל חיפה בע"מ, חברת נמלי אילת בע"מ, חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ. במסגרת התזכיר תיבחן רשימת החברות שעליה יחול ההסדר.
99 . לעניין החלטה זו –
"חוק התקשורת" – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982.    
"תשתיות" – כהגדרתן בסעיף 59כא לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.
"חברת תשתית" – כהגדרתה בסעיף 59כא לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, וכן חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית העוסקת בתחום התשתיות.
בעל תשתית" – כהגדרתו בסעיף 38 (1) או (2) בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016.
"בעל תשתית תקשורת" – בעל רישיון ששר התקשורת העניק לו סמכויות המנויות בסעיף 4(ו) לחוק התקשורת.
"עבודת תשתית" – תכנון או ביצוע של עבודה המשפיעה על תשתיות ובכלל זה הקמה, פיתוח והעתקה של תשתיות, הנוגעים לקידום, תכנון, ביצוע או הפעלה של פרויקטי התשתית הלאומיים.
"תיאום תשתיות" – תיאום הנדסי או משפטי של עבודת תשתית, ובכלל זה:
7) מידע נדרש מבעל תשתית;
8) הצגת לוחות זמנים, עדכון ומעקב אחר ביצוע עבודות התשתית; 
9) תיאום מקצועי של היקפן ותכולתן של עבודות התשתית הנדרשות;
10) כל אישור הנדרש לשם תכנון וביצוע עבודת תשתית:
11) תיאום לגבי מעבר בשטחים המוחזקים בידי חברות ובעלי התשתית; 
12) תיאום התשלום הנדרש בעד ביצוע עבודות התשתית וכן הביטוחים, הערבויות וכתבי ההתחייבות הנדרשים.

להלן הנספח:
רשימת פרויקטי תשתית לאומיים  
4. תעדוף 1: מטרו גוש דן
5. תעדוף 2:
א. רכבות קלות גוש דן
ב. רכבות קלות ירושלים
ג. תשתיות תח"צ תומכות אגרות תחבורה ציבורית
ד. המסילה הרביעית באיילון
ה. הכפלת מסילת החוף
ו. שדה תעופה משלים 
ז. הקמת מתקן התפלה גליל מערבי וחיבורו למערכת הארצית
ח. תחנת מיתוג לאספקת חשמל לגוש דן
ט. אשכולות קווי 400 – נגב, צפון ושרון
6. תעדוף תכנוני: מסילת הרכבת המהירה לב"ש – פרויקט זה יוגדר כפרויקט בעל חשיבות לאומית לעניין עדיפות בקידומו במוסדות התכנון ובהליך התכנון הסטטוטורי.