אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה ותיקון החלטת ממשלה

במטרה להוביל לפיתוח ולקידום כלכלי-חברתי של מפרץ חיפה בפרט (להלן גם – "המפרץ"), ושל מטרופולין חיפה בכלל, הכולל חזון ליצירת מוקדי תעסוקה ומגורים עשירים ואיכותיים עבור תושבי צפון מדינת ישראל ושיפור באיכות האוויר והסביבה של תושבי המפרץ, ובהמשך להחלטת הממשלה מס' 472  מיום 25.10.2020, בהמשך לדו"ח המסכם של ועדת המנכ"לים בנושא קידום ופיתוח מפרץ חיפה (להלן – "דו"ח ועדת המנכ"לים"), שפורסם ביום 7.6.2021, ולהחלטות הממשלה מס' 2262 מיום 08.01.2017 ומס' 529 מיום 06.09.2015, תוך מתן דגש על קווי היסוד של הממשלה ה-36 ומחויבות הממשלה לשיפור איכות החיים באזור חיפה והמפרץ, ובתוך כך יצירת אזור מגורים, הייטק, אתרי טבע, אתרי בילוי, ותעשייה נקייה:

1.       לקדם אסטרטגיה לפיתוח ולקידום אזור מפרץ חיפה, אשר תתמקד בשיפור איכות החיים של תושבי המפרץ, באמצעות פרויקטים כלכליים משמעותיים שישנו את המגמות הדמוגרפיות והכלכליות-חברתיות הקיימות כיום במפרץ, כמו גם היערכות מתאימה של משק האנרגיה שתכליתה להביא להפסקת זיקוק הנפט והפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, מציאת פתרונות חלופיים, וזאת לצורך עמידה בצורכי משק האנרגיה ההכרחיים להבטחת רציפות תפקודית, ובהמשך למגמה העולמית לצמצום השימוש בדלקים פוסיליים, לרבות גפ"מ, ומעבר לאנרגיות מתחדשות.

מטרת האסטרטגיה האמורה היא להוביל לפיתוח אורבני משמעותי, אשר יש בו כדי לשנות את אופי האזור כולו, מאזור עם תעשייה כבדה לאזור המשלב מגורים, תעסוקה, תעשייה נקייה ושטחים ירוקים, וכל זאת במאמץ לעמוד בלוחות הזמנים שהומלצו בוועדת המנכ"לים.

הקמת צוות לניהול משא ומתן למתווה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והכימית במפרץ חיפה

2.         א. להטיל על צוות בהשתתפות נציגי רשות מקרקעי ישראל, אגף התקציבים במשרד האוצר, החשב הכללי במשרד האוצר, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי) ומשרד האנרגיה (להלן – "צוות המו"מ") לקיים מו"מ עם חברת בתי זיקוק לנפט בע"מ (להלן – "בז"ן"), חברת כימיקלים לישראל בע"מ (להלן – "כי"ל"), חברת תשתיות אנרגיה בע"מ (להלן – "תש"א"). מטרת הצוות להביא להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והכימית במפרץ חיפה כמפורט בהחלטה זו, תוך שמירה על הביטחון האנרגטי ואספקת דלקים סדירה למשק. יובהר כי כל קבלת החלטה מטעם המדינה כפופה למציאת מקור תקציבי ואישורו בהחלטת ממשלה. כמו כן, יובהר כי אם המשא ומתן כאמור לא יצלח, אין הדבר גורע מסמכותה של המדינה בכל עניין וכי אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הממשלה, השרים או גורם אחר לפי כל דין או כדי לכבול את שיקול דעתם בכל דבר ועניין.

ב. צוות המו"מ יעדכן מעת לעת צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, בהשתתפות מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מנהל רשות מקרקעי ישראל ומנכ"ל משרד הבריאות, בדבר התקדמות המשא ומתן. ככל שיתעוררו מחלוקות, הן יובאו להכרעת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי ומנכ"ל משרד האוצר.

3.       לאחר השלמת המשא ומתן, כאמור בסעיף 2 לעיל, להטיל על הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לאחר התייעצות עם המשרדים והגופים הממשלתיים הרלוונטיים, להציע מקורות למימון הפרויקט המפורט בהחלטה זו. ככל שתהיינה עלויות תקציביות, כל הוצאה תקציבית תובא לאישור הממשלה. יובהר כי מקורות המימון ייקבעו תוך נשיאה משותפת של כלל המשרדים הרלוונטיים בעלויות הפרויקט.

פיתוח כלכלי של מפרץ חיפה

4.       להטיל על רשות מקרקעי ישראל, אגף התקציבים במשרד האוצר, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה לפעול, ככל הניתן, בתיאום עם צוות המו"מ, לצמצום השטח התפוס על ידי חוות המכלים של תש"א (להלן – "החווה") בהקדם האפשרי ועוד בטרם הפסקת הפעילות הפטרוכימית במתחם בז"ן וככל הניתן עד לשנת 2026. זאת, לטובת שיקום קרקעות החווה והקמת שכונה מעורבת שימושים הכוללת מגורים, מסחר, תעסוקה ותיירות בשטחי החווה שיפונו, ותוך מתן מענה לצורכי האחסון של הנפט הגולמי הנדרש לזיקוק בבז"ן.

5.       הפחתת כושר האחסון הפעיל בחוות המכלים, לרבות פינוי מלא של החווה, טרם הפסקת הפעילות הפטרוכימית, תתבצע בכפוף להפעלה של חלופות לאחסון נפט גולמי אשר ישולבו במסגרת המו"מ שיתנהל עם בז"ן ותש"א, כאמור בסעיף 2 לעיל.

6.       להטיל על רשות מקרקעי ישראל, אגף התקציבים במשרד האוצר, אגף החשב הכללי במשרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה, בתיאום עם צוות המו"מ, לפעול מול חברת כי"ל להעתקת הפעילות התעשייתית ב"מתחם דשנים" לאתר אחר, ככל הניתן עד לשנת 2025. ככל שיהיו לכך עלויות תקציביות, הן יובאו לאישור הממשלה.

7.       השבת קרקע לרשות מקרקעי ישראל תיעשה לאחר פינוי המחוברים שמעל לקרקע ומבנים בתת-הקרקע, לרבות פסולת הריסה, ובכלל זה הריסה ופינוי המבנים והפיתוח הקיים, ולאחר טיהור ושיקום הקרקע והמים לערכי סף המתאימים לייעוד הקרקע, כפי שיאושר על ידי מוסדות התכנון המוסמכים. יובהר כי אין בסעיף זה כדי לגרוע מהאמור בסעיף 3.

שיפור היבטי התחבורה במפרץ חיפה

8.       להטיל על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, באמצעות חברת רכבת ישראל, במסגרת הסכם ההפעלה והפיתוח:

א.            לקדם את אישור הביצוע לתכנית חשמול מסילות הרכבת בחיפה (תת"ל 18), כך שהמסמכים המפורטים לביצוע יוגשו לאישור עד סוף מאי 2022, וככל שיאושרו, יושלם ביצועו עד סוף 2024.

ב.            לקדם את המשך הליכי התכנון של פרויקט הכפלת מסילות הרכבת משפיים ועד חוף הכרמל (תת"ל 65א), ומחוף הכרמל ועד סדנאות אפרים (תת"ל 65ב) במפרץ חיפה.

ג.              ביצוע תת"ל 65ב מותנה בהשלמת חשמול מסילות הרכבת בחיפה (תת"ל 18), עד לתחנת 'מרכזית המפרץ', בהתאם לאמור בסעיף א'.

9.       לרשום את הודעת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האוצר, כי ככל שיאושר פרויקט הכפלת מסילות הרכבת כאמור בסעיף ב' (תת"ל 65ב), יקדמו את תחילת התכנון המפורט לביצוע, ולקידום זמינות של הפרויקט כחלק מתכנית הפיתוח הרב שנתית המאושרת של חברת רכבת ישראל. המקור התקציבי להמשך תכנון וביצוע הפרויקט, בשנים שלאחר תכנית הפיתוח הקיימת, יידון בין משרדי התחבורה והבטיחות בדרכים והאוצר, בשאיפה לסיום ביצוע התכנית עד שנת 2035.

10.   לעדכן את נספח החלטת ממשלה מס' 202 מיום 1.8.2021, כך שפרויקט שיקוע מסילות חיפה (תת"ל 65ב) יוגדר כ-"פרויקט תשתית לאומית" בעדיפות 2.

שיפור שירותי הרפואה במפרץ חיפה

11.       א. להקים צוות בראשות מנכ"ל משרד הבריאות והממונה על התקציבים במשרד האוצר ובהשתתפות נציג המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל במעמד משקיף לצורך תכנון והקמה של בית חולים חדש בקריית אתא, לרבות בחירה, בכפוף לכל דין, לרבות חוק חובת המכרזים, של אחד מבתי החולים הכלליים בחיפה (בני ציון או כרמל) שיועתק לקמפוס חדש בקריית אתא, קביעת היקף הפעילות הרפואית הנדרשת מבית החולים, תוך בחינת שילובים של שירותים גריאטריים ופסיכיאטריים, והכול בשים לב לתוספת יחידות הדיור המתוכננות להתווסף לפי החלטה זו ולצורכי האוכלוסייה באזור בשנים הקרובות, הסכם עם עובדי בתי החולים הקיימים שיועתקו וסוגיות נוספות. הצוות יגיש את המלצותיו עד ליום 30 ביולי 2022. האמור ייעשה בכפוף לכל דין לתכנית תמ"ל 1025, להחלטת הממשלה מס' 4748 מיום 21 בנובמבר 2019 ולקווי היסוד של ממשלת ישראל ה-36. הממשלה תפעל כך שהקמתו של בית החולים תושלם, ככל הניתן, עד לשנת 2029 ובכפוף לחתימה על ההסכם כאמור בס"ק ג' שלהלן.

ב. לאחר הצגת המלצות הצוות לממשלה כאמור בסעיף קטן (א) וקבלת החלטה בנושא, יוקם צוות יישום שבו יהיו חברים המנהל הכללי במשרד הבריאות, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, נציג המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל וראש הרשות המקומית, או מי מטעמם, אשר ילווה את תהליך התכנון וההקמה של בית החולים.

ג.  הממשלה מנחה את אגף התקציבים ורשות מקרקעי ישראל לגבש הסכם להתכנסות בתי החולים, בהתאם להחלטת הצוות, ולפעול בהקדם להקצאת התקציבים הנובעים מההתכנסות, ככל שיהיו, לתכנון ולבינוי של בית החולים, וזאת בכפוף להחלטות מועצת מקרקעי ישראל.     

הקמת פארק מטרופוליני במפרץ חיפה

12.   להטיל על שרת הפנים, השרה להגנת הסביבה ושר האוצר לגבש את מנגנון ההקמה והניהול של פארק מטרופוליני, לאורך נחל הקישון, ממעגנת שביט ועד פארק האגמים של נשר, אשר חלקו (מכביש 4 לכיוון מזרח) יתוכנן במסגרת התכנית המתוארת בסעיף 17 שלהלן. טרם יישום מנגנון ההקמה של הפארק, יוסכמו מקורות תקציביים, אשר יובאו להחלטת הממשלה.

שיפור וקידום התעשייה במפרץ

13.   להקים צוות בהשתתפות משרד הכלכלה והתעשייה, המשרד להגנת הסביבה, משרד ראש הממשלה, משרד הבינוי והשיכון, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ורשות מקרקעי ישראל, על מנת לגבש תכנית פעולה לקידום מתחם היי-טק מעורב שימושים, בשטח הכלול באזור חפ/1704, תוך שמירה על נחל סעדיה וסביבתו הטבעית כאזור טבע עירוני.

14.   להקים צוות בראשות משרד הכלכלה והתעשייה ובהשתתפות משרד האוצר, משרד ראש הממשלה והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל שיגבש תכנית להסרת חסמים רגולטוריים ובירוקרטיים, על מנת למשוך חברות בעלות ערך מוסף גבוה לאזור המפרץ, במידת הצורך. ככל שתהיינה לתכנית שתגובש עלויות תקציביות, הן יובאו לאישור הממשלה. 

15.   בשל היקפה וסמיכותה של תמל/1025 לשטחי המפרץ, רשות מקרקעי ישראל, משרד ראש הממשלה, מינהל התכנון ומשרד האוצר יבחנו הסרת חסמים רגולטוריים וביורוקרטיים למימוש שטחי התעסוקה בהתאם לתוכנית המאושרת, לרבות שטחי תעשייה עתירת ידע (הייטק). ככל שתהיינה לתכנית שתגובש עלויות תקציביות, הן יובאו לאישור הממשלה. 

16.   לרשום את הודעת משרד הבינוי והשיכון והמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה כי יסיימו, בתוך 120 יום מקבלת החלטה זו, לגבש יחד עם השותפים המקומיים והממשלתיים, לרבות עם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ורשות החדשנות, תכנית אסטרטגית לפיתוח ולניהול רובע חדשנות בעיר חיפה, באזור העיר התחתית, חזית הים העירונית ובת גלים, מבלי לפגוע בפעילות הנמלית. רובע החדשנות יסייע בפיתוח הכלכלי והעירוני של אזורים אלו, תוך חיזוק              האקו-סיסטם של חדשנות טכנולוגית והרחבת היצע התעסוקה האיכותית.

היערכות משק האנרגיה להפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה ותכנון מרחבי חדש למפרץ

17.   להטיל על רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון, בהתייעצות עם משרד האנרגיה, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והמשרד להגנת הסביבה, לקדם תכנון לאזור מפרץ חיפה, במטרה להפוך אותו לאזור עירוני מוטה מגורים, תעסוקה, לוגיסטיקה ותעשייה, תוך יצירת רקמה עירונית רציפה בין אשכול רשויות המפרץ, הקריות בכלל וקריית אתא בפרט, לעיר חיפה; חיזוק כלכלי; שינוי תדמיתי; חיבור העיר לים, ותכנון פארקים ונחלים (ובכלל זה הפארק המטרופוליני לאורך נחל הקישון, נחל גדורה, נחל ציפורי ונחל סעדיה); מבלי לפגוע בפעילות הנמלית, שיפור איכות הסביבה ופיתוח בר קיימא. התכנון יביא בחשבון מערך הסעת המונים בתחבורה ציבורית ובתחבורה קלה ושמירה על תמהיל נכון בין מגורים לתעסוקה. התכנית תעניק מענה תכנוני גם להיערכות משק האנרגיה, ולהיערכות הנמלית במפרץ, על מנת להבטיח רציפות תפקודית מלאה, בראייה כלל ארצית. התכנון יקודם בתיאום עם נציגי הממשלה בצוות המשא ומתן. יובהר כי אין בכך כדי לפגוע בעצמאות שיקול הדעת של מוסד התכנון המוסמך.

18.   יובהר, כי הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית מותנית בהבטחת הרציפות התפקודית של משק האנרגיה, ובפרט בתפקודם המלא, על פי כל דין, של המתקנים, ובכלל זה מתקני אחסון החירום, כפי שמפורט בנספח א' שלהלן (הנגזר מפרק 3 לדוח ועדת המנכ"לים).

19.   חמש שנים קודם למועד שייקבע במסגרת המו"מ להפסקת הפעילות הפטרוכימית, תבחן שרת האנרגיה את העמידה בתנאי סעיף 18 לעיל לעניין רציפות תפקוד משק האנרגיה והיתכנות הפסקת הפעילות הפטרוכימית במועד האמור. סברה השרה שיש לשנות את מועד הפסקת הפעילות הפטרוכימית, תביא את המלצתה להחלטת הממשלה. השרה תערוך בחינה נוספת חצי שנה לפני המועד שייקבע, כאמור, להפסקת הפעילות הפטרוכימית.

20.   להטיל על מנכ"ל משרד האנרגיה, חמש שנים בטרם תופסק הפעילות הפטרוכימית, להציג לפני ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (להלן – "הקבינט הכלכלי-חברתי") תחזית צריכה מעודכנת לתזקיקים במשק הישראלי ובשים לב להחלטות הממשלה ביחס ליעדי פליטות גזי החממה. ככל שצריכת התזקיקים הצפויה במשק הישראלי פחתה למול התחזיות שצוינו במסקנות דוח ועדת המנכ"לים, תופחת כמות התזקיקים הנדרשת לאחסון בהתאם.

21.   יבוא תזקיקי נפט וגפ"מ:

א.            להטיל על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, להורות לחברת נמלי ישראל, מכוח סמכותה לפי סעיף 9(ב)(5) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 (להלן: "חוק רספ"ן"), לקדם ולהגיש את מסמכי תת"ל 118 לבדיקה תכנונית מוקדמת עד סוף מרץ 2022, בתיאום עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד האנרגיה. במסגרת התכנון המוצע בתת"ל 118 יקודמו, בין היתר, הקמת מסוף חדש לצורך פריקת תזקיקים מיובאים, בתחום נמל המפרץ בחיפה, עבור צורכי התזקיקים השוטפים בצפון המדינה ולגיבוי פעילות נמלי הדלקים האחרים בישראל, בעתות שאינן שגרה, והסדרה של מסוף הכימיקלים לצורכי משק האנרגיה. במסגרת התכנית תיבחן האפשרות ליבוא גפ"מ וכל צורך נוסף של משק האנרגיה. כמו כן, לבקש מחברת נמלי ישראל לבחון עריכת מכרז להקמה של נמל התזקיקים החדש, בהתאם להוראות התת"ל, שיתמרץ הקמה מוקדמת ככל הניתן.

ב.            להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפנות לחברת נמלי ישראל בבקשה לכלול בתוכנית הפיתוח של חברת נמלי ישראל את הקמתם והפעלתם של מסוף ומזח תזקיקים חדש בנמל המפרץ בחיפה, ככל הניתן עד שנת 2028.

ג.              להנחות את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים להורות לחברת נמלי ישראל, לפי סעיף 9(ב)(5) לחוק רספ"ן, להפסיק את פעילותו הקיימת של מסוף התזקיקים הקיים בחיפה ושל חוות מכלי הדלק במתחם ה-"20 אייקרס", הכלולים בתת"ל 119, בתוך 90 יום ממועד תחילת פעילותו של מסוף התזקיקים החדש. יובהר כי אין בכך כדי לגרוע מהאפשרות של  חברת נמלי ישראל להפעיל מתחמים אלה לצורך שימושים נמליים אחרים, למעט חזית ים.

22.     א. להקים צוות בראשות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ואגף התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, בהתייעצות עם משרד האנרגיה ובשיתוף חברת נמלי ישראל, אשר ימליץ על תנאי ההסמכה למפעיל אשר יפעיל את מסוף התזקיקים החדש. הצוות יגיש את המלצותיו לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים ולשר האוצר בתוך 60 ימים.

ב.  להנחות את משרדי התחבורה והבטיחות בדרכים והאוצר, לפנות לוועדת המחירים הבין-משרדית לבחון את הצורך בקביעת מחירים מפוקחים לשירותי ניטול ואחסנה של דלקים ומוצריהם.

תכנון שובר הגלים והגנה על חופי קריית חיים

23.   להנחות את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים להורות לחברת נמלי ישראל, לפי סעיף 9(ב)(5) לחוק רספ"ן, לקדם את תכנון שוברי הגלים להגנת חופי קריית חיים ולשיקומם ולקדם את התכנית הסטטוטורית מס׳ 304-0860023. ככל שתאושר התכנית, ייעשו מאמצים להשלמת הביצוע עד תחילת שנת 2028, במסגרת תוכנית הפיתוח של חברת נמלי ישראל שתאושר כדין.

אחסון ויבוא גפ"מ מחוץ לשטח מפרץ חיפה

24.   להטיל על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ובשיתוף פעולה עם מינהל התכנון ומשרד האנרגיה, לבחון ולתכנן הקמה של מבנים ימיים נמליים (או מקשר ימי) ליבוא וליצוא של גפ"מ רגיל וגפ"מ אולפיני, במרחב הנמלי באשדוד. ככל שיוחלט על קידום התכנית, זו תוגש למוסד התכנון המוסמך.

צמצום השימוש בגפ"מ במשק

25.   להקים צוות בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה ובהשתתפות נציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ומשרד הכלכלה והתעשייה, אשר יגבש תכנית לצמצום השימוש בגפ"מ במגזר הביתי, במגזר המסחרי-עסקי ובמגזר התעשייתי. זאת, בהתבסס על טכנולוגיות לחשמול וטכנולוגיות נקיות. הצוות יגיש את מסקנותיו לאישור הקבינט הכלכלי-חברתי בתוך 180 יום.

מענה לרשויות מקומיות

26.   להקים צוות בין-משרדי בהשתתפות משרד הפנים ומשרד האוצר, לגיבוש מענה לפגיעה כלכלית, ככל שתהיה, לחלק מהרשויות במפרץ, לאחר הפסקת פעילות כל אחת מהתעשיות במפרץ חיפה. ככל שיהיו למענה זה עלויות תקציביות, הוא יובא לאישור הממשלה.

שיקום הקרקעות המזוהמות במפרץ חיפה

27.   ביצוע כל פעולה להריסת מתקנים ותשתיות המכילות חומרים מסוכנים, לרבות דלקים ותזקיקים שבשטח התכנית, בין אם עיליות ובין אם תת קרקעיות, וכן שיקום הקרקעות המזוהמות, ייעשה בהתאם להנחיות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה ובתיאום עמו ועם צוות המו"מ בטרם הביצוע.

28.   מובהר, כי כל החלטה לפעול לטיפול באתרים המוזכרים בהחלטה זו, אין בה כדי לגרוע מאחריותם של הגורמים או של צדדים שלישיים שניהלו, הפעילו ועשו שימוש באתרים אלו, במישרין או בעקיפין, בין היתר מכוח דיני הגנת הסביבה ובהתאם לעקרון "המזהם משלם". כמו כן, אין בהחלטה זו כדי להוות ויתור על זכות מזכויותיה של המדינה, לרבות הזכות לדרוש שיפוי והחזר הוצאות בגין הפעולות שיתבצעו מכוח החלטה זו, או ביחס לכל דרישה קיימת או עתידית מצד צדדים שלישיים, אשר קשורה במישרין או בעקיפין לשימוש בקרקע למטרות מזהמות.

כללי

29.   יובהר, כי כללי החלוקה והביצוע המוזכרים בהחלטה זו ייעשו בהתאם להוראות התכ"ם הרלוונטיות. כמו כן, יובהר כי אין באמור בהצעה זו בכדי לפגוע בסמכויות המשרדים או כל גורם אחר לפי כל דין וכי אין באמור בהחלטה זו משום ויתור על אף טענה של המדינה וכל זכויותיה שמורות אפוא.

ניהול ההחלטה

30.   א.  להנחות את משרד ראש הממשלה להקים ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, בהשתתפות נציגי כלל המשרדים הלוקחים חלק בהחלטה ורשות מקרקעי ישראל, לצורך ליווי, מעקב והסרת חסמים לשם יישום ההחלטה.

ב.    להנחות את משרד ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה החליפי להקים מנהלת, שתלווה את עבודת ועדת ההיגוי ותסייע למשרד ראש הממשלה בריכוז עבודת הוועדה. המנהלת תדווח לוועדת ההיגוי מדי רבעון על התקדמות יישום ההחלטה, על חסמים ביישומה ועל פעולות שבוצעו להסרתם. כלל עלויות הפעלת המנהלת יתוקצבו ממקורות משרד ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה החליפי.

נספח א' – התנאים להבטחת הרציפות התפקודית של משק האנרגיה בעת הפסקת הפעילות הפטרוכימית

1.       הקמה והפעלה בהצלחה של נמל דלקים המאפשר יבוא של תזקיקים בסך של 425,000 טונה בחודש, ויבוא של גפ"מ בסך של 24 אלף טונה בחודש בצפון הארץ.

2.       הקמה והפעלה של תשתית לאחסון ויצוא קונדנסט בכמות של 15,000 טונה בחודש, בשאיפה על בסיס תשתיות קיימות.

3.       הקמה והפעלה של תשתית ליבוא או ייצור ביטומן בהיקף של 35,000 טונה בחודש.

4.       הקמתם בצורה מוגנת, קבלת אישור להפעלתם, חיבורם למערכת פריקה מן הים ומילוי במוצרי הדלק הרלוונטיים של המתקנים הבאים:

4.1.   מתקנים לאחסון גפ"מ בהיקף של 30,000 טונה, על בסיס המתקנים המאושרים בתמ"א 32.

4.2.   מתקנים לאחסון ביטומן בהיקף של 30,000 טונה.

5.       השלמת הליך מכרזי, הכולל תקצוב מלא של ההצעה הזוכה, ומתן היתר בנייה להקמת מתקני אחסון גפ"מ בהיקף של 18,000 טונה נוספים.

6.       הפקדה בפועל של תכניות מפורטות למתקני אחסון גפ"מ נוספים בהיקף של 30,000 טונה.

7.       אישור תכנית מתאר מפורטת להקמת מתקנים מוגנים לאחסון 550 אלף טונה תזקיקים (בנזין, סולר ודלק מטוסים), הכוללים יכולת ניפוק של 275,000 טונה בחודש ושאינה נופלת מיכולת הניפוק בבז"ן כיום וחיבור למערכת פריקה מן הים, בצפון הארץ (להלן- מתקן הקבע). יובהר כי ההקמה בפועל של מתקן הקבע תתבצע אל מול התחזיות המעודכנות של צריכת התזקיקים בישראל, בהתאם לסעיף 20 בהחלטת הממשלה.

8.       מתן מענה לפי כל דין לטובת אחסון תזקיקים (להלן- מתקן הביניים), מילוי במוצרי הדלק הרלוונטיים, תוך שמירה על חיבורם למערכת פריקה מן הים ולמערכת ההזרמה הארצית, ואישור סטטוטורי למענה זה, לפי הכמויות האלה:

8.1.        550,000 טונה תזקיקים בצפון הארץ, הכוללים יכולת ניפוק של 275,000 טונה בחודש ושאינה נופלת מיכולת הניפוק בבז"ן כיום.

8.2.        300,000 טונה תזקיקים בדרום/מרכז הארץ.

9.       יובהר, כי פינוי מתקן הביניים יתבצע אך ורק לאחר אישור שרת האנרגיה להשלמת הקמתו והפעלתו של מתקן הקבע.

10.   מתן כל האישורים הנדרשים על פי דין להפעלת המתקנים המצוינים בסעיפים 8-1 לעיל.

11.   מתן מענה ביטחוני לתשתיות המוקמות אשר יבטיח את רציפות התפקוד של משק האנרגיה של מדינת ישראל.

12.   שמירה ואבטחת מלאים אסטרטגיים כנדרש, כל זאת, בהלימה לתרחיש הייחוס הלאומי.