אישור עקרונות הסכם המסגרת עם חברת "דירה להשכיר – החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה בע"מ"

בהמשך להחלטת הממשלה מס' 796 מיום 20 באוקטובר 2013 שעניינה הקמת חברה ממשלתית ייעודית לשם קידום דיור להשכרה במסגרת הפרויקט הלאומי לדיור (להלן – החברה) ולהחלטת צוות המנכ"לים מיום 21 ביוני 2015, כהגדרתו בתקנה 3ד לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן –  החלטת צוות המנכ"לים),  לפיה החברה מהווה על פי מסמכי היסוד שלה ועל פי החלטת הממשלה והחלטות הממשלה שקבעו את תחומי פעילותה, זרוע ביצוע של הממשלה, כגורם מתכלל, מתכנן ומבצע בתחום פרויקטים לדיור וכן בתחום שיווקם של מתחמים הכוללים דיור להשכרה ארוכת טווח לרבות מכלול הפעולות הקשורות בכך –

1. לאשר את עקרונות הסכם המסגרת עם החברה בהתאם לסמכות לפי תקנה 3ד(ג)(3) לתקנות חובת המכרזים,  התשנ"ג-1993, כמפורט להלן:

א. תחומי הפעילות

1. תחומי הפעילות שלגביהם יחול הסכם המסגרת שייחתם בין ממשלת ישראל (להלן – הממשלה) לבין החברה הם אלה: תכנון, ביצוע וקידום פרויקטים לדיור כמפורט להלן, בהתאם להחלטות הממשלה שיפורטו להלן, ובהתאם להחלטות ממשלה נוספות ככל שיהיו ובהתאם לתוכניות עבודה שיובאו לאישור צוות ההיגוי.

לעניין החלטה זו – "צוות ההיגוי" – צוות בראשות יושב ראש מטה הדיור, שחברים בו נציג אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג אגף החשב הכללי. נציג רשות מקרקעי ישראל יהיה חבר בצוות לעניין תכניות במקרקעי ישראל שבהן רשות מקרקעי ישראל לא נתנה זכויות חכירה או פיתוח לצד ג'. יושב ראש מטה הדיור יהיה חבר בצוות כל עוד מטה הדיור נמצא בתחום אחריותו של שר האוצר.

להלן פירוט החלטות הממשלה:

א. החלטת הממשלה מספר 770 מיום 9 באוקטובר 2013, שעניינה הקמת חברה ממשלתית ייעודית לשם קידום דיור להשכרה במסגרת הפרויקט הלאומי לדיור.

ב. החלטת הממשלה מספר 796 מיום 20 באוקטובר 2013, שעניינה הקמת חברה ממשלתית ייעודית לשם קידום דיור להשכרה במסגרת הפרויקט הלאומי לדיור (להלן – החלטת ההקמה).

ג. החלטת הממשלה מספר 987 מיום 27 בנובמבר 2013, שעניינה "פרויקט לאומי לדיור" המאמצת את דו"ח הצוות הבין–משרדי לגיבוש הפרויקט הלאומי לדיור אשר הוקם מכוח החלטה 301 וקובעת את הפעולות לצורך יישומו של הדו"ח.

ד. החלטת הממשלה מספר 988 מיום 27 בנובמבר 2013, שעניינה הסדרים נלווים להקמת החברה הממשלתית לשם קידום דיור להשכרה (להלן – החלטת ההסדרים הנלווים) אשר תוקנה בהחלטת הממשלה מס' 125(דר/2). 

ה. החלטת הממשלה מספר 2196 מיום 13 בנובמבר 2014 שעניינה אישור החלטת ועדת שרים בנושא פיתוח שוק מוסדי להשכרה ארוכת טווח (להלן – אישור פרויקט השכר ומהר).

ו. החלטת הממשלה מספר 346 מיום 5 באוגוסט 2015 שעניינה אישור החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה בנושא  יישום המלצות צוות 120 הימים לעניין תכנון ובנייה במגזר המיעוטים.

ז. החלטת הממשלה מספר 347 מיום 5 באוגוסט 2015 שעניינה אישור החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה בנושא  הגדלת היצע הדיור בקרקעות פרטיות  (להלן – החלטת הגדלת היצע הדיור).

ח. החלטת הממשלה מספר 1317 מיום 24 במרץ 2016 שעניינה קידום הקמתם של מעונות סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל.

2. החברה תהווה זרוע ביצוע של הממשלה לצורך תכנון, ביצוע וקידום פרויקטים לדיור, בהתאם למדיניות מועצת מקרקעי ישראל, לרבות ביצוע הפעולות הבאות:

א. איתור מתחמי קרקע לתכנון ולפיתוח (להלן – המתחמים).

ב. קידום תכנון סטטוטורי במתחמים ובמגרשים, לרבות במסגרת הליך תכנוני ייעודי, ככל שייקבע בחקיקה ואישור תכנון זה במוסדות התכנון.

ג. ניהול הפיתוח של המתחמים, לרבות בקרה על גופי הפיתוח.

ד. ניהול, שיווק המתחמים במכרזי קרקע במתכונת דיור להשכרה, לרבות פתרונות דיור לאוכלוסיות נוספות.

ה. קידום הקמת מעונות סטודנטים.

ו. הפעלת מנגנוני פיקוח ובקרה על הזוכים במכרזי שיווק של מתחמים המיועדים לדיור להשכרה.

ז. רכישה, השכרה ומכירה של קרקע ובנייני מגורים וביצוע הפעולות הדרושות לשם כך, לרבות פעולות בתחום התכנון, הפיתוח, הניהול והמימון.

ח. תכנון בקרקע פרטית ובלבד שמדובר בתוכנית הכוללת 1,000 יחידות דיור לפחות וכי אין מחזיק שאיננו גוף ציבורי המחזיק למעלה מ-5% מהזכויות בתוכנית.

ט. בנוסף לאמור בסעיף קטן (ח) לעיל, פרסום קול קורא לתכנון בקרקע פרטית בהיקף של עד 10,000 אלפי ש"ח. לקול הקורא יוכלו לגשת רשויות מקומיות המעוניינות לקדם תכניות שבכל אחת מהן 500 יחידות דיור על קרקע פרטית לכל הפחות, במתחמים בהם אין מחזיק פרטי המחזיק במעל 5% מהשטח.

י. איתור ביישובי המיעוטים של מתחמים בקרקעות פרטיות שבבעלות לפחות 50 בעלים, אשר ניתן לתכנן בכל אחד מהם לפחות 500 יחידות דיור, וכן להכין בתחומם תכנית למגורים ולקדמה במסגרת הותמ"ל.

ב. תקופת התקשרות

1. תקופת ההתקשרות של הסכם המסגרת תהא ל-10 שנים ממועד חתימתו.

א. הוראות הסכם המסגרת יחולו על הפעולות שביצעה החברה החל מיום 01.01.2015, לרבות בנושא תקציב, קיזוזים, תכנית העבודה ביצוע הפעילות, תשלומים, דיווחים, פיקוח ובקרה, ביטוח, אחריות וכיו"ב.

ב. על אף האמור בסעיף ב(1) לעיל, במתחמים ובפרויקטים שלגביהם ייחתם הסכם פרטני בין החברה לבין משרד או רשות ממשלתיים (להלן – משרד ממשלתי) אשר מסרו לה את המתחם לצורך ביצוע פעולות תכנון ופיתוח

 (להלן – הסכם פרטני), תיקבע תקופת התקשרות שלפיה תפעל החברה.

2. נציגי הממשלה המוסמכים מטעם משרד האוצר רשאים להודיע לחברה על הארכת תקופת ההתקשרות ב-10 שנים נוספות.

ג. מסגרת התקציב השנתית

1. היקף התקציב השנתי השוטף שיועמד לחברה עמד על 2.5 מיליון ₪ בשנת 2014, ו-10 מיליון ₪ בשנה (במחירי שנת 2015) לשנים 2015 ו- 2016. מתוך סכום זה הועבר סך של 16 מיליון שקלים חדשים.

2. היקף התקציב שהועמד כהון עצמי לחברה לטובת קידום תכנון פרויקטים עמד על 20 מיליון ₪ בכל אחת מהשנים 2015 ו- 2016. סכום זה שולם במלואו לחברה.

3. בשנת 2017 יועמד לטובת החברה סך של 10 מיליון ₪, והחל משנת 2018, יסוכם תקציב זה בין הצדדים בשים לב להכנסות נוספות ולצרכי החברה.

4. העברת התקציב לחברה כפופה לכל האישורים הנדרשים לפי כל דין, לרבות אישור ועדת הכספים, בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

5. מבלי לגרוע מהאמור, בגין כל פרויקט שינוהל על ידי החברה, לגביו נחתם הסכם פרטני או תוקצב תקציב ייעודי לביצועו, תקבל החברה תקורות כפי שיוגדרו בהסכם הפרטני. מהתקציב השוטף של החברה שיועבר על ידי המשרד, יקוזזו הכנסות החברה מתקורות עד לגובה התקציב השנתי השוטף באופן הבא:

א. עבור השנים  2017-2015  (כולל) יקוזזו הכנסות החברה מתקורות כשהן מוכפלות במקדם של  0.2.

ב. עבור השנים 2021-2018 (כולל) ככל שיאושר תקציב כלשהו לחברה בהתאם לסעיף ג(3) לעיל, יקוזזו ממנו הכנסות החברה מתקורות כשהן מוכפלות במקדם של 0.3.

ג. החל משנת 2022 ואילך, ככל שיאושר תקציב כלשהו לחברה בהתאם לסעיף ג(3) לעיל, יקוזזו ממנו הכנסות החברה מתקורות כשהן מוכפלות במקדם של 0.4.

6. עבור עבודות המבוצעות על ידי רשויות או גופים מוסמכים, בפרויקט שינוהל על ידי החברה, לגביו נחתם הסכם פרטני או תוקצב תקציב ייעודי לביצועו, תקבל החברה תקורות בשיעור מופחת, כל זאת כפי שייקבע בהסכם המסגרת.

ד. תכנית עבודה

1. תפקידיה של החברה, בהתאם למפורט בסעיף ‏2 לעיל, יתבצעו בהתאם לתוכנית עבודה שתאושר על ידי צוות ההיגוי, ובהתאם לקבוע בהחלטות הממשלה לעניין תכנית העבודה של החברה.

2. תכנית העבודה תכלול את כלל פעילויותיה המתוכננות של החברה, תוך פירוט הפרויקטים בחלוקה לאבני דרך, תקציב, תזרימי הוצאה והתחייבות, לוחות זמנים וכל נתון נוסף העשוי להוות כלי עזר לקבלת החלטות בעניין התכנית.

3. תכנית העבודה המאושרת תהווה חלק בלתי נפרד מהסכם המסגרת ותותאם לתקציב השנתי אשר יוקצה על ידי משרד האוצר.

4. בכל עת בתקופת ההסכם, לאחר הגשת תכנית העבודה, יהיה רשאי צוות ההיגוי לדרוש מהחברה הגשת תכנית עבודה חדשה בלוח זמנים חדש לפי המתווה שייקבע על ידי צוות ההיגוי. כל שינוי או חריגה מתוכנית העבודה יאושרו על ידי צוות ההיגוי.

ה. ביצוע הפעילות

1. תכנון:

א. איתור המתחמים בידי החברה יבוצע בתיאום עם רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון ומשרד הבינוי והשיכון ויובא לאישור ועדת הרשאות התכנון והפיתוח שהוקמה בהחלטת הממשלה מס' 125(דר/2) מיום 25.6.2015 (להלן – ועדת ההרשאות).

ב. ועדת ההרשאות תורה על מתן הרשאות תכנון ופיתוח לחברה עבור מתחמים שהחליטה שיהיו באחריות החברה, ובכלל זה מתחמים מועדפים לדיור שוועדת השרים לענייני דיור החליטה כי יהיו באחריות החברה (להלן – המתחם).

ג. הכנת תכנית סטטוטורית עבור המתחם (להלן – התכנית) תבוצע באמצעות מתכננים ויועצים שאיתם תתקשר החברה ותפקח על עבודתם.

ד. החברה תגיש את התכנית לאישור מוסדות התכנון הקבועים בחוק לרבות לוועדה למתחמים מועדפים לדיור (להלן – הותמ"ל) כמשמעה בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), תשע"ד-2014 או כל מוסד תכנון ייעודי לטובת קידום פרויקט לאומי לדיור שיבוא במקומה. 

2. לאחר סיום הליכי התכנון, תפעל החברה במתחמים שנמסרו לה על ידי ועדת ההרשאות בהתאם להוראות סעיפים ה(3) עד ה(5).

3. פיתוח:

א. ככל שהפיתוח במתחמים יבוצע על ידי הרשות המקומית באמצעות חוקי העזר העירוניים, ישולמו תשלומי הפיתוח על פי חוקי העזר לרשות המקומית ישירות על ידי הזוכה במכרז.

ב. ככל שנקבעו הסדרי פיתוח ביחס למתחמים, יחולו על הזוכה במכרז הסדרי הפיתוח לרבות עלויות הפיתוח כפי שחלים על שאר מגרשי התכנית.

ג. החברה תקבע את הסדרי הפיתוח ועלויות הפיתוח באישור ועדת ההרשאות, אם המתחמים להשכרה אינם חלק מתכנית המשווקת על ידי רשות מקרקעי ישראל ועבודות הפיתוח אינן מבוצעות על ידי הרשות המקומית (באמצעות חוקי העזר או באמצעות גביית עלויות פיתוח על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון).

ד. אם החברה תבצע את עבודות הפיתוח בעצמה, בהתאם לסעיף ה(3)(ג) לעיל, היא תהיה רשאית להתקשר עם מתכננים וקבלנים לצורך ביצוע העבודות כאמור.

ה. הזוכה במכרז והגורם המבצע את עבודות הפיתוח, יחתמו על חוזה לביצוע עבודות הפיתוח מול החברה.

ו. במתחמים שהאחריות לפיתוחם נמסרה לחברה, תתאם החברה מול משרדי הממשלה ומול אגף התקציבים במשרד האוצר את אופן העמדת התקציב למימון פיתרון חסמי שיווק.

ז. במתחמים שהאחריות לפיתוחם נמסרה לחברה, תפקח החברה על ביצוע עבודות הפיתוח בידי גופי הפיתוח.

4. שיווק:

א. החברה תשווק מתחמים במקרקעי ישראל שבהם לא הוענקו על ידי רשות מקרקעי ישראל זכויות חכירה או פיתוח לצד ג' במקרים הבאים ולאחר קבלת האישורים כדלקמן:

1. במתחמים המיועדים להשכרה ארוכת טווח, לרבות שימושים נלווים, החברה תהיה אחראית על מכלול הפעולות הכרוכות בשיווק מתחמים אלו, בכפוף לקבלת הרשאה מוועדת ההרשאות. במקרים אלו תחול החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1466 או כל החלטה שתבוא במקומה. העסקאות ייעשו בכפוף לאישור רשות מקרקעי ישראל.

2. במתחמים שאינם מיועדים לדיור להשכרה ארוכת טווח, החברה תהיה אחראית על מכלול הפעולות הכרוכות בשיווק מתחמים אלו, בכפוף לכך שהחברה קיבלה עבורם הרשאה אשר אושרה על ידי קבינט הדיור  ובאישור מועצת מקרקעי ישראל. במקרים אלו יחולו החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהל עבודת ועדת המכרזים המשותף לרשות מקרקעי ישראל ולחברת דירה להשכיר. העסקאות תעשנה בכפוף לאישור רשות מקרקעי ישראל.

3. אופן אישור העסקה עם הזוכה במכרז יהיה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובהתאם לנוהל עבודת ועדת המכרזים המשותפת של רשות מקרקעי ישראל וחברת דירה להשכיר.

ב. במתחמים שבהם הוענקו על ידי רשות מקרקעי ישראל זכויות חכירה או פיתוח לצד ג',  החברה תנהל, בכפוף לקבלת הרשאה מוועדת ההרשאות, את ההליך המכרזי בכל מתחם או מגרש המיועד לפרויקטים לשכירות ארוכת טווח, לרבות שימושים נלווים.

5. פיקוח: החברה תפקח על עמידת הזוכה במכרז לשיווק הקרקע בכללים שנקבעו במכרז ובכל דין, בכל הנוגע להשכרת הדירות שייבנו במתחם, לרבות עמידה בכללים שיבטיחו, בין היתר, כי הייעוד להשכרה יישמר.

ו. תשלומים

1. תשלומים בגין קבלת השירותים נשוא הסכם המסגרת וההסכמים שייחתמו מכוחו יבוצעו רק לאחר שריון תקציבי באמצעות פתיחת התחייבות על ידי חשב המשרד והוצאת הזמנה מכוחה. תשלום בגין תקורות או שכר ייעשה גם כן על סמך הזמנות.

2. תשלומים בגין קבלת שירותים יבוצעו לאחר בדיקת איכות העבודה ואישור צוות מקצועי שבו חברים נציג מטה הדיור במשרד האוצר ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר

(להלן – הצוות המקצועי). נציג מטה הדיור במשרד האוצר יהיה חבר בצוות כל עוד מטה הדיור נמצא תחת אחריות שר האוצר. באשר לפרויקטים, יבוצע תשלום בגין כל אבן דרך רק לאחר סיום אבן הדרך שנקבעה בתוכנית העבודה.

3. התשלום יבוצע על סמך דרישת תשלום אשר תכלול את המסמכים הנדרשים על ידי המשרד כפי שנקבעו בהסכם המסגרת או בהסכמים הפרטניים ובהוראות התכ"ם.

4. לא תועבר תמורה עבור פעילות אשר לא הוצאה בגינה הזמנה.

5. יובהר כי המשרד,  באמצעות מטה הדיור ובהתאם להחלטות ממשלה או הרשאות שהתקבלו מוועדת ההרשאות, הינחה את החברה לבצע פעילויות מסוימות קודם לחתימה על הסכם מסגרת והזמנות עבודה. לפיכך, תשלומים בעד תקורות בגין תקופה זו יאושרו בדיעבד על ידי סגן בכיר לחשב הכללי בהתאם להוראת תכ"מ 1.5.6.

6. אשראי ספקים ותנאי התשלום ייקבעו בהתאם להנחיות החשב הכללי המתעדכנות מעת לעת.

ז. דיווח ובקרה

1. החברה תעביר אחת לתקופה, שלא תעלה על 12 חודשים, דיווח לצוות ההיגוי במשרד האוצר וחשב המשרד או נציג מטעמם על ביצוע הפעילות ועמידה בתוכנית העבודה.

2. החברה תעביר דיווחים כספיים ומקצועיים לידי הצוות המקצועי וחשב המשרד או נציג מטעמם במתכונת שתיקבע בהסכם המסגרת.

3. צוות ההיגוי וחשב המשרד או נציג מטעמם רשאים בכל עת לדרוש מהחברה כל נתון או מידע ביחס לביצוע התחייבויותיה בהתאם להסכם.

4. החברה תנהל את ספרי החשבונות שלה באופן שיאפשר מעקב ובקרה על ביצוע תשלומים ששולמו במסגרת ההסכם.

5. יושב ראש מטה הדיור, החשב הכללי, חשב המשרד או נציג  מטעמם רשאים לקיים בכל עת, בין בתקופת ההסכם ובין לאחריה, ביקורת, פיקוח או בקרה בכל הקשור באספקת השירותים בתמורה הכספית נשוא ההסכם. לעניין זה, החברה תוותר על כל טענה בדבר סודיות או חיסיון או הגנת פרטיות.

ח. ביטוח ואחריות

1. הסכמים פרטניים יכללו פירוט של מנגנון חלוקת האחריות בין המשרד הממשלתי לבין החברה, בקשר עם ביצוע הפעולות נשוא ההתקשרות.

2. הסכמים פרטניים יכללו סעיפי ביטוח אשר יחולו לאורך כל תקופת ההסכם ולפיהם תערוך החברה ביטוח, לטובתה ולטובת מדינת ישראל, הכולל את כל הכיסויים והתנאים הנדרשים, בהתאם לחוות דעת יועצי הביטוח של החברה שיהיו מתואמים עם יועצי הביטוח של מדינת ישראל, בערכים ריאליים. הביטוחים יכללו, בין היתר, כיסוי כנגד צד ג' ובכללם: עובדי התאגיד, עובדי הממשלה, קבלנים, קבלני משנה, ועובדיהם.

3. הסכמים פרטניים יכללו סעיפי אחריות אשר יחולו לאורך כל תקופת ההסכם ולפיהם תישא החברה באחריות בכל פגיעה, הפסד, אובדן, נזק, שיגרום לגופו או רכושו של המשרד הממשלתי או של מי מטעמו או לרכוש המשרד כתוצאה ישירה מהפעלת ההסכם הפרטני בנסיבות הקשורות להפרת מחויבויות החברה. כמו כן, ייקבע כי במקרים כאמור המשרד לא יישא בכל תשלום והאחריות תחול על החברה בלבד.

ט. ביטחונות

1. למשרד תהא זכות קיזוז חד צדדית ובלעדית של כל סכום אשר החברה זכאית לו מתוקף ההסכם או מתוקף הסכם אחר.

2. המשרד יודיע לחברה על כוונתו לבצע קיזוז על מנת למנוע פגיעה בתפקודה.

3. לחברה לא תעמוד טענת קיזוז או זכות קיזוז כנגד סכומים אשר לטענתה לא שולמו לה על ידי המדינה.

י. כללי

1. החברה תהא רשאית להתקשר עם קבלני משנה לצורך אספקת השירותים המבוקשים נשוא ההסכם ובלבד שההתקשרות תבוצע על פי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ותקנותיו.

2. במקרה של סכסוכים בין המדינה לבין החברה יפעלו הצדדים בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 6.1201.

3. החברה אינה רשאית לייצג או לחייב את המשרד הממשלתי בעניין כלשהו אלא בהסכמה מפורשת של אותו המשרד הממשלתי בכתב ומראש.

4. זכויות היוצרים בכל השירותים שיסופקו לממשלה לרבות חוות דעת, דוחות, מחקרים וכל היוצא באלה יהיו שייכות למדינת ישראל באופן בלעדי. באחריות החברה להעביר את הזכויות בסיום הפרויקט לידי משרד האוצר.

5. כל ידיעה או מסמך או חפץ או כל דבר אחר שלפי טיבם אינם נכסי הכלל, שהגיעו לידי החברה, או עובדיו עקב או בקשר להסכם זה, לא יימסרו ולא יועברו ללא אישור המשרד בראש ובכתב.

6. המשרד הממשלתי יהווה מוטב במסגרת הסכמי החברה עם אפשרות למשרד להיכנס בנעליה לכל דבר וענין וכלל זכויותיה וחובותיה של החברה.

7. על החברה להודיע בכתב ובאופן מיידי על אירועים שיש בהם כדי להשפיע על יכולתה של החברה לקיים את התחייבויותיה במלואן ובמועדן.

2. לתקן את סעיף 1 להחלטת הממשלה מס' 988 מיום 27.11.2013, שעניינה הסדרים נלווים להקמת החברה הממשלתית לשם קידום דיור להשכרה כך שבמקום: "מועצת מקרקעי ישראל בתיאום עם מנהל רשות מקרקעי ישראל. מועצת מקרקעי ישראל תעקוב אחר יישום תכניות עבודה שאושרו" יבוא: "צוות בראשות יושב ראש מטה הדיור, שבו חברים נציג אגף התקציבים ונציג אגף החשב הכללי במשרד האוצר. נציג רשות מקרקעי ישראל יהיה חבר בצוות לעניין תכניות במקרקעי ישראל שבהם רשות מקרקעי ישראל לא נתנה זכויות חכירה או פיתוח לצד ג'. יושב ראש מטה הדיור יהיה ראש הצוות כל עוד מטה הדיור נמצא תחת אחריות שר האוצר".

3. על אף האמור בהחלטת הממשלה  מס' 987 מיום 27.11.2013, שעניינה פרויקט לאומי לדיור,  החלטת הממשלה  מס' 988 מיום 27.11.2013, והחלטת הממשלה  מס'  125(דר/2) מיום 25.6.2015  שעניינה התאמת מבנה ניהול הנדל"ן בממשלה להתמודדות עם משבר הדיור, ועדת ההרשאות תורה על מתן הרשאות תכנון ופיתוח לחברה עבור מתחמים שהחליטה שיהיו באחריות החברה, ובכלל זה מתחמים מועדפים לדיור שוועדת השרים לענייני דיור החליטה שיהיו באחריות החברה.

4. הסעיפים הבאים, העוסקים בסמכותה של החברה לבצע הסדרי קניין ופדיון קרקע במתחמים, יימחקו מהחלטות הממשלה הבאות: סעיף 2.3 בהחלטה מס' 770 מיום 9.10.2013, שעניינה הקמת חברה ממשלתית ייעודית לשם קידום דיור להשכרה במסגרת הפרויקט הלאומי לדיור; סעיף 2.3 בהחלטה מס' 796 מיום 20.10.2013, שעניינה הקמת חברה ממשלתית ייעודית לשם קידום דיור להשכרה במסגרת הפרויקט הלאומי לדיור; סעיף 3.5 בהחלטה מס' 988 מיום 27.11.2013, שעניינה הסדרים נלווים להקמת החברה הממשלתית לשם קידום דיור להשכרה. כמו כן, המלים "ובכלל זה ביצוע פדיון והפקעות" יימחקו מסעיף 1(ב) בהחלטה מס' 987 מיום 27.11.2013, שעניינה פרויקט לאומי לדיור.

תיקון עקרונות הסכם המסגרת עם "דירה להשכיר – החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה בע"מ" נמצא באתר המעטפה של מזכירות הממשלה.