מה הוחלט?
לאמץ באופן מלא את מסקנות הוועדה שמינה שר האוצר, לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי הטבע הלאומיים בישראל (להלן – הוועדה), כפי שהן מופיעות בדוח הוועדה מיום 20 באוקטובר 2014, וכפי שהוצגו בפני הממשלה שעיקרן כלהלן:
(דו"ח הוועדה נמצא במזכירות הממשלה)
1. מחצבים
א. לתקן את פקודת המכרות כך ששיעור התמלוג בעד כל המחצבים יעמוד על 5% וההכרה בהוצאות זיקוק ועיבוד תיעשה לפי עלויות נורמטיביות שייקבעו בחוק.
ב. בהמשך להחלטת ממשלה מספר 4060 מיום 1 בינואר 2012, לאור סעיף 7.2 להסכם הקציר והעלאת שיעור התמלוגים ולאור אימוץ המלצות הוועדה על ידי הממשלה לעניין קביעת מס רווחי יתר כמפורט בסעיף קטן ג' בהחלטה שלהלן, לקבוע כי שיעור התמלוג בעבור כל כמות כלוריד האשלג יעמוד על 5%, וזאת החל ממועד החלתו של מס משאבי הטבע כאמור בסעיף קטן ד' בהחלטה שלהלן על פעילות כריית האשלג; לעניין סעיף קטן זה ולעניין סעיף קטן ד', "הסכם הקציר והעלאת שיעור התמלוגים" – ההסכם מיום 8 ביולי 2012 שנחתם בין ממשלת ישראל לבין חברת מפעלי ים המלח בע"מ (להלן – מי"ה) שעניינו פרויקט קציר המלח המלא בבריכה מס' 5 והעלאת שיעור התמלוגים בעד כלוריד האשלג.
(הסכם הקציר והעלאת שיעור התמלוגים בין ממשלת ישראל וחברת ים המלח נמצא בתיקי מזכירות הממשלה).
ג. לקבוע מס רווחי יתר על רווחים הנובעים מהפקת מחצבים (להלן – מס משאבי טבע) שעקרונותיו מפורטים להלן:
1) מס משאבי טבע יתבסס על הדו"חות הכספיים חשבונאיים של החברות וייגבה על בסיס שנתי;
2) בסיס מס משאבי הטבע יהיה הרווח התפעולי של החברה, בהתאם לדוחות רווח והפסד חשבונאיים, שעליו יבוצעו התאמות מסויימות, בניכוי הוצאות מימון בשיעור 5% מהממוצע המשוקלל של ההון החוזר של החברה, ובניכוי סכום אשר יבטא תשואה על הממוצע המשוקלל של יתרת העלות המופחתת של הרכוש הקבוע המשמש להפקת המחצב ומכירתו. ביתרת העלות המופחתת יובאו בחשבון גם הוצאות מו"פ שביצעה החברה והרשומות כנכס בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים.
3) על בסיס מס משאבי הטבע כפי שפורט לעיל יוטל מס פרוגרסיבי בשיעור שייקבע על פי גובה התשואה על הממוצע המשוקלל של יתרת העלות המופחתת של הרכוש הקבוע המשמש להפקת המחצב ומכירתו, באותה שנה. מדרגת מס משאבי הטבע הראשונה תעמוד על 25% והמדרגה השנייה תעמוד על 42% בהתאם לטווח התשואות על הממוצע המשוקלל של יתרת עלותו המופחתת של הרכוש הקבוע, כמפורט להלן:
|
התשואה השנתית[1] |
שיעור מס היתר[2] |
|
14% > R |
T0=0% |
|
14%≤R<20% |
[3]T1=25% |
|
R ≥20% |
[4]T2 =42% |
[1] R= הרווח התפעולי השנתי לאחר התאמות לצרכי מס ולאחר הפחתת התשואה על ההון החוזר, אך לפני הפחתת התשואה על יתרת הרכוש הקבוע, חלקי ממוצע יתרת הנכסים הקבועים בספרים.
[2] T= שיעור מס משאבי טבע המשתנה בהתאם לשיעור ה-R.
[3] יובהר כי תשלום מס היתר (25%) ייגבה מהרווח שמבטא תשואה שבין 14% עד 20% (לא כולל).
[4] יובהר כי תשלום מס היתר (25%) ייגבה מהרווח שמבטא תשואה שבין 20%עד 14% (לא כולל) ותשלום מס היתר (42%) ייגבה מהרווח שמבטא תשואה השווה ל-20% ומעלה.
4) בשנים שבהן בסיס מס משאבי הטבע יהיה שלילי, ייגרר הסכום השלילי משנה לשנה ויהווה מגן מס בשנת המס העוקבת.
5) גבולות מס משאבי הטבע –
א. מס משאבי הטבע יוטל על הרווחים הנובעים מעצם הפקת המשאב ומכירתו, כדוגמת אשלג, פוספט ונחושת, ולא על רווחים הנובעים מפעילויות אחרות. לעניין זה פעילות הפקת המשאב הינה עד להפקתו של המוצר הסחיר הראשון.
ב. לצורך חישוב מס משאבי טבע ייבחן כל פרויקט בנפרד, בעבור כל משאב וייקבעו חובות הדיווח הנדרשות לשם כך.
ג. לקבוע מנגנון אשר ימנע עיוותי מס ויבטיח כי מס משאבי הטבע יחול רק על רווחי יתר ולא יפגע בתמריץ להמשך קיום מפעלים שאינם מניבים רווחי יתר. בין השאר יבטיח מנגנון זה כי הטלת מס רווח היתר על מפעל האשלג ומפעלים אחרים לא תפגע בפעילות להפקת מגנזיום ובכדאיותה הכלכלית.
6) פיקוח על מחירי העברה במס משאבי טבע –
א. לקבוע כי סעיף 85א לפקודת מס הכנסה יחול גם על עסקאות הנעשות בין צדדים קשורים בישראל;
ב. לקבוע מנגנון חלופי למנגנון הקבוע בסעיף 85א לפקודת מס הכנסה לקביעת מחירי העברה, שיופעל במקרים שבהם נקבע כי המנגנון לפי סעיף 85א כאמור אינו מביא למחיר שהיה מתקבל ממוכר לרצון לקונה מרצון.
ג. לקבוע מנגנון המאפשר לבחון ולקבוע כללים לעניין אופן העמסת העלויות שבין המגזרים השונים והמשאבים השונים על מנת להבטיח כי הרווחים שימוסו אכן ישקפו את הרווחים הנובעים מהפקת משאב הטבע.
ד. לאור מורכבות קביעת מחירי העברה לגבי משאב הברום, לקבוע נוסחה ייחודית לקביעת מחיר העברה למשאב זה.
ה. הוראת מעבר – תחולת המלצות הוועדה בנוגע למי"ה תהיה החל מ-1.1.2017. עד למועד תחולת החוק על מי"ה יחושב וייגבה התמלוג בהתאם להסכם הקציר והעלאת שיעור התמלוגים, דהיינו תמלוג בגובה 10% בעד כל כמות כלוריד האשלג מעבר ל-1,500,000 טון בשנה.
2. חומרי חציבה –
א. להטיל על צוות בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לפעול לקביעת גובה ההיטל הפיגוביאני אשר ייגבה בגין ההשפעות החיצוניות השליליות של פעילות החציבה. הצוות יגיש את המלצתו, לרבות התייחסות לעניין הפניית חלק מתקבולים מהיטל זה לעידוד השימוש בתחליפים ולמיחזור, לשר להגנת הסביבה בתוך 120 יום. המלצות הצוות, ככל שאלו יאומצו על ידי השר להגנת הסביבה, יקודמו במסגרת תזכיר חוק.
ב. אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהשינויים הרגולטוריים שאותם בוחנת הוועדה לבחינת מדיניות המקרקעין בתחום המחצבות בראשות רם בלניקוב ואשר נמצאת בימים אלו בשלבי סיום עבודתה.
3. מים מינרליים – להטיל על הרשות הממשלתית למים ולביוב לגבש במסגרת עדכון תעריפי המים לשנת 2015, מתווה הכולל את התשלום הייחודי לצרכנים הדורשים מים ממקור ספציפי ודרכי יישום למתווה זה.
4. תום תקופת זיכיון ים המלח –
א. להנחות את החשבת הכללית במשרד האוצר להקים צוות ייעודי שיפעל ליצירת וודאות באשר לאופן חישוב ערך הנכסים המוחשיים הקבועים עם תום תקופת זיכיון ים המלח, בהתאם לזיכיון שניתן למי"ה מתוקף חוק זכיון ים המלח, התשכ"א-1961. הצוות יגיש את המלצותיו לשר האוצר עד לסוף הרבעון הראשון של שנת 2015.
ב. להנחות את שר האוצר למנות צוות אשר יגבש המלצות באשר לפעולות הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח הקבועה בחוק הזיכיון ויבחן את אופן הקצאת הזיכיון העתידי. הצוות יגיש את המלצותיו לשר האוצר עד לתום הרבעון הראשון של שנת 2016.
5. חוק עידוד השקעות הון – לתקן את החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1958 כך שיובהר כי בכל הנוגע להטבות מס במסגרת החוק כאמור, הגדרת "מפעל להפקת מחצבים" כוללת את כלל פעילות המפעל עד להפקתו של המשאב הסחיר הראשון, דוגמת אשלג, ברום, מגנזיום ונחושת.
6. להנחות את שר האוצר להפיץ בהקדם תזכיר חוק ליישום האמור בהחלטה זו. מיד לאחר מכן יובא התזכיר לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה.
7. לפנות לוועדת הכנסת על מנת לקצר את תקופת ההנחה לקריאה הראשונה לפי סעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, ובמידת הצורך לקצר את תקופת ההנחה לקריאה שניה לפי סעיף 88 לתקנון הכנסת.
8. לפנות לוועדת הכנסת על מנת לקבוע סדרי דיון בהצעת החוק בוועדה שתיקבע, כך שהדיון בהצעת החוק יסתיים בכנס החורף של הכנסת.
החלטת הממשלה מאמצת את מסקנות הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי הטבע הלאומיים בישראל מתאריך 20.10.2014, הקרויה גם "דו"ח ששינסקי 2" הוועדה בחנה את משטר המיסוי על חברות המחצבים, המים והכרייה שפועלות בשטח ישראל וקבעה הטלת מס רווחי יתר בשיעור מקסימלי של 42% ותמלוג אחיד של 5% על כל משאבי הטבע, וזאת החל מ-2017. הוועדה קובעת אילו תיקוני חקיקה יש לבצע, את שיעורי המס החדשים והכללים החלים על לגבייתם.