בהמשך להחלטת הממשלה מס' 749 מיום 17.9.2013, במסגרתה הוחלט על הקמת צוות שיבחן את הבעיות הנובעות משימוש במזומן ובאמצעי תשלום למוסר כתב זה (למוכ"ז), ויגבש מתווה פעולה ודרכים ליישום המדיניות להגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום במשק הישראלי, במטרה לצמצם את תופעת ההון השחור בישראל, להיאבק בפשיעה ובהלבנת הון ולאפשר שימוש באמצעי תשלום מתקדמים ויעילים (להלן – הוועדה):
1. לאמץ את המלצות דו"ח הוועדה, אשר עיקרן:
א. הגבלת סכום העסקאות שבהן ניתן להשתמש במזומן:
1) בשלב ראשון, תיקבע המגבלה ביחס לעסקאות, שלפחות אחד מהצדדים להן הוא עוסק, שסכומן עולה על 10,000 ₪, ובשלב שני, יופחת סכום המגבלה כך שתחול על עסקאות כאמור שסכומן עולה על 5,000 ₪;
2) בעסקאות שבין צדדים פרטיים, המגבלה תחול על עסקאות שסכומן עולה על 50,000 ₪, ובתום שנה מיום אישור החקיקה בכנסת, יעמוד סכום המגבלה על 15,000 ₪. עסקה למכירת כלי רכב משומשים בין גורמים פרטיים תוגבל ביחס לעסקאות שסכומן עולה על 50,000 ₪;
3) בעלי חשבונות מוגבלים יוכלו לבצע, בתנאים מסוימים, תשלומים במזומן בסכום של עד 20,000 ₪;
4) לקבוע כי הפרת האיסור על ביצוע עסקאות במזומן תיקבע כעבירה פלילית, שבגינה יוטל קנס מנהלי (על גורמים פרטיים) או עיצום כספי (על עוסקים) בשיעור של 25% מערך העסקה על קונה ו-35% מערך העסקה על מוכר;
5) לקבוע כי שר האוצר יהיה רשאי לקבוע הקלות על הגבלת סכום העסקאות כאמור, בסוגי מקרים מיוחדים.
בנוסף להמלצות דו"ח הועדה, לקבוע איסור על עורכי דין ורואי חשבון לקבל במזומן סכום של 50,000 ₪ ומעלה במסגרת שירות מקצועי ללקוח.
ב. הגבלת השימוש בשיקים:
1) הגבלת האפשרות לפרוע שיק שסוחר יותר מפעם אחת. בשלב ראשון, תיקבע המגבלה ביחס לשיק שסכומו עולה על 10,000 ₪; בשלב ראשון זה, מומלץ להתיר פרעון של שיק בסכום גבוה מהמגבלה, אשר הוסב פעם אחת בלבד, בתנאי שהנסב יכתוב על גב השיק את שמו ומספר זהותו. בשלב שני, יופחת סכום המגבלה כך שיחול על עסקאות שסכומן עולה על 5,000 ₪; בשלב שני זה, בכפוף לרגולציה על נותני שירותי מטבע, ובכלל זה על נותני שירותי אשראי, מומלץ להתיר פרעון של שיק בסכום גבוה מהמגבלה, אשר הוסב פעם אחת בלבד לגוף פיננסי מפוקח, בכפוף להסדרה ברגולציה כאמור, ורק לצורך קבלת אשראי. עד להחלת רגולציה כאמור, מומלץ להתיר פרעון של שיק בסכום גבוה מהמגבלה, אשר הוסב פעם אחת בלבד, בתנאי שהנסב יכתוב על גב השיק את שמו ומספר זהותו. בשלב העתידי יופחת סכום המגבלה כך שיחול על עסקאות בכל סכום. בשלב העתידי, מומלץ להתיר פרעון של שיק בסכום גבוה מהמגבלה, אשר הוסב פעם אחת בלבד לגוף פיננסי מפוקח, ורק לצורך קבלת אשראי, וזאת בכפוף להסדרת הרגולציה על נש"מים ובכלל זה על נותני שירותי אשראי.
2) קביעת איסור להוציא ולקבל שיקים שלא מצוין בהם שם המוטב.
3) הגבלת סכום העסקה בשיק (סחיר ובלתי סחיר כאחד) בסכום שייקבע, אשר לא יפחת ממיליון ₪.
ג. מעבר בין שלבים: שר האוצר, בהסכמת שרת המשפטים ונגידת בנק ישראל, יהיה מוסמך לאשר את המעבר בין השלבים המפורטים לעיל, בכל הנוגע למגבלות על שימוש במזומן ובשיקים סחירים המפורטות בפסקאות א(1), א(2) ו-ב(1) לעיל, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 3 להחלטה זו.
ד. כניסה לתוקף של המגבלות: כניסתן לתוקף של המגבלות המפורטות לעיל בנוגע לשימוש במזומן ובשיקים סחירים, והסנקציות בצדן, מותנית בקיומם של כל התנאים המפורטים בדו"ח הוועדה.
ה. קידום השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים מתקדמים: הרחבת השימוש בכרטיס חיוב מיידי וכרטיס נטען מזוהה; קביעת עמלות צולבות מופחתות לעסקאות המבוצעות בכרטיס חיוב מיידי ולעסקאות בכרטיס נטען מזוהה; קידום השימוש בדרישות האבטחה המתקדמות (EMV) בכרטיסי חיוב; קידום ארנק וירטואלי חכם ושיק דיגיטלי; קידום חוק הסליקה האלקטרונית; הגברת השימוש הממשלתי באמצעי תשלום אלקטרוניים; התנעת תהליך של חינוך פיננסי לציבור הרחב.
2. להורות על ביצוע פעולות הנדרשות לשם יישום ההמלצות, כמפורט בדו"ח:
א. להטיל על ראש הממשלה, שר האוצר ושרת המשפטים להפיץ תזכיר חוק בתוך 60 יום, שיישם את המלצות דו"ח הוועדה הטעונות הסדרה באמצעות חקיקה.
עיקרי החוק יהיו, בין היתר, קביעת המגבלות על שימוש במזומן ובשיקים סחירים כמפורט לעיל, וכן קביעת הסנקציות בצדן; הסמכת שר האוצר לקבוע רגולציה בענין נותני שירותי מטבע (נש"מים); הסמכת מנהל רשות המסים לקבוע כללים והוראות לצורך אכיפת איסור השימוש במזומן על ידי רשות המסים, לרבות חיוב כל עוסק (למעט עוסק פטור) בהחזקת מסופון; הסמכת הממונה על ההגבלים העסקיים לקבוע עמלות צולבות נפרדות לעסקאות המבוצעות בכרטיס חיוב מיידי ולסוגים שונים של עסקאות; הסמכת שר האוצר, בהסכמת שרת המשפטים ונגידת בנק ישראל, לאשר את המעבר בין השלבים בכל הנוגע למגבלות על שימוש במזומן ועל שיקים סחירים, בהתאם להערכת המצב ובהמלצה של ועדת הקבע, כמפורט בסעיף 3 להלן, הסדרת האפשרות לחייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם ולחייבים מוגבלים באמצעים לעשות שימוש בכרטיסי חיוב מיידי והסדרת האפשרות לעשיית שימוש בידי רשות המסים במידע שהועבר מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, לצורך אכיפת העבירה של איסור השימוש במזומן על קונה או מוכר בסכום של 50,000 ₪ ומעלה.
ב. להטיל על שרת המשפטים להפיץ בתוך 60 יום תזכיר חוק סליקה אלקטרונית, שיסדיר את המעבר מסליקה פיזית של שיקים לסליקה אלקטרונית ויקדם את השימוש באמצעים אלקטרוניים מתקדמים.
ג. בטווח המיידי – עד ליום 1.6.2015 –
1. בנק ישראל ישתמש בסמכותו להגביל את סכום העסקה בשיק (סחיר ובלתי סחיר כאחד) בסכום שיקבע, אשר לא יפחת ממיליון ₪.
2. בנק ישראל והמפקח על הבנקים יפעלו לקידום השימוש בכרטיס חיוב מיידי, ובין השאר תוך התייחסות לאלה –
א. הסדרת הגישה למתג כרטיסי האשראי, גם לסולק, כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.
ב. הסדרת אופן העברת הכספים מהמנפיק לסולק ומהסולק לבית העסק, כך שבעסקאות חיוב מיידי זיכוי בית העסק יתבצע במועד הקרוב ככל הניתן למועד ביצוע העסקה ולא יאוחר מ-3 ימי עסקים ממועד ביצוע העסקה.
ג. קביעה כי אין לגבות עמלת פעולה בערוץ ישיר ("עמלת שורה") בגין כל עסקת חיוב מיידי בפני עצמה.
ד. הנחיית המערכת הבנקאית כי כרטיס חיוב מיידי המשלב גם פונקציה למשיכת מזומן יהא מוצר מדף, שהתאגיד הבנקאי יציע ללקוח כאמצעי לביצוע פעולות בחשבונו במחיר מפוקח. בנוסף, מתן הוראה לתאגידים בנקאיים להנפיק כרטיס חיוב מיידי לכל דורש, ולאפשר פתיחת חשבון בנק מתאים לשם כך, בכפוף לתנאים.
ה. קביעת אחת משתי החלופות שלהלן, שמטרתן להגדיל את הזמינות של האפשרות לבצע עסקאות בחיוב מיידי:
1. מתן הנחיה שלפיה ניתן יהא לבצע את כל סוגי החיובים (משיכת מזומן, חיוב מיידי, חיוב נדחה וחיוב באשראי) בכרטיס חיוב אחד (קיים וחדש). ההנחיה תיושם באופן הדרגתי, במהלך תקופה של שנתיים.
2. מתן הנחיה להנפקת כרטיס חיוב מיידי, ללא עלות, כ"כרטיס צל" (מקביל) לכל כרטיס חיוב (קיים וחדש) שיונפק.
ו. הסדרת הגילוי הנאות לבתי העסק ולמחזיקי כרטיס החיוב המיידי אודות ביצוע עסקאות בכרטיס חיוב מיידי.
3. בנק ישראל יבחן את האפשרות שגופים פיננסיים יעמידו לשימוש כרטיס נטען מראש מזוהה במטבע ישראלי עד לסכום של 10,000 ₪ לכרטיס לכל דורש.
4. הממונה על ההגבלים העסקיים יבחן קביעת איסור על יצירת מגבלות חוזיות בהתקשרות בין סולק ובית עסק, אשר ימנעו התפתחות של שימוש בעסקאות חיוב מיידי.
5. להטיל על שר התקשורת לקדם את האפשרות שבנק הדואר יעמיד לשימוש כרטיס נטען מראש מזוהה במטבע ישראלי, עד לסכום של 10,000 ₪ לכרטיס.
6. להטיל על שר התקשורת לקבוע כי בנק הדואר יעמיד לשימוש כרטיס חיוב מיידי לבעל חשבון סילוקים בבנק הדואר.
7. להטיל על החשבת הכללית במשרד האוצר לבחון הרחבת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים מתקדמים במשרדי הממשלה לצורך ביצוע תשלומים וקבלתם.
8. להקים צוות בראשות בנק ישראל, ובשיתוף משטרת ישראל, המטה הקיברנטי הלאומי, מטה ישראל דיגיטלית וגורמים נוספים, אשר יקדם את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, יעילים ובטוחים ויחזק את אבטחת המידע, וכן יסדיר ויקבע כללים אחידים בנוגע לאמצעי תשלום מתקדמים.
ד. בטווח הבינוני – עד שנה ממועד אישור החקיקה בכנסת, כאמור בסעיף 2(א) לעיל –
להטיל על שר האוצר ושרת המשפטים להסדיר את תחום נותני שירותי המטבע (נש"מים), בכפוף לבחינת המלצות הוועדה על ידי הצוות שמינה היועץ המשפטי לממשלה בתיאום עם שר האוצר לבחינת הסדרת הרגולציה בתחום נותני שירותי המטבע.
ה. בטווח העתידי – עד 3 שנים ממועד אישור החקיקה בכנסת, כאמור בסעיף 2(א) לעיל –
1. בנק ישראל והמפקח על הבנקים –
א. יקדמו את השימוש בדרישות האבטחה המתקדמות (EMV) בכרטיסי חיוב.
ב. יקדמו, בשיתוף המטה הקיברנטי הלאומי, שימוש בארנק וירטואלי חכם, שיהווה אכסניה לכספים ממקורות שונים.
ג. יקדמו שימוש בשיק דיגיטלי בעל מאפיינים דומים למאפייני השיק הפיזי, ויטפל בהיבטים המשפטיים והרגולטוריים.
2. המפקח על הבנקים יתווה תכנית להנפקת כרטיסים חכמים (תומכי EMV) ללקוחות.
3. למנות את הוועדה כוועדת קבע לצורך מעקב אחר יישום המלצותיה. הוועדה תכין הערכת מצב, אשר תביא בחשבון את זמינותם של אמצעי תשלום חלופיים, את המידה שבה הרפורמה מתקדמת בהתאם לתכנון הראשוני ואת השפעתה על הציבור והמשק ותמליץ לשר האוצר, שרת המשפטים ונגידת בנק ישראל אם לאשר את המעבר בין השלבים, בכל הנוגע למגבלות על שימוש במזומן ועל שיקים סחירים. כמו כן, הוועדה תבחן את נושא ההלוואות החוץ בנקאיות ("שוק אפור").
4. להטיל על שר האוצר לסכם עם היועץ המשפטי לממשלה אילו סמכויות נדרשות לשם פיקוח ואכיפה של איסור השימוש במזומן על ידי רשות המסים.
(דו"ח הוועדה נמצא בתיקי מזכירות הממשלה ובאתר המעטפה)
