מחקר זה בחן את מידת מימוש ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו במסגרת הקמת הממשלה ה-34 בישראל, כחצי שנה לאחר הקמתה. המחקר מצא כי:
- מידת מימוש ההסכמים הקואליציוניים בתקופה זו הייתה נמוכה יחסית. רק כ-20% מהסעיפים בהסכמים הקואליציוניים מומשו באופן מלא, כ-30% מומשו באופן חלקי, וכ-50% לא מומשו כלל.
- הסעיפים שנכללו בהסכמים הקואליציוניים של מפלגת הליכוד מומשו באופן הטוב ביותר.
- הסעיפים שנכללו בהסכמים הקואליציוניים של סיעות המיעוט מומשו באופן הפחות טוב.
- סעיפים בעלי אופי ביצועי מובהק מומשו באופן הטוב ביותר.
- סעיפים בעלי אופי הצהרתי מומשו באופן הפחות טוב.
המחקר מצא כי ישנם מספר גורמים המשפיעים על מידת מימוש ההסכמים הקואליציוניים:
- מוטיבציה פוליטית: מידת המוטיבציה של המפלגות המצטרפות לקואליציה לממש את ההסכמים הקואליציוניים.
- מורכבות ההסכם: מידת המורכבות של ההסכם הקואליציוני, אשר קשורה לגודל ההסכם, לתחומי העניין שבהם הוא עוסק ולמספר הצדדים החותמים עליו.
- התנאים הפוליטיים והכלכליים: תנאים אלו יכולים להשפיע על היכולת של הממשלה לממש את ההסכמים הקואליציוניים.
המחקר ממליץ על מספר פעולות שנועדו לשפר את מידת מימוש ההסכמים הקואליציוניים:
- הגדלת המעורבות של הממשלה בהליך גיבוש ההסכמים הקואליציוניים: הממשלה צריכה לסייע למפלגות המצטרפות לקואליציה בגיבוש הסכמים קואליציוניים ריאליסטיים וניתן למימוש.
- שיפור תהליך המעקב אחר מימוש ההסכמים הקואליציוניים: יש לשפר את תהליך המעקב אחר מימוש ההסכמים הקואליציוניים, על מנת לזהות בעיות בזמן אמת ולנקוט בצעדים מתאימים לפתרון הבעיות.
- יצירת מנגנונים להבטחת מימוש ההסכמים הקואליציוניים: יש ליצור מנגנונים להבטחת מימוש ההסכמים הקואליציוניים, כגון מנגנון ענישה למפלגות המצטרפות לקואליציה אשר אינן מממשות את ההסכמים הקואליציוניים.
