ממשלות ישראל מקבלות החלטות רבות במהלך כהונתן, אך חלקן הגדול הוא מנהלתיות ולא ביצועיות. המחקר בדק את החלטות הממשלה של שלוש הממשלות האחרונות: ממשלת אולמרט, ממשלת נתניהו השנייה ומממשלת נתניהו השלישית.
מהמחקר עולה כי היקף החלטות הממשלה קשור בקשר הדוק למשך כהונת הממשלה, כלומר ממשלה יציבה יותר מקבלת באופן ברור יותר החלטות, מכל הסוגים. ממצא מרכזי נוסף הוא שיעורן המשמעותי של ההחלטות המנהלתיות/תפעוליות מצד הממשלה. החלטות שעוסקות באישורי נסיעות ומינויים, כמו גם מתן היתרים, אישורים והמלצות שונות, מהווים חלק ניכר מאוד מעבודת הממשלה, מה שמעיד על הזמן המועט שנותר לטובת דיונים ועיסוק מעמיק בסוגיות עומק, החלטות ביצועיות או גיבוש עמדה משותפת.
בנוסף, המחקר מצא כי ישנה עלייה משמעותית בכמות ההחלטות של ועדות שרים לחקיקה על פני השנים, המהוות את התייחסות הממשלה ליוזמות חקיקה פרטית העולות מן הכנסת.שיעור ההחלטות הגבוה של ועדת שרים לחקיקה מתוך סך החלטות הממשלה ממחיש כי החקיקה הפרטית בישראל, שממילא מצויה בשיעורים חריגים ביחס לעולם, משפיעה באופן ברור על תפקוד הממשלה ומייצרת עומס גובר על עבודתה.
מחקר זה ממחיש את החשיבות של החלטות הממשלה ככלי מרכזי לעיצוב ויישום מדיניות. עם זאת, חשוב לזכור כי החלטות בלבד אינן מעידות על יישום מדיניות בפועל, ובפער שבין גיבוש המדיניות לבין ביצועה טמונים קשיים ומורכבויות לרוב. נוסף על כך, ממשלות ישראל צריכות לפעול להגדלת היקף ההחלטות הביצועיות, ולהפחית את היקף ההחלטות המנהלתיות. בנוסף, יש להפחית את התלות בחקיקה פרטית, ולחזק את עבודת הממשלה בתחום זה.
